ספר פני יהושע על הש"ס, מאת רבי יעקב יושע אב"ד מיץ, לבוב ופרנקפורט. סט שלם בן ארבעה כרכים, שנדפסו בפרנקפורט ובפיורדא בסביבות השנים תקי"ב-תק"מ 1752-1780. מהדורה שניה של שלשת החלקים הראשונים, ומהדורה ראשונה של חלק ד'.
בשער הכרך השני: חתימות ידם של גדולי חכמי ה"קלויז" הנודע בבראד (ברודי), בתקופת הנודע ביהודה והבעש"ט (במאה ה-18): רבי חיים צאנזר, רבי דוד טעבלי מבראד (לימים, אב"ד ליסא), ורבי מנחם נחום היילפרין (לימים, אב"ד קונסטנטין-ישן) בן-בנו של רבי חיים צאנזר.
ארבעה כרכים: • חלק ראשון, על מסכת ברכות וסדר מועד. פרנקפורט דמיין, [מהדורה שניה עם תיקונים, שכנראה נדפסה עוד בחיי המחבר – המוזכר בשער בברכת החיים "נר"ו" - בין השנים תקי"ב-תקט"ז]. • חלק שני, על מסכתות כתובות, גיטין וקידושין. פיורדא, [תקכ"ו 1766. מהדורה שניה]. • חלק שלישי, על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא. פיורדא, [תקל"ט 1779. מהדורה שניה]. • חלק רביעי, על מסכתות חולין, מכות ושבועות, ועל שו"ע חושן משפט. פיורדא, [תק"מ 1780. מהדורה ראשונה].
חתימות ורישומי בעלות בכל הכרכים, מרבנים ובתי מדרש בווילקומיר ואניקשט (עיירות מפורסמות בליטא), ומעט הגהות בכתב-יד. בשער החלק השני (על מסכת כתובות): שתי חתימות יד-קדשו של הגאון המקובל רבי חיים צאנזר ראש חכמי הקלויז, החותם: "הק' חיים", "הק' חיים מצאנז"; חתימת ידו של הגאון רבי דוד טעבלי מבראד: "דוד הוא הק' טעבלי מבראד" [שהיה אף הוא מחכמי הקלויז בברודי באותה תקופה, קודם שעבר לכהן ברבנות ליסא]; חתימות רבות של רבי מנחם נחום היילפרין מבראד, בן-בנו של רבי חיים צאנזר הנ"ל.
הגאון המקובל רבי חיים צאנזר (ת"פ-תקמ"ג), איש אלוקים קדוש, גאון ומקובל. מגדולי חכמי הקלויז המפורסם בברודי. רבי חיים עמד בראש חכמי הקלויז עוד משנת תק"ה, בתקופה בה למדו ב"קלויז" רבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעש"ט) וה"נודע ביהודה". עסק הרבה בלימוד תורת הקבלה, ובתפלות עם כוונות וייחודים, והרבה בסיגופים ותעניות. את כתבי האר"י למד בחברותא עם ידידו בעל ה"נודע ביהודה". התכתבות הלכתית ביניהם נדפסה בשו"ת "נודע ביהודה", בביטויי חיבה והערצה הדדיים.
הבעש"ט הפליג בגדולתו עד מאד, למרות שרבי חיים עצמו לא קיבל את דרכו של הבעש"ט, ועל פי מסורות שונות אף התנגד לה בחריפות. אך הבעש"ט שהעריצו מאד, קיבל באהבה את התנגדותו, והרבה לדבר במעלתו. מסורת חסידית מספרת שרבי חיים שלח את רבי משה אוסטרר, בעל "ערוגת הבושם", מגדולי הקלויז בברודי, לתהות על קנקנו של הבעש"ט. כשנפרד רבי משה מהבעש"ט, ביקש ממנו הבעש"ט, שבבואו לרבי חיים, שיספר לו את כל הדברים התמוהים שראה אצלו, כדי שימלא רבי חיים את פיו שחוק, היות ורבי חיים מעולם לא מילא פיו שחוק, כי הוא משורש נשמתו של רבן יוחנן בן זכאי, שאמר שאסור לאדם למלא פיו שחוק בעולם הזה, "ומי שיעשה לו נחת רוח שישחוק, יקנה לו עולם הבא" (שמן הטוב, פיוטרקוב תרס"ה). במקור אחר מסופר כי הבעש"ט שלח אליו את תלמידיו הקדושים שיספרו לו מעשיות ומופתים ממנו כדי שישחק, ואמר: "שכל הפמליא של מעלה שמחין כשהוא שמח וטוב לב" (גדולת רבינו ישראל בעל שם טוב, שאמלויא תש"א). האדמו"ר רבי צבי הירש ממונקאטש בעל "דרכי תשובה" מספר בספרו "תפארת בנים" (פרשת דברים) כי הבעש"ט שלח אליו את רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב, לבקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי חיים שבירכו "שיזכה לבנים מאורי הגולה", נולדו בניו הקדושים רבי פנחס בעל ה"הפלאה" ורבי שמעלקא מניקלשבורג (ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ"א, דף קלו/2).
בספר "שבחי הבעש"ט" מובא (כנזכר לעיל) כי הבעש"ט אמר עליו שהוא ניצוץ מנשמתו של התנא רבן יוחנן בן זכאי. תלמידו המגיד ממעזריטש אמר, שרבי חיים צאנזר אף היה דומה בצורתו לרבן יוחנן בן זכאי (שבחי הבעש"ט, מהדורת רובינשטיין, עמ' 304). רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל ה"תולדות יעקב יוסף", מביא בספריו הקדושים בכמה מקומות מדברי תורתו של רבי חיים צאנזר. ראה למשל בספרו "כתונת פסים" (פרשת תזריע) הכותב: "וכן שמעתי בשם מחותני הרב החסיד מוהר"ר חיים צאנזיר". רבי צבי, בנו של רבי חיים צאנזר היה חתנו של ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם המשותפת התייתמה מאמה בינקותה ונתגדלה בבית זקנה ה"תולדות יעקב יוסף". נכדתם זו נישאה לימים להאדמו"ר רבי אברהם דוב בער אויערבך אב"ד חמלניק, שהיה מגדולי החסידות בדורו, והסתופף בצעירותו בצילו של הבעש"ט.
השפעתו הייתה רבה בגלילות לבוב וברודי. רבי חיים היה מעורב בפרשה הידועה של "הגט מקליווא". כמו כן היה מעורב בפולמוס ה"קמיעות" שפרץ בין רבי יעקב עמדין לרבי יהונתן אייבשיץ, והיה סבור כדעתו של רבי יעקב עמדין. מכתביו הרבים נדפסו ספרים בודדים: הגהותיו על שלחן ערוך אורח חיים (ז'יטומיר תרכ"א), "נאדר בקודש" על מסכת אבות (לבוב תרכ"ב).
רבי מנחם נחום היילפרין – החתום פעמים רבות באותו דף השער – הוא בנו של הגאון הקדוש רבי שמואל אהרן אב"ד מאצייב, בנו של רבי חיים צאנזר. רבי מנחם נחום כיהן כרבה של קונסטנטין-ישן ומנוחתו כבוד בברודי. שמו בישראל נקרא כנראה על שם סביו-זקנו רבי מנחם נחום אבי רבי חיים, ושם המשפחה כנראה הגיע ממשפחת אם-אביו אשת רבי חיים, שהיתה בתו של רבי יוסף היילפרין מבראד.
הגאון הנודע רבי דוד טעבלי אב"ד ליסא (נפטר טבת תקנ"ג 1792), מגדולי ה"קלויז" בברודי. בנו של רבי נתן נטע אב"ד ברודי. מגאוני הדור בתקופת הנודע ביהודה, ואחד מ"עשרה חכמי בראד" שהיו מעורבים בפרשת הגט מקליווא. כיהן ברבנות בזסלב ובהורחוב (הסמוכה לברודי), ובשנת תקל"ו עבר לכהן ברבנות ליסא. כל גדולי הדור סרו למשמעתו והוא נשא ונתן בהלכה עם גדולי הדור ובפרט עם הגאונים הנודע ביהודה, רבי משולם איגרא, רבי חיים כהן מלבוב, רבי מאיר פוזנר משוטלנד בעל ה"בית מאיר", רבי מאיר ווייל מברלין ורבי עקיבא איגר [שהיה מתלמידיו החביבים, כאשר למד אצלו בימי ילדותו בעיר ליסא]. אחד מתלמידיו המפורסמים הוא הגאון הנודע רבי ברוך פרנקל בעל ה"ברוך טעם".
רבי דוד טעבלי פעל רבות להשקטת הפולמוס נגד תנועת החסידות, ודבריו היו נשמעים בין גדולי דורו. בספרות ההיסטורית של חסידי פולין מופיעים שני סיפורים בהקשר לכך: בספר "שם הגדולים החדש" (מערכת גדולים, אות פ', ערך רבי פנחס בעל ה"הפלאה") מביא בשם רבי צבי הירש הלוי בעל "ליקוטי צבי", שיש בידו מכתב שכתב בעל ההפלאה לרבי דוד טעבלי מליסא, בו הוא מבקש מרבי דוד טעבלי שיפנה לרבי יוסף מפוזנא חתן הנודע ביהודה, שיבקש מחותנו אב"ד פראג שלא יצער את הרב הקדוש רבי מיכל מזלוטשוב, "כי אחי הגאון החסיד מו"ה שמעלקי זצ"ל מניקלשבורג העיד עליו שכל כוונותיו לשם שמים, לכן אל יבטל אותו צדיק מעבודתו". במקום אחר מסופר: "כי כאשר חלק הגאון הנודע ביהודה על ספר תולדות יעקב יוסף ורצה לגזור החרם שישרפו הספר, כתבו הה"ק הרבי ר' שמעלקא ואחיו בעל ההפלאה אל הגאון ר' טעבלי מליסא ובקשו ממנו שהוא ישתיק המחלוקת, וכתב הגאון רבי טעבלי מכתב להנודע ביהודה לאמור: אל תתגרה בתלמידי הבעש"ט ותלמידי המגיד ממעזריטש, הגם שאין דרכיהם דרכנו, מכל מקום כוונתם רצויה לשמים והנח להם, והנודע ביהודה נשא פנים לדבריו ושתק" (שמן הטוב, פיעטרקוב תרס"ה, עמ' 94, אות פה, בשם הקדמת ספר נפש דוד). בספרו "נפש דוד" על התורה, שנדפס בפרמישלה תרל"ח (1878), מביא רבי דוד טעבלי רעיון בשמו של המגיד ממזריטש: "וע"ד הרמז הנה שמעתי אומרים בשם הרב המגיד ר' דוב בער ממעזריטש זצוק"ל..." (נפש דוד, פרשת וירא, דף ו/1).
חלק א': [1], נב; סו; נ; לו; כז; כח; י, [1] דף. חלק ב': ד, ריד, ריט-רצו, כג דף. חלק ג': [2], קנב, [2] דף. חלק ד': [1], פא דף.
4 כרכים. כ-31 ס"מ. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. בלאי וכתמים. מעט עקבות עש. פגימות והדבקות נייר בשולי כמה דפים. כריכות עתיקות זהות, עם חיפוי נייר צבעוני. פינות ושדרות עור. הכריכות מעט בלויות ופגומות.
מצורף אישור הרב יצחק ישעיה ווייס – המעיד על זיהוי החתימות של רבי חיים צאנזר, רבי דוד טעבלי מבראד ורבי מנחם נחום היילפרין אב"ד קונסטנטין-ישן.

סידור בית ושערי תפלה, עם פירושי ודקדוקי רבי שלמה זלמן כ"ץ הענא; עם ספר שערי תפלה (שער נפרד), על דקדוק מבטא התפילה, מאת רבי שלמה זלמן כ"ץ הענא. דיהרנפורט, תקנ"ד [1794]. דפוס רבי יחיאל מיכל מייא.
בשער – חותמת של ספריית "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון". בסיום תפילת שחרית (דף מג/2) נוספו בכתב-יד אשכנזי עתיק הוספות שונות, כולל העתקת פרק פ"ג מספר תהילים (בקהילות אשכנז נהגו לאמרו בכל יום בסיום תפילת שחרית). הוספות אלו הנן כנראה בכתב-ידו של הגאון רבי צבי הירש אב"ד ברלין.
הגאון רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין (תפ"א-תק"ס, אוצר הרבנים 17206), מגדולי דורו, נכדו של ה"חכם צבי", בנו של רבי אריה ליב אב"ד גלוגא ואמשטרדם ואחיו של רבי שאול לוונשטאם אב"ד אמשטרדם. כיהן ברבנות בגלוגא, לונדון, הלברשטאט ומנהיים. בשנת תקל"ב התקבל לרבנות עיר הבירה ברלין, משרה אותה נשא ברמה ז"ך שנים.
בנו, הגאון רבי שלמה הירשל-ברלין (תקכ"א-תר"ג) אב"ד פרנצלוי (פולין) ולונדון, כיהן על מקום אביו רבי צבי הירש ברלין כרבה של הקהילה האשכנזית בלונדון ומדינת אנגליה, משנת תקס"ב (1802) עד פטירתו בשנת תר"ג (1842). כל צאצאיו נישאו למשפחות המיוחסות שבישראל, ועברו לגור בפולין עפ"י הוראתו מטעם הכמוס שלא יגורו באנגליה (כלילת יופי, דף קלד-קלה).
ספרייתו העשירה של רבי שלמה הירשל נמכרה לאחר פטירתו לספריית הקהילה האשכנזית בלונדון, ונמצאו בה כמה ספרים עם הגהותיו והוספותיו של אביו רבי צבי הירש ברלין. מהם נדפסו שרידי חידושי תורתו שנדפסו בספר "צבא רב". בהרבה מהגהותיו וממכתביו היה חותם בנוטריקון צב"א [צבי בן אריה] כדרך סבו ה"חכם צבי" שהיה חותם צב"י [צבי בן יעקב], ועל שם כך נקרא ספרו בשם "צב"א רב".
עותק חסר (בסוף ספר שערי תפלה): [11], ב-[קכ] דף (מיספור דפים משובש); כד דף (במקור: כט דף – חסר 5 דף בסופו). 18.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים ובלאי. דף השער ושני הדפים שאחריו במצב בינוני: קרעים בשוליים, משוקמים בהדבקת נייר. כריכה ישנה עם שדרת עור בלויה.