דף כפול (3 עמ' כתובים) הכולל העתקת מכתב שו"ת של הגאון רבי ישראל-יהושע טרונק בעל "ישועות מלכו", ועמוד שלם (21 שורות) בכתב יד קדשו של האדמו"ר רבי יעקב אריה גוטרמן, בו הוא כותב דברי תשובה למכתבו של רבי ישראל-יהושע. [רדזימין, תרט"ז 1856].
שני מכתבים בהלכות כתיבת גיטין ותנאי בגירושין. המכתבים אינם חתומים. המכתב הראשון הנו מכתב הגאון מקוטנא אל רבי יעקב אריה, מהתאריך ט' אדר א' תרט"ז: "לכבוד ידיד נפשי הרב הגדול בוצינא דנהורא המפואר והמפורסים בפי כל מו"ה יעקב ארי' שלאוי"ט", הפותח את דבריו בתגובה על מכתב קודם של רבי יעקב אריה [תשובה זו נדפסה במלואה בספרו "יבין דעת", פיוטרקוב, ליקוטי שו"ת סימן א']. בעמוד השלישי: תשובתו של הגאון הקדוש מרדזימין בכתב יד קדשו [האופייני], פותחת במילים: "מה שכתוב מכת"ה..." [מעלת כבוד תורתו הרמה].
להשערתנו, לפנינו העתקות ששמר לעצמו הגאון הקדוש מרדזימין. בדף הראשון הועתקו ע"י מעתיק עיקרי הדברים ממכתבו של רבי ישראל-יהושע, ובדף השני העתיק האדמו"ר מרדזימין בעצם כתב-יד קדשו את תשובתו לדברים, ללא דברי הפתיחה והחתימה.
האדמו"ר הקדוש רבי יעקב אריה גוטרמן מרדזימין (תקנ"ב-תרל"ד, אנצ' לחסידות ב' עמ' רנד-רנו), מזקני האדמורי"ם ואבות החסידות בפולין ואיש ישועות מופלא. בילדותו נהיה לתלמיד החוזה מלובלין שהושיבו בין גדולי תלמידיו והעיד עליו כי הוא בעל נשמה גבוהה ביותר. היה גם תלמידו אהובו של המגיד מקוזניץ, אך במיוחד הסתופף בחצר פרשיסחא אצל "היהודי הקדוש" ואצל רבי בונם מפרשיסחא, ונחשב מגדולי תלמידיהם לצד חבריו: השרף מקוצק, רבי יצחק מוורקי והחידושי הרי"ם. לאחר פטירת רבי יצחק מוורקי נתמנה כאדמו"ר לאלפי חסידים ונתפרסם כאיש קדוש ובעל מופת. תחת הנהגתו הפכה רדזימין (ראדזימין Radzymin) לאחד ממרכזי החסידות בפולין, ורבבות נהרו להתברך מפיו ולהיוושע מצרותיהם, ידוע כי כל אדמו"רי בית פרשיסחא נהגו לשלוח אליו חסידים שנזקקו לישועה.
כתב יד קדשו ידוע כסגולה לשמירה. מסופר כי האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" מגור העניק לבנו בעל ה"לב שמחה" [שהיה חתן לגזע ראדזימין] כתב-יד של האדמו"ר מראדזימין בתור "סגולה לשמירה". בעת היציאה הבהולה מפולין בשנת ת"ש איבד ה"לב שמחה" את כתב היד והצטער על כך מאד. אולם, לאחר שעלה בידו להשיג שוב כתב-יד אחר של האדמו"ר מראדזימין שמח שמחה גדולה. באותה הזדמנות ציין ה"לב שמחה" כי היה זה נדיר ביותר לשמוע את אביו בעל ה"אמרי אמת" מגדיר דבר מה כ"סגולה" וכ"שמירה", ומכך רק ניתן להבין עד כמה חשוב היה כתב-יד כזה בעיניו.
דף כפול. 20.5 ס"מ. 3 עמודים כתובים. מתוכם 21 שורות בכתב יד קדשו של האדמו"ר. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
מקור: אוסף האדמו"ר ר' יחיאל מאיר מורגנשטרן מקוצק-לומאז' (תרנ"ד-תשל"ד), בנו של האדמו"ר ר' צבי הירש מלומאז' [שבתקופה מסויימת התגורר בפראגא הסמוכה לווארשא]. בעמ' הרביעי: חותמות של רבי "יחיאל מאיר בהרב הקדוש אדמו"ר שליט"א מפראגא" ורישום בכתב-יד "מכתב נומר 62".

מכתב ברכות (לא חתום) בכתב יד-קדשו של האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז, בעל ה"דברי חיים". [צאנז, תר"ד בערך 1844].
נשלח אל הגאון הקדוש רבי יחזקאל פאנעט בעל "מראה יחזקאל", בברכה לרגל התמנות בנו רבי מנחם מנדל מדעעש לרב ומורה צדק [בעיר אהרישאר, מחוז דעעש]:
"ב"ה. מכתבו הגיעני ושמחתי לאשר בנו הרב החריף מ"מ נ"י נתקבל לרב ומורה יצדק [?], וחפץ ד' יצליח בידו ויעמיד תלמידים הגונים, וירעה עדתו ברחמים וינהלם על מבוע ומרעה טוב, להנהיגם בדרך ישרה, ויתרומם קרנו ויגדל מעלה מעלה".
העתקות משובשות של מכתב זה נתפרסמו בקובץ "היכל הבעש"ט", גליון ח', תשרי תשס"ה, עמ' ק-קא (ראה שם על הרקע ההיסטורי למכתב זה); ובספר "עטרת חיים - ילקוט אגרות קודש", חלק ב', ברוקלין תש"מ, עמ' קו, אגרת צט.
האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז בעל "דברי חיים" (תקנ"ז-תרל"ו), מייסד וראש השושלת של חסידות צאנז. חתן הגאון רבי ברוך פרנקל תאומים בעל "ברוך טעם". תלמידם של גדולי החסידות רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. צדיק חסידי ופוסק נודע, גדול בתורה אשר נודע כאחד מגדולי פוסקי ההלכה בדורו, לצד פרסומו כאחד מגדולי האדמו"רים. לחצרו נהרו אלפי חסידים ואדמו"רים מרחבי העולם היהודי באירופה. עמד בקשר עם גדולי רבני דורו והיה מהמנהיגים המשפיעים של יהדות גליציה ומזרח אירופה. גם בניו וצאצאיו המשיכו בדרכו בשילוב ההלכה והחסידות, כאשר שימשו במקביל כרבני ערים וכאדמו"רים. המפורסם שבהם הוא בנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שיניווא. עשרות מצאצאיו כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בערי גליציה, הונגריה ורומניה. את שושלת צאנז ממשיכות כיום חצרות חסידיות חשובות, ביניהן: צאנז-קלויזנבורג, באבוב, סטרופקוב, טשאקאווא וז'מיגראד, גארליץ, ועוד.
נשוא המכתב: הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה), בנו של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט בעל "מראה יחזקאל" (תקמ"ג-תר"ה. תלמיד רבי מנדיל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן). למד בשנת תקצ"ז אצל ה"חתם סופר", והוא היה הבחור היחידי בכל ישיבת פרשבורג שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בשיחה בכל ערב שבת [הוא היה מכנהו בכינוי "דער גאלדענער" = בחור זהב]. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו שלום כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני.
בשנת תר"ב-תר"ד בערך נתמנה רמ"מ ע"י אביו כרב המחוזות הצפוניים של מדינת זיבנבירגן, אך מכיון שבאותה תקופה עדיין לא ניתנה רשות מהממשלה לגור בעיר המחוזית דעעש, נתמנה בינתיים לרב בעיר אהרישאר (אורישור Urisor, הסמוכה כ-3 ק"מ לעיר דעעש), ורק בשנת תרי"ח בערך עבר לכהן כאב"ד דעעש. משנת תרט"ו בערך שימש כרב הכולל של מדינת טראנסילבניה. מחבר ספר "מעגלי צדק" על התורה וסדרת ספרי השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק".
[1] דף. כ-5.5X13 ס"מ. 5 שורות בכתב יד קדשו של ה"דברי חיים". מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

מכתב בחתימת האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם. [טרנוב, תרנ"ז 1897]. כתיבת ידי סופר, בחתימת יד קדשו "הק' שלום אליעזר הלברשטאם בהרה"ק מצאנז ז"ל". חותמות בעברית ובלועזית מתקופת מגוריו בעיר טרנוב: "שלום אליעזר האלברשטאם חופ"ק טארנאוו".
נשלח ליהודי נדיב ממדינת הונגריה, וכך כותב לו האדמו"ר: "...בהיותי במדינת אונגארן הגיע לאזני שמע כבודו... אני הח"מ הנני בן הגהצה"ק מצאנז זצוקלל"ה ואחיו של הצה"ק משינאווא שליט"א, ויען כי השעה דחוקה לי מאד והצרכים מרובים לפני ימי החג הקדושים, באתי לחלות בזה את פני כבודו... ולהאציל לי נדבת לבו הטוב, ובזכות זה יברך ד' חילו וישפיע לו שפע ברכה והצלחה, חיים ושלום עד העולם, וגם אנוכי לא אמנע ואתפלל בעד שלומו וטובתו כל הימים...".
האדמו"ר רבי שלום אליעזר הלברשטאם (תרכ"ב-תש"ד), מבניו הצעירים של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, מגדולי הצדיקים ובעלי המופת בהונגריה בדור שלפני השואה. כבר מנעוריו הצביעו עליו גדולי האדמו"רים כעל דמות מופת והרבו לדבר על קדושתו ועל נשמתו הגבוהה. כך לדוגמה מסופר כי כאשר שהה בצאנז האדמו"ר בעל "תפארת שלמה" מראדומסק הצביע על רבי שלום אליעזר ואמר כי הוא יהיה אחד ממנהיגי ישראל בעת ביאת המשיח. בזמן פטירת אביו היה בן 14 שנים בלבד, והוא נתחנך על ידי אחיו הגדול האדמו"ר משיניווא. נשא את בת אחותו וגיסו האדמו"ר רבי מרדכי דוב טברסקי אב"ד הורנוסטייפולי. בשנת תרמ"ו התיישב רבי שלום אליעזר בעיר טארנא (טרנוב, גליציה), ושם הסתגר בד' אמותיו בקלויז של חסידי צאנז והגה בתורה יומם ולילה. בשנת תרנ"ט עבר להונגריה לעיר ראצפרט והקים בה את חצרו. בראצפרט ישב למעלה מארבעים שנה. נודע כאיש מופת ופלא. יהודים רבים נהרו מרחבי הונגריה אל ביתו בראצפרט ונושעו מברכותיו (ראה בספר 'רבינו הקדוש מראצפערט', בני ברק 2007, עדויות וסיפורים לרוב על המופתים והישועות שפעל). בשנות השואה לא עזב את קהילתו ונספה עמם באושוויץ בחודש סיון תש"ד.
גלוית דואר. 14X9 ס"מ. מצב טוב.

מכתב בחתימת ידו של האדמו"ר רבי "שלמה הלברשטאם". באבוב, תשרי תרס"ה [1904].
נשלח אל הנגיד החסיד רבי ישעיה משה גרוס, בברכות חמות מלבו הטהור והקדוש של האדמו"ר: "...והנני מברכו השי"ת ירום קרנו בעושר וכבוד, ויעזור לו שיראה ברכה מרובה בעסקיו ובכל אשר יפנה... ויראו רק נחת מכל יו"ח שי' [יוצאי חלציו שיחיו] ויתמיד בבריאות השלימות עם כל ב"ב [בני ביתו], וישמע בביתו אך טוב סלה בכל עניניו".
בחתימת המכתב ברכות לשנה טובה: "הדו"ש בלונ"ח [הדורש שלומו בלב ונפש חפיצה] ומברכו בגמ"ט [גמר טוב] בשנה טובה ומבורכת בכ"ט [בכל טוב] הק' שלמה הלברשטאם".
האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (הראשון) מבובוב (תר"ז-תרס"ו), בן-בנו של בעל האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, ובן-בתו של האדמו"ר רבי אליעזר הורביץ מדזיקוב-רופשיץ. נתייתם בילדותו מאביו רבי מאיר נתן הלברשטאם, וגדל והתחנך אצל שני סביו הגדולים. לאחר נישואיו עם בתו של האדמו"ר רבי יהושע מקאמינקא, נתמנה בשנת תרכ"ד לרבה של בוקוביסק (בהיותו בגיל 17 שנה), משם עבר לכהן ברבנות אושפיצין (אושוויץ), ובשנת תרל"ה היה מהנכדים שנשלחו ע"י הסבא הגדול להוציא את ספרו שו"ת דברי חיים. בשנת תרל"ח עבר לכהן ברבנות העיר ווישניצא, ובשנת תרנ"ב עבר לכהן ברבנות העיר בובוב, שעל שמה נתפרסם. היה אדמו"ר לאלפי חסידים. עסק בפרט בקירוב בני נוער לדרכי החסידות, ובעקבות כך הפכה חסידות בובוב למרכז גדול של אלפי חסידים צעירים, ששינו את עולם היהדות בגליציה בהפצת תורה וחסידות. בעירו בובוב הקים ישיבה גדולה, שהיו לה עשרות סניפי משנה בערי הסביבה. רבי שלמה היה ממנהיגי היהדות החרדית בגליציה והצטרף לארגון "מחזיקי הדת" (בניגוד לשאר אדמו"רי בית צאנז שלא תמכו בהצטרפות לארגון זה). בנו הוא האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם הי"ד בעל "קדושת ציון", אביו של האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) האדמו"ר מבובוב-ארה"ב - שהקים את ממלכת החסידות הגדולה של חסידי בובוב בארה"ב.
סבו הדברי חיים אהבו וחשיבו מאד, במכתב הלכתי משנת תרל"א הוא פונה עליו: "נכדי הרב החריף המפורסם, שלשלת היוחסין, החסיד, גדול בתורה... מו"ה שלמה" (שו"ת דברי חיים, יורה דעה, סימן ל"ב). באותה תשובה מבקש ממנו הסב הגדול: "והתפלל נא בעדי כי חלוש אני מאוד, יעזור לו ד' באריכות ימים ושנים... דורש שלום תורתך ומצפה לראותך בשלום".
[1] דף. כ-21.5 ס"מ. נייר דק וחומצי. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול וקמטים כהים. מודבק על גבי נייר לשימור.

מכתב (כ-7 שורות) בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש בעל "מנחת אלעזר". מונקאטש, אלול תרצ"א [1931].
נכתב על גבי כרטיס ביקור מודפס של האדמו"ר bez. Oberrabbiner - Mukacevo – "Lasar Spira.", ונשלח אל הרב החסיד ר' אליעזר באלאג, בבקשה לרחם ולעזור לחולה "שהוא מבני ת"ח וחסידים", ונזקק "להיות בסאנאטריום היהודית סמוך ונראה למחנהו". האדמו"ר מבקש ממנו לעשות משהו בענין כדי שיתקבל לבית החולים – "נא לעשות לו טובה רבה בעה"י".
בראש המכתב ברכת שנה טובה: "כוח"ט ושוכט"ס עד ביאגצ"ב" [כתיבה וחתימה טובה ושלום וכל טוב סלה עד ביאת גואל צדק במהרה].
הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא, מגאוני התורה ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים (תרל"ב-תרצ"ז, אוצר הרבנים 6243). בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד. [אודותיו: דרכי חיים ושלום].
כרטיס ביקור. 6.5X11 ס"מ. מצב טוב מאד.