ארכיון רבי אשר מיכאל (ארתור) כהן, אב"ד באזל. מאות מכתבים ופריטי נייר שונים. [אירופה, מפנה המאה ה-20].
הארכיון כולל:
· קרוב ל-300 מכתבים, רובם על גלויות, שנשלחו להרב כהן מרחבי אירופה. מכתבים בנושאים שונים, תשובות הלכתיות והתכתבויות עסקיות ומשפחתיות. רוב המכתבים בגרמנית ומיעוטם בעברית או ביידיש (לעתים בעירוב שתי שפות).
בין המכתבים: 15 מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי דוד צבי הופמן, ראש בית המדרש לרבנים בברלין, חלקם בעברית [שניים מהם נדפסו בשו"ת מלמד להועיל] וחלקם בגרמנית; 4 מכתבים מאת הגאון רבי גרשון פוזן, דיין בפרנקפורט, 2 בעברית [בענייני הלכות טבילה. למיטב ידיעתנו לא נדפסו] ו-2 בגרמנית; 10 מכתבים מודפסים בענייני היתר מאה רבנים; מכתב בגרמנית בענייני מקוואות, עם איורים; מכתב [בעברית, בעניין בשר שהגיע מקרקוב ושהטריפו הרב כהן] בכתב-ידו וחתימתו של הרב כהן בעצמו. המכתב לא הגיע ליעדו והוחזר אליו (גלויות רבות, חלקן צבעוניות, עם תצלומים של עיירות באירופה מלפני כ-100 שנה).
· כרך עם למעלה מ-160 מכתבי ברכה ומברקים שנשלחו אל הרב כהן לרגל מלאת לו חצי-יובל ברבנות באזל, בערב חג השבועות תר"ע (1910). המכתבים נשלחו מאת רבנים, ידידים וקרובים וארגונים שונים, מרחבי אירופה וארץ ישראל. בין הכותבים: רבי דוד צבי הופמן (דף 68, מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו), הדירקטוריון של הישיבה הרמה בפרשבורג (דף 72), לשכת המרכז הציוני (דף 73, כולל בול עם דיוקן הרצל). רוב המכתבים בגרמנית, חלקם בעברית (או מעורבים משתי השפות). המכתבים נכרכו בכרך מיוחד, עם הטבעה מוזהבת בקדמת הכריכה.
הכרך פותח עם דף ברכה מפואר בכתיבה קליגרפית צבעונית, מעשה ידי "הרב הזקן יהושע קראהן מגזע בעל הש"ך זצ"ל... חופ"ק [חונה פה קהילת] בארשוב" (Borszczów, גליציה; כיום אוקראינה). בחלקו העליון של הדף טקסט בצורת עיגול: "ברכת מזל טוב יופיע כשמש בחצי הרקיע", במרכז העיגול שם הרב עם תוארי כבוד, ובצדיו המילים: "מזלא טבא לשנת הכ"ה". בחלקו התחתון של הדף ברכה מליצית, כתובה באותיות כעין סת"ם מנוקדות. מעבר הדף מכתב ארוך בעברית בכתב ידו, חתימתו וחותמתו של הרב קראהן, המגולל את תלאותיו וצרותיו, ומבקש "מסת נדבתו שהוא שכר טרחתי בלבד בעד הברכה הזאת".
· מכתב תודה מודפס מאת הרב כהן, שכפי הנראה נשלח לכל המאחלים; ופריטי נייר נוספים.
הרב ד"ר אשר מיכאל (ארתור) כהן (תרכ"ב-תרפ"ו), מראשי מנהיגי יהדות שווייץ. תלמידו המובהק של רבי עזריאל הילדסהיימר. בהיותו בן 24 נסמך לרבנות ונתמנה לרב העיר באזל, בה כיהן 40 שנה עד פטירתו. נשא ונתן בהלכה עם גדולי דורו, כדוגמת רבי יצחק אלחנן ספקטור והראי"ה קוק. בשנת 1897 הזמין הרב כהן את הרצל לקיים בעירו את הקונגרס הציוני הראשון, לאחר התנגדות רבנים מחוגים שונים (אורתודוקסיים ורפורמים) לקיומו של הקונגרס בעיר מינכן (כפי שתוכנן מלכתחילה). הרב כהן אף נטל חלק פעיל בקונגרס ואף נאם בו. הרב כהן היה מיוזמי "אגודת ישראל" ומראשוני הרבנים בגרמניה שקראו לחרדים להתאגד במסגרתה. השתתף בועידת היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ והיה הנואם הראשון בכינוס הפתיחה.
כ-285 מכתבים (רובם על גלויות) + כרך עם כ-164 מכתבי ברכה ומברקים, ומספר פריטי נייר נוספים. גודל ומצב משתנים, מצב כללי טוב.

צרור חמשה מכתבי רבנים, הכוללים: ארבעה מכתבי סמיכה לרבנות, מגדולי הרבנים וראשי הישיבות, שניתנו לרבי אריה אייזנשטיין, וכן תעודת אישור נישואין של הוריו. תרפ"ו-תשט"ו [1926-1954].
· מכתב סמיכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי אליהו ראם, מגדולי רבני ירושלים. טבת תשי"ג [1953]. · מכתב סמיכה בכתב-ידו וחתימתו של רבי אהרן ויינשטין, ראש ישיבת בית יוסף נובהרדוק. תל-אביב, טבת תשי"ג [1953]. · מכתב סמיכה והמלצה בכתב-ידו וחתימתו של רבי צבי יהודה הכהן קוק, ראש ישיבת מרכז הרב, אל הרב שלמה גורן הרב הראשי הצבאי לצה"ל, בו ממליץ לשבץ את מקבל הסמיכה בתפקיד רב-צבאי. אייר תשי"ד [1954]. · מכתב המלצה בחתימתו של רבי צבי פסח פראנק, רבה הראשי של ירושלים, אל הרב שלמה גורן, בו ממליץ לשבץ את מקבל הסמיכה בתפקיד רבני צבאי. טבת תשט"ו [1954]. · תעודת אישור נישואין של רבי זלמן חיים ומינא לאה אייזנשטיין, בחתימות ידם של מסדר הקידושין הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת "עץ חיים", שמש הבד"צ רבי אריה מרדכי גולדברג, ומזכיר "ועד העיר" רבי ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייז. ירושלים, אב תרפ"ו [1926].
5 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.