עשרים וחמישה תצלומים המתעדים את ביקורו של הקיסר וילהלם השני בירושלים ובמזרח התיכון, בשנת 1898. ירושלים, בית לחם, יפו, בירות, בעלבכ ומקומות נוספים, [1898].
בין התצלומים: תצלום של הקיסר ופמלייתו, רכובים על סוסים, חוצים את אחד משערי הכבוד הניידים אשר הוקמו לכבוד הביקור; תצלומים של הקיסר ופמלייתו, מלווים חיילי משמר עות'מאניים, מגיעים להר הזיתים; תצלום של הקיסר במסדר כבוד על הר ציון, בסמוך לחומות ירושלים (שטח אדמה בהר זה הוענק לקיסר במתנה מידי הסולטן עבדול חמיד השני, ועליו הוקמה כנסיית הדורמציון); תצלום הקיסר רכוב על סוס, בסמוך למחנה אוהלים שהוקם עבורו בירושלים; וכן תצלומים של הכותל המערבי, קבר רחל, יפו, פמליית הקיסר עוזבת את ארמון "ה‎‎סראי הגדול" בביירות, תחנת רכבת בין בירות לדמשק, מסילת רכבת ליד העיר מועלקה, ומקומות נוספים.
התצלומים מודבקים בצדם האחורי ללוחות נייר עבים ומתוארים בכתב-יד על גבי הלוחות (גרמנית). בשוליהם מופיעה חותמת הטבעה (חלשה): "Th. Jürgensen. S. M. Y. Hohenzollern 1901", חותמתו של תיאודור יורגנסן, צלמה של משפחת הקיסר אותן השנים. מרבית התצלומים ממוספרים בלוח.
במהלך החודשים אוקטובר-נובמבר 1898 ביקר קיסר גרמניה וילהלם השני בערי האימפריה העות'מאנית - ביירות, קונסטנטינופול, ירושלים, חיפה ויפו. מסע זה, אשר מטרותיו העיקריות היו חיזוק השלטון העות'מאני ותמיכה במעמדה של הכנסייה הפרוטסטנטית, נחשב לאחד האירועים המרכזיים והמשפיעים ביותר בתולדות ארץ ישראל במאה ה-19.
ההיערכות לביקורו של הקיסר בארץ ישראל החלה כבר בקיץ 1898, וכללה פעולות נקיון נרחבות, שיפור ושיפוץ של תשתיות, מתיחת קו טלגרף חדש, ועוד. לקראת הגעתו של הקיסר לירושלים הורחבו מספר דרכים בעיר, ואף נפרץ פתח בסמוך לשער יפו, על מנת לאפשר מעבר למרכבתו של הקיסר. נוסף על כך, רחובות העיר, ובפרט האזור סביב רחוב הנביאים (שם עתיד היה להיבנות מחנה האוהלים של הקיסר ופמלייתו) קושטו בדגלי גרמניה והאימפריה העות'מאנית ובשערי כבוד ניידים.
במהלך ביקורו בירושלים, אשר עיקרו היה טקס חנוכת כנסיית הגואל, ביקר הקיסר גם במושבה הגרמנית, בהר הזיתים, ברובע הנוצרי, בעירייה, ובמקומות נוספים, ובין היתר, נפגש עם תיאודור הרצל. את סיוריו ערך עם רעייתו (הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה), ללא פמליה גדולה, על גבי סוס או מרכבה, כשבעקבותיו נעו בירושלים תהלוכות אישים פחותים בדרגה, מלווים בגדודי פרשים וקאוואסים (שומרי ראש טקסיים באימפריה העות'מאנית). רבים הגיעו לירושלים לקראת הביקור ושכרו מקומות על גגות ועל מרפסות בתים ברחובות בהם עתידות היו לעבור התהלוכות.
עשרים וחמישה תצלומים. גודל משתנה, גודל ממוצע: 16.5X12 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. פגמים קלים (בעיקר בשוליים ובלוחות הנייר). קרע חסר קטן בפינה העליונה של אחד מהם.

158 תצלומים שצולמו בידי הצלם שמואל יוסף שווייג. ארץ ישראל (תצלומים בודדים מסוריה ומנחל ארנון שבירדן), [שנות ה-20].
שמואל יוסף שווייג (שוויג; 1902-1984) – מבכירי צלמי ארץ ישראל בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. נולד בטרנופול, גליציה, והשתלם בצילום בוינה ובלונדון. בשנת 1922 עלה לארץ ישראל. החל משנת 1925 עבד כצלם בשירות קק"ל והנציח במצלמתו את התפתחותה של ארץ ישראל ואת נופיה. הקים סטודיו לצילום ברחוב הנביאים בירושלים ואצר את מחלקת הצילום של מוזיאון רוקפלר. כמו כן, עסק בצילום ארכיאולוגי, צילם בשירות משטרת המנדט וניהל את מחלקת התצלומים של הסוכנות היהודית.
אוסף התצלומים שלפנינו כולל תצלומים רבים אשר צולמו בשנותיו הראשונות של שווייג בארץ ישראל, חלקם בשחור-לבן וחלקם בגוון ספיה. חלק מהתצלומים ממוספרים ומתוארים בכתב-יד (בחזית או מאחור, כפי הנראה בכתב ידו של שווייג). בתצלומים בודדים מופיע שמו של הצלם (חתום בלוח). חלק מהתצלומים נדפסו גם בתיקיית התצלומים "ירושלם" שהוציא לאור שווייג בשנות ה-20, כגלויות בהוצאת "האחים אליהו" בשנות ה-20 וה-30, וכגלויות בהוצאת "סטימצקי", כחלק מ"תערוכת צלומים אמנותיים ממראות הארץ" של שוויג, בשנות ה-30.
בין התצלומים: ביקור הברון רוטשילד בארץ ישראל (1925), הנציב העליון הרברט סמואל יחד עם פועלים וחלוצים, מנחם אוסישקין נואם בטקס, פנורמה של עפולה (מורכבת מארבעה תצלומים), היקב בזכרון יעקב, בית הכנסת ברחובות, הקמת עמוד חשמל בטבריה, מפל התנור סמוך למטולה, בית החרושת "סיליקט" בתל-אביב, "התערוכה והיריד למען תוצרת הארץ" ומספר תצלומים נוספים מתל-אביב, בית כנסת ר' יוחנן בן זכאי בירושלים, תצלומי נוף של ירושלים מזוויות שונות ותצלומים של הכותל המערבי וקבר רחל, בתים, רחובות וסמטאות בחיפה, מערת אליהו בהר הכרמל ותצלומי נוף מסביבות חיפה, הכרמל, עמק זבולון, בקעת גינוסר, הירדן, יריחו וים המלח, המוסד החינוכי "כפר ילדים" (נוסד 1922, כיום בתחום העיר עפולה), חמי טבריה וקבר ר' מאיר בעל הנס, בית אלפא, עין חרוד, דגניה, ראש פינה, מטולה, "גבעת החוצבים" של גדוד העבודה בין כפר גלעדי ומטולה, מספר תצלומים המתעדים את הקמת המושב "כפר חסידים" בעמק זבולון ואת שנותיו הראשונות, תעלות השקייה וניקוז, ייבוש ביצות בעמק יזרעאל, קטיף תפוזים ואריזת תפוזים, כינוס סופרים ואמנים עבריים בקריית ענבים, ועוד.
גודל משתנה. גודל ממוצע 10X15 (חלקם קטנים או גדולים יותר). מצב משתנה. בחלקם קרעים חסרים בשוליים, קמטים, כתמים ופגעי רטיבות. פגמים וקרעים בצדם האחורי של חלק מהתצלומים כתוצאה מהדבקות ישנות (על פי רוב, משוקמים שיקום מקצועי).