Der Judenstaat, Versuch Einer Modernen Lösung Der Judenfrage [מדינת היהודים, ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים], מאת תיאודור הרצל. הוצאת M. Breitenstein. וינה-לייפציג, 1896. גרמנית. מהדורה ראשונה. נדפסה ב-300 עותקים.
"מדינת היהודים: ניסיון של פתרון מודרני לשאלת היהודים". ספרו המפורסם של הרצל, בו הוא מציג את בעיית היהודים ואת הצורך בפתרון מדיני-לאומי. עותק זה כולל את עטיפת הנייר המקורית.
86 עמ', 24 ס"מ. מצב טוב. גליונות לא חתוכים. קרעים קלים וקמטים בשולי הדפים. מעט כתמים (רובם על העטיפה ובעמוד השער). שולי דף השער ומספר דפים אחרים מעט כהים. קמטים בעטיפה. העטיפה הקדמית מנותקת חלקית. נתון בקופסת קרטון מחופה בד.

שלושה פריטים הקשורים ביוסף טרומפלדור: גלויה ששלח טרומפלדור מהשבי היפני להוריו, גלויה עם תצלום שלו ועם הקדשה בכתב ידו (בעברית), וגלויה-מצולמת מהשבי היפני. יפן, רוסיה, גליפולי ומצרים, 1905, 1915. רוסית ועברית.
יוסף טרומפלדור (1880-1920) – ממייסדי "הגדוד העברי", ממייסדי "החלוץ" ומפקד ההגנה על חצר תל-חי בשנת 1920. טרומפלדור, יליד רוסיה, היה הקצין היהודי הראשון בצבא רוסיה, ואף שירת במלחמת רוסיה-יפן, במהלכה ריסק פגז את ידו השמאלית והיא נקטעה. בינואר 1905, במסגרת התבוסה של הצבא הרוסי בקרב על המבצר הימי פורט ארתור, נפל טרומפלדור בשבי היפני. במהלך תקופתו בשבי עסק טרומפלדור בהקמה של מוסדות וארגונים ציוניים ולאומיים למען השבויים היהודיים, וביניהם גם אגודת "בני ציון השבויים ביפן" (ראו להלן, מס' 2).
טרומפלדור עלה לארץ ישראל ב-1912 ועבד כפועל חקלאי. בזמן מלחמת העולם הראשונה היה בין מייסדי "הגדוד העברי" (יחד עם זאב ז'בוטינסקי) והשתתף במערכה בחצי האי גליפולי כסגן מפקד "גדוד נהגי הפרדות" וכמפקד הגדוד. לאחר המלחמה חזר טרומפלדור לרוסיה והיה בין מייסדי "החלוץ". ב-1919 שב ועלה לארץ ונקרא לסייע בהגנת יישובי "אצבע הגליל". נהרג בקרב על תל-חי בי"א אדר תר"ף. אופיו וגבורתו הפכוהו לדמות מופת בקורות הציונות.
1. גלויה ששלח יוסף טרומפלדור מהשבי היפני להוריו ברוסיה. נשלחה ממחנה Hamadera (דרך Osaka), יפן, אל רוסטוב-על-הדון, רוסיה, אוקטובר 1905.
גלויה רשמית של שבויי מלחמה (Service des Prisonniers de Guerre), מודפסת ברוסית, עם מקום למילוי פרטי השבוי-המוען (מספר אישי 16242, צריף 42) ופרטי הנמען (וולף סמואלוביץ טרומפלדור, אביו של יוסף).
במכתב כותב טרומפלדור להוריו: "אבא ואמא יקרים, אנחנו עוד פה, ועדיין לא יודעים מתי נוסעים. לטיול בחצר יוצאים יותר, אבל השומרים והגדר נשארו אותו דבר. היאוש הולך ומתחזק אבל הרי 'התקווה היא מזונם של הצעירים...'. נשיקות לבני המשפחה ודרישת שלום למכרים. אוהב אתכם, אוסיה". למידע נוסף אודות הגלויה, ראה חומר מצורף.
9X14 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים, קרעים, כתמים ובלאי, בעיקר בשוליים, משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט.
2. גלויה מצולמת (Real photo), תצלום של יוסף טרומפלדור כשבוי מלחמה ביפן, [1905].
בתצלום נראה טרומפלדור כשהוא עומד, זקוף, בחזית צריף, ומעליו שלט עם הכיתוב "בני ציון מ [מחנה] שבוים ביאפאן". מעל השלט מופיעים מגן דוד שבמרכזו המילה "ציון" ומשני צדיו דגלים שבהם שבעה כוכבים. בתחתית הגלויה מופיע כיתוב בכתב יד - "י. טרומפלדור בכלא יפן" ובצדה האחורי הקדשה בכתב יד – "--- מתנה מחברינו בחרבין".
9X14 ס"מ. מצב בינוני. קמטים, קרעים קלים ונקבים. שפשופים וקילופים בצדה האחורי, עם פגיעה בהקדשה.
3. גלויה מצולמת (Real photo), תצלום של יוסף טרומפלדור במדי "גדוד נהגי הפרדות". [גליפולי, 1915].
בצדה האחורי של הגלויה מופיעה הקדשה בכתב ידו של טרומפלדור, בעברית: "לניסנבוים, טרומפלדור. קפיטן ציון מיול קורפ, Wardian Camps, י20/9/15". ההקדשה נכתבה במחנה בוורדיאן (Al Wardian), אלכסנדריה, מצרים.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ טרומפלדור – שהיה נתין וקצין רוסי – לעזוב את הארץ, וגלה למצרים, שם פגש את זאב ז'בוטינסקי והצטרף לחזונו להקים גדוד של מתנדבים יהודיים שיצטרפו למאמץ הבריטי לכיבוש ארץ ישראל. "גדוד נהגי הפרדות" (Zion Mule Corps) היה הראשון מבין הגדודים העבריים שהוקמו על ידי הבריטים, והוא שימש, למעשה, כיחידת תובלה שמנתה כ-650 חיילים יהודים. על הגדוד פיקד הקולונל ג'ון פטרסון, וכסגנו שימש יוסף טרומפלדור, שאף החליף את פטרסון בתור מפקד הגדוד בחודשים האחרונים לקיומו, לאחר שזה עזב את תפקידו בעקבות מחלה.
8.5X13.5 ס"מ. מצב בינוני. קמטים, קרעים קלים ונקבים. שפשופים וקילופים בצדה האחורי, עם פגיעה בהקדשה. רישום בעט בשולי צדה האחורי: "יוסף טרומפלדור".

די געשיכטע פון מיינע ליידען [The Story of My Sufferings], מאת מענדעל בייליס. הוצאת המחבר, דפוס אָריאָם, ניו יורק, 1931. יידיש ואנגלית. מהדורה שניה.
ספר זכרונותיו של מנדל בייליס, בו הוא מגולל את סיפור חייו, שנות המשפט והמאסר, העלייה לארץ ישראל וההגירה לארה"ב.
מעבר לדף השער, תחת דיוקנו, מופיעה הקדשה בכתב ידו של מנדל בייליס.
מנחם מנדל בייליס (1874-1934) הואשם כי באפריל 1911 רצח נער נוצרי אוקראיני בשם אנדרי יושיצ'ינסקי על-מנת להכין מדמו מצות לחג הפסח. בייליס נאסר על סמך עדות שקר ומשפטו החל באופן רשמי רק בספטמבר 1913. על רקע ה"רצח" והמשפט, אורגן מסע הסתה כנגד היהודים. לאחר כשנתיים וחצי במאסר, בסוף אוקטובר 1913 זוכה בייליס. ב-1917, לאחר המהפכה, הוקמה ועדת חקירה לפרשה; ממצאיה העלו כי השלטונות הכירו את הנסיבות האמיתיות וביימו את המשפט מטעמים אנטישמיים.
בייליס עלה לארץ ישראל בשנת 1914, אולם לא השתלב בה תעסוקתית וכלכלית, ובשנת 1920 היגר עם משפחתו לניו יורק, וכעבור מספר שנים פרסם שם, בהוצאה עצמית, ביידיש ובאנגלית, את ספר זכרונותיו.
מהדורה זו של הספר נפתחת במכתב מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק משנת תר"ץ, המופנה ליהודי ארה"ב, בו הוא כותב בין היתר כי "האיש בייליס עמד בנסיונות הקשים, ברוח האמת והצדק, בקדושת היהדות, והכרת הערך הגדול של נקיון כפיו, ויצא בכבוד, מעוטר בזר נצחון, וכבודו, הוא כבודנו כבוד עמנו, וכבוד תורתנו הקדושה והטהורה". בהמשך קורא הרב קוק ליהודי ארה"ב לרכוש את ספרו של בייליס, "שהוא כמו מגילת תענית של דורנו", כדי לסייע לבייליס שמצבו הכספי דחוק, והוא זקן וחולה "ואין חומל ומרחם עליו". המכתב מובא בעברית ובתרגום ליידיש, והוא אינו מופיע במהדורות אחרות של הספר.
319, [1] עמ', 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים בפינות הדפים. מריחות דיו קלות בהקדשה. רצועות-בד מודבקות בין דפי הבטנה, בחיבור הכריכה לגוף הספר. כריכה מקורית, עם שדרה משוקמת. קרעים חסרים, פרימות ובלאי בשולי הכריכה.

כ-370 מכתבים, מסמכים, גלויות ופריטי נייר שהיו שייכים לפריץ גולדשמידט (Fritz Goldschmidt), נציג "ועד הסיוע ליהודים גרמנים" (German Jewish aid Committee), שפעל להשגת אשרות כניסה לאנגליה עבור יהודים בגרמניה הנאצית. לונדון, פרנקפורט דמיין, אסן, קלן ומקומות נוספים, 1939. אנגלית וגרמנית.
"ועד הסיוע ליהודים גרמנים" (German Jewish aid Committee) הוקם בשנת 1933 בידי הבנקאי היהודי אוטו שיף, במטרה לסייע ליהודים להימלט מגרמניה הנאצית לאנגליה. בתחילה, התחייב הארגון בפני השלטונות האנגלים לשאת בעלות קליטתם, חינוכם והכשרתם של הפליטים, והבטיח שלא יהיו לנטל על כתפי הציבור האנגלי. לאחר מאורעות "ליל הבדולח", נעשתה כמות המהגרים למעלה מכוחו של הארגון, והוא עמד בסכנת קריסה. בהיעדר כל סיוע מן הממשלה האנגלית, נאלצו נציגיו לאתר בעלי עסקים, תורמים ומשפחות שיוכלו לדאוג להכשרתם של הפליטים, ופעלו בתנאים דחוקים עד לאחר פרוץ המלחמה, אז שינו סוף סוף האנגלים את מדיניותם.
הארכיון שלפנינו כולל מכתבים, העתקים, גלויות ומסמכים, המתעדים את מאמציו של אחד מנציגי הארגון, פריץ גולדשמידט, להשיג את אשרות הכניסה ולחלץ את היהודיים מגרמניה בתקופה זו, מעט לפני שנסגרו שעריה. בחלק מהמכתבים, מופיעה התייחסות לשליחת ילדים למשפחות אומנה אנגליות במסגרת מבצע ה"קינדר-טרנספורט", שעמד בעיצומו אותם החודשים. בין היתר, כולל האוסף:
· מאות מכתבים, העתקים וגלויות שהוחלפו בין גולדשמידט לבין מבקשי ויזות אנגליות מגרמניה, המתעדים את תהליך קבלת האשרות, את הקשיים הבירוקרטיים, הניסיונות להשיג מימון והכשרות ואת סיפוריהם של המבקשים. חלק מהמכתבים מתייחסים לילדיהם של המבקשים, והם מתעדים העברת ערבויות, הודעות קבלה למשפחות אומנה אנגליות ואת העברת הילדים לאנגליה במסגרת במבצע ה"קינדר-טרנספורט".
· כעשרה מכתבים וגלויות שנשלחו אל גולדשמידט מאת דיירים יהודיים במחנה קיצ'נר (Kitchener) באנגליה, שהוקם עבור פליטים יהודיים בסמוך לתחילת המלחמה.
· עשרות מכתבים שהוחלפו בין גולדשמידט לבין גופי ההצלה, בנקים, ארגונים, ובעלי עסקים פרטיים, בניסיון לגייס מימון וסיוע לקליטת הפליטים (רבים מהם על ניירות מכתבים רשמיים). בין הארגונים המופיעים בהתכתבות: Movement For The Care Of Children From Germany, Emigration Advisory Committee; National Provincial Bank; Holland Bank Union;. מכתבים רבים מנציגים אחרים של "ועד הסיוע ליהודים גרמנים"; ועוד.
· תשע הודעות רשמיות מטעם "ועד הסיוע ליהודים גרמנים", המבשרות על הנפקת אשרות כניסה למבקשים שטופלו בידי גולדשמידט.
· ארבעה טופסי בקשה רשמיים לקבלת אשרת כניסה מטעם "ועד הסיוע ליהודים גרמנים", מודפסים וממולאים בכתב-יד, עם פרטי המבקשים, עיסוקיהם, הערבונות ששולמו עבורם ופרטים נוספים.
· Conditions for bringing men and boys of 16-35… to Great Britain under the Trainee Scheme [תנאים להבאת גברים בגילאי 16-35... לבריטניה במסגרת תכנית ההכשרה], חוברת שנדפסה מטעם הארגון, המפרטת את הקריטריונים לקבלת אשרות כניסה לאנגליה: המצב הכלכלי, יכולת ההשתכרות, משלח יד ונתונים נוספים. אינה מופיעה ב-OCLC.
· וכן אישורים, העתקים של טפסים, מכתבי המלצה ופריטים נוספים, שנאספו לצורך השגת האשרה.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.

גלויה בכתב-ידו וחתימתו של חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר, לרעייתו אמילי. בון, 1957. גרמנית.
כפי הנראה, שלח שינדלר את הגלויה במהלך ביקור בעיר בון שבמערב גרמניה, בניסיון להקים מפעל מלט בשיתוף עם הרשויות הגרמניות:
"אמילי היקרה! אתמול קבלתי מכתב דרך שנבורן [Schönborn], וביום שבת אכתוב תגובה ללא דיחוי. היום אערוך כמה שיחות על הקמת העסק עם הממשלה. לפי שעה, הדברים נראים טוב משציפיתי. נשיקות, אוסקר. דרישת שלום לווילי".
אוסקר שינדלר (1908-1974), תעשיין ויזם גרמני, שהיה אחראי להצלתם של כ-1,200 יהודים בתקופת השואה. בשנת 1939 נסע לפולין הכבושה, רכש מפעל אמייל והחל לייצר כלי אוכל ובישול עבור הצבא הגרמני. מטרותיו בראשית המלחמה היו כלכליות בלבד, אולם המפגש עם העובדים היהודיים והחשיפה לממדי הרדיפה הביאו לשינוי בעמדותיו, ושינדלר החל להקדיש מאמצים גוברים להגנה עליהם. בהדרגה, הפך את מפעלו למחסה עבור הפועלים היהודיים, תוך שהוא סופג הפסדים כלכליים עצומים ומכלה את הונו. מסירותו למטרת ההצלה לא ידעה גבול, ושינדלר לא בחל בזיוף רישומים, מתן שוחד והפעלת קשריו במפלגה, ואף התערב בעצמו לחלץ יהודים שנשלחו ברכבות אל מחנות ההשמדה. ערב הגעת הצבא האדום, נפרד שינדלר מפועליו ונמלט למערב ללא פרוטה, לאחר שכילה את כל הונו באחזקת המפעל. בשנים שלאחר המלחמה נדד שינדלר לארגנטינה והקים מספר עסקים, אולם מצבו הכלכלי נותר רעוע והוא נאלץ להסתמך על סיועם של ארגונים יהודיים.
על פעילותו להצלת יהודים בשואה הוכר אוסקר שינדלר כ-"חסיד אומות העולם" בשנת 1967. רעייתו של שינדלר ונמענת המכתב, אמילי, הוכרה אף היא כ-"חסידת אומות העולם" בשנת 1994.
סיפורו של שינדלר התפרסם בסרטו של סטיבן ספילברג "רשימת שינדלר", אשר זכה בפרס ה"אוסקר" לסרט הטוב ביותר לשנת 1993.
14.5X10.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. קמטים ופגמים קלים בפינות ובשוליים.