מכתב בחתימת ידו וחותמתו של הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. מינסק, ט"ו בשבט תרע"ו [1916]. כתיבת ידי סופר וחתימת ידו של רבי "חיים הלוי סאלאווייציק" [כפי הנראה, המכתב נכתב ע"י בנו הגרי"ז סולובייצ'יק ונחתם ע"י אביו הגר"ח].
כתב סמיכה להוראה - שניתן להאדמו"ר רבי מנחם נחום רבינוביץ, בן האדמו"ר רבי פנחס מקנטיקוזבה, וחתן האדמו"ר רבי יוסף מקוידינוב. בתוך הדברים רומז רבי חיים על כחו של האדמו"ר בנתינת ברכות: "מכיריו יבורכו לרגליו ויאושרו בגללו, כמאמרם תיכף לתלמיד חכם ברכה".
"היה אצלי מע"כ הרב הגדול בתו"י [בתורה ויראה] חריף ובקי וכו' מ' ר' מנחם נחום נ"י בן הרה"ג וכו' מ' ר' פינחס נ"י ראבינאוויץ, ודיברתי עמו בד"ת [בדברי תורה] ומצאתיו נו"נ [נושא ונותן] בדרך ישרה, במלחמתה של תורה... ומשיב דבר לאשורו בדברים מכוונים להלכה. כן הוא נעלה בכל וממולא בכל יקר וסגולה. נפש עדינה ומגזע היחש, והוא חתן הרה"ג מקאיידינאוו זצ"ל... ע"כ יבואו דברי להכיר טובו לאחרים. מכיריו יבורכו לרגליו ויאושרו בגללו, כמאמרם תיכף לת"ח [לתלמיד חכם] ברכה – נאם חיים הלוי סאלאווייציק".
הגאון רבי חיים הלוי סולובייציק אב"ד בריסק (תרי"ג-תרע"ח), מגדולי גאוני ליטא וממנהיגי דורו. אבי שיטת ההבנה והלמדנות של עולם הישיבות בליטא. בנו של הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" וחתן רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלוז'ין חתן הנצי"ב. לאחר נשואיו החל לכהן כראש ישיבה שלישי בישיבת וואלוז'ין. עם סגירת הישיבה עבר לכהן כרב בבריסק על מקום אביו שנפטר בשנת תרנ"ד, והמשיך בהרבצת תורה לקבוצה קטנה של תלמידים מובחרים שהתקבצו לקבל תורה מפיו. נודע במלחמתו הבלתי-מתפשרת בתנועת הציונות [הגר"ח היה רגיל לומר כי מטרתה העיקרית של תנועת הציונות, היא עקירת האמונה וקיום התורה מעם ישראל]. ממקימי "אגודת ישראל". עם כל פעילותו הרבה בעניני חסד ועניני ציבור, לא פסקה מחשבתו מללמוד ולחדש בדברי תורה, ועסק בתורה בעיון רב עד כלות כל הכוחות. מקבץ קטן מחידושי תורתו, נדפס כעשרים שנה לאחר פטירתו בספר "חידושי רבינו חיים הלוי" על הרמב"ם, שנדפס ע"י בנו הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק (בריסק, תרצ"ו – בהקדמת בני המחבר הם כותבים, כי ספרו זה נכתב במשך שנים רבות ועבר בירור אחר בירור "עד מאה פעמים"). חידושי תורה רבים נפוצו בשמו "מפי השמועה" ברחבי ישיבות ליטא, והועתקו ע"י כותבים רבים, איש מפי איש, מהם הודפסו "חידושי הגר"ח" במהדורת סטנסיל [בשנים האחרונות נדפסו כמה ספרים ממחברות הטיוטות של הגר"ח, עם חידושים המתאימים בחלקם לחידושי הגר"ח מפי השמועה].
מקבל הסמיכה: האדמו"ר מקוידינוב חיפה – רבי מנחם נחום רבינוביץ (תרמ"ז-תשי"ט), בנו של האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזבה-ליניץ (תרכ"א-תרפ"ו), וחתן האדמו"ר רבי יוסף פרלוב מקוידינוב (נפטר חנוכה תרע"ו – כחודש וחצי לפני כתיבת מכתב זה). כיהן ברבנות ובאדמו"רות ברוסיה. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והיה אב"ד בית הדין בחיפה. בעל "מחשבת נחום".
בספר "מחשבת נחום" (ירושלים תשס"ד, עמ' רלט) מספר בנו על צורת קבלת מכתב הסמיכה שלפנינו מאת הגר"ח: "שמעתי מאדאמו"ר אשר בעת בואו [למינסק] אל הגאון הגדול המפורסם רבי חיים מבריסק כדי לקבל ממנו היתר הוראה וסמיכה, פגש את רבי חיים יושב בביתו מוקף עם כמה רבנים וצורבים, ואחרי שהגר"ח שקבל את פניו ברוב הוקרה וחיבה, סיפר לו על מטרת בואו לקבל סמיכה. שאלו הגר"ח האם יש לו כבר כתב סמיכה. השיב לו כי כבר קיבל כמה כתבי סמיכה. ביקשו רבי חיים שיראה לו אותם. מסר לו אבי כתב סמיכה מאחד מגדולי הרבנים. העביר רבי חיים עיניו על הכתב ויפטיר בלשונו: קאלט! [=קריר]. אמר לו אבי מה הפלא, הלא רב זה מתנגד הנהו. שאלו רבי חיים: ומה אני?! השיב לו רבי נחום: כת"ר הוא חצי-חסיד..." [ראה שם המשך הסיפור, בצילום מצורף מהספר]. בהקדמת הספר הנ"ל (עמ' [5]), מציינים כי המכתב הנלהב (שלפנינו) נוסח ונכתב על ידי בנו הגרי"ז סולוביצ'יק אב"ד בריסק.
[1] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

ששת חלקי "משנה ברורה", פירוש על שו"ע אורח חיים, מאת רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה"חפץ חיים". [ווארשא-פיעטרקוב, תרמ"ד-תרס"ז 1884-1907. כרכים ראשון, שלישי, רביעי וחמישי הנם כנראה מן המהדורה הראשונה. כרכים שני וששי הם דפוסים סטראוטיפיים].
בחלק מהכרכים רישומי "מוגה" בעפרון, בכתב יד קדשו של רבינו המחבר בעל ה"חפץ חיים". בכרך של הלכות שבת רישום בעלות בדף שלפני השער, שהספר שייך לראש הישיבה הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ: "לד' הארץ ומלואה. שייך לאדמו"ר הרב הגאון מוהר"ר ברוך דובער לייבאוויטש ר"מ במתיבתא רבתא כנסת בית יצחק". בחמשת הכרכים האחרים חתימות ורישומי בעלות של הגאון רבי משה פינקל, מראשי ישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה ובחברון. בחלק ג' עמ' 42 הגהה בכתב יד.
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל 'ברכת שמואל', מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. כאשר עבר חותנו לכהן בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנא, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
הגאון הצעיר רבי משה פינקל (תרמ"ד-תשרי תרפ"ו 1884-1925), בנו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, וחתנו של ראש הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין. נודע כאחד המופלגים שבעילויי ולמדני ישיבות ליטא, והגר"ח מבריסק ורבי מאיר שמחה מדווינסק התפעלו מלמדנותו והבנתו העמוקה, וצפו לו עתיד מזהיר בעולם התורה. בשנת תרע"ג החל להשמיע שיעוריו בישיבת סלבודקה. בחודש אדר תרפ"ה עלה לארץ ישראל, ונמנה בין ראשי ישיבת "כנסת ישראל - סלבודקה" בעיר האבות חברון. נפטר בחול המועד סוכות תרפ"ו, בשנת המ"ב לימי חייו, ובחיי אביו הגדול
ששה כרכים. חלק ראשון: קנא, [1] דף. חלק שני: קנה דף. חלק שלישי: [1], ב-קצה דף (חסר דף א עם ההקדמה להלכות שבת). חלק רביעי: [1], קצו-רצ דף. חלק חמישי: קנג, [1] דף. חלק שישי: קסד דף. כ-23 ס"מ. נייר יבש. מצב משתנה, בינוני עד טוב-בינוני. פנים חלק מהכרכים במצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש. דפים מנותקים ומעט קרעים. כריכות מקוריות, רובן מנותקות. פגמים ופגעי עש בכריכות.
סדרת ספרי המשנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים, נתחברה ונדפסה ע"י רבינו בעל ה"חפץ חיים" במשך כעשרים ושבע שנה. במפעל בירור ההלכות והפסיקה למעשה טרח ויגע רבות (לפעמים בירר סוגיא שוב ושוב למעלה מ-36 פעמים). הספרים נתקבלו בכל קהילות ישראל, ונדפסו מהם מהדורות רבות. רבינו המחבר היה נוהג לבדוק כל ספר מקלקולי הדפוס והחלפת גליונות, ועל כל ספר שיצא מתחת ידו היה רושם בעצם כתב ידו, כי הוא "מוגה".

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "ברוך דוב לייבאוויץ, ר"מ בישיבה הק' בית יצחק מסלאבדקא בווילנא". ווילנא, אדר תרפ"ה [1925].
נשלח לירושלים אל הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק - "אל כבוד הגאון הגדול... פאר הדור... ר' אברהם יצחק נ"י הכהן שליט"א". פניה ובקשה להשגת "דרישות" לעליה לארץ ישראל לארבעה בחורים אשר "המה דחוקים ולחוצים לנסוע עבור פקוח נפש" [באותה תקופה התקבלו חוקי גיוס חדשים בפולין וליטא, שאיימו על קיומן של הישיבות בחו"ל, ובשל אותה גזירה (שהתבטלה לבסוף בשלהי שנת תרפ"ה) הוקמה ישיבת סלבודקה בעיר חברון].
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל 'ברכת שמואל', מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וואלוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. כאשר עבר חותנו לכהן בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלובודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנא, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
המכתב שלפנינו הוא מהתקופה שישיבת "כנסת בית יצחק" היתה בעיר ווילנא, לפני שעברה לעיר קמניץ, ובשולי המכתב מופיעות חותמות (נדירות) של רבי ברוך דוב מתקופה זו.
[1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק.

מכתב בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי "יוסף ראזין" - "הרוגוצ'ובר". דווינסק, י"א ניסן תרפ"ה [1925].
מכתב תנחומים ["שפעת שלום ואלפי ניחומים לידידי היקר באדם ה' ר' דוד נ"י"], עם תשובה הלכתית קצרה בדיני אבלות, וסיום בדברי ברכה "וד' ית'[ברך] יגדור פרצות עמו ב[י]ת ישרא'[ל] כו', ויחוג חהמ"צ [חג המצות] בכשרות. כ"ד ידידו עוז יוסף ראזין רב דפה הי"ו".
הגאון המפורסם רבי יוסף רוזין (תרי"ח-תרצ"ו) - הידוע בכינויו "הרוגוצ'ובר" (על שם עיר הולדתו רוגוטשוב), נמנה על חסידי חב"ד-קאפוסט, בצעירותו למד אצל הגאון רבי יוסף דב בער סולובייצ'יק בעל "בית הלוי" יחד עם בנו רבי חיים מבריסק. במשך כארבעים שנה, החל משנת תרמ"ט, כיהן כרב עדת חסידי חב"ד בעיר דווינסק שבלטביה, לצד אב"ד העיר הגאון בעל "אור שמח". דמות פלאית ויוצאת דופן בחריפותו וגאונותו המופלגת, בידיעת התורה כולה לכל חלקיה ופרטיה, בחידוש הגדרות וסברות עמוקות ודרכי לימוד מקוריות. אגדות רבות מסופרות על גאונותו ושקידתו העצומה בתורה. גאונותו האגדית זכתה להערכה גם בקרב הציבור הכללי בדורו, וידוע מאמר ביאליק אודותיו: "מן המוח שלו אפשר לחצוב שני איינשטיינים". עסק רבות בביאור תורת הרמב"ם, והשיב תשובות רבות בהלכה. תשובותיו וחידושיו פורסמו בסדרת ספריו "צפנת פענח". ספריו הנדפסים הם חלק מועט ממעיין תורתו הבלתי-נדלה שהיה מתגבר והולך בלי הפסקה. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, הוקמו בדורות האחרונים מספר פרויקטים במטרה לפענח ולפרש את דבריו, ולהוציא את חיבוריו במהדורות מבוארות.
[1] דף. 21 ס"מ. 13 שורות בכתב ידו. מצב טוב-בינוני. כתם רטיבות. בלאי וקמטים.