"זה ספרא דאדם קדמאה שנתן לו רזיאל המלאך". קבלה וסגולות. אמשטרדם, [תס"א 1701]. דפוס משה מינדיס קויטיניו. מהדורה ראשונה. איורים קבליים רבים.
לפנינו המהדורה הראשונה שנערכה ונדפסה מתוך כתבי-יד. ספר זה הוא המקור להרבה סגולות ידועות, לזכרון הלימוד, קמיע שמירה ליולדת, ועוד. עצם החזקת ספר זה בבית היא סגולה בדוקה להצלה מפגעים ומשריפות כפי שנכתב בשער הספר שלפנינו: "סגולה מעולה לראות בנים חכמים ונבונים ולהצלחה ולברכה ולכבות אש המערכה שלא ישלוט בביתו וכל שד ופגע רע לא יגור במגורתו למי שהספר הקדוש הנכבד והנורא אתו גנוז וטמון אצל כספו וזהבו באוצרתו ובחילתו ובעת צרתו יהיה לו תשועת מהרה. וזה יעידון ויגידון כל בני תורה". יש אומרים שהוא סגולה לחשוכי בנים ולמקשה לילד.
עותק פגום וחסר. יח, [1], יט-מד דף; [2] דף בכתב-יד. (במקור: יח, [1], יט-מה דף. דף מה חסר לגמרי והושלם כולו בכתב-יד על גבי שני דפים). קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט והשלמה בכתב-יד בכל אחד מדפי הספר. הקרעים בגדלים שונים. בתחילת הספר הקרעים בגודל קטן יחסית, לאחר מכן בגודל בינוני, ולקראת סופו של הספר קרעים גדולים של כחצי דף ויותר במספר דפים. רבים מן האיורים וציורי חותמות המלאכים בדפים האחרונים חסרים והושלמו בכתב-יד. 22 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. מלבד הקרעים שתוארו לעיל, כתמים ובלאי, קרעים מודבקים בנייר בשולי דף השער. דפים כהים. כריכת עור עתיקה עם שרידי אבזמים. פגמים בכריכה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

ספר מסילת ישרים, כולל כל עניני מוסר ויראת השם, מאת רבינו משה חיים לוצאטו - הרמח"ל. [אמשטרדם, ת"ק 1740]. דפוס נפתלי הירץ רופא. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי הרמח"ל, ע"י תלמידיו הגדולים באמשטרדם.
עותק חסר ארבעה דפים בהקדמות המגיהים ובמפתחות הספר.
לפי המקובל, הספר "מסילת ישרים" הינו תמצית מזוקקת וברורה של כל ספריו האחרים של הרמח"ל (דרך ה', דעת תבונות, קל"ח פתחי חכמה, ועוד). דברי הספר מדודים ושקולים בפלס הלשון ועומק הדברים. רבי יחזקאל סרנא בהקדמתו למהדורת ספרו "מסילת ישרים - עם עיונים", מביא מסורת בשם הגר"א שאמר, כי עד פרק י"א אין אף מילה אחת מיותרת בספר[!]. רבי ירוחם ממיר היה אומר לתלמידיו כי "ספר מסילת ישרים בנוי על כל ספרי הרמח"ל שכתב בתורת הקבלה, אלא שהוריד הענינים וקירבן ללשוננו, עד שבלומדינו אותו אנו מדַמים שיש לנו שייכות בזה" (ספר דעת חכמה ומוסר, ח"א עמ' רמ"ט).
בהקדמת המחבר נתבאר, כי הספר נתחבר לתועלת קנין חכמת המוסר ויראת השם, אשר איננה נקנית בידיעה בלבד, ואין תועלת הספר בחידוש ידיעות אשר לא נודעו קודם לכן, אלא בחזרה ושינון תמידיים, והתבוננות רבה עד אשר יקבעו הדברים פנימה בנפש האדם. ואכן, ספר זה נתקבל בכל תפוצות ישראל, כספר העיקרי ללימוד המוסר.
כאשר הגיע הספר לידי הגר"א מווילנא, אמר כי אור חדש ירד לעולם, ולגודל החביבות נתן בעדו רֶענְדִיל [=דינר זהב]. ר"י מאלצאן הביא בהקדמה לספר "דרך ה'", ששמע מגדולים בשם הגר"א, שאמר אז, כי אילו היה המחבר בחיים היה הולך ברגל לאיטליה כדי לקבל את פניו, והוא מביא עוד כי הגר"א היה רגיל לחזור עליו הרבה.
גדולי החסידות אף הם עמדו על גודל מעלת הספר וקדושת מחברו הגאון המקובל. המגיד מקוזניץ אמר כי כל המדרגות בימי נעוריו קבל מהספר מסילת ישרים. הרב הקדוש מאפטא בעל "אוהב ישראל" ורבי מנחם מענדיל מרימנוב התמידו והעמיקו בספר הקדוש מסילת ישרים, ואמרו עליו דברים נוראים ונפלאים. הרב מאפטא היה אומר כי את כוונו הרוחני ואת חינוכו, קיבל בראש וראשונה מהספר מסילת ישרים (ספר החסידות, עמוד קמו). רבי נחמן מברסלב היה מורה למקורבים חדשים, שילמדו בספר מסילת ישרים (שיחות וסיפורים, עמ' קסז). האדמו"ר בעל "בני יששכר" כתב בהוספותיו לספר "סור מרע ועשה טוב": "... עיין בספר מסילת ישרים ותרווה צמאונך ותתן מעדנים לנפשך, מָתְּקוּ דבריו מדבש ונופת צופים". המוכיח רב ייב"א רבי יעקב יוסף מאוסטראה כותב בהסכמתו לספר "קל"ח פתחי חכמה" להרמח"ל (קוריץ, תקמ"ה): "ספר מסילת ישרים, דרכי ה' צדיקים ילכו בם, אשר חברו הרב הגדול איש האלוקי מ"ו משה חיים לוצאטו ז"ל, וזאת התורה אשר שם משה לפני ישראל להבין דברי חכמים וחידותם, ביושר אמריו... וגם במשה דיבר ה'...". בהקדמה לספר הנ"ל מביא המו"ל ששמע מפי רב ייב"א בשם המגיד ממזריטש שאמר, כי "אין דורו היה כדאי להבין צדקתו ופרישותו".
הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט סיפר לתלמידו הגדול רבינו ישראל מסלאנט, כי כשקיבל ברכת פרידה בעת עזבו את ישיבת וואלוז'ין, שאל את רבינו חיים מוואלוז'ין, באיזה ספרי מוסר טוב לעסוק? השיב לו רבו: "כל ספרי מוסר טוב ללמוד, אך ספר מסילת ישרים הוא יהיה מְנַהֶלְךָ".
מאז צאתו של הספר בשנת ת"ק, נדפס הספר במאות מהדורות [!], והינו עד היום ספר המוסר העיקרי בהיכלי התורה והחסידות בדורנו.
[4], סא דף. (עותק חסר - במקור: [6], סג דף. חסרים [2] דפים מדפי הקדמות המגיהים, ושני דפים מדפי המפתחות בסוף הספר). 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש על הטקסט (הספר עבר שיקום מקצועי במילוי נייר). בשער הספר חתימה: "רפאל דוד טעבלי הלוי". כריכת קלף חדשה, נאה.

ספר יצירה עם חמשה פירושים, ובהם פירושו של רבי אליהו מווילנא (הגר"א) שנדפס לראשונה. הורדנה, תקס"ו [1806].
מהדורה ראשונה של פירוש הגר"א. עם שרטוטים קבליים. ספר הקבלה הראשון שנדפס מתורת הגר"א מווילנא. הובא לדפוס על ידי תלמידו המפורסם רבי מנחם מנדל (הגרמ"מ) משקלוב, שעלה אחר כך לארץ ישראל וייסד את הישוב האשכנזי בירושלים.
רישום באותיות-גדולות בשולי דף [23/ב]: "זאת מתנה מאת הרב המאה"ג [המאור הגדול] דק"ק עיר חדש, בן אחיו של הגאון האלהי הקדוש מו"ה אליהו מווילנא".
הגאון רבי אליהו אב"ד עיר חדש-סוגינט (ניישטט-סוגינט Žemaičių Naumiestis), בן-אחיו של הגר"א. אביו היה הגאון רבי אברהם בעל "מעלות התורה", אחיו של הגר"א מווילנא.
יב, [2], מב, [30] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים על גבול הטקסט עם פגיעה קלה בכותרות ובשולי הטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א 682.

ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת האדמו"ר רבי חיים מטשרנוביץ בעל "באר מים חיים" ו"סידורו של שבת". [סדילקוב, תקפ"ה 1825]. דפוס צבי זאב רבין-שטיין. מהדורה ראשונה.
בהקדמה מספר "המעתיק", כי ספר זה נתחבר בארץ ישראל, אליה עלה המחבר, לאחר שספריו הראשונים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" נדפסו ונתפשטו "ברוב עיירות ומדינות". הוא מעיד על דברי המחבר הקדוש, שאמר שחיבור זה "שער התפילה" סגולה יש בו להתקרבות הגאולה: "...הגאון המחבר בעצמו זי"ע... כתב בזה"ל: שמשהגיע להלוך לפני ה' בארצות החיים האיר והשכיל דעתו עד למאוד... והוסיף לדבר במעלות הספר בזה הלשון: בטחוני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם יהיה בזה התקרבות הגאולה...".
האדמו"ר בעל שומר אמונים כתב דברים מופלאים על גודל קדושת הספר שלפנינו: "כי הספר הקדוש שער התפילה כתב בארץ הקודש בקדושה ובטהרה והתלהבות נורא כזה שכמה פעמים לא היה יכול לכתוב מרוב התלהבותו והוא רק אמר התיבות והגבאי שלו כתב, והיה מעשה נוראה בעת שאמר דיבור המתחיל 'ואולם כי נמצא עוד' אז היה במירון על ציון קבר הרשב"י זי"ע והגבאי הכין דיו ונייר לכתוב המאמר מפי הרב הקדוש, ומיד שהתחיל להגיד המאמר בהתלהבות נורא מאוד ראה הגבאי כי הרב הקדוש פרח באויר מסביב בתוך האהל, וכה אמר והוא כתב באימה ופחד עד שגמר המאמר, ומזה אפשר לראות גודל קדושת זה הספר".
בסוף הספר נדפסה לראשונה תשובתו החריפה המפורסמת בעניין אמירת "לשם יחוד", בה הוא משיב על דברי ה"נודע ביהודה" שיצא לערער על המנהג החסידי. (על-פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה נדפסה תשובה זו בתחילת הספר, אך בעותק שלפנינו נדפסה בסוף הספר).
האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-תקע"ח) מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים: קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב, טשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו, במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בשנת תקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הבהירה והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
חתימת בעלים עתיקה בשער: "יעקב קונסטלר מטשרנ[אוויטץ]".
[2], קב, קיג-קטו; ג-י דף. 19.5 ס"מ. נייר כחלחל-ירקרק. מצב טוב עד טוב-בינוני. בדפים ראשונים ואחרונים, פגעי עש (משוקמים מקצועית במילוי נייר). כתמים. כריכת עור חדשה ומהודרת.
סטפנסקי חסידות, מס' 538. הספר נדפס בסדילקוב. אמנם בשער מופיעה תיבת "במאהלוב" באותיות גדולות, אך יש כאן הטעיה מכוונת, שכן באותיות הקטנות שקדמו למילה "מאהלוב" נכתב, שהספר נדפס בסדילקוב בדפוסו של צבי זאב רבין-שטיין "שהי'[ה] מדפיס במאהלוב" (ראה: א' יערי, הדפוס העברי במאהלוב על נהר דנייסטר, קרית ספר, כג, עמ' 312).