אלבום תצלומים ולקט פריטים של איש האצ"ל זרובבל ליליאור מחיפה, שנעצר בשנת 1944 ושהה שישה חודשים במעצר בארץ (בעכו ובלטרון) ו-45 חודשים (!) במעצר באפריקה. [סמבל, אסמרה, אריתריאה; קרתגו, סודן; גילגיל, קניה, 1944/1945 עד יולי 1948].
· אלבום הכולל כ-250 תצלומים שצולמו במחנות המעצר הבריטיים השונים באפריקה – באריתריאה, בסודן ובקניה – ומתעדים את חיי היום-יום במעצר, עם דגש על תחרויות ספורט שארגנו העצורים במחנות. · שתי מדליות-ספורט מאולתרות, מעץ, שנעשו בעבודת-יד "בגלות אסמרה" בחנוכה תש"ז, והוענקו על זכייה במקום שני בתחרויות קפיצה לגובה וקפיצה לרוחק. · "תעודת שרות" מטעם המפקדה הראשית של האצ"ל, חתומה בידי מנחם בגין, ובה מידע אישי על מחזיק התעודה, כולל פירוט משך זמן המאסר והמעצר. · "פנקס חבר (זמני)" מטעם אגודת גולי קניה, עם פירוט משך זמן המאסר בארץ ובגולה.
האלבום כולל תצלומים רבים המתעדים תחרויות ספורט – בעיקר כדורגל ואתלטיקה – שנערכו בקרב עצירי המחנות, תצלומים מתוך הצגות תיאטרון אשר הוצגו על ידי העצורים (ביניהם תצלומים מההצגה "גלי הים"), תצלומים קבוצתיים עם השלט "גולי ציון באסמרה", תצלומים המתעדים ביקור של הרב הראשי של דרום אפריקה במחנה, חיי יום-יום במחנה (כביסה, תספורת, מטבח, חדר אוכל וכו'), וכן תצלום המתואר בכותרת "12.7.1948 השעות הראשונות בחופש". בפתח האלבום 13 תצלומים המציגים איורים של איש האצ"ל, הצייר החיפאי ליאופולד פנחסוביץ, המתעדים את מחנה המעצר סמבל הסמוך לאסמרה במהלך שנת תש"ז, ובסופו מספר תצלומים אשר צולמו בארץ לאחר שחרורו של ליליאור וכן מספר תצלומי נופים ואנשים שצולמו ברחבי אפריקה (כנראה לא צולמו בידי ליליאור).
גודל התצלומים משתנה, 4.5X4.5 ס"מ עד 17X12 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים בחלק מהתצלומים. כמה תצלומים מנותקים. אלבום 41X29 ס"מ, במצב טוב. מדליות עץ: גודל כללי 6X3.5 ס"מ (קוטר: 3.5 ס"מ). מצב טוב מאד.
ספרות: האצ"ל בחיפה האדומה, מאת יהודה לפידות. הוצאת ברית חיילי האצ"ל, תל-אביב, 2006. שער שביעי – "במעצר".

עשרה עיתונים ומוספים שנדפסו בימים הסמוכים להחלטת האו"ם והכרזת העצמאות. 1947-1948.
1. "תוקם המדינה", הוצאה מיוחדת של עיתון "הארץ". דפוס "הארץ", תל-אביב, [29.11.1947]. דף בודד ובו הודעה: "האסיפה הכללית של או"מ קבלה ברוב של שני שלישים החלטה על הקמת שתי מדינות – יהודית וערבית – בארץ-ישראל".
2. הארץ, גיליון 8586, מיום י"ז כסלו תש"ח, 30.11.1947. כותרתו: "הוחלט על הקמת המדינה היהודית".
3. הבוקר, עתון יומי, גליון 3674, מיום י"ז כסלו תש"ח, 30.11.1947. כותרתו: "אושרה מדינה יהודית, 33 מדינות בעד, 13 נגד, 11 נמנעו... היום הזה נהיית לעם!".
4. מברק, עתון הערב, גליון 125, מיום ד' באייר תש"ח, 13.5.1948. כותרתו: "נחתם הסכם לכניעת יפו". הוצאה שנייה.
5. "יום המדינה", עתון משותף של עתוני הארץ. יום שישי, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948.
6. "פני המנדט מהתחלתו ועד סיומו" בהוצאת "ידיעות מעריב", מוסף מצוייר ל-15 במאי 1948.
7. מברק, עתון הערב, גליון 128, מיום ה' באייר תש"ח, 17.5.1948. כותרתו: "צבא עברי חדר למבואות רמלה".
8. ידיעות ירושלים, גליון ל"ד, מיום ח' באייר תש"ח, 17.5.1948. כותרתו: "בחבלי התקומה, מדינת-ישראל נלחמת באויב המתקיף מארבע רוחות".
9. גליון מנהלת העם, צוים והודעות. יצא לאור בתל-אביב ביום א' אייר תש"ח (10.5.1948). דפוס "הפועל הצעיר", תל-אביב, 1948. לא נדפסו גיליונות נוספים.
10. עתון רשמי, גליון מס' 1. נדפס בהרשאת הממשלה הזמנית, דפוס "הפועל הצעיר", תל-אביב, 14.5.1948.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, קמטים, סימני קיפול וקרעים קלים בשוליים של חלקם. עיתון "יום המדינה" במצב בינוני, עם קרעים בשוליים ולאורך קו הקיפול, ורצועות של נייר דבק בשוליים ולאורך קו הקיפול בצד הקדמי. עיתון "ידיעות ירושלים" במצב בינוני, עם קרעים ארוכים בשוליים.

שבעה עשר מסמכים, כרטיסים ותצלומים מעזבונו של שלמה קדר (Kaddar), ממארגני וצלמי טקס הכרזת העצמאות. תל-אביב וירושלים, 1948-1953 (מרבית הפריטים משנת 1948).
הדיפלומט ואיש הציבור שלמה קדר (1913-1987) נולד בעיר הגרמנית מינסטר, בן למשפחה יהודית ליברלית. עוד בצעירותו נמשך לתנועות הציוניות שפרחו בגרמניה אותן השנים, ובשנת 1933 עלה לארץ ישראל במסגרת "עליית הנוער", והתקבל כחבר בקיבוץ נען. בתחילת שנות ה-40 הצטרף לשורות "ההגנה", מונה למדריך בכיר ושימש כמפקד בירושלים. ערב הכרזת המדינה, בשנת 1948, החזיק בתפקיד בכיר במזכירות הממשלה, ובתקופה זו היה מעורב בתכנון כמה מעמדים חשובים בתולדות ישראל: הטסת ארונו של הרוזן פולקה ברנדוט לרודוס, ארגון המצעד הצבאי הראשון של צה"ל ואירועים נוספים, אולם האירוע החשוב ביותר שהותיר בו את חותמו היה ונותר הכרזת העצמאות. במסגרת תפקידו זה, היה אחראי קדר על הכנת האולם ועיצובו, הדפסת נוסח המגילה למשתתפים ועל ארגון הטקס. עם גמר ההכרזה, היה זה קדר שנטל את הקלף נושא החתימות והפקידו בכספת בבנק א.פ.ק. ברחוב הרצל. לאחר קום מדינת ישראל פנה קדר לקריירה דיפלומטית, שימש כנציג בכמה מדינות וערים (פריז, בלגיה, צ'כוסלובקיה, פראג ומקומות נוספים) וכן מילא תפקידים בכירים בעיריית ירושלים. קדר נפטר ממחלת לב בשנת 1987, בגיל 73.
האוסף שלפנינו כולל מסמכים חשובים מארכיונו של קדר, הנוגעים למעמד הכרזת העצמאות והתקופה הסמוכה:
מסמכים ותצלומים ממעמד הכרזת העצמאות.
1. טיוטה של מגילת העצמאות, מודפסת במכונת כתיבה ומשוכפלת, עם ארבעה תיקונים בכתב-יד (כולם מופיעים בנוסח הסופי), ותיקון מעניין במכונת כתיבה: בפסקה מספר שלוש עשרה, העוסקת במוסדות הזמניים, נמחק הנוסח "תפעל מועצת המדינה הזמנית, ומוסד הביצוע" והוחלף בנוסח המדגיש את ההיררכיה שבין המוסדות: "תפעל מועצת העם כמועצה מדינית זמנית, ומוסד הביצוע שלה". [3] עמודים (מודפסים על שלושה דפים נפרדים).
2. "הכרזת מועצת העם, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948", חוברת ובה הנוסח הסופי של מגילת העצמאות. כפי הנראה, הוכנה שעות ספורות לפני ההכרזה בידי דורית רוזן, מזכירתו של זאב שרף, וחולקה למשתתפי הטקס (ראה: מרדכי נאור, 2014, "יום שישי הגדול, ה' באייר תש"ח", הוצאת "מקווה ישראל", עמ' 83). 3 עמ'.
3. כרטיס כניסה לאולם ההכרזה, על שם שלמה קדר, מיום 13.5.1948 (יום לפני הטקס). כולל את תמונתו, חותמת דיו של ה"הגנה" וחתימת הקצין המורשה.
4. הזמנה רשמית ל"מושב הכרזת העצמאות" מטעם "מנהלת העם", שנדפסה ביום 13.5.1948: "א. נ., הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה למושב הכרזת העצמאות שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח... בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון... אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה...".
5. "מועצת העם, מושב הכרזת העצמאות, תל-אביב, ה' באייר תש"ח (14.5.1948)" - כרטיס כניסה לטקס, על שם שלמה קדר. בצדו הפנימי משודכת פתקית עם מקום הישיבה: שורה חמישית, כיסא שלישי, אמצע.
6-13. שמונה תצלומים שחור-לבן ממעמד ההכרזה, אשר צולמו, כנראה, בידי שלמה קדר. התצלומים שונים מעט מאלו שצולמו בידי הצלמים המקצועיים שהוזמנו לטקס באופן רשמי (רודי ויסנשטין, בנו רותנברג, הנס פין ואחרים) והם מהווים תיעוד מקורי ושונה של המעמד: שני תצלומים של דוד בן גוריון מקריא את נוסח ההכרזה (שונים זה מזה); משה שרת ודוד בן גוריון לוחצים ידיים; גולדה מאיר חותמת על מגילת העצמאות; דוד רמז חותם על מגילת העצמאות; ישראל גלילי ומשה סנה במהלך הטקס; קהל נאסף בפתח בנין מוזיאון תל-אביב; צלמים ממתינים לסיום ההכרזה ברחוב. מודבקים על דפים עבים. מצורפת: תיקיית קרטון מקורית.
פריטים מהמשך פעילותו הציבורית של שלמה קדר.
1. הכנסת הראשונה, תעודת כניסה למשרדי הכנסת, על שם שלמה קדר. חתומה בחותמת דיו: "מדינת ישראל, הכנסת הראשונה, המזכירות". בשוליים העליונים מופיע רישום בכתב-יד – מקום הישיבה של קדר באולם.
2. כרטיס חבר ב"ועדת הבחירות המרכזית לאספה המכוננת" על שם שלמה קדר, מיום 23.1.1949. עם תמונתו, חותמת דיו של הועדה וחתימת-ידו של המזכיר הכללי, משה ברכמן.
3. מכתב מיום 18.12.1949, מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של מדינת ישראל, שנשלח מאת קצין מחוז ירושלים אברהם בירן (ברגמן), אל שלמה קדר בצירות הישראלית בפריז. חתום בחותמת דיו של הצירות.
4. מכתב ברכה מאת משה שרת לשלמה קדר, כתוב בכתב-יד על גבי נייר מכתבים רשמי של שר החוץ, מיום 13.7.1953.
סה"כ 17 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
מקור: נרכשו במכירה פומבית, בן עמי אנדרס, ישראל, אפריל 1998.

"היום הראשון של הדאר העברי". דף-מזכרת (Minister Sheet) עם תשעת הבולים הראשונים של מדינת ישראל, 16 במאי 1948.
תשעת בולי "דאר עברי", בערכים של 3, 5, 10, 15, 20, 50, 250, 500 ו-1000 מיל, מודבקים על דף-מזכרת רשמי, שבחלקו העליון נדפס הכיתוב "ז' אייר תש"ח 16.5.1948" ו"דאר עברי" ובחלקו התחתון "היום הראשון של הדאר העברי". חתומים בשש חותמות-דואר מתל-אביב מיום 16 במאי 1948.
דף-מזכרת זה מכונה Minister Sheet כיוון שחולק לשרים ולאח"מים. במהדורתו הראשונה נדפסו כ-40 עותקים בלבד, על נייר צהבהב עבה, והבולים הודבקו עליהם בין חצות לבוקר ה-16 במאי 1948. מאחר וכל הבולים הראויים למכירה כבר נשלחו לסניפי הדואר, השתמשו בדפים אלה בבולים ניסיוניים, או שניקבו בולים במיוחד בניקבוב קו 10, וכתוצאה מכך, על חלק מהדפים מופיעים בולים עם נקבובים נדירים במיוחד.
בעותק שלפנינו מופיעים הבולים 1000 ו-250 מיל בניקבוב נדיר, של 10X10; בול 15 מיל בניקבוב נדיר מאד, של ¾10; הבולים 50, 10 ו-3 מיל בניקבוב של 10X11; ובבולים 3, 50 ו-250 מיל נקבוב קו 10 בתחתית השובל (שאינו קיים בבולים הרגילים). נוסף על כך, בול ה-250 מיל נדפס על נייר צהוב דק.
דף 26X21.5 ס"מ. מצב טוב.
מצורפת תעודת מקוריות.

לקט פריטים בנושא השיר "ירושלים של זהב", כולל דף עם מילות השיר בכתב ידה של שמר, תווי השיר בכתב יד, ועלון מודפס עם חתימתה של שמר.
השיר "ירושלים של זהב" נכתב בידי שמר לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשכ"ז (1967) בעקבות פנייתו של ראש עיריית ירושלים טדי קולק אל מספר מלחינים – וביניהם שמר – ובקשתו לחבר שיר מיוחד העוסק בעיר ירושלים. שבועות ספורים לאחר ביצוע הבכורה של השיר בפסטיבל הזמר (במוצאי יום העצמאות) פרצה מלחמת ששת הימים, ובמברק ששיגר קולק אל שמר, כתב לה: "כל חיילי צה"ל המוצבים בירושלים וסביבתה וכל תושבי הבירה אינם פוסקים מלשיר את ירושלים של זהב. עם שינוי גבולותיה של העיר מבקשים כולם שתוסיפי בית עידוד לשיר".
שמר, אשר שהתה אותה עת בסיני עם להקה צבאית, שמעה ברדיו את חיילי צה"ל שרים את שירה והוסיפה בית חדש לשיר, בו הנגידה את האקלים שלפני המלחמה לזה ששרר אחריה. בעקבות כתיבת "ירושלים של זהב" הפכה שמר בעיני רבים ל"פזמונאית לאומית", והוא נחשב לאחד השירים העבריים האהובים ביותר בקרב יהודֵי העולם בכל הזמנים ומן המפורסמים ביותר.
נעמי שמר (1930-2004) חיברה פזמונים ושירים רבים אשר היו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. כאשר זכתה בפרס ישראל לזמר עברי בשנת 1983, כתבה ועדת השופטים, בין היתר, כי "שיריה... מזדמרים בפי כל בזכות איכותם השירית והמוזיקלית, בזכות המיזוג המופלא בין המילה והלחן ובזכות הביטוי הניתן בהם לרחשי לב של העם".
1. דף בכתב ידה של נעמי שמר, עם מילות השיר "ירושלים של זהב", כולל הבית אשר נוסף לשיר לאחר מלחמת ששת הימים. [יוני 1967].
בתי השיר נכתבו בארבעה טורים, עם קווים המפרידים ביניהם, ובתחתית נכתב הפזמון.
עותק של השיר בכתב יד, הזהה כמעט לחלוטין לעותק שלפנינו, הוא זה אשר נדפס בידי שמר כגרסת כתב-היד המקורית והרשמית של השיר עוד במהלך חודש יוני 1967 (ראה להלן), ונראה כי שני העותקים נכתבו באותו זמן.
13.5X19.5 ס"מ. מצב כללי טוב. סימני קיפול. כתמי חלודה.
2. דף תווים, עם תווי הנגינה של השיר "ירושלים של זהב" כתובים בעפרון משני צדי הדף. בראש הדף מופיעה הכותרת "ירושלים של זהב – נעמי שמר" בכתב ידה של נעמי שמר. בשולי הדף מופיעות כמה הערות בכתב יד: "מנגנים אוקטבה יותר גבוה", "בסיום השיר שנוי", "או מצו, אותו אקורד".
24.5X17 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים קלים וקמטים. כתמים. סימני תלישה בשוליים השמאליים.
3. עלון מודפס עם מילות השיר "ירושלים של זהב" בעברית ובתעתיק לאותיות לטיניות. הוצאה עצמית – "כל הזכויות שמורות לנעמי שמר", דפוס אריאלי, תל-אביב, [יוני] 1967.
דף בריסטול מודפס, מקופל לשניים, עם צילום מילות השיר בכתב ידה של שמר (העותק המצולם בעלון זה זהה כמעט לחלוטין לעותק השיר המתואר לעיל, מס' 1), תוי הנגינה ותעתיק של מילות השיר (ללא הבית הנוסף) לאותיות לטיניות. בחזית העלון מופיעה חתימתה של שמר, בעט, מתוארכת ליום 13 ביולי 1967. בארכיון נעמי שמר שבספריה הלאומית קיים עותק של עלון זה עם הקדשה של שמר לאמהּ מתאריך 28 ביוני 1967, המעידה כי העלון נדפס זמן קצר לאחר כתיבת הבית הנוסף לשיר, במהלך חודש יוני.
עלון מקופל, 17X12.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים.