עשרים ושניים דרכונים ומסמכים, המתעדים את דרכה של משפחת מיזס (Mieses) מאירופה לארץ ישראל בתקופת השואה. וינה, אנטוורפן, טולוז, מדריד, חיפה ומקומות נוספים, תחילת-אמצע המאה העשרים.
מן המסמכים עולה שהמשפחה הגיעה מהעיר לבוב שבפולין, ובשנת 1920 החליטה להגר לעיר וינה, שם פתח אבי המשפחה בית מסחר לנעליים.
לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה, בשנת 1939, נמלטה המשפחה לבלגיה, ומשם עברה לעיר גרנדה (Grenade) שבדרום צרפת, והתגוררה בה עד 1943. בדרך לא ידועה, הצליחו בני המשפחה לחצות את הגבול לספרד, הגיעו לעיר מדריד, ובשנת 1944 הפליגו לארץ ישראל והגיעו לנמל חיפה. האוסף שלפנינו כולל תיעוד מעניין של תחנות המסע השונות, עד הגעת המשפחה לארץ ישראל:
1-2. שני דרכונים גרמניים שהונפקו בוינה עבור הורי המשפחה, נחמן (Nachman) וברוניה (Bronia) מיזס, ביום 15.2.1939. בכל אחד מהם מופיעה החותמת "J" (יהודי), והתוספת "ישראל" ו"שרה" לשמותיהם. כמו כן, מופיעות בדרכונים חותמות אישור למעבר גבול חופשי מתאריך 17.2.1939 וחותמות הארכת דרכון מהקונסוליה הגרמנית באנטוורפן, שניתנה ביום 10.4.1940.
3. דרכון אוסטרי שהונפק עבור זיגפריד (Siegfried) מיזס, בנם של נחמן וברוניה, ביום 21.12.1929. על פי החותמות, שימש הדרכון את זיגפריד גם לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, והוטבעו בו סימנים מיוחדים עבור יהודים. בעמוד הראשון נוספה החותמת "J", ובעמודים האחרונים מופיעים אישורי תנועה מטעם גרמניה הנאצית. על כל אחד מעמודי הדרכון מופיעה חותמת ביטול.
4. דרכון גרמני שהונפק עבור זיגפריד בקונסוליה הגרמנית באנטוורפן (כנראה, מיד לאחר ביטול הדרכון האוסטרי), ביום 16.5.1939. חתום בחותמת "J", עם הוספת השם האמצעי "ישראל" לשמו.
5. אישור הגשת בקשה לתעודת זהות (Résépissé De Demande De Carte D'identite), שניתן לנחמן מיזס בעיר טולוז, ביום 26.1.1942, עם תמונתו ופרטיו האישיים (כנראה, שימש כאישור מגורים זמני בצרפת). בצדו האחורי מופיעות חותמות הארכה מטעם רשויות העיר גרנדה שבדרום צרפת.
6-7. שני מסמכים מזהים (Certificate of Identity), שניתנו לבני הזוג ברוניה ונחמן מטעם הקונסוליה הבריטית במדריד, בתאריכים 20-21.5.1943. בצדם הקדמי מופיעים פרטיהם האישיים וחותמות דיו של הקונסוליה, ובצדם האחורי ויזת נסיעה לארץ ישראל, מיום 22.5.1943, חותמות אישור של הרשויות הספרדיות, חותמות כניסה לארץ ישראל דרך חיפה, מיום 4.2.1944 וחותמות נוספות.
8-18. אחת עשרה תעודות של בני המשפחה מהתקופה שלפני המלחמה: תעודות לידה עבור נחמן וזיגפריד מטעם הקהילה היהודית בלבוב, תעודת אזרחות אוסטרית משנת 1920, אישור לעיסוק במסחר סיטונאי עבור נחמן מיזס ותעודות נוספות.
19-22. ארבעה תעודות שניתנו לבני המשפחה לאחר המלחמה: תעודת זהות עבור ברוניה מיזס מטעם ממשלת המנדט, מיום 30.3.1947; תעודה עבור קורבן המשטר הנאצי (Opferausweis) על שם זיגפריד מיזס, שניתן מטעם ממשלת אוסטריה ביום 18.5.1955; ועוד.
סך הכל עשרים ושניים דרכונים, מסמכים ותעודות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קמטים, סימני קיפול ופגמים. בחלק מהפריטים קרעים וקרעים חסרים (חלקם משוקמים).
מקור: אוסף משפחת רימון.

שלושים ותשעה תצלומים, המתעדים את המראות שנחשפו לעיני חיילי "בעלות הברית" עם שחרור מחנה הריכוז ברגן בלזן. אפריל-מאי 1945.
מרבית התצלומים הנם קשים לצפייה, והם מתעדים את קרבנות המחנה, קברי-הענק שנכרו לנספים, תנור המשרפה, צריפי המגורים, הניצולים, מקלחות ארעיות שהוקמו בסמוך למחנה, חיילים בחליפות-בידוד מפנים קרבנות של מגיפת הטיפוס, שריפת הצריפים ועוד. באחד התצלומים נראה שטח אדמה רחב ידיים, ולפניו שלט: "Grave No. 2, approx. 5,000, 23 April, 1945" (קבר מספר 2, 5,000 [נספים] בערך, 23 באפריל 1945).
מספר תצלומים מופיעים בשני עותקים. בצדו האחורי של אחד התצלומים מופיע רישום ארוך בכתב-יד (אנגלית), המתאר את המראה בתמונה ומתייחס לשיעורי הנספים לאחר שחרור המחנה.
מחנה הריכוז ברגן בלזן פעל בגרמניה בין השנים 1943-1945, והיה למקום מותם של כ-50 אלף איש. בשל מגיפת הטיפוס שפרצה בו, הורה הימלר שלא לפנות את המחנה אל תחומי הרייך, וכאשר שוחרר בידי חיילי הצבא הבריטי, עוד נותרו בו המבנים, הצריפים ועשרות אלפי ניצולים. בשבועות שלאחר השחרור עמדו שיעורי תמותת הניצולים על מאות ליום, ומלאכת קבורתם הוטלה ברובה על חיילי האס. אס. לשעבר. ביום 21 במאי 1945 – שרפו הבריטים את המחנה עד היסוד.
גודל ומצב משתנים. 9.5X7 ס"מ – 14.5X10 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים קלים. עקבות הדבקה בצדם האחורי של חלק מהם. תצלום אחד עם קרעים בשוליים.

צוריק פון גיהנום, 22 צייכענונגען פון בערל פרידלער, מיט א פאָר-וואָרט און טעקסט פון פּאוּל טרעפּמאַן [בחזרה מהגיהנום, 22 ציורים מאת ברל פרידלר, עם הקדמה וטקסט מאת פאול טרפמן]. ברגן-בלזן, 1947. יידיש; שער באנגלית.
חוברת ובה עשרים ושניים איורים מרשימים המתעדים את זוועות השואה; חלקם בצבע. האיורים נעשו בידי ברל פרידלר, ניצול מחנה הריכוז ברגן-בלזן. בתחילת החוברת מופיעה הקדמה מאת פאול טרפמן.
[23] דף, 30X22 ס"מ. מצב כללי טוב. דפי האיורים נקיים ברובם. קמטים קלים. כתמים רבים על העטיפה. קרעים בשולי העטיפה ובשדרה (רוב השדרה חסרה). שתי חותמות-דיו, על העטיפה הקדמית ועל העמוד הראשון.

Jidiszer D. P. Lager, Unrra-P.C.IRO 1946-1948 in Bad Reichenhall [מחנה עקורים יהודי, אונר"א-ארגון הפליטים הבינאלומי 1946-1948 בבאד רייכנהאל], אלבום ובו 67 תצלומים. באד רייכנהאל, 1946-1948. יידיש באותיות לטיניות.
אלבום ובו 67 תצלומים (מודבקים לדפים), המתעדים את פעילות ארגוני הסיוע במחנה העקורים "תקווה" שבבאד רייכנהאל. התצלומים מתוארים בדפוס על גבי הדפים, ומתועדים בהם, בין היתר, צוות ההנהלה של המחנה, שליחי "הסוכנות היהודית" ו"המשרד הארצישראלי", הצוות הרפואי, רבני המחנה, נציגות קק"ל, מורים בבתי הספר "תרבות" ו"יבנה", כיתות לימוד, תלמוד תורה במחנה, צוות המטבח, בית המרקחת, חדר היולדות, תינוקייה, הכשרות בבית הספר "אורט" (קורסי נפחות, תפירה חייטות ומסגרות), ועוד.
בעמוד השער מופיע איור של מגן דוד ותצלום של שער המחנה, ובעמוד שאחריו הקדשה בדפוס: "מוקדש לנציגי חברי הוועד של הסוכנות-ג'ויינט ועמיתיהם, זיכרון לעבודתם המשותפת אצל שארית הפליטה". בעמוד האחרון מופיעה הקדשה נוספת, עבור מקבלי האלבום: "...במוסרנו לכם את האלבום הזה אנו מקווים שבעתיד הקרוב כבר תהיו בבית, בארץ ישראל, ויחד עם אחיכם ואחיותיכם תזכרו בתקופת החיים הקשה של שארית הפליטה". כמו כן, מופיעה בתחילת האלבום הקדמה ארוכה, המתייחסת לתוכן האלבום, ייחודו והטעמים להכנתו (כל ההקדשות כתובות ביידיש, באותיות לטיניות).
כרוך בכריכה עם הכיתוב: Tikwah, Jewish D.P. Camp in Bad Reichenhall. הדפים עם התצלומים מחופים בדפי מגן.
תצלומים: 10.5X6.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. אלבום: 28.5X21 ס"מ בקירוב. כתמים ופגמים קלים בדפים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים הראשונים, בדף האחרון (ללא נזק לטקסט) ובדפי המגן. שפשופים ופגמים בכריכה. שדרת בד (לא מקורית).
מקור: אוסף משפחת רימון.