כתב-יד, חידושים על מסכת שבת, בכתב-ידו של הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי. פרקים מההכנה לדפוס של ספר "קהלות יעקב" חלק שביעי, שנדפס בירושלים בשנת תשי"א [1951].
ספרי ה"קהלות יעקב" הודפסו בתחילה בעשרה חלקים בשנים תרצ"ו-תשט"ז, שכללו סימנים של מערכות בעניינים שונים. חלק שביעי הוקדש בעיקר לסוגיות הנוגעות למסכת שבת. לאחר מכן ערך המחבר את ספריו על סדר הש"ס, והקטעים שלפנינו נדפסו שוב בספרים על מסכתות שונות, אבל בשינויים רבים (למשל: סימן כ"ד בחלק ז', בו מתחיל כתה"י שלפנינו, נדפס במהדורה החדשה של קהלות יעקב על מסכת ביצה סימן ב', בשינויים והוספות רבות). דרכו של רבינו הסטייפלר היתה לטרוח רבות בעריכת והגהת ספריו. הוא הוסיף ושכלל את דבריו שוב ושוב, בתוכנם ובסגנונם, ולא הניח משפט או נושא בלתי-ברור. לפנינו כתב היד המקורי של המחבר, עם מחיקות והוספות. כתב היד מתחיל באמצע סימן כ"ד ומסתיים באמצע סימן ל"א מהספר הנ"ל.
בסימן כ"ז (עמ' 115 בכתה"י שלפנינו) כותב המחבר: "וקצת העירני לפירוש זה בני יקירי מוהר"ח שליט"א" [יש לציין שבזמן כתיבת הדברים היה בנו רבי חיים קניבסקי עוד בבחרותו, ואביו שהעריכו מאד כותב עליו תוארי כבוד כמו לרב תלמיד חכם מובהק - "מוהר"ח שליט"א"].
עמ' 103-136 [17 דף, 34 עמ' כתובים]. מצב בינוני-טוב. פגיעות (משוקמות) בשולי הדפים. כתמים ובלאי. כריכת עור מהודרת.

מכתב (כ-21 שורות) בכתב-יד-קדשו וחתימתו המלאה של הגאון רבי "יעקב ישראל קניבסקי", אל מחותנו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. בני ברק, ראש חודש תמוז תשי"א [1951].
המכתב נכתב בתקופת האירוסין של בנו הגאון רבי חיים קניבסקי, עם הרבנית בת שבע בתו של הגרי"ש. המכתב עוסק בעניין קניית רהיטים משומשים הנמצאים באחד המושבים ליד גדרה. ה"סטייפלער" כותב כי אשתו הרבנית עומדת לנסוע לראות את הרהיטים ומנסה לברר ברגישות האם הכלה תסכים שחמותה תקנה את הרהיטים מבלי שהכלה תבוא בעצמה, או שהיא מעוניינת בבחירת הרהיטים בעצמה: "...נא להודיענו אם בת שבע שתחי'[ה] מסכמת, שבאם ייטב ויהא יפה בעיני א'[שתי] שתגמור הקנין, או אולי אפשר שהיא בעצמה תבוא לראות. כי חוששין אנו שמא רצונה באיזו דוגמא ומאדע דוקא. אין לה לדון בדבר אלא לפי רצונה הגמור, לא אולי מפני שמצדנו מסכימים, כי כל רצונינו הלא הוא רק שהכלה היקרה שתחי'[ה] תהי'[ה] שבעת רצון לגמרי. נא להודיענו רצונה ודעתה בהקדם...".
מכתב מאלף ומעניין, המלמד על כוחו הגדול של ה"סטייפלר" לרדת לפרטים ולהתחשב ברגשותיה ורצונותיה של הכלה, באופן שתהא שבעת רצון לגמרי, בבחירת הרהיטים לביתה החדש.
נייר מכתבים רשמי. כ-24 ס"מ. מצב טוב. בלאי וקמטים.

מכתב ארוך (ששה עמודים גדולים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה פיינשטיין. [ניו יורק], אב תשכ"ח [1968].
תשובות מפורטות לשאלות הלכתיות בנושאים שונים, שנשאל מאת תלמידו הגאון רבי אפרים גרינבלאט [בעל "רבבות אפרים"]. בתחילת המכתב ובחתימתו מתעניין רבי משה בשלומו ומברכו בברכות חמות לרפואה שלימה: "מצטער אני על בריאותו וב"ה שהוטב לך ומתפללים אנו להשי"ת שישלח לך רפואה שלימה וגמורה בתוך שח"י [שאר חולי ישראל], ומקוים אנו שבזכות התורה תהיה בריא ושלם, שזהו צורך גדול ועיקר בלימוד התורה וקיום מצוותיה... והנני ידידו ומוקירו ומתפלל בעד שלומו שישלח לך רפואה שלימה בתשח"י [בתוך שאר חולי ישראל], ולא תדע עוד משום חולי וצער – משה פיינשטיין".
בשולי המכתב מוסיף הגר"מ: "בבקשה לכתוב תיכף משלומו הטוב כי אני מצטער מאד, ואף שקבלתי מכתב מדודו הגר"נ נטע--- שב"ה הוטב שלומך, מ"מ רצוני שתכתוב בעצמך – הנ"ל".
הגר"מ מוסיף עוד הוספה מעניינת המלמדת על דרכי כתיבת הספר שו"ת "אגרות משה", וההבדל שבין הספר לאגרות הנשלחות לשואלים: "והנה קצרתי באיזה דברים והוספתי את זה בהעתקה שהנחתי, כי ידידי ידע כוונתי בדיוק אף מדברים אלו שכתבתי, כי תן לחכם ויחכם עוד – הנ"ל". התשובות שלפנינו נדפסו בשינויים בשו"ת אגרות משה, אורח חיים חלק ג' (ניו יורק, תשל"ג), סימנים סח-ע; צט-ק.
מרן הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית, מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בני-יורק. מחבר הספרים: שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.
נייר מכתבים רשמי. 3 דף, כתובים בצפיפות משני הצדדים. 28 ס"מ. מצב טוב. מעט בלאי וקרעים קלים.

מכתב ארוך (כ-27 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים קניבסקי, אל חותנו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב ומשפחתו. זכרון מאיר [בני ברק], אלול תשט"ז [1956].
"לכבוד מו"ח הגאון הגדול המפורסם שליט"א עם כל ב"ב שיחיו לאוי"ט – בפרוס שתא חדתא יכתבו ויחתמו לשנה טובה לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים, ותהי השנה הזאת שנת גאולה וישועה לכל בית ישראל". המשך המכתב עוסק בחידושי תורה בעניני "כתובה בחייבי לאווין" ובעניני "מקרא ביכורים באנדרוגינוס".
בשולי המכתב מוסיף הגר"ח שורה ובה מספר על האתרוג שהשיג לחמיו לחג הסוכות הקרב ובא: "כבר קניתי אתרוג ואני מחכה להזדמנות לשלחו".
הגאון שר התורה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א היה חתנו הראשון של מרן הגרי"ש אלישיב (תר"ע-תשע"ב), ומכתב זה נכתב כחמש שנים לאחר נישואיו בכסלו תשי"ב. [התארים "הגאון הגדול המפורסם", שהגר"ח כותב לחמיו, היו כבר תארים מקובלים לכתוב באותו זמן על מרן הגרי"ש, למרות שהגרי"ש היה אז צעיר לימים בגיל 46].
[1] דף. 22.5 ס"מ. כ-27 שורות בכתב ידו וחתימתו. מצב טוב. קמטים קלים וסימני קיפול.
מכתב זה נדפס במאסף ישורון, כרך כח, ניסן תשע"ג, עמ' שנ.

ספר סיפורי מעשיות, חלק ראשון וחלק שני, "מה שזכינו לשמוע מפי רבינו הקודש אור הגנוז והצפון מוהר"ן [מורנו הרב רבי נחמן] זצוק"ל". [אוסטרהא?], תקע"ה [תקע"ו 1815/1816]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק שני (שאינו ידוע ביבליוגרפית).
לפנינו המהדורה הראשונה של סיפורי המעשיות מאת רבי נחמן מברסלב, שהדפיס תלמידו הגדול מוהרנ"ת - רבי נתן שטרנהארץ מנמירוב, שנים ספורות לאחר פטירת רבי נחמן.
המעשיות נדפסו במקביל בשתי שפות, בחלקם העליון של העמודים - בלשון הקודש, ובחלק התחתון - ביידיש, וזאת על-פי צוואתו המפורשת של רבי נחמן, וכפי שכתב רבי נתן בהקדמה לספר: "אשר פעם אחד גלה דעתו שרוצה להדפיס ספורי מעשיות, ואמר בזה הלשון לפני כמה אנשים: בדעתי להדפיס ספר מעשיות ויהיה למעלה כתוב בלשון הקודש ולמטה בלשון לעז" [רבי נחמן סיפר את המעשיות במקור ביידיש, ורבי נתן הוא שתרגם אותן ללשון הקודש].
על החשיבות שסיפורי המעשיות יודפסו גם בשפת היידיש, ועל כך שיש בכוח דבר זה לשמש כסגולה לפקידת עקרות, מובא מפי רבי נחמן מברסלב עצמו: "שרצונו היה שיודפסו הסיפורי מעשיות גם בלשון טייטש שאנו מדברים בו, ואמר אז שיכול להיות בנקל שאשה שהיא עקרה תקרא בהם איזה מעשה ועל ידי זה תפקד לטובה ותזכה לבנים" (חיי מוהר"ן, כה).
לפי הידוע במסורת חסידות ברסלב, בסיפורים אלה שסיפר רבי נחמן מברסלב טמונים סודות גנוזים ונפלאים שרבי נחמן הלביש במעשיות ומשלים, כפי שנכתב בשער: "דברים עתיקים, דברים שהם כבשונו של עולם תחת לבושים נפלאים ונוראים..."; וכך כותב רבי נתן בהקדמה לספר: "נמצא באמתחותינו סיפורי מעשיות נפלאות ונוראות אשר זכינו לשמוע פה אל פה מפיו הקדוש, אשר איזן וחיקר ותקן משלים הרבה, והלביש והסתיר השגות גבוהות ועצומות בסיפורי מעשיות בדרכים נפלאים ונוראים מאד... ודע שהמעשיות שסיפר רבינו, רובם ככולם הם מעשיות חדשות לגמרי שלא נשמעו מעולם, רק הוא בעצמו ספרם מלבו ודעתו הקדושה, כפי ההשגה העליונה שהשיג ברוח הקודש, שהיה מלביש אותה ההשגה באותה המעשה, והמעשה בעצמה היא מראה נוראה והשגה עליונה מאד שהשיג וראה במקום שראה...". רבי נחמן עצמו הפליג בשגב עמקותם וקדושתם של סיפוריו, ואמר: "שכל דבור ודבור של אלו המעשיות יש בו כונה עצומה... ואמר שאלו המעשיות הם חידושים נפלאים ונוראים מאד מאד, ויש בהם דרכים ונסתרות ועמקות מופלג מאד, וראויים לדרשם ברבים לעמוד בבית הכנסת ולספר מעשה מאלו המעשיות" (מתוך הקדמת רבי נתן). הספורים התקדשו בקרב חסידי ברסלב ולאחר התפלה בשבת בבוקר קוראים מהם קטעים בצבור. כבר במהדורה הראשונה שלפנינו נוספו במספר מקומות רמזים וסודות שגילה רבי נחמן, ובמשך הדורות התפרשו הספורים בשבעים פנים ובדרכים שונות על פי תורת הסוד, וספרות ענפה התפתחה אצל גדולי חסידי ברסלב סביב סיפורי המעשיות.
רבי נתן השתבח בכך שזכה להדפיס ספר זה ואמר: "לשבח גדול יהיה לי שיאמרו אחר הסתלקותי: 'כאן מוליכים ללויה את זה שהדפיס את הספר סיפורי מעשיות'" (שיח שרפי קודש, ג, קנה).
סיפורי המעשיות של רבי נחמן פרסמו את שמו גם בקרב קהלים שאינם נמנים על שומרי התורה והמצוות ועוררו עניין רב אצל חוקרים ומלומדים בכל רחבי העולם. ספר סיפורי מעשיות נדפס בעשרות מהדורות, מהן מהדורות "ברסלביות" ותורניות, מהן מהדורות מדעיות, עיבודים ותרגומים בשפות שונות.
דף שער שאינו ידוע ביבליוגרפית: בעותק שלפנינו לא מופיעים שמונת הדפים עם "השמטות מליקוטי מוהר"ן הראשון" ו"לוח הטעות מספר ליקוטי מוהר"ן הראשון", ובמקום זאת יש דף שער נוסף, המגדיר את התוספות שבסוף הספר כ"חלק שני". שער זה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ובחיבורי הביבליוגרפים השונים (נרשם בסטפנסקי חסידות עפ"י העותק שלפנינו). נוסח השער זהה כמעט לנוסח השער הראשון, למעט המילים "חלק שני" שנדפסו לצד הכותר "סיפור מעשיות". אחרי דף זה מופיעים יב דף של "סיפורי מעשיות" [פרקי חייו של רבי נחמן מברסלב. חלק זה נדפס מאוחר יותר בנפרד תחת השם "שבחי הר"ן"], ו-טז דף שבראשם הכותרת "ליקוטי מוהר"ן" [נדפס מאוחר יותר בנפרד תחת השם "שיחות הר"ן"].
תיקון בכתב-יד, כפי הנראה כתב-יד קדשו של רבי נתן מברסלב: בדף קיד/2, מופיעה הגהה בכתב-יד ובה תיקון טעות דפוס. מדובר בקטע על עשרה מזמורי התהלים של ה"תיקון הכללי", ובציוני הפרקים נדפס בטעות "קלג" במקום "קלז". ההגהה מתקנת את טעות הדפוס: "קלז כצ"ל". הגהה זו כתובה בכתב-יד הדומה מאד לכתיבת רבי נתן מברסלב, ומסתבר שלפנינו כתב-יד-קדשו [ראה 'שיחות הר"ן', אות קמא, שם נכתב על טעות זו: "...רק בספר ספורי מעשיות נדפסו בפעם הראשון בטעות הקפיטל של קל"ז על ידי עוות המדפיסים...].
חתימות בכתיבה מזרחית (בדף השער ובדף ג): "לי לשמי בה' מחסי וישעי, הצעיר יעקב בוקאעי" (חתימה מסולסלת), חתימה נוספת שלו: "הצעיר יעקב בוקאעי ס"ט" [רבי יעקב בוקאעי, רב ומורה צדק בעיר ביירות, נפטר תר"ס, ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, אות כח]. חתימות "גואל אחרון הצעיר שמואל מורסייא" [רבי שמואל מורסייא, מרבני ארם צובא, ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, אות רפד], וחתימת בנו "הצעיר דוד מורסייא".
קיד; יב; טז דף. דף ח של הספירה הראשונה נכרך שלא במקומו (בין דפים ו-ז). ללא ח דף בסוף של "השמטות מליקוטי מוהר"ן הראשון" ושל "לוח הטעות מספר ליקוטי מוהר"ן הראשון". מצב בינוני-טוב. כתמים, כתמי רטיבות. קרעים, פגמים ופגעי עש בדפים רבים, רובם משוקמים באופן מקצועי במילוי והשלמת נייר, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. קרע בשוליים התחתונים של דף השער, עם פגיעה בטקסט ההקדמה שמעבר לשער, משוקם במילוי נייר וצילום. כריכת עור חדשה מהודרת.
נדיר ביותר!
ג' שלום, אלה שמות, עמ' 28, מס' 99 (כותב על מהדורה זו שלפנינו: "יקר מציאות עד למאד").
רשמנו את מקום הדפוס לפי ג' שלום (שם), אך א' רוזנטל קובע כי מקום הדפוס הוא מאהלוב, ראה: 'איפה נדפס סיפורי מעשיות לר"נ מברסלב, דפוס ראשון?', קרית ספר, מה (תש"ל), עמ' 155.
סטפנסקי חסידות, מס' 437.
לפי עדות המו"ל, רבי נתן מברסלב, הספר נדפס בשנת תקע"ו (ימי מהרנ"ת, דף מה/2), ולא בתקע"ה - כפי שרשום בשני השערים שלפנינו.