ספר מסילת ישרים, עניני מוסר ויראת ה', עם ספר דרך עץ החיים, מאת רבינו משה חיים לוצאטו – הרמח"ל. ווילנא, תרכ"ט 1869.
בשער הספר חתימת ידו של מהרי"ל חסמן, החתום: "יה"ל---". בשולי הדפים: הגהות רבות בכתב ידו, קצרות וארוכות.
מסילת ישרים הינו ספר המוסר העיקרי בהיכלי הישיבות ואצל אנשי תנועת המוסר. המהדורה שלפנינו נדפסה עפ"י המהדורה שנדפסה (בקניגסברג, תרי"ח) ביזמת רבי ישראל מסלנט. היה זה בעקבות ההדרכה שקיבל רבי ישראל מסלנט מרבו רבי יוסף זונדל מסלאנט. רבי יוסף זונדל סיפר לתלמידו הגדול, כי כשקיבל ברכת פרידה מרבו רבי חיים מוואלוז'ין בעת עזבו את ישיבת וואלוז'ין, שאל את מורו ורבו: באיזה ספרי מוסר טוב לעסוק? השיב לו רבו הגר"ח: "כל ספרי מוסר טוב ללמוד, אך ספר מסילת ישרים הוא יהיה מְנַהֶלְךָ".
הגאון הצדיק רבי יהודה ליב חסמן (תרכ"ט-תרצ"ד), מגדולי גאוני דורו. חברותא וידיד-נעורים של רבי חיים עוזר מעיירת מולדתם איוויה. תלמיד "בית התלמוד" בקלם. כיהן כמנהל רוחני בישיבת טלז, בזמן הגאון ר' שמעון שקופ. משנת תרס"ט אב"ד שטוצין, בה הקים ישיבה גדולה שנסגרה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, בה נחרבו מוסדות התורה והקהילות, הקדיש עצמו לעסקנות פעילה בוועד הישיבות שבווילנה והיה הרוח החיה במפעל זה. מאנשי סודם של ראשי ה"ועד" רבי חיים עוזר גרודזנסקי, החפץ חיים ורבי שמעון שקופ.
בשנת תרפ"ז נקרא ע"י הסבא מסלבודקה, לבוא לחברון למלא את מקומו כמנהל-רוחני בישיבה [ה"סבא מסלבודקה" הגדירו בשם "העילוי של המוסר"]. תפקיד אותו מילא עד פטירתו בחשון תרצ"ו (1935). חידושי תורתו נדפסו בספרו "מנחת יהודה" ושיחותיו נדפסו ע"י גדולי-תלמידיו בשלשת חלקי "אור יהל".
[7], ב-מב דף. כ-17.5 ס"מ. נייר דק ואיכותי. מצב טוב. כתמים. כריכת עור חדשה ומהודרת.
מצורף מכתב אישור מאת הרב יצחק ישעי' ווייס, על זיהוי החתימה וההגהות כ"עצם כתב ידו האופייני של מהרי"ל חסמן". הרב ווייס כותב כי ניתן לקרוא את החתימה שבשער: "יה"ליבמן" כפי שם משפחתו בצעירותו, שהיה נקרא "יהודה ליב ליבמן".

מכתב מעניין בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שְקאפּ, ראש ישיבת גרודנא. לונדון, קיץ תרצ"ו [1936].
מכתב אל תלמידו "מיודעי מימי חרפי" רבי ישראל ברוך זינובר מרבני מנצ'סטר. רבי שמעון כותב לו בענווה ובשמחה על ההזדמנות לפגוש את אחד מתלמידיו הותיקים: "והנני מלא עונג כאשר יופיע לנגד עיני איזה צורב ות"ח מאשר עזרני העליון להתאבק בעפר התלמידים, ומה גם אם עזרו העליון לשבת על כסא ההוראה". הוא מזכיר גם את שמחתו לפגוש גם את הרב זילברשטאם, שהתראה עמו בהיותו בליברפול.
מכתב זה נכתב בימי מסעו של הגרש"ש לאנגליה בימי זקנותו, על מנת להציל את ישיבת גרודנא מהתמוטטות כלכלית. במכתב שלפנינו כותב רבי שמעון על קשיי מסעו, ועל כך שהוא אמור להתעכב בלונדון יותר משבועיים לפני שיסע למנצ'סטר: "וד' היודע ועֵד, עד כמה היה כבד עלי לעשות דבר זה, רק כאשר הלחץ והדחק בישיבתנו הגיעו עד מרום קצם, נאלצתי לבלי הבט על שום דבר הנוגע אלי, ד' הטוב יראה בעניי וייטיב להישיבה להחיש עזרה למען תוכל להחזיק מעמד... אתאחר פה כשבועיים ימים עד שיהיה באפשרי ליסע מנשסתרה... הנני דוש"ת המברכו בהצלחה בכל הענינים - שמעון יהודא הכהן שקאפ".
הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקופּ (תר"כ-חשון ת"ש, אוצר הרבנים 19962), תלמיד רבי חיים סולובייצ'יק בישיבת וואלוז'ין שהדריכו בדרכי העיון העמוק. בגיל 24 ר"מ בישיבת טעלז [שייסד דודו הגאון רבי אליעזר גורדון], בה הנחיל לרבים את שיטת עיונו בהגיון חדש - השיטה שכבשה את עולם התורה עד ימינו. מתלמידיו הנודעים באותה תקופה היה רבי אלחנן ווסרמן. בשנת תר"פ נקרא לעמוד בראשות ישיבת "שער התורה" בגרודנה. חיבוריו: "שערי יושר" "מערכת הקנינים" ו"חידושי רבי שמעון יהודה הכהן".
נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. 15 שורות בכתב ידו וחתימתו. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקרעים קלים. הדבקות נייר דבק (לא חומצי) בצדו השני של הדף.

מכתב ארוך ומעניין בכתב ידו וחתימתו המלאה של הגאון רבי אלחנן בונם וסרמן. ברנוביץ, [תר"צ 1930].
נשלח לרעו הגביר ר' דוד פוטאש מתל אביב. בתחילת המכתב מספר לו ר' אלחנן על ביקורו ההיסטורי של החפץ חיים אצל נשיא פולין [בשנת תר"צ – בהשתדלות לביטול גזירת לימודי חול בתלמודי התורה]: "היום שבתי מוורשא וגם כ"ק רבינו בעל חפץ חיים שליט"א היה שם ונתקבל לראיון אצל שרי הממשלה. השרים קבלו את פניו בחביבות יתירה ומיוחדה במינה, והבטיחו למלאות בקשותיו כפי האפשרי".
בהמשך המכתב מבקש ר' אלחנן מרבי דוד לברר על הצעת שידוך לבתו של רבי צבי גוטמן משגיח הישיבה בברנוביץ, שהציעו עבורה את הבחור שמואל פֶלמן "אשר הוא מגיד שיעור גפ"ת באחת הישיבות בתל אביב, והוא בנו של המנוח ז"ל הגאב"ד דזגר-ישן... ועתה נבקש מכ"ה להודיענו את מהותו של המדובר מה טיבו, כי אנכי לא ראיתיו זה כעשר שנים...". ר' אלחנן מאריך במעלותיה של המדוברת, וכותב בעניין הדרישות של אם הבחור לסידור המעמד הכלכלי של הזוג: כי בימינו "אין סכום הכסף מכריע כלל, ובימינו אלו קשה מאד להשיג נערה צעירה ההולכת בדרך הישר, וראוי לוותר על דרישתה... כדי לגמור את הדבר בכי טוב אי"ה". [הגאון רבי שמואל פלמן מראשי ישיבת "אור זורח" ביפו-תל אביב, נשא לבסוף את בתו של הצדיק רבי צבי הירש גוטמן מברנוביץ. בנם הוא הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל מגדולי הרבנים בבני ברק].
בסיום המכתב חותם רבי אלחנן בדברי ידידות וברכה: "המוקירו ומכבדו כערכו הנשגב, קשור אליו באהבה נאמנה, מברכו שימלא השי"ת כל משאלות לבו לטובה ויזכה לראות בתשועת ישראל ע"י גואל צדק... הדורש שלומו וטובתו כל הימים – אלחנן בונם וסרמן".
הגאון רבי אלחנן ווסרמן (תרל"ה-תש"א), תלמיד רבי שמעון שקופ בישיבת טלז ותלמידו הגדול של רבינו ה"חפץ חיים". כיהן כר"מ וראש ישיבה בבריסק ובמקומות נוספים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הקים בשליחות ה"חפץ חיים" ישיבה בעיר סמילוביץ (Smilavichy, פלך מינסק, כיום בלרוס), ורבי דוד פוטאש שהיה אז מעשירי רוסיה, היה אחד מהתומכים הגדולים של הישיבה. לאחר המלחמה הקים רבי אלחנן את ישיבתו "ישיבת אהל תורה" בעיר ברנוביץ.
מגדולי התורה הנודעים ומראשי הישיבות החשובים בליטא. שליחם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודז'נסקי ב"מועצת גדולי התורה" של "אגודת ישראל". פרסם מאמרי השקפה רבים שלימים נתפרסמו בספרו "עקבתא דמשיחא", בהם הביע את השקפת דעת-תורה של רבו ה"חפץ חיים" על ה"לאומנות" הציונית ועל המצב הרוחני בכלל ישראל. בשנות השואה גלה לגטו קובנא, שם נלקח להריגה ב"פורט השביעי", בעת עסקו בתורה בהלכות "קידוש השם", השם יקום דמו. תורתו ושיעוריו נתפרסמו בספרים: "קובץ שיעורים", "קובץ הערות", "קובץ ענינים", "קובץ אגרות הגרא"ו" ועוד. שיטת לימודו וספריו משמשים עד היום כדרך יסודית בלימוד הישיבתי המעמיק ברחבי עולם התורה.
נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. 17 שורות בכתב יד-קדשו. מצב טוב-בינוני. בלאי בקפלי הדף. כתמים קלים.

ספר חזון איש, על דמאי, מעשרות וליקוטים שונים, [מאת רבי אברהם ישעיהו קרליץ]. ירושלים, שנת השמיטה תרח"ץ [1938]. מהדורה ראשונה.
בדף המגן (פורזץ) שלפני הספר, הקדשה וברכה בכתב ידו וחתימתו של רבינו המחבר: "למזכרת ברכה למר אשר בן יודא שיחי'. יום ה' ט"ז כסלו תשי"ג, זכרון מאיר. אי"ש".
רבינו אברהם ישעיהו קרליץ בעל ה"חזון איש" (תרל"ט-תשי"ד), גאון ההלכה והמחשבה בדורנו. גדול בתורה וצדיק נסתר, את ספרו הראשון "חזון איש" הוציא בשנת תרע"א בעילום שם, ומאז נקרא שמו על שם ספרו. [גם בספרו זה שלפנינו לא מוזכר שמו של המחבר, אולם שמו של המו"ל [גיסו] רבי שמואל גריינימאן מוזכר בשער הספר ומעבר לשער]. כתב והוציא את עשרות ספרי "חזון איש" שנכתבו בעמל ובעיון רב, כמעט על כל הסוגיות בש"ס. עלה מליטא לארץ ישראל בשנת תרצ"ג, בה הוכר כגדול חכמי התורה, ועמד מאחורי תחיית עולם התורה והחסידות בדורנו.
[5], ג-סז דף. 32 ס"מ. נייר איכותי. מצב בינוני-טוב. כתמי רטיבות ונקבי עש. הדבקות נייר בדפי הפורזץ. כריכה חדשה.
בדף הפורזץ הקדשה נוספת מבעלים שנתן את הספר לידיד בשנת תשנ"ב. מעבר לדף זה מודבק גזיר עיתון (חילוני) משנת 1978, עם תמונת ה"חזון איש" וציטוטי קטעי פרוזה מספרו "אמונה ובטחון".