ספר סידורו של שבת, חלקים א-ב, עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, ושו"ת בהלכה, מהאדמו"ר רבי חיים מטשרנוביץ. מאהלוב (מוהילב על נהר דנייסטר), [תקע"ג 1813]. מהדורה ראשונה.
המחבר: האדמו"ר רבי חיים טִירֶער מטשרנוביץ (ת"ק בערך-תקע"ח) מגדולי החסידות, תלמידו של המגיד מזלוטשוב, כיהן ברבנות בערים: קריפץ, מוהילוב-פודולסק, בוטשן, קישינב, טשרנוביץ. נודע כאיש אלוקים קדוש וסיפורי פלא מתהלכים אודותיו, במסורת החסידית ידוע עליו שלאחר טבילתו בערב שבת הייתה משתנית צורתו וקומתו גבהה בטפח. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל בשנת תקע"ג והתיישב בצפת, בה חיבר את ספרו "שער התפלה" ושם מקום מנוחתו. ספריו היסודיים "סידורו של שבת", "שער התפילה" ו"באר מים חיים" מיוחדים הן בהסברתם הכובשת והבהירה, והן ברגש החסידי הנלהב השופע מהם. ספריו נפוצו ונדפסו במהדורות רבות והם אבני יסוד בתורת החסידות.
ספר זה שלפנינו הוא היחיד שהדפיס המחבר בחייו, טרם נסיעתו לארץ. הספר נתקבל כאחד מספרי היסוד של תורת החסידות, ועד היום נאמרים בו שיעורים תמידין כסדרן. חסידים ואנשי מעשה תמיד קבעו וקובעים בו שיעורים כהכנה לשבת, כדברי המחבר הכותב בהקדמתו לספר: "כל ההוגה בחיבור הזה יהיה כוונתו רצויה ללמוד על מנת לעשות ולקיים... בכל שבת בשבתו יקבעו ללמוד לימוד אחד בחיבור הזה...".
כבר בשנים הראשונות לצאת הספר נתפרסם ונתקבל מאד. הרה"ק רבי מרדכי מקרעמניץ (בנו של המגיד מזלוטשוב) כותב בהסכמה לספרו "שער התפלה": "וכבר יצא לו מוניטין בספרו ספר סידורו של שבת כרך הנורא אור פני מלך חיים, כל הוגה בו שפתים ישק מנופת צוף ומטעמי החיים". רבי יהושע מאוסטרובה אמר על הספר: "לשונו הקדוש של רבינו מפתה כל יהודי ויהודי לעבודת השי"ת" (אור יקרות לרש"ח פרוש, ב, קעה).
בשערים ובגליונות הספר: חתימות רבות בכתב ידם של רבי יחיאל זאב אב"ד טיטשין ושל אביו רבי דובעריש אב"ד סאנטוב, וחתימות נוספות. בעמוד לפני הספר רשימה ארוכה של חידושי תורה לפרשת תולדות, בכתב ידו ובחתימתו של רבי יחיאל אב"ד טיטשין, עם הכותרת: "ד"ת מאבי מורי הרב הה"ג מ' דובעריש זלה"ה". הרשימה חתומה ומתוארכת בסופה: "דברי הכותב בשברון לב, היום יום ד' ויצא תשעה לחודש כיסליו תר"חית לפ"ק [ט' כסלו תר"ח, 17 בנובמבר 1847], הק' יחיאל זאב בהרב מ' דובעריש זלה"ה הנ"ל, חופ"ק טיטשין".
הגאון רבי יחיאל מיכל זאב דַרליך (תק"ע בערך-תרמ"ח), אב"ד טיטשין (גליציה) כחמישים שנה. ראה אודותיו ואודות משפחתו באנציקלופדיה לחכמי גליציה (חלק א', עמ' 839-840). באנציקלופדיה הנ"ל לא מופיעה כל ידיעה וזכר לתולדות אביו הגאון רבי דובעריש אב"ד סאנטוב.
טיטשין (Tyczyn, גליציה) עיר חסידית ידועה בגליציה באזור ריישא וטרנוב. בבית הקברות בעיר זו נמצא קברו של רבי אליעזר ליפמן אביהם של רבי אלימלך מליזנסק ורבי זושא מאניפולי, שהתגורר באחד הכפרים הסמוכים לטיטשין.
[4], ע, ע-קח; [1], ב-יב דף; סד דף. עותק חסר 3 דפים (חסרים: דף השער של חלק א', הדף הראשון של ההקדמה ודף אחרון של חלק א' עם "דברי המעתיק והמסדר" ו"לוח הטעות. במקור: [6], ע, ע-קח, [1] דף; [1], ב-יב, סד דף). 19.5 ס"מ, נייר ירקרק. שוליים רחבים. מצב משתנה - טוב-בינוני. בלאי וכתמים. מעט פגעי עש. כריכה קרועה וחסרה.
ארבעת הדפים בסוף חלק ב' (מאמר לסיום הספר והמפתחות) נדירים ביותר, ואינם נמצאים בהרבה עותקים.
סטפנסקי חסידות, מס' 422.

ספר אהבת שלום, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב - אבי שושלת אדמו"רי ויזניץ וקוסוב. למברג, [תקצ"ג 1833]. מהדורה ראשונה.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל הגר (תקכ"ח-תקפ"ו, אנציקלופדיה לחסידות, ב, צח), נולד לאביו רבי יעקב קאפל חסיד, מבני חבורתו ושליח הציבור בבית מדרשו של הבעש"ט. תלמידם של גדולי החסידות, רבי אלימלך מליז'נסק ורבי צבי הירש מנדבורנה. בשנת תקס"ב החל להנהיג עדה, לאחר פטירת רבו הקדוש רבי צבי הירש מנדבורנה.
בהקדמה לספר כותב חתן המחבר רבי גרשון מראדזיל, שרוב דבריו נסובו על שלשה ענינים: "בקדושת שבת קודש... ובנתינת צדקה... ובתיקון אות ברית קודש... ועפ"י הרוב בשלשה דברים האלה שם לידידיו סוד דתו...". הספר נכתב על ידי תלמידו רבי חיים נתן נטע מלאנטשין המספר בהקדמתו: "אלה הדברים הנאמרים שמעתי מפי קדשו בליל שבת קודש ובשבת קודש בשעת סעודת שחרית, ובשעת שהיה נפטר אדם ממנו מתוך דבר הלכה והיה מדבר עמו אהבה אחוה וריעות, וזעיר שם זעיר שם אשר שמעתי מפה קדשו בשעת סעודת זעיר אנפין קדישא (סעודה שלישית)... והארכתי במענית לשוני בלישנא קלילא... כאשר הייתי מסופק באיזהו מקומן בתוכן כוונתו... יגעתי וכתבתי בלשון המשתמע לתרי אפי, והשומע ישמע כדרכו... ".
בשער הספר חותמת בעלות: "יעקב שמוקלער רב דפה בוטשעטשא" [אב"ד בוטושאן בשנים תש"י-תשכ"ד. חתן האדמו"ר רבי אליעזר זאב מריליוס].
[4], קל דף. הדף האחרון חסר (במקור: [4], קלא דף). דף קל קרוע בשוליו העליונים עם פגיעה בטקסט. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כריכה עתיקה עם שדרת עור, פגומה.
סטפנסקי חסידות מס' 18. בשער נדפס: למברג, תקס"ד 1802, אך אין זה אלא זיוף. ראה: אברהם יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר (יז, ת"ש, עמ' 107).

ספר לקוטי מהר"ן, מאת רבי נחמן מברסלב. [למברג או זולקווא, תר"י בערך 1850].
בדף השער רישומי בעלות: "זה הלקוטי מהר"ן שייך לאמ"ו ה"ה הרב... חריף ובקי סיני ועוקר הרים אין גומרין עליו ההלל כקש"ת מה"ו אהרן דוד דייטש נ"י אבדק"ק יארמעט המפוארה, תלמידו יהושוע ה"ק בר"ש מ... יע"א". בדף השער חותמת מטושטשת של בנו רבי יוסף ישראל דייטש. בדף המגן הקדמי וכן בעמוד מאחורי השער ישנן חותמות של נכדו רבי "חיים אהרן דוד דייטש בן הגה"ק מו"ה י"י ז"ל אב"ד דק"ק ב' יארמוט יע"א".
הגאון רבי אהרן דוד דייטש (תקע"ג-תרל"ח), בעל "גורן דוד". תלמיד מובהק לרבו ה"חתם סופר", רבו היה משבח את יראתו של תלמידו ואמר כי הוא סומך על כח תפילותיו. בהזדמנות אחרת התבטא עליו רבו כי הוא מזומן לחיי העולם הבא. כשהיה מזדמן לעיר פרשבורג היה ה"כתב סופר" מקבל את פניו בבגדי שבת. משנת תר"ו כיהן כאב"ד שעבעש, ומשנת תרי"א כיהן 27 שנים ברבנות באלאשא-יארמוט [ראה אודותיו, החתם סופר ותלמידיו עמ' מט-נב]. בנו רבי יוסף ישראל דייטש (תר"ה-תרפ"ז), בעל "בן גרני", תלמיד ה"כתב סופר", כיהן כאב"ד סענדרא, משנת תרל"ח מילא את מקום אביו ברבנות באלאשא-יארמוט. נכדו רבי חיים אהרן דוד מילא את מקום אביו וזקנו ברבנות באלאשא-יארמוט.
[1], פא; [1], כט דף. הדף האחרון מופיע פעמיים. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני עש. קרעים ובלאי בדף השער, משוקמים בהדבקת נייר. כריכה ישנה. הכריכה הקדמית והשדרה מנותקים חלקית.
ספר סגולה - בספר חיי מוהר"ן (אות שנה) מספר רבי נתן מברסלב שרבו רבי נחמן "אמר שצריכין להשתדל מאד לקנות ספריו, כי אפילו כשעומדין בתיבה ומגדל הם טובה גדולה, כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמור גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות, והזכיר אז עשיר אחד שהיה יודעו ומכירו ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקיים עשירותו...".