כרך המכיל שלושה כתבי-יד: · כת"י חידושים ודרשות בכתיבה אוטוגרפית של רבי יצחק הלוי מלעמגו בעל "תולדות יצחק". · כת"י חידושים, דרשות ו"פנקס מילה" בכתב-יד תלמידו רבי אברהם פרינץ מאמשטרדם. · העתקות אגרות ומסמכים מן התקופה, מהם מכתבים אל ה"פקידים ואמרכלים" באמשטרדם, ועוד.
כתבי-היד נכרכו כנראה בראשית שנות התק"צ. על הכריכה נכתב באותיות מוזהבות: "זרע יצחק - תולדות אברהם". הכרך מכיל חומר תורני והיסטורי רב ערך, מחכמי ופרנסי אמשטרדם בשנות הת"ק. להלן פירוט כללי של תוכנו:
· חידושי ש"ס וחידושי סוגיות. דרשות בהלכה ובאגדה: לסיומים, למעלת התורה והשלום, למועדים והספדים. אוטוגרף בכתב ידו של הגאון רבי יצחק איצק הלוי מלעמגא, מגדולי חכמי אמשטרדם, ואב"ד גרונינגען. אמשטרדם, [תק"ן בערך].
בדף פב/ב מוזכר "מאדמ"ו הגאון נר"ו" [יתכן שהכוונה לרבי שאול אב"ד אמשטרדם, או לבנו ממלא מקומו רבי יעקב משה לעוונשטאם].
[1], פח דף, [1 דף מפתחות]. כתב-יד אוטוגרפי של רבי יצחק מלעמגו.
· חידושי תורה ודרשות. זכרונות משפחתיים וקהילתיים. רשימות נימולים (פנקס מוהל). זכרונות והעתקות מסמכים ומכתבים בעניני ארץ ישראל. רשימות על מורו ורבו רבי יצחק מלעמגא. צוואות והספדים. בכתיבת יד "הרב הצדיק" רבי אברהם פרינץ מאמשטרדם (תקכ"ח-תרי"א), מראשי פרנסי הקהילה ומייסד הפקוא"מ, פקיד ומשגיח ראשי על כל עניני ארץ ישראל. [תק"ע-תר"ט, 1810-1849].
147 עמ' כתובים. כתב ידו של רבי אברהם פרינץ. (יתכן שחלק מהחתימות על העתקות המסמכים הן אוטוגרפיות – מקוריות - ולא של המעתיק).
הגאון רבי יצחק איצק (סג"ל) הלוי מלעמגו (תק"ח-תקס"א), מגדולי חכמי "בית המדרש עץ חיים" של ק"ק אשכנזים באמשטרדם, תלמיד רבי שאול אב"ד אמשטרדם ורע וידיד של בנו הגדול רבי יעקב משה. היה מגדולי ה"לומדים" הקבועים בבית המדרש, וכיהן כ"מגיד שיעור" וראש ישיבה. בשנת תק"ס עבר לכהן כרב אב"ד בעיר גרונינגען ואגפיה.
על עזבון כתבי ידו עברו תהפוכות רבות, ונכתבו על כך מאמרים וספרים רבים. חיבורו הגדול "תולדות יצחק" פירוש על התוספתא, שתלמידו רבי אברהם פרינץ (שכיהן אחרי רבו כמגיד שיעור וראש הישיבה) צירף דוגמא ממנו לספר "ליקוטי צבי" אמשטרדם תקס"ט, נעלם ונתגלה לציבור רק במכירות פומביות, תחילה בשנת תר"ל (1870) בבית המכירות פרידריק מולר באמשטרדם (פריט 944), בשלשה כרכים בתבנית פוליו, המכילים כ-1600 דף. בשנת תרמ"א (1881) הוצע שוב אותו כתב-יד למכירה כחלק מעזבונם של לוי גוטשלג וונפריד מהאג, בבית מכירות של ה"ג בום (פריט 156). בשנת 1900 בערך, הגיע כתב-יד זה לגנזי ספרית ה"רוזנטליאנה" באמשטרדם.
בשנת 1965 הוציא מר י' אונדרוויזר (Joseph Onderwyzer) ספר באנגלית בשם "Mavoch" (מבוך), בו תיאר בצורה ציורית [ומוזרה] את חיפושיו ברחבי העולם אחר אותו כתב-יד של החיבור הענקי על התוספתא ועל גילויו ברשימה פנימית של ספרית ה"רוזנטליאנה" באמשטרדם. ספר זה עורר בשעתו פולמוס בעתונות ובכתבי העת. בסופו של דבר, בעקבות אותו פולמוס, התחיל צוות עורכים בהוצאת הפירוש. עד כה יצא כרך אחד על מסכת מגילה, ירושלים תשס"ב, בהוצאת "מכון אופק". בראש הכרך הובא מאמר ארוך לתולדות המחבר ותקופתו בבית המדרש באמשטרדם.
לפנינו גילוי על ראשיתו של ה"מבוך": בעמ' 76 במחברתו, מספר רבי אברהם פרינץ על רכישת כתב היד על ידו, במכירת עזבונו של רבי יצחק ב"ר מרדכי מלעמגו, בן אחותו של רבי יצחק. הוא מספר כי הוא זה שכרך את הספר בשלשה כרכים, "ובכל כרך רשמתי שמו באותיות מוזהבות", ומתאונן על כך שאין לו את האפשרות הכספית להוציא את כל הספר לאור. בעמ' 86 שנכתב בתקופה מאוחרת יותר חוזר ומספר רבי אברהם, כי לאחר שראה שאין ביכולתו להדפיס את הספר, כרך אותו בשלשה חלקים כדי שבני משפחת רבו יוכלו להגות בו (נראה שהחזיר את שלשת הכרכים לבני משפחתו של רבי איצק מלעמגו).
המחברת שלפנינו בכתיבת יד קדשו של רבי יצחק מלעמגו, איננה ידועה כלל, והיא תגלית בפני עצמה. רבי אברהם פרינץ כותב עליה בעמ' 86 ועל עוד מכתבים "אשר כורכו בספר הזה". כנראה, שהכרך שלפנינו לא הופיע באותן מכירות פומביות במאה ה-19 בהן נמכרו שלשת הכרכים האחרים של רבי יצחק מלעמגו.
בנוסף, ביומן זכרונותיו ודרשותיו של רבי אברהם פרינץ, אנו מוצאים פרטים חדשים על קורות ימי חייו של מורו ורבו המובהק, רבי יצחק מלעמגו, שלימדו תורה וגידלו בביתו כבן, לאחר שהתייתם מהוריו.
ליומן זכרונותיו של רבי אברהם פרינץ חשיבות רבה, שכן הוא חושף פרטים לא ידועים בקורות ק"ק אשכנזים באמשטרדם, בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19. ביניהם פרטים על השתלשלות יסוד ה"פקידים ואמרכלים" [פקוא"מ]. על פי הנכתב הדבר החל בעזבון של יהודי שהקדיש שליש ממנו לעניי ארץ הקודש. יורשיו בקשו למנוע את קיום הצוואה, אך רבי אברהם יחד עם רצ"ה לעהרן פעלו לגביית העזבון, ומתוך כך השתלשלה הקמת הפקוא"מ (עמ' 81-82).
העתקת מסמכי הפקוא"מ הנמצאים פה אף היא איננה ידועה, שכן בספר "אגרות הפקידים והאמרכלים מאמשטרדם", ירושלים תשכ"ה, התפרסמו רק האגרות שנשלחו מאמשטרדם לירושלים, ואילו לפנינו נמצאים העתקי האגרות שנשלחו מארץ ישראל לאמשטרדם. החומר לא נבדק עדיין כראוי, רק נציין מעט מתוכן המכתבים: מכתבים בחתימות רבי טוביה ב"ר שלמה, ר' נתן נטע ב"ר מנחם מנדל, ר' אברהם שלמה זלמן שפירא (צורף) וחתנו רבי אריה ב"ר ירחמיאל גזבר ונאמן. מכתבי רבני חברון, טבריה וירושלים.
מכתב מליוורנו ובו העתק אגרת תלמיד הגר"א, רבי ישראל משקלוב, לרבי שלמה זלמן צורף, בענין השליחות לחיפוש עשרת השבטים (מכתב זה הוא גילוי חדש בפרשה עלומה זו - ראה מאמר ד"ר אריה מורגנשטרן, סיני, ק', עמ' תקנב-תקנד).
רבי אברהם פרינץ כתב במשך השנים בכרך זה רשימות דברי תורה ודברי מוסר, הספדים על צאצאיו שנפטרו על פניו, צוואה שכתב בגיל 60 ובגיל 64. בעמ' 86 נרשם ש"בסיון תקצ"ח הגעתי לכלל שבעים לאורך ימים טובים". בצוואה משנת תר"ט נרמז על כך שהוא בן 80 (עמ' 119), כך שיש לפנינו עדות על זמן לידתו בשנת תקכ"ח או תקכ"ט. ר' אברהם פרינץ נפטר בשנת תרי"א (1851).
סה"כ כ-200 דף (חלקם ריקים). 19.5 ס"מ. נייר עבה ואיכותי, מצב טוב מאד. כריכת עור מקורית עם כיתוב ועיטורי זהב, במצב טוב מאד, שיקום קל של הדבקת קרע בגב הכריכה. אקס-ליבריס.