אוסף גדול של חוברות ודפי תפילה, לאירועים שונים, מטעם קהילות ומוסדות יהודיים באנגליה, 1871-1971.
כ-55 חוברות ודפים מודפסים. רובם נדפסו בלונדון, ומיעוטם במנצ'סטר, צ'לסי ואוקספורד.
כולל תפילות לרגל מאורעות שונים בהיסטוריה של יהדות אנגליה ושל הממלכה המאוחדת בכלל: תפילות להצלחת המלחמה ולשלום חיילי אנגליה במלחמת העולם השניה (לדוגמה: תפלה ותחנונים, לתשועת אנשי צבאותינו – The Nazi War. לונדון, 1940; סדר תפלה ותחנונים, במאמר המלך יר"ה לתשועת אנשי צבאותינו. לונדון, 1941; ועוד); תפילות הקשורות למלחמת הבורים באפריקה (תפלה להצלחת חיל המלכה יר"ה במדינת אפריקה הדרומית בשנת תר"ס לפ"ק". לונדון, 1899; קול תודה וזמרה, בעת אשר שבתה המלחמה בין צבאות מלך בריטניאה והקמים עליו בארץ דרומית באפריקיא וברית שלום נכרתה ביניהם. לונדון, 1902); תפילות וטקסים לארועים שונים בחיי בית המלוכה הבריטי (לדוגמה: תפלה בעד החולה הנסיך. לונדון, 1872; מספד מר על מות גבירתנו המלכה ויקטוריאה. לונדון, 1901; ועוד), הספדים ואזכרות לרבנים ואישים שונים, ארועים שונים בחיי הקהילות והיהודים (חנוכת בתי כנסת, עשור לעצמאות ישראל, ועוד); ועוד פריטי נייר.
כ-55 חוברות ודפים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.
רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.

העתק מקורי של מכתב חשוב ולא ידוע, שנשלח מארה"ב לארץ ישראל, אל הראשון לציון רבי יעקב שאול אליָשָר – היש"א ברכה, מאת אנשי "וועד הפועל מגבאי מחזיקי עניי ארץ ישראל וועד הכללי אשכנזים פרושים וחסידים פה נויארק". ניו יורק, [תרנ"ד 1893-1894 בקירוב].
נכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של הרב דוב בער אברומוביץ מרבני ניו יורק ומראשי "וועד הכללי". כפי הנראה חלק מההעתקה היא בכתב ידו של רבי דוב בער בעצמו. בראש הדף כותרת בכתב-יד "העתקה מגוף המכתב בכתב רש"י".
מכתב זה נכתב כנראה בעת הפילוגים במוסדות בירושלים, בראשית שנת תרנ"ד (1893), כאשר הסופר רבי מיכל הכהן ששימש תחילה כמזכיר במוסדות העדה האשכנזית ומהעסקנים הנמרצים בעיר, הודח עם בנו ועם חתנו רבי חיים מיכל מיכלין, מתפקידיהם ומשרותיהם בת"ת "עץ חיים" ו"ביקור חולים האספיטל". המודחים עברו לשרת את הציבור הספרדי כמזכירי המוסדות "משגב לדך", יחד עם "רשימות התורמים" של מוסדות האשכנזים, ועשו ככל אשר לאל יכולתם לפגוע במגביות המוסדות שמהם הודחו.
המכתב שלפנינו מתייחס למכתב שפורסם בעתון "הצבי" ע"י שלשת המזכירים המפוטרים, בו מופיעים טענות והשמצות נגד רבי שמואל סלאנט, ובמכתב שלפנינו הם עונים לדברים שנאמרו באותו מכתב בשמו של הרב אליָשָר: "...מי כמוכם יודע את צדקת רבינו הגאון סאלאנט, אשר כל פרוטה ופרוטה יביא בחשבון צדק, ואם יבואו לכתוב בשם הדר"ג דברים כאלו הבוטים כמדקרת חרב...".
ראשי ה"ועד הכללי", כותבים על טענת שלשת המזכירים "כי תובעים המה את עדת האשכנזים לד"ת [לדין תורה]. אמנם כן מי לא יסכים לזה... אם יזמינו לד"ת, למה להם לדייק כמה פעמים שהד"ת יהיה לפני הגאון מבריסק דווקא? אין זאת רק כי יודעים המה כי אחינו האשכנזים לא יתרצו לזה, וטעמם ונימוקם עמהם, כי הגאון האמיתי מבריסק שליט"א [המהרי"ל דיסקין] עם רוב קדושתו וחסידותו, רחוק הוא מאד מכל מעשה סופרים האלה, ובכלל רחוק הוא מכל הנהגת ירושלים... וביחוד בדבר הקופות הלא א"א להביא הדבר לפניו שליט"א, באשר הוא נוגע בדבר, כאשר ידוע לכם ולנו. כמה דיו נשפך וכמה קולמוסים נשתברו על דבר הקופות של הגאון הנ"ל אשר יסד לשם בית מחסה ליתומים... וכל רב וצורב נדיב או נכבד אינו נוחה דעתו מהשגת גבול קופת רמבעה"נ, וכל קיומם של הקופות האלו הנושאים עליהם שם בית מחסה ליתומים, אינם רק מפני כבודו של אותו זקן...". בהמשך המכתב הם מביעים תמיהה על ההתייחסות לדברי "שלשה נערים" המעמידים פנים כאילו יש להם סכסוך עם בית הועד הכללי, "וכעת באים המה לעשות כבוד רבינו הגאון הצדיק מבריסק ממלא מקום שלשת הנערים... למה לא תשימו רסן בפי הסופרים כותבין וכוזבין האלו...".
נייר מכתבים רשמי, 27.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים ובלאי.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "יעקב דוד רידב"ז". [ירושלים], סיון תרס"ט [1909].
נכתב אל "אֶחַי ורעַי וִידִידַי יושבי ארצות הברית וקענעדא" – קריאה לשמירת כללי ההסכם בין מגביות "ועד הכללי" ומגביות "כולל אמריקה". הרידב"ז כותב בתוך דבריו על חשיבות הצלת מגביות "ועד הכללי" המסייע לשלושים אלף נפשות "בכמה וכמה פרטים שאין לפורטם על הגליון, ואין קיום להם בלא התמיכה מרבני הועד הכללי".
הגאון רבי יעקב דוד ווילובסקי - הרידב"ז (תר"ה-תרע"ד 1845-1913), אב"ד סלוצק. כיהן באותה תקופה כאב"ד צפת, ובזמן כתיבת המכתב שלפנינו נזדמן לירושלים, בשל מאבקיו למען שמירת דיני השמיטה (לקראת שנת השמיטה תר"ע), כמו שמספר בתחילת המכתב: "כאשר נקראתי לבוא לעיר קדשנו תובב"א ירושלים קרתא קדישא, בדבר השמיטה הבעל"ט [הבאה עלינו לטובה], והנני כעת בעה"ק ושמעתי כל הדברים והסכסוכים בדבר הפשר הנעשה באמעריקא בדבר קופת הרמב"ן [רבי מאיר בעל הנס]... חלילה וחלילה לשנות אף קוש"י [קוצו של יו"ד] מהפשר הראשון, וכל הנוגע בזה, כאילו נוגע בבבת עינו ממש...".
ייסודו של "כולל אמריקה" בשנת תרנ"ו (1896), עורר מחלוקות רבות בעיה"ק ירושלים, מצד ראשי ה"כוללים" הותיקים, עקב החשש הרב כי יגרום לחורבנו של "ועד הכללי", אשר רוב הכנסותיו באו ממגביות באמריקה. רבי שמואל סלאנט פרסם באותה שנה "קול קורא", אשר נשלח לכל תפוצות הגולה, בו הכריז "כי חורבן הועד הכללי חורבן הישוב כולו הוא", ועמו יצאו ראשי הכוללים השונים כנגד הקמת הכולל החדש. לעומת זאת דעת הגאון מבריסק המהרי"ל דיסקין, תמכה בייסודו של ה"כולל" האמור לתמוך בעניים מבני אמריקה שבאו לארץ ישראל. בשלהי שנת תרנ"ז פרסם המהרי"ל דיסקין את איגרתו, בה הוא כותב "בהסכמתי נעשה כולל אמעריקע". בשנת תרס"א (1901) נעשה הסכם על כללי המגביות והעמדת ה"קופות" בארה"ב, שסיים את הפולמוס הנ"ל. במכתב שלפנינו נראה כי גם לאחר כמה שנים, עדיין היה ההסכם צריך חיזוק, מפני אלו שרצו לשנות את כללי ההסכם.
דף 30 ס"מ. כ-13 שורות בכתב יד. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים בשוליים.

ספר מגדול דוד, פירוש למגילת רות, עם שיר הילולים, זמר נאה לנתינת ספר תורה, מאת רבי דוד לידא. אמשטרדם, [ת"מ-תמ"א 1680-1681]. מהדורה יחידה.  
"שיר הילולים" הוא שיר הבנוי משלושה-עשר בתים כנגד שלוש-עשרה מדות הרחמים ומבוסס על אותיות שם ה'. "שיר הילולים" נדפס עם שער נפרד, והוא נדיר ואינו מופיע בכל העותקים. בעותק לפנינו נכרך הקונטרס "שיר הילולים" בראש הספר במקום בסופו.
הפירוש למגילת רות נכתב לאמיתו של דבר בידי רבי חיים הכהן מארם צובא ולא מאת רבי דוד לידא. עוד על כך ראה: א' פריימאנן, ר' דוד לידא והצטדקותו ב"באר עשק", ספר היובל לכבוד נחום סאקאלאוו, ווארשא תרס"ד, עמ' 456-457.
רבי יעקב עמדין התנגד בחריפות לספר והאשים את המחבר בגניבה ספרותית: "כאשר תראה בשיר חילולים[!] בסוף ס' מג"ד [מגדול דוד] שעשה המביא הספר לדפוס על שמו בגניבת דעת הבריות... ולא ידע... כי נשאר שמו של המחבר האמתי חתום עליו, שסיים לחיים" (תורת הקנאות, לבוב תר"ל, עמ' 145).
בתחתית דף השער של שיר הילולים הוסיף המדפיס: "בדפוס המעולה והמשובח דוד תרטאס, אחיו של הקדוש הנשרף על ייחוד קדושת השם יצחק תרטאס ז"ל". [יצחק תרטאס, אחיו של מדפיס הספר, היגר בשנת 1641 לעיר רסיפה בצפון-מזרח ברזיל, שהיתה באותה העת תחת שלטון הולנדי. בשנת 1644 עבר לבאהיה - אזור שהיה תחת שלטון פורטוגזי, שם נתפס על ידי השלטון בגין היותו יהודי, והועבר לליסבון לשם חקירה בידי האינקויזיציה. לאחר משפט ארוך, בו סירב לנטוש את אמונתו, נידון למוות והועלה על המוקד].
בעמוד האחרון של שיר הילולים נדפס שם פועל הדפוס: "על ידי הפועל במלאכת הקודש יעקב חיים בן החכם השלם מוהר"ר משה רפאל די קורדווא ז"ל מק"ק בראזיל".
[2] דף: שיר הילולים. ה-עג דף: ספר מגדול דוד. חסרים דף השער וארבעת דפי ההסכמות לספר מגדול דוד. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש ופגמים קלים. כריכת עור, עם פגמים.

ארבעה ספרים שנדפסו בפראג, שלושה מהם בשנות הת' (המאה ה-17) ואחד בשנת תקי"ט (1759):
· ספר זכרון, קיצורי הלכות מכל ארבעת חלקי שלחן ערוך בצורת חרוזים, מאת רבי יצחק שפירא כ"ץ אב"ד מעזריטש. [פראג, ת' 1640 בערך]. מהדורה יחידה לחלקים יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט (חלק אורח חיים נדפס כנראה קודם לכן, בקראקא בסביבות שנת שצ"ה).
[66] דף (במקור מופיע חלק חושן משפט ראשון ואחריו החלקים: אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר. בעותק שלפנינו נכרכו החלקים בסדר שונה: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט). 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. שיקומים בנייר דבק. במספר דפים כתמים בהירים וחותמות מטושטשות. כריכה חדשה.
· ספר ילקוט חדש, ליקוט ערכים ע"פ סדר הא"ב ממדרשים וספרי מקובלים, [מאת רבי ישראל מבלזיץ]. פראג, תי"ז [1657].
בדף השער חתימה: "ע"ה יצחק הלוי ס"ט".
[2], עו, עו-קסא, [12] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וקרעים. פגעי עש. קרעים ופגמים משוקמים בנייר דבק. כתם בהיר בדף השער. כריכה מחודשת.
· ספר הישר, ספור פרשיות התורה על פי מדרשים ומקורות נוספים, מאת מחבר לא נודע. פראג, [בין השנים תי"ז-תכ"ח 1668-1657].
בדף השער ובמקומות נוספים חתימות "יצחק זעליגמן שלעיקר", "יצחק זעליגמן בר חיים יוסף שלעיקר זצ"ל מפיורדא", עם פרט השנה תקי"ד.
[84] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים וקרעים, פגעי עש קשים, משוקמים באופן מקצועי. כריכה מחודשת.
· ספר יד חיים, כללי דקדוק, מאת רבי חיים שק. פראג, [תקי"ט 1759]. מהדורה יחידה.
בדף השער חתימות בעלים. בדף האחרון רישום בכתב-יד של חידה שפתרונה הוא השם 'שמואל'.
כח דף. 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. דף השער מודבק בשוליו הפנימיים. כריכה מחודשת.
מקור: אוסף ד"ר ישראל מהלמן.