מכירה 64 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
- (-) Remove haapala filter haapala
- (-) Remove palestin filter palestin
- ישראל, (45) Apply ישראל, filter
- ישראל (45) Apply ישראל filter
- ומחתרות, (45) Apply ומחתרות, filter
- ומחתרות (45) Apply ומחתרות filter
- הקמת (45) Apply הקמת filter
- העפלה, (45) Apply העפלה, filter
- העפלה (45) Apply העפלה filter
- המדינה (45) Apply המדינה filter
- ארץ (45) Apply ארץ filter
- מנדט (45) Apply מנדט filter
- (illeg (45) Apply (illeg filter
- apala (45) Apply apala filter
- british (45) Apply british filter
- establish (45) Apply establish filter
- ha (45) Apply ha filter
- ha'apala (45) Apply ha'apala filter
- illeg (45) Apply illeg filter
- immigr (45) Apply immigr filter
- immigration), (45) Apply immigration), filter
- israel (45) Apply israel filter
- mandat (45) Apply mandat filter
- mandate, (45) Apply mandate, filter
- of (45) Apply of filter
- palestine, (45) Apply palestine, filter
- state (45) Apply state filter
- the (45) Apply the filter
במכתבים שלפנינו נידונים, בין היתר, שברונו של ירושבסקי לאחר השואה, איתור קרובי משפחה ניצולים, תחושת הנקם באומה הגרמנית, המפעל הציוני, דוד בן-גוריון, החיים במחנה המעצר, המצוות והזהות היהודית ועוד.
במכתבים המוקדמים מרבה ירושבסקי לעסוק בשואה, לא פעם תוך שימוש בלשון חריפה וקשה. במכתב מיום כ"ז חשוון תש"ז, למשל, נכתב: "מדוע נשחטנו ברגע האחרון?... הנך רוצה לבעוט, לשרוף ולפוצץ וּלְהַמְבִּיל את כל העולם...".
בהמשך, מוסב בהדרגה עניין המכתבים לעתיד הציונות ולבניין הארץ. במכתב מיום י"ג ניסן תש"ז, נכתב: "אין מקום ליללות ובכיות, בזה לא נושיע ולא נושע, באה תקופה חדשה בדברי ימינו, תקופת חיים ועבודה, תקופת בצור העם, כנוסו לארץ אבותיו...".
שניים מהמכתבים נשלחו ממחנה-מעצר בעתלית, ומהם נשקפת התרגשותו העצומה של ירושבסקי בעקבות עלייתו ארצה.
סה"כ 22 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. סימני קיפול, קמטים וכתמים. קרעים קלים בשולי מכתבים ספורים ונקבי תיוק במכתב אחד (ללא פגיעה בטקסט). מכתב אחד חתוך לרוחבו וחסר את חלקו העליון, מכתב נוסף ייתכן וחסר בחלקו העליון.
מקור: אוסף משפחת רימון.
בין התצלומים: מעפילות מן האנייה "חביבה רייק" תולות כביסה על גדרות תיל; אחיות מחסנות אסירות חדשות במחנה; רופאים מן "הסוכנות היהודית" עורכים בדיקות רפואיות; חמישה תצלומים מעזבונו של שוטר יהודי שהוצב במחנה – תצלומים בחברת שוטרים, תצלום עם מעפילים, שתילת עץ בסמוך לגדר המחנה ועוד; תצלומי פורטרט של ילדים שנכלאו במחנה; ועוד.
ארבעה מהתצלומים הנם תצלומים לעיתונות, עם חותמות-דיו של סוכנות עיתונות ופתקאות מידע מודפסות בצדם האחורי (אנגלית). תצלום אחד מחולק בצדו האחורי לשימוש כגלויה, עם רישום בכתב-יד: "Souvenir, clearance camp Atlit, 14.4.1942" [מזכרת, מחנה המעבר עתלית].
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. פגמים קלים. תצלום אחד עם סימני דיו.
מקור: אוסף משפחת רימון.
• שמונה עשר כרוזים והודעות מטעם האצ"ל: כרוז מוקדם משנת תרצ"ט [1939], הקורא לשחרור האסירים היהודיים מבתי המעצר הבריטיים; כרוז חריף מתקופת ה"סזון", המגנה את פעילות "ההגנה" ומאיים בנקמה; כרוז משנת תש"ז [1947], המודיע על כוונת הבריטים להוציא להורג את דב גרונר, ומזהיר שלא לבצע את גזר הדין; כרוז משנת תש"ז מטעם "בית הדין של הארגון הצבאי לאומי", המודיע על הוצאתם להורג של הסרג'נטים קליפורד מרטין ומרווין פייס; כרוז משנת תש"ז, המפרט את מעורבות ארגון "ההגנה" בפיצוץ מלון המלך דוד; כרוז משנת תש"ז, המודיע על פיזור מוקשים ברחבי מסילות הרכבת בארץ, ומתרה באזרחים יהודים וערבים שלא לעלות על הרכבות; כרוז הפונה אל ארגון "הצופים" בחיפה, בניסיון לשכנע את החניכים להצטרף לאצ"ל ולא ל"הגנה"; ועוד.
• תריסר תווי-נייר ופתקאות תעמולה מטעם האצ"ל, עם סיסמאות תעמולה ופסוקים מן המקרא.
• שלוש כרזות מטעם האצ"ל, בהן כרזה צבעונית מטעם "קול ציון הלוחמת" מיום 25.4.1948, המודיעה על פתיחת שידורי חדשות יומיים.
• מודעת אבל שפורסמה בעקבות הוצאתם להורג של "עולי הגרדום" דב גרונר, דב רוזנבאום [יחיאל דרזנר], מרדכי אלקושי [אלקחי] ואליעזר קשאני, ביום 16.6.1947.
• "ילקוט למפקדים ב', שיחות לטירונים", חוברת מודפסת ובה הדרכה לשיחות עם מגויסים חדשים לאצ"ל: שאיפות הארגון, אופיו הצבאי, חשאיות ונושאים נוספים. מוקדשת בדפוס למפקד הארגון דוד רזיאל. שנות ה-40 בקירוב.
• בגלות קניה, עתון יומי, יו"ל במחנה אזרחי ישראל במעצר בריטי בקניה. גליון מספר 370 מיום 30.5.1948, הכולל דיווחים מחזיתות מלחמת העצמאות וסיקור של הדיונים במועצת הביטחון.
• "אגרת לכל עברי נאמן – לכל צעיר עברי מאורגן – במולדת", חוברת מטעם ארגון הלח"י, מודפסת במכונת כתיבה ומשוכפלת בסטנסיל, הפונה אל היישוב העברי בקריאה שלא להידרדר למלחמת אחים. נדפסה בחודש חשוון תש"ה [1944].
• "דברי הנאשמים במשפט קהיר, שפרסומם נאסר על-ידי נשיא בית הדין", חוברת מטעם ארגון הלח"י, מודפסת במכונת כתיבה ומשוכפלת בסטנסיל, ובה דבריהם של שני המתנקשים בלורד מוין, אליהו בית צורי ואליהו חכים. נדפסה בשנת תש"ה [1945].
• החזית, עתון לוחמי חירות ישראל. גליון י"ח, מחודש ניסן תש"ה [1945].
• ועוד.
מצורף: כרוז ובו הודעה מאת הנציב העליון אלן קנינגהם, ששודרה ברדיו ביום 30.6.1946 בעקבות פיצוץ מלון המלך דוד.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.
מקור: אוסף משפחת רימון.
בין התצלומים: תצלום של אבשלום עם משפחתו בתקופת ילדותו; תצלום של אבשלום ואחותו רות, בונים בובת "איש שלג" על גג ביתם בירושלים; אבשלום במדי הפלמ"ח בחוף הים; תצלום פורטרט של אבשלום ואחיו ישראל; שני תצלומים של זלמן שזר לוחץ את ידו של אחד מבני המשפחה (כנראה, אביו של אבשלום, אליעזר); שני תצלומים של מנחם בגין ובני המשפחה; ועוד.
שניים מהתצלומים מופיעים בשני עותקים. שישה מהם מתוארים ומתוארכים בצדם האחורי. חותמות דיו בצדם האחורי של שלושה תצלומים.
אבשלום חביב (1926-1947), חבר הפלמ"ח והאצ"ל, אחד מעשרת פעילי המחתרות שנידונו לתלייה בידי הבריטים ("עולי הגרדום"). חביב השתתף בחייו בפעולות רבות (בהן שחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית, ההתקפה על משרדי הבולשת הבריטית ופיצוץ מועדון הקצינים האנגלי "גולדשמיט") וביום 4 במאי 1947 נשבה ביחד עם ארבעה מחבריו במהלך הפריצה לכלא עכו. לאורך משפטו, סירב חביב להכיר בסמכותו של בית הדין, דחה את ההצעה לשירותי הגנה ולא הסכים אלא לקריאת הצהרה ארוכה אחת, ששטחה את אמונותיו ועמדותיו. ב-29 ביולי, בשעה ארבע לפנות בוקר, נלקח חביב מתאו והובל לגרדום כשבפיו שירת "התקווה".
מצורפים: שלושה תצלומי פורטרט של אחיו של אבשלום, ישראל חביב; שלוש הזמנות לטקסים ומעמדים רשמיים לזכר עולי הגרדום; חוברת הנצחה לעולי הגרדום מטעם עירית תל-אביב-יפו; תעודת הוקרה מטעם "מסדר על-שם זאב ז'בוטינסקי" לסופר אריה אשל, שנתנה לו בעקבות פרסום ספרו על אבשלום.
תריסר תצלומים (שניים מהם מופיעים בשני עותקים). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים (ברובם קלים). תצלום אחד עם ארבעה נקבים קטנים בפינות.
"מבצע היפופוטם" ו"מבצע אלפנט" היו השמות שהעניקו השלטונות הבריטיים לעוצר צבאי שהוטל בערים תל-אביב וירושלים, בתגובה לפעולות האצל והלח"י בשנים 1946-1947. המבצע, שתוכנן בקפידה חודשים לפני כן, נועד להביא את אנשי היישוב להסגרת חברי המחתרות, ובמסגרתו נעצרה תנועת האוטובוסים, הושבתו בתי המשפט, הופסקו שירותי הדואר והטלפון ונאסרה היציאה מהבתים בשעות הלילה. חרף המבצע, הוסיפו המחתרות לבצע תחת העוצר עשרות פעולות, וביום 17.3.1947, כשבועיים לאחר התחלתו, החליטו הבריטיים על הפסקת המבצע.
לפנינו דו"ח רשמי שחובר מטעם מפקדי "דיוויזיית הרגלים הראשונה", היחידה האחראית לביצוע העוצר, בחודש אפריל 1947. בין היתר, מופיעים בדו"ח עדות מאת גנרל ריצ'ארד גייל (Richard Gale), מפקדת הדיוויזייה, תרגומים לאנגלית של כתבות מעיתונים עבריים, סקירה של התכנון המוקדם והביצוע, תרשימים של רחובות ראשיים בתל-אביב עם סימוני מעברים וכניסות, מפות עם סימונים של מרכזיות הטלפון בסמוך לערים גדולות, רשימת מספרי טלפון של מוסדות יהודיים ונושאים נוספים. כמו כן, מופיעות בסוף הדו"ח שלוש מפות גדולות, עם אזור העוצר, פרישת הכוחות ומוקדים בהם הצליחו המחתרות לבצע פעולות נגד הצבא האנגלי.
בתחילת הדו"ח דף שער מאוייר: פיל חובש כובע שוטר, מניף בחדקו את דגל היחידה.
ממוספר בחותמת דיו על גבי העטיפה הקדמית: 134 (בסוף הדו"ח מופיעות הוראות חלוקה בין היחידות השונות, ולפיהן נדפסו 200 עותקים בלבד). על גבי העטיפה הקדמית ובשוליים העליונים של כל אחד מן העמודים מופיע הסיווג: Secret ["סודי"].
[2], 145 עמ' + [3] מפות מקופלות ו-[1] מפתח מקופל, 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים ופגמים קלים (בעיקר בעטיפה). קרעים קלים בחיבור שבין דף השער לדף שאחריו. קרע קל בשוליים של אחת המפות.
בין הפריטים:
• מכתב מיום 11.5.1945, שנשלח מאת אחד עשר ראשי ערים יהודיות בארץ ישראל אל הנציב העליון ג'ון ורקר, בבקשה דחופה להעביר את עצורי המחנות באפריקה בחזרה לארץ-ישראל. חתום בחותמות דיו ובחתימות ידיהם של כל אחד מראשי הערים: תל-אביב, רמת-גן, ראשון לציון, פתח תקווה, פתח תקווה (האזור הכפרי), בת-ים, כפר סבא, חולון, רעננה, הרצליה ועפולה. מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "חבר המועצות המקומיות".
• מכתב מיום 28.3.1948, שנשלח מאת "נציג המחנה" בגילגיל, שמואל מ. כצנלסון (שמואל תמיר), אל חבר עיריית תל-אביב, ח. אריאב. מביע את חשש העצורים בעקבות הגעת הקצין האנגלי רוי פאראן (Roy Farran), רוצחו של הנער אלכסנדר רובוביץ', לקניה בלוויית שני עריקים מהצבא האנגלי.
• ארבעה מכתבים בכתב-יד, שנשלחו מאת עצורים במחנה גילגיל לארץ-ישראל, בחודשים פברואר-אפריל 1948. עוסקים בחיי המחנה, קבלת עיתונים וידיעות מהארץ, תחרויות ספורט, ביקור הרב הראשי של דרום אפריקה, לואיס יצחק רבינוביץ', במחנה ונושאים נוספים. אחד מהמכתבים ממוען לאגודת "לאסירינו" (שסייעה לאסירים ועצורים יהודיים), והוא עוסק ב'העלמת' כסף שנשלח לעצורים.
• מברק שנשלח מתל-אביב בחודש מרץ 1948, מאת הרב לואיס רבינוביץ' אל העצורים היהודיים במחנה גילגיל. מבשר על החלטה שהתקבלה באו"ם: העצורים ישובו לארץ-ישראל לא יאוחר מה-15.5.1948.
• אישור שניתן לחבר האצ"ל חיים צינס מטעם "נציגות מחנה הגולים". מעיד שצינס "היה עצור במחנה גולי ציון בקניה ויצא בדרך למולדת עם אחרוני הגולים", ומתוארך בשוליו התחתונים "ערב חיסול מחנה הגולים, גילגיל, כ"ז סיוון תש"ח [4.6.1948]". חתום בחותמת דיו של "הנהלת מחנה הגולים העברים, קניה".
• בגלות אסמרה, מחנה הסגר, אסמרה, אריתריאה. כ"ב ניסן תש"ו, 23 לאפריל 1946. גליון מס' 124. דף בודד בכתב-יד, בפורמט של עיתון – סיקור התקפה על מחנות צבא ובתי משפט בארץ ישראל, דיווח על הצעה להחזיר את המופתי חאג' אמין אל חוסייני ללבנון, קבורת אחד מן העצורים ונושאים נוספים. נכתב על צדה האחורי של תעודה ששימשה את הצבא האיטלקי.
• בגלות סודן, סמיט, מחנה-הסגר "קרטגו" מדבר-סודן. ד' ניסן תש"ה, 18 למרץ 1945. גליון מס' (107) 38. שני דפים, מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל, בפורמט של עיתון – סיקור לכידת עצירים שנמלטו מהמחנה, הכנסת ספר תורה לבית הכנסת במחנה, חדשות מחזיתות המלחמה באירופה ונושאים נוספים.
• שני גליונות לא חתוכים, אחד בעברית והשני באנגלית, של פתקאות עם סיסמאות תעמולה בגנות גירוש יהודים למחנות באפריקה.
• שני תצלומים קבוצתיים של העצורים במחנה "אסמרה".
• ועוד.
מצורפות: שתי מעטפות של מכתבים שנשלחו מאת עצורי מחנה גילגיל בשנת 1948, אחד לארץ ישראל והשני לפריז.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול, נקבי תיוק. קרעים וקרעים חסרים (ברובם קלים ומשוקמים) בחלק מהפריטים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
ספר עבה, שכפול סטנסיל של דפים מודפסים במכונת-כתיבה, עם איורים, דיאגרמות, טבלאות, תוי-נגינה, נספחים ומפות. מחקר מקיף ביותר על שלש שנות שהותם של גולי האצ"ל והלח"י במחנות באפריקה.
בין דפי הספר נמצא פתק בכתב-יד, לכבוד דוד ליניבסקי (ניב), אחד מעורכי הספר: "לדוד ליניבסקי וב"ל מאת רבקה ומשה בן-גל (בכר), 'עלה והצלח'!!!, י"ד תמוז תש"ט, 11.7.49"
321, [4] דף + [3] לוחות תצלומים. דפים 11 ו-301 נכרכו פעמיים. 33 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים וסימונים בעט. קמטים. קרעים קלים בשולי חלק מהדפים. קרעים גסים בשולי שני דפים, עם פגיעה בטקסט. קמטים וקרעים בעטיפה. העטיפה משוקמת, עם שדרת בד.
מקור: אוסף משפחת רימון.
1-4. ארבעה גיליונות של העיתון "קול העם", עיתונה הרשמי של המפלגה הקומוניסטית. גיליונות מס' 237-240, 26-30.11.1947. כותרת העיתון מיום החלוקה: "אושר דבר המדינה היהודית".
5-6. גיליון "הארץ" מתאריך 30.11.1947. כותרתו: "הוחלט על הקמת המדינה היהודית". מצורף דף בודד - הוצאה מיוחדת של עיתון "הארץ", מיד לאחר החלטת האו"ם.
7-8. שני גיליונות של העיתון "ידיעות אחרונות" מתאריך 30.11.1947. הוצאה ראשונה והוצאה שניה.
9-10. שני גיליונות "דבר" מתאריך 30.11.1947: גיליון מס' 6802 שכותרתו "מדינת היהודים קמה", וגיליון "הוצאה מיוחדת" שכותרתו "ועדת הביצוע של או"מ תשב בתל-אביב".
11. גיליון "המשקיף, עתון יומי לאומי" מתאריך 30.11.1947. כותרתו: "הוחלט על חלוקת ארץ-ישראל".
12. גליון "משמר", מתאריך 30.11.1947. כותרתו: "ברוב של 33 קולות נגד 13 אושרה החלוקה".
13. גיליון "הצפה" מתאריך 30.11.1947. כותרתו: "האומות המאוחדות אישרו הקמת מדינה עברית ברוב של 33 קולות נגד 13 קולות".
14. גיליון "הבקר" מתאריך 30.11.1947. כותרתו: "אושרה מדינה יהודית".
15. גיליון "דאס יידישע ווארט". מינכן, 12.12.1947. יידיש ועברית.
עיתון אשר יצא לאור בגרמניה, מטעם "אגודת ישראל", עבור שארית הפליטה. העיתון כולל חדשות, עדכונים מהנעשה בסניפי "אגודת ישראל" בעולם, ועוד. בעמוד הראשון של הגיליון מופיעים עדכונים בנוגע להחלטת עצרת האו"ם.
16. גיליון "די ציוניסטישע שטימע" [הקול הציוני], בהוצאת המשרד האירופאי של "הציונים הכלליים", מתאריך 3.12.1947. יידיש.
מהדורה מיוחדת; כותרת הגיליון: "זאל לעבן די יידישע מדינה! זאל לעבן דאס יידישע פאלק!" [תחי המדינה היהודית! יחי העם היהודי!]. הגיליון חסר בסופו.
מצורף: דף בודד מתוך גיליון העיתון "אשמורת" מתאריך 4.12.1947. בדף מופיעות תמונות של החגיגות בארץ, וכותרות העיתונים של אותו יום.
סה"כ 16 גיליונות. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. מעט קרעים, חלקם עם פגיעה קלה בטקסט, חלקם משוקמים בנייר דבק. פיסה חתוכה מהדף האחרון של גיליון "הבוקר". כתמים. מעט רישומים בעט, קפלים וסימני קיפול. גיליון "די ציוניסטישע שטימע" חסר בסופו.
מקור: אוסף משפחת רימון.
הוצא מהמכירה.
שני דו"חות מודיעין העוסקים בקרבות ירושלים במלחמת העצמאות. [ירושלים?], 1948.
1-2. דו"ח מיום 9.4.1948, מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל בסטנסיל, המוסר דיווח ראשוני על מותו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני, מפקד הכוחות הערביים בירושלים, בקרבות הקסטל. הדו"ח ממוען ל"אלדד" ו"חשמונאי" (כנראה, מפקד גדוד "נחשון" אלדד אורבך-אבידר וקצין המודיעין יעקב עיני) מאת "צדיק" (כנראה, קצין המודיעין משה דיסקין), והוא מוסר הודעה שהתקבלה ממפקד אחת הפלוגות שהשתתפו בקרב - "יחיעם" (מרדכי גזית): "...ערבי אחד כנראה תעה בדרך, והגיע עד למטה המקום שם חוסל, ונמצא אצלו אקדח, סטן ומסמכים חשובים. שמו – עבד אלקדר סולים...". בסמוך למשפט הנ"ל מופיעה הערה בכתב-יד, בסוגריים: "עבדל קדר חוסייני". כמו כן, מתייחס הדו"ח לתשישות הכוחות, לצורך הדחוף להחליפם ולנפילתו של אחד הלוחמים - חיים כהן (בשוליים התחתונים מופיעים פרטיו של החלל, הוראות למסירת הודעה על מותו למשפחה והתוספת בכתב-יד: "גופתו טרם נמצאה").
שני עותקים (בכל אחד מהם מופיעות אותן התוספות בכתב-יד).
[1] דף, 32.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. קמטים ומעט כתמים. נקבי תיוק ונקבי סיכות (קטנים). קרעים וקרעים חסרים בשוליים (ללא נזק לטקסט).
3. דו"ח מיום 13.3.1948, מודפס במכונת כתיבה, ובו עדויותיהם של שני לוחמים שחזרו ממבצע "שמואל" (ניסיון ההתקפה של "ההגנה" על רכבים ערביים בכביש רמאללה-לטרון). בעדותם מתארים הלוחמים, יצחק גולדברגר ויצחק זילברשטיין, את השתלשלות המבצע, מערך הכוחות, חשיפת המארב והנסיגה תחת האש. כמו כן, מופיע בדו"ח שרטוט בכתב-יד של סידור הכוחות, עם שמות הלוחמים שנטלו חלק בפעולה.
מתוך תשעה עשר לוחמים שהשתתפו ב"מבצע שמואל" הצליחו שלושה בלבד לחזור בחיים.
המחבר ונמעני הדו"ח זהים לאלו שבסעיף הקודם, בתוספת שני מכותבים נוספים: "שדמי" [יששכר שדמי?] ו"בן יהודה" [נתיבה בן יהודה?].
2 עמ', 33 ס"מ. מצב טוב. קמטים ופגמים קלים. נקבי סיכות בשוליים העליונים (ללא נזק לטקסט).
• "דין וחשבון של שלום הורוביץ על מקרה האסון לשיירת הר-הצופים בשכונת שייח ג'ראח, ביום ד' בניסן תש"ח, 13 לאפריל 1948". דו"ח בן עשרה עמודים, מודפס במכונת כתיבה ומשוכפל בסטנסיל, שחובר בהזמנת האוניברסיטה העברית לאחר הטבח בשיירת הרופאים בשכונת שייח' ג'ראח ("שיירת הדסה"). מצורפות רשימות פצועים, רשימת נעדרים ורשימת הרוגים, וכן העתק של מכתב ששלח מחבר הדו"ח, שלום הורוביץ, אל ד"ר דוד ורנר סנאטור, אדמיניסטרטור האוניברסיטה העברית.
• שמונה תלושי מזון ואישורים לקבלת מצרכים: "כרטיס לחלוקת תוצרת תנובה" מטעם "מחלקת האספקה, ירושלים", עבור ילדים מגיל 8 עד 12; "כרטיס לחלוקת נפט" מטעם "ועדת המצב שליד ועד הקהילה העברית ירושלים"; "כרטיס לחלוקת מים" מטעם "מחלקת הספקת המים, ערית ירושלים"; שני כרטיסי מזון זמניים, מטעם "מחלקת האספקה, ירושלים"; ועוד.
• שישה פריטים מודפסים מטעם יחידת המתנדבים "משמר העם" בירושלים: אישור עבור אישה בשם מיכל ספיבק, המעיד שמונתה ל"מפקדת חיל הנשים של משמר העם בירושלים", מיום 27.5.1948; כרטיס לתור חלוקת מצרכים בשכונת מזכרת משה (לא ממולא); תעודת הוקרה שניתנה ביום 16.5.1949 למשה לוין, מפקד חבל 4 ב"משמר העם"; ועוד.
• אחד עשר צווי תנועה ואישורים מטעם יחידות הצבא והרשויות בירושלים: "רשיון הליכה באזור הכיבוש הצבאי" מטעם נציג המושל הצבאי בדרום ירושלים, מיום 9.7.1948; שני צווי תנועה לאנשי צבא מטעם "האגף לפיקוח על התנועה וההובלה" של המטכ"ל, אג"א; שני אישורי יציאה מהעיר מטעם "ועדת ירושלים, רשות מרכזית לשעת חירום"; אישור בכתב-יד מטעם מטה גדוד נוטר-דם, להוציא ארבעים בקבוקים ריקים מהאזור; ועוד. המסמכים חתומים בחותמות הדיו של היחידות השונות ובחתימות ידיהם של הממונים. ארבעה מהאישורים ניתנו למנהל מחלקת העתיקות הישראלית במהלך המלחמה, שמואל ייבין.
• שלושה עשר גיליונות של העיתון "חדשות צהרים", בהוצאת מועצת פועלי ירושלים, מהתאריכים 30.5-3.6, 7.6, 8.6, 11.6, 14.6-17.6 ו-20.6. מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל, וכוללים ידיעות שונות בנושא המלחמה.
• הר-הצופים, גליון ג', יום א', ט"ז בניסן תש"ח (25.4.1948). חוברת מודפסת במכונת כתיבה ומשוכפלת בסטנסיל, ובה ידיעות מחזיתות המלחמה, רובן מתחנות הרדיו העבריות. בתחילת החוברת דף שער מאויר, ובסופה מופיעות הוראות להגשת רשימות ב"חדר המפקדה של קטע ב'" (כנראה, נדפס העיתון מטעם לוחמים בהר הצופים).
• שקית בד עליה נדפסו איור של חייל וחיילת והכתובת "שי ירושלים למגיניה".
• ועוד.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מקור: אוסף משפחת רימון.
• 63 גיליונות "דבר ירושלים, עתון פועלי ירושלים". יולי-נובמבר 1948. הגיליונות כוללים ידיעות רבות בנושא הקרבות באזור ירושלים.
• ארבעה גיליונות העיתון "היום". אפריל-יולי 1948. הגיליונות כוללים, בין היתר, דיווחים על הריסת בית הכנסת "החורבה", קרבות ברמת רחל ועוד.
• שלושה גיליונות של "עתון המגן", בהוצאת לשכת ההסברה של ה"הגנה". אפריל-יוני 1948.
• שני גיליונות "ידיעות ירושלים", עיתון משותף לשישה עיתונים ארציים שיצא בירושלים בזמן המצור. אפריל-מאי 1948.
• שישה גליונות של העתון "חדשות צהרים" בהוצאת מועצת פועלי ירושלים, מודפסים במכונת כתיבה ומשוכפלים בסטנסיל. מאי-יוני 1948.
• "היומן", גליון מיום 3.6.1948.
• חמישה עלונים ובהם ידיעות ועדכונים על קרבות מלחמת העצמאות: "בחטיבה 6, יומן חטיבת ירושלים"; "ביולטין" מספר 145", 25.4.1948 - תמלילי עדכוני החדשות אשר שודרו ברדיו "קול המגן העברי", תחנת הרדיו של ה"הגנה"; "א"י בשדורים ערביים, 13-14.7.48"; "קול ירושלים"; ועוד.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. במספר גיליונות חסרים דפים. כתמים. קרעים וקרעים חסרים (ברובם קלים, בשוליים), חלקם משוקמים או מחוזקים בנייר דבק. גיליונות ספורים עם חותמות דיו ורישומים בכתב-יד.
מקור: אוסף משפחת רימון.
הוצא מהמכירה.
כ-125 טיוטות, כתובות בכתב-יד, מודפסות במכונת כתיבה ורשומות על גבי דפי הגהה, לצווים שחוקק דב יוסף כמושל ירושלים במלחמת העצמאות. ירושלים, [1948-1949]. עברית (פריט אחד באנגלית).
הטיוטות שבאוסף הנן משלבי עריכה שונים (חלקן רשומות על פתקאות וחלקן מודפסות ומשודכות לצורת חוברות), והן מתעדות את עבודתו של יוסף בתקופת המלחמה, את תהליך ניסוח החוקים ואת החיים בירושלים הנצורה. ביניהן: שלוש עשרה טיוטות ל"צו מס. 1", המכריז על נטילת השלטון בידי יוסף ומכפיף את תושבי ירושלים לפקודתו; אחת עשרה טיוטות ל"צו מס' 2", המכליל את "השטח המוחזק" בירושלים בתחום מדינת ישראל; עשרות דפי הגהה לקובצי החוקים "צווים, פקודות והודעות", עם הערות ותוספות בכתב-ידו של יוסף; וכן טיוטות לצווים בנושא סיפוח שכונות שנכבשו בידי כוחות צה"ל, רכוש נטוש, פיקוח על המזונות, הגבלות על שכר דירה, הטלת עוצר על שכונות בקו התפר, ביטול תביעות נגד השלטון ונציגיו, ונושאים נוספים.
דב (ברנרד) יוסף (1899-1980), משפטן ושר בממשלות ישראל, יליד מונטריאול. ב-2 לאוגוסט 1948 נתמנה למושלה הצבאי של ירושלים, ובתפקידו זה היה אמון על ענייניה האזרחיים, הכלכליים והביטחוניים. העיר נמסרה לידיו בעיצומה של תקופת המצור, כשגורלה תלוי ועומד, ויוסף ראה את תפקידו בחיזוק האזרחים והטמעת מעמדה כבירת ישראל. בספרו "קריה נאמנה, מצור ירושלים 1948" ("שוקן", 1960), סיפר על תחושותיו עם קבלת המשימה: "מרבית ימי חיי ישבתי בירושלים... באותו רגע חשתי את משק כנפי ההשגחה עלי, וכולי הייתי תפילה כי אצליח בשליחות הגורלית אשר הוטלה עלי".
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. פגמים קלים. נקבי תיוק. קרעים וקרעים חסרים בשוליים של חלקם (ברובם קלים).