ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), דברי מוסר ויראה, קבלה והלכה, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיה הלוי הורוויץ; עם ספר ווי העמודים מבנו רבי שעפטיל סג"ל. אמשטרדם, ת"ח ות"ט (1648). דפוס עמנואל בנבנישתי. מהדורה ראשונה.
מאות הגהות ארוכות ממחבר בלתי-מזוהה (בכתב-יד אשכנזי נאה, מתקופת ההדפסה – סוף המאה ה-17 בקירוב). הגהות אלו נכתבו לאורך שנים בגודל משתנה של כתב-יד (זעיר עד קטן-בינוני), כפי הנראה נכתבו כולן ע"י אותו כותב ששכלל את חיבורו במשך שנים, ולפעמים כתב הגהות נוספות על הגהותיו הראשונות. ההגהות מהוות חיבור קבלי שלם, שנכתב ע"י מקובל ותיק מחכמי הח"ן, הבקי בתורת הקבלה (בהגהות רבות נכתב: "ונ"ל לפרש..."; "ונ"ל רמז..."; "נ"ל טעם..."; "ע"פ הידוע ליודעי ח"ן..."; "והמבין יבין"). בהגהותיו מוסיף הכותב פירושים חדשים ולעתים מביא ראיות לדברי המחבר הקדוש ודן בהם. בהגהותיו הוא משתמש רבות בראשי-תיבות ונוטריקונים שונים, רמזי גימטריאות ומילויי אותיות. בתוך דבריו מביא הכותב דברים בשם ספרי קבלה שונים, בהם ספרים שנדפסו בסוף המאה ה-17, בשנים שצ"ז-תמ"ז בערך: חסד לאברהם (דף קב/1); רבי שמשון מאוסטרופולי (דף רח/2); הרב מגלה עמוקות (דף רלח/1); שולחן ערוך האר"י – "ש"ע של מהר"י זצוק"ל" (דף ריג/1); ועוד.
חתימות עתיקות שונות: "הקטן שלמה הכהן מברודא"; "שלמה ב"ר יהודא כ"ץ" [אולי הוא ר"ש מברודא הנ"ל]; "אברהם דרעזניץ"; "הק' אברהם בן מו"ה שמשון ר"ה מדרעזניץ"; "אודה ה' מאד... שזכיתי לקנות הספר... הק' שמשון ב"ה אברהם ז"ל מדרעז[ניץ]"; "מתנה נתונה לי מאדוני חמי... ר' שמשון דרעזניץ, כאשר נתקבלתי לרב ומורה ל[----] פרערא [כנראה: Prerov, מורביה]"; "הק' אברהם בהרב המנוח מוהר"ר בירך ש"ץ זלל[ה"ה] מדרעזניץ חונה פה ---".
במספר מקומות בספר מופיעות גם חתימות של רבי "יעקב צבי מפרעשבורג", "הקטן יעקב צבי בהרב המנוח מוהר"ר בנימין ווא[לף] זלה"ה אב"ד ק"ק פרעשבורג" – החותם הנ"ל הוא בנו של רבי בנימין וואלף יאקירלש רבה הראשון של קהילת פרשבורג בתחילת המאה ה-18 (נפטר ת"צ בערך), גיסו של הגאון רבי אברהם ברודא (שניהם היו חתניו של רבי אליעזר ליפמן גרעץ אב"ד בומסלא, שנפטר בשנת תנ"ד).
בדף ג/1 מופיעים רישומי לידות בכתב-יד מהשנים תפ"ח-תצ"ה (1728-1735), כפי הנראה בכתב ידו של רבי יעקב צבי הנ"ל. בנו השני שנולד בתשרי תצ"ג (1732) נקרא בשם "בנימין המכונה וואלף" [כפי הנראה על שם אביו אב"ד פרשבורג], ובנו השלישי שנולד בשנת תצ"ה (1735) נקרא בשם אברהם [אולי על שם דודו הנודע רבי אברהם ברודא שנפטר בשנת תע"ז].
ספר "שני לוחות הברית" כולל בתוכו חידושי הלכה רבים, יסודות תורת הנסתר, דרוש ומוסר, והוא בלול מכל חלקי התורה. הספר התקבל בחרדת קודש בכל תפוצות ישראל, ודבריו מובאים בספרי גדולי הפוסקים והמקובלים. רבים מגדולי החסידות המפורסמים היו דבוקים בלימוד ספרי השל"ה בלב ונפש.
ידועים דבריו של רבי יואל סירקיש – הב"ח – בהסכמתו לסידור "שער השמים", שכתב על גודל קדושת המחבר וחיבוריו: "הגאון כמוהר"ר ישעיה הלוי זצ"ל... הניח אחריו ברכה בחבוריו הקדושים, וכאשר ראינו וקרינו בהם הרגשנו השפעת הקדושה מרום המעלות בכל אברינו, וזה האות שחיבוריו הם מחוברים לשם שמים לתקן הדורות הבאים אחריו...". בעל ה"תוספות יום טוב" כותב בהסכמתו על הסידור: "איש קדוש ונורא הוא... שבלי ספק נוצצה בו עוד רוח ממרום אשר הערו עליו מן השמים".
על מהדורת השל"ה שלפנינו מביא האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש מסורת מופלאה בשם רבי מנדלי מוויטבסק: "כשהדפיסו ספר של"ה הקדוש, הרי במשך ההדפסה לפני שנגמרה כל ההדפסה קנוהו בקונטרסים, וספר קדוש זה הלהיב והלהיט לבבות בני ישראל, ושלטה עין רעה, והיו אז ר"ל גזירות ת"ח ות"ט הידועות" (ליקוטי דיבורים המתורגם, כרך א, עמ' 50). הריי"צ כותב שם גם על המהדורה השניה של הספר שנדפסה בשנת נח"ת (1698; ראה פריט הבא): "בשנה שבה נולד הבעש"ט הדפיסו בפעם השניה את השל"ה הקדוש בעיר אמשטרדם, וגם אז היה קטרוג ר"ל למעלה על בני ישראל במדינת פולין, כמו שהיה ר"ל הקטרוג הראשון מיד כשנתפרסם ספר של"ה, אך ת"ל היתה שנת מנוחה".
[1], מד דף; [3], ב-תכא דף. 30 ס"מ. מסגרת השער ועיטורי הכותרות בתוך הספר נצבעו בדיו בצבעים שונים. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים מודבקים בדף השער הראשון ובמספר דפים נוספים. חלק מההגהות מעט קצוצות. כריכת עור חדשה ומהודרת.