"זה ספרא דאדם קדמאה שנתן לו רזיאל המלאך". קבלה וסגולות. אמשטרדם, [תס"א 1701]. דפוס משה מינדיס קויטיניו. מהדורה ראשונה. איורים קבליים רבים.
לפנינו המהדורה הראשונה שנערכה ונדפסה מתוך כתבי-יד. ספר זה הוא המקור להרבה סגולות ידועות, לזכרון הלימוד, קמיע שמירה ליולדת, ועוד. עצם החזקת ספר זה בבית היא סגולה בדוקה להצלה מפגעים ומשריפות כפי שנכתב בשער הספר שלפנינו: "סגולה מעולה לראות בנים חכמים ונבונים ולהצלחה ולברכה ולכבות אש המערכה שלא ישלוט בביתו וכל שד ופגע רע לא יגור במגורתו למי שהספר הקדוש הנכבד והנורא אתו גנוז וטמון אצל כספו וזהבו באוצרתו ובחילתו ובעת צרתו יהיה לו תשועת מהרה. וזה יעידון ויגידון כל בני תורה". יש אומרים שהוא סגולה לחשוכי בנים ולמקשה לילד.
עותק פגום וחסר. יח, [1], יט-מד דף; [2] דף בכתב-יד. (במקור: יח, [1], יט-מה דף. דף מה חסר לגמרי והושלם כולו בכתב-יד על גבי שני דפים). קרעים עם חסרון ופגיעה בטקסט והשלמה בכתב-יד בכל אחד מדפי הספר. הקרעים בגדלים שונים. בתחילת הספר הקרעים בגודל קטן יחסית, לאחר מכן בגודל בינוני, ולקראת סופו של הספר קרעים גדולים של כחצי דף ויותר במספר דפים. רבים מן האיורים וציורי חותמות המלאכים בדפים האחרונים חסרים והושלמו בכתב-יד. 22 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. מלבד הקרעים שתוארו לעיל, כתמים ובלאי, קרעים מודבקים בנייר בשולי דף השער. דפים כהים. כריכת עור עתיקה עם שרידי אבזמים. פגמים בכריכה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

ספר מסילת ישרים, כולל כל עניני מוסר ויראת השם, מאת רבינו משה חיים לוצאטו - הרמח"ל. [אמשטרדם, ת"ק 1740]. דפוס נפתלי הירץ רופא. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי הרמח"ל, ע"י תלמידיו הגדולים באמשטרדם.
עותק חסר ארבעה דפים בהקדמות המגיהים ובמפתחות הספר.
לפי המקובל, הספר "מסילת ישרים" הינו תמצית מזוקקת וברורה של כל ספריו האחרים של הרמח"ל (דרך ה', דעת תבונות, קל"ח פתחי חכמה, ועוד). דברי הספר מדודים ושקולים בפלס הלשון ועומק הדברים. רבי יחזקאל סרנא בהקדמתו למהדורת ספרו "מסילת ישרים - עם עיונים", מביא מסורת בשם הגר"א שאמר, כי עד פרק י"א אין אף מילה אחת מיותרת בספר[!]. רבי ירוחם ממיר היה אומר לתלמידיו כי "ספר מסילת ישרים בנוי על כל ספרי הרמח"ל שכתב בתורת הקבלה, אלא שהוריד הענינים וקירבן ללשוננו, עד שבלומדינו אותו אנו מדַמים שיש לנו שייכות בזה" (ספר דעת חכמה ומוסר, ח"א עמ' רמ"ט).
בהקדמת המחבר נתבאר, כי הספר נתחבר לתועלת קנין חכמת המוסר ויראת השם, אשר איננה נקנית בידיעה בלבד, ואין תועלת הספר בחידוש ידיעות אשר לא נודעו קודם לכן, אלא בחזרה ושינון תמידיים, והתבוננות רבה עד אשר יקבעו הדברים פנימה בנפש האדם. ואכן, ספר זה נתקבל בכל תפוצות ישראל, כספר העיקרי ללימוד המוסר.
כאשר הגיע הספר לידי הגר"א מווילנא, אמר כי אור חדש ירד לעולם, ולגודל החביבות נתן בעדו רֶענְדִיל [=דינר זהב]. ר"י מאלצאן הביא בהקדמה לספר "דרך ה'", ששמע מגדולים בשם הגר"א, שאמר אז, כי אילו היה המחבר בחיים היה הולך ברגל לאיטליה כדי לקבל את פניו, והוא מביא עוד כי הגר"א היה רגיל לחזור עליו הרבה.
גדולי החסידות אף הם עמדו על גודל מעלת הספר וקדושת מחברו הגאון המקובל. המגיד מקוזניץ אמר כי כל המדרגות בימי נעוריו קבל מהספר מסילת ישרים. הרב הקדוש מאפטא בעל "אוהב ישראל" ורבי מנחם מענדיל מרימנוב התמידו והעמיקו בספר הקדוש מסילת ישרים, ואמרו עליו דברים נוראים ונפלאים. הרב מאפטא היה אומר כי את כוונו הרוחני ואת חינוכו, קיבל בראש וראשונה מהספר מסילת ישרים (ספר החסידות, עמוד קמו). רבי נחמן מברסלב היה מורה למקורבים חדשים, שילמדו בספר מסילת ישרים (שיחות וסיפורים, עמ' קסז). האדמו"ר בעל "בני יששכר" כתב בהוספותיו לספר "סור מרע ועשה טוב": "... עיין בספר מסילת ישרים ותרווה צמאונך ותתן מעדנים לנפשך, מָתְּקוּ דבריו מדבש ונופת צופים". המוכיח רב ייב"א רבי יעקב יוסף מאוסטראה כותב בהסכמתו לספר "קל"ח פתחי חכמה" להרמח"ל (קוריץ, תקמ"ה): "ספר מסילת ישרים, דרכי ה' צדיקים ילכו בם, אשר חברו הרב הגדול איש האלוקי מ"ו משה חיים לוצאטו ז"ל, וזאת התורה אשר שם משה לפני ישראל להבין דברי חכמים וחידותם, ביושר אמריו... וגם במשה דיבר ה'...". בהקדמה לספר הנ"ל מביא המו"ל ששמע מפי רב ייב"א בשם המגיד ממזריטש שאמר, כי "אין דורו היה כדאי להבין צדקתו ופרישותו".
הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט סיפר לתלמידו הגדול רבינו ישראל מסלאנט, כי כשקיבל ברכת פרידה בעת עזבו את ישיבת וואלוז'ין, שאל את רבינו חיים מוואלוז'ין, באיזה ספרי מוסר טוב לעסוק? השיב לו רבו: "כל ספרי מוסר טוב ללמוד, אך ספר מסילת ישרים הוא יהיה מְנַהֶלְךָ".
מאז צאתו של הספר בשנת ת"ק, נדפס הספר במאות מהדורות [!], והינו עד היום ספר המוסר העיקרי בהיכלי התורה והחסידות בדורנו.
[4], סא דף. (עותק חסר - במקור: [6], סג דף. חסרים [2] דפים מדפי הקדמות המגיהים, ושני דפים מדפי המפתחות בסוף הספר). 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש על הטקסט (הספר עבר שיקום מקצועי במילוי נייר). בשער הספר חתימה: "רפאל דוד טעבלי הלוי". כריכת קלף חדשה, נאה.

ספר יצירה עם חמשה פירושים, ובהם פירושו של רבי אליהו מווילנא (הגר"א) שנדפס לראשונה. הורדנה, תקס"ו [1806].
מהדורה ראשונה של פירוש הגר"א. עם שרטוטים קבליים. ספר הקבלה הראשון שנדפס מתורת הגר"א מווילנא. הובא לדפוס על ידי תלמידו המפורסם רבי מנחם מנדל (הגרמ"מ) משקלוב, שעלה אחר כך לארץ ישראל וייסד את הישוב האשכנזי בירושלים.
רישום באותיות-גדולות בשולי דף [23/ב]: "זאת מתנה מאת הרב המאה"ג [המאור הגדול] דק"ק עיר חדש, בן אחיו של הגאון האלהי הקדוש מו"ה אליהו מווילנא".
הגאון רבי אליהו אב"ד עיר חדש-סוגינט (ניישטט-סוגינט Žemaičių Naumiestis), בן-אחיו של הגר"א. אביו היה הגאון רבי אברהם בעל "מעלות התורה", אחיו של הגר"א מווילנא.
יב, [2], מב, [30] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חיתוך דפים על גבול הטקסט עם פגיעה קלה בכותרות ובשולי הטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א 682.

ספר הלכות קטנות, שאלות ותשובות בעניינים שונים, שני חלקים, מאת רבי יעקב חאגיז. ונציה, [תס"ד 1704]. מהדורה ראשונה.
הספר מלא על גדותיו, בשולי הדפים ובדפי הכריכה, במאות הגהות בכתב-יד אשכנזי. חלק מן ההגהות מתייחסות לתוכן הספר. כמה מהן פותחות בלשון חריפה: "הכל הבל", "זה הבל" וכיוצא בזה. עם זאת, רוב ההגהות אינן קשורות כלל לתוכן הספר והן מכילות רעיונות על פסוקים שונים ועוד. הכותב למעשה ניצל את שולי הספר כמקום פנוי לכתיבת חידושיו, ולפנינו כעין חיבור גדול בכתב-יד.
חתימות בדף השער ובדף כח/2: "גם בזה חנן ה' את עבדו הק' זנוויל במ"ה ל"ב", "גם בזה חנן ה' את עבדו הק' שמואל זנוויל במ"ה ליברמן בינגא נר"ו שלי"ט". רבי שמואל זנויל ב"ר אליעזר ליברמן בינגא (נפטר תקי"ח) היה מרבני ה'קלויז' בהלברשטט שבגרמניה. בקונטרס "הזכרת נשמות" של ה'קלויז' (יוסף מייזל, רשמות, סדרה חדשה ג', תש"ז) נאמר אודותיו: "אב לחכמה ורך בשנים... מהיר במלאכתה של תורה חריף ובקי בכולה תלמודא ובפוסקים ראשונים ואחרונים כאחד מיוחד שבדרא יגע וכתב חידושים הרבה לשלושים שנה שכיב בהיכל ה' הוא ביהמ"ד הגדול...".
רישום בעלות בדף הכריכה האחורי: "זה הספר שייך להרב המאור הגאון הגדול כמהור"ר שמואל זנוויל נר"ו הנקרא ר' זנוויל בראניבאריג חונה פה ק"ק שטרעליץ". [רבי שמואל זנוויל בראדינבורג אב"ד שטרעליץ ולאחר מכן דיין בברלין. ראה הסכמה שלו משנת תקל"ז לספר 'חקי חיים' (ברלין תקנ"ו), וראה: לאנדסהוט, תולדות אנשי השם, עמ' 85; מייזל, פנקס קהלת ברלין, עמ' 302, 260].
יתכן וחלק מן ההגהות הן בכתב-ידם של אחד מהרבנים הנ"ל או משניהם.
חותמות רבי משה אפרים צוקרמן [רב בפוזנא].
[4], עא, [9] דף. דפים יג-יד נכרכו לאחר דף יו. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בהגהות רבות הדיו דהוי וקשה לקריאה. כריכה ישנה מתקלפת. בכריכה האחורית סימני עש. חסרה שדרה.

ספר הנהגת ולימוד התלמידים ודרכי יסוד הלימוד, מאת רבי דוד מילדולה. אמשטרדם, [תקי"ד 1754].
הספר כולל שני קונטרסים, הראשון נקרא "הנהגת התלמידים" וסביב לו פירוש "לימוד התלמידים", השני נקרא "דרכי הלימוד" וסביב לו פירוש "יסוד הלימוד".
בעמוד הסמוך לשער הקדשה בכתב-ידו וחתימתו של רבי ישראל הלוי לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה", לידידו רבי שמעון אויש מחכמי פראג. הקדשה מליצית מיוחדת, אשר מראשי התיבות שלה עולה המשפט הבא: "מזל טוב, שמעון בן הרב המופלג רבי משה וואלף אויש נר"ו". בסוף ההקדשה חותם הכותב: "אנכי הפחות מבני ציו"ן [גימטריה של שם אביו רבי 'יחזקאל'] ... ישראל... קטן משבט לוי... ממשפחת לנדא... היום יום ה' בטו"ב חשון שנת שמחו ועלזו בך בכל לב" [תקע"ט].
רבי ישראל הלוי לנדא (תקי"ח-תק"צ), בנו הצעיר של רבינו יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה" ואביו של רבי אליעזר לנדא מברודי (בעל "יד המלך" על הרמב"ם). יד ימינו של אביו. בשנת תקנ"א, בחיי אביו, הוציא לאור את ספר ציון לנפש חיה – צל"ח על מסכת ברכות. בהקדמה לספר משבח האב את בנו על שלקח על עצמו את עול ההדפסה ושם כותב אודותיו: "בן חכם יסמך אב ובני הצעיר הרבני המופלא מוהר"ר ישראל הנ"ל נתעורר מעצמו... ואמר בני אלי לאמר הנני ואני אביא דבריך לאור הדפוס ואני אפיצם בישראל ועלי כולנה... ". כמו כן, לאחר פטירת אביו הוציא לאור את ספר צל"ח על מסכת ביצה וכן ערך והוציא לאור את ספרו של אביו "דגול מרבבה" על שלחן ערוך, והוסיף בהם את הקדמותיו בשפה נאה ומליצית. אביו מביא מחידושיו בכמה מקומות בספריו (לדוגמה, בסוף צל"ח על פסחים: "ואלה דברי בני הצעיר האלוף הרבני המופלג מוהר"ר ישראל סג"ל"). חיבר בעילום שם ספר בשם "חק לישראל" (פראג, תקנ"ח), קיצור ספר המצוות להרמב"ם וסמ"ג עם תרגום יהודי-גרמני, כמו כן חיבר את הספרים "הר הזיתים" ו"מונה מספר" על אגדות הש"ס, אשר נשארו בכתב-יד.
נמען ההקדשה רבי שמעון אויש, מחכמי ורבני פראג, "אשר לבו מקטנותו בוער בלהבת אש, אש של תורה" (ראה קטלוג קדם 14 פריט 369), מחותנו של רבי שמואל לנדא אב"ד פראג, בנו של ה"נודע ביהודה", עמו התכתב בלימוד עוד בבחרותו. ההתכתבות ביניהם נדפסה בספרו של רבי שמואל "שיבת ציון" בכמה תשובות, באחת מהן כותב לו רבי שמואל: "...צלל במים אדירים ואסף בחכמה מלא רוח חכמה משיטות גפ"ת עמוקות ורחבות... ועיינתי בדבריו הנחמדים והיה לי בהם שעשועים...". כמו כן התכתב עם מהר"צ חיות ושי"ר. השאיר אחריו חיבורים בכתבי-יד.
[7], ט, יא-יב, מט-נא; [1], ז, ט-כ, [1] דף. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש. חיתוך דפים מוזהב. כריכה מקורית נאה עם עיטור מוזהב. פגמים קלים וכתמים על הכריכה.
העותק שלפנינו כולל דף נוסף של ההסכמות ואת הדף האחרון, שאינם מופיעים בכל העותקים (ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה מס' 147871).