מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (176) Apply book filter
- print (123) Apply print filter
- יד (93) Apply יד filter
- letter (89) Apply letter filter
- דפוסי (81) Apply דפוסי filter
- ערש (73) Apply ערש filter
- עתיקים (73) Apply עתיקים filter
- earli (73) Apply earli filter
- ספרים (70) Apply ספרים filter
- והש (69) Apply והש filter
- שנות (69) Apply שנות filter
- ודפוסים (69) Apply ודפוסים filter
- הר (69) Apply הר filter
- מכתבים (65) Apply מכתבים filter
- manuscript (54) Apply manuscript filter
- הגהות (44) Apply הגהות filter
- עם (44) Apply עם filter
- handwritten (44) Apply handwritten filter
- note (44) Apply note filter
- יהדות (40) Apply יהדות filter
- jewri (40) Apply jewri filter
- בכתב (39) Apply בכתב filter
- בכתב-יד (39) Apply בכתב-יד filter
- בכתביד (39) Apply בכתביד filter
- ספרי (38) Apply ספרי filter
- חסידות (38) Apply חסידות filter
- chassid (38) Apply chassid filter
- signatur (36) Apply signatur filter
- אשכנז (35) Apply אשכנז filter
- דפוס (35) Apply דפוס filter
- ודברי (35) Apply ודברי filter
- כתבי (35) Apply כתבי filter
- ashkenazi (35) Apply ashkenazi filter
- matter (35) Apply matter filter
- ישראל (33) Apply ישראל filter
- jewish (33) Apply jewish filter
- certif (32) Apply certif filter
- חכמי (31) Apply חכמי filter
- חתימות (31) Apply חתימות filter
- הגהות, (31) Apply הגהות, filter
- והקדשות (31) Apply והקדשות filter
- dedic (31) Apply dedic filter
- notes, (31) Apply notes, filter
- rabbi (31) Apply rabbi filter
- art (24) Apply art filter
- ceremoni (24) Apply ceremoni filter
- certificates, (24) Apply certificates, filter
- eretz (24) Apply eretz filter
- hebron (24) Apply hebron filter
- israel (24) Apply israel filter
מציג 301 - 312 of 401
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $600
לא נמכר
מכתב מאת רבי דוד מלמד ורבי ישראל הכהן שד"רי העיר חברון, בעת שהותם באיטליה. ליוורנו, 24 בפברואר 1725 [תפ"ה].
מכתב בשפה האיטלקית. תודה על תרומות שהתקבלו מהעיר אנקונה, בשולי המכתב חתימות בעברית: "הצעיר דוד מלמד" ו"הצעיר ישראל הכהן".
על קורות שד"רים אלה כתב בהרחבה אברהם יערי (שלוחי ארץ ישראל, עמ' 488-491). הם נשלחו מחברון בשנת תע"ח, וזו היתה הפעם הראשונה שבה נשלחו שני שלוחים ביחד לאירופה מטעם קהילת חברון. עד אז יצא רק שליח בודד בכל פעם. יערי כותב: "כנראה שגברה אז המצוקה בחברון עד שראו מנהיגיה צורך לשלוח שנים מטובי חכמיהם". שליחותם נמשכה לפחות שבע שנים, עד שנת תפ"ה. תחילה סבבו בערי איטליה. בפיסא התקרבו לרב העיר רבי רפאל מילדולה, וחתימותיהם מופיעות בשתי תשובות בספר השו"ת שלו (מים חיים, או"ח, סימנים כז, מב). מאיטליה נסעו לאשכנז וכנראה גם להולנד ולצרפת ולאחר מכן סבבו בשלזיה ובמורביה. משם המשיכו לברסלוי ולניקולסבורג. בניקולסבורג נכלאו ע"י השלטונות באשמת הוצאת כספים מחוץ לגבולות המדינה. בראשית שנת תפ"ה חזרו לאיטליה. בחודש תשרי תפ"ה כתבו הסכמה לרבי יצחק לאמפרונטי, על ספרו "פחד יצחק" (נדפסה בראש כרך ב', ונציה תקי"ג). בהמשך נכללו תשובותיהם בהלכות תפילין בחלק אחר של הספר "פחד יצחק" (אות ת', ערך תפילין), מתוך התכתבות שהיתה להם עם רבי יצחק לאמפרונטי. באחד המכתבים אליו, מיום י"ב כסליו תפ"ה, הם כותבים: "למחר בהשכמה נשים לדרך פעמינו לליוורנו". המכתב שלפנינו נכתב כשלושה חודשים לאחר מכן [פרטים נוספים ראה אצל יערי, שם].
דף מקופל, [1] עמ' כתוב. בצדו השני רישום קצר באיטלקית עם המילים בעברית: "חכמי חברון" ו"נדבה". 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
מכתב בשפה האיטלקית. תודה על תרומות שהתקבלו מהעיר אנקונה, בשולי המכתב חתימות בעברית: "הצעיר דוד מלמד" ו"הצעיר ישראל הכהן".
על קורות שד"רים אלה כתב בהרחבה אברהם יערי (שלוחי ארץ ישראל, עמ' 488-491). הם נשלחו מחברון בשנת תע"ח, וזו היתה הפעם הראשונה שבה נשלחו שני שלוחים ביחד לאירופה מטעם קהילת חברון. עד אז יצא רק שליח בודד בכל פעם. יערי כותב: "כנראה שגברה אז המצוקה בחברון עד שראו מנהיגיה צורך לשלוח שנים מטובי חכמיהם". שליחותם נמשכה לפחות שבע שנים, עד שנת תפ"ה. תחילה סבבו בערי איטליה. בפיסא התקרבו לרב העיר רבי רפאל מילדולה, וחתימותיהם מופיעות בשתי תשובות בספר השו"ת שלו (מים חיים, או"ח, סימנים כז, מב). מאיטליה נסעו לאשכנז וכנראה גם להולנד ולצרפת ולאחר מכן סבבו בשלזיה ובמורביה. משם המשיכו לברסלוי ולניקולסבורג. בניקולסבורג נכלאו ע"י השלטונות באשמת הוצאת כספים מחוץ לגבולות המדינה. בראשית שנת תפ"ה חזרו לאיטליה. בחודש תשרי תפ"ה כתבו הסכמה לרבי יצחק לאמפרונטי, על ספרו "פחד יצחק" (נדפסה בראש כרך ב', ונציה תקי"ג). בהמשך נכללו תשובותיהם בהלכות תפילין בחלק אחר של הספר "פחד יצחק" (אות ת', ערך תפילין), מתוך התכתבות שהיתה להם עם רבי יצחק לאמפרונטי. באחד המכתבים אליו, מיום י"ב כסליו תפ"ה, הם כותבים: "למחר בהשכמה נשים לדרך פעמינו לליוורנו". המכתב שלפנינו נכתב כשלושה חודשים לאחר מכן [פרטים נוספים ראה אצל יערי, שם].
דף מקופל, [1] עמ' כתוב. בצדו השני רישום קצר באיטלקית עם המילים בעברית: "חכמי חברון" ו"נדבה". 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
ירושלים, חברון וארץ ישראל – תעודות ומכתבים, ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $500
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
דף גדול בכתב-יד, העתקת תקנות להגבלת מספר השוחטים בעיר קושטא, מהשנים תמ"ז ו-תנ"ו, עם חתימות רבי רפאל אברהם חאיון [שד"ר ירושלים וחברון] ורבי דוד הכהן. [קושטא, בין השנים תק"ל-תק"ס, המחצית השניה של המאה ה-18].
כתיבת סופר בכתיבה ספרדית [תורכיה]. בחלקו העליון של הדף הועתקה תקנה משנת תמ"ז, להגבלת מספר השוחטים בעיר קושטא ל-11 בלבד, עם העתקת חתימות רבני העיר [רבי מתתייא ן' ארוייו, רבי שמואל איקשינו, רבי חיים אגוזי ורבי יוסף קצבי].
לאחר מכן הועתקה תקנה נוספת, משנת תנ"ו, המחזקת את התקנה הקודמת ומאיימת על המפר אותה, עם העתקת חתימות רבני העיר [רבי אברהם רוזאניס, אלייה אלפאנדארי, אליעזר ן' שאנגי, שמואל רוזאניס ויאודה רפאל קמחי].
לאחר מכן מופיע העתקה של אישור על כך ש"טופס זה הועתק מתוך התורף אות באות...", עם העתקת חתימותיהם של רבי מנחם הלוי ורבי יאודה שיוילייו, ולאחר מכן קטע נוסף המעיד על העתקה מדוייקת מתוך ההעתקה הנ"ל. בסופו של הקטע האחרון מופיעות שתי חתימות אוטוגרפיות (מסולסלות), של "הצעיר דוד הכהן ס"ט" ושל "הצעיר רפאל אברהם חאיון הי"ו ס"ט".
יתכן והחותם השני הוא רבי אברהם חאיון, מחכמי ארץ ישראל, שסבב בשליחות ירושלים וחברון במסעותיו לערי תורכיה בשנת תק"נ ובשנת תק"ס (אז נפטר באזמיר), והוציא לאור את הספרים "שלמי ציבור" ו"שלמי חגיגה" לרבי יעקב ישראל אלגאזי, עם תוספות והגהות משלו (ראה אודותיו: יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 558-559 ועמ' 604).
דף גדול (מקופל), 39.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי בשוליים. סימני קיפול. קרעים בודדים בסימני הקיפול.
כתיבת סופר בכתיבה ספרדית [תורכיה]. בחלקו העליון של הדף הועתקה תקנה משנת תמ"ז, להגבלת מספר השוחטים בעיר קושטא ל-11 בלבד, עם העתקת חתימות רבני העיר [רבי מתתייא ן' ארוייו, רבי שמואל איקשינו, רבי חיים אגוזי ורבי יוסף קצבי].
לאחר מכן הועתקה תקנה נוספת, משנת תנ"ו, המחזקת את התקנה הקודמת ומאיימת על המפר אותה, עם העתקת חתימות רבני העיר [רבי אברהם רוזאניס, אלייה אלפאנדארי, אליעזר ן' שאנגי, שמואל רוזאניס ויאודה רפאל קמחי].
לאחר מכן מופיע העתקה של אישור על כך ש"טופס זה הועתק מתוך התורף אות באות...", עם העתקת חתימותיהם של רבי מנחם הלוי ורבי יאודה שיוילייו, ולאחר מכן קטע נוסף המעיד על העתקה מדוייקת מתוך ההעתקה הנ"ל. בסופו של הקטע האחרון מופיעות שתי חתימות אוטוגרפיות (מסולסלות), של "הצעיר דוד הכהן ס"ט" ושל "הצעיר רפאל אברהם חאיון הי"ו ס"ט".
יתכן והחותם השני הוא רבי אברהם חאיון, מחכמי ארץ ישראל, שסבב בשליחות ירושלים וחברון במסעותיו לערי תורכיה בשנת תק"נ ובשנת תק"ס (אז נפטר באזמיר), והוציא לאור את הספרים "שלמי ציבור" ו"שלמי חגיגה" לרבי יעקב ישראל אלגאזי, עם תוספות והגהות משלו (ראה אודותיו: יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 558-559 ועמ' 604).
דף גדול (מקופל), 39.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי בשוליים. סימני קיפול. קרעים בודדים בסימני הקיפול.
קטגוריה
ירושלים, חברון וארץ ישראל – תעודות ומכתבים, ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
כרוז מודפס, קריאה מאת רבני חברון ליהודי מערב אירופה, עבור פדיון שבויים והצלת נפשות. ליוורנו, [תקל"ה] 1775.
הרקע לכרוז: בשנת תקל"ה נמצאה גופת בן המושל הערבי של חברון מושלכת באמת השופכים הסמוכה לשכונה היהודית בחברון. בזעמו תפס המושל עשרה בני ערובה מהקהילה היהודית ואיים שאם הקהילה לא תגייס כופר בסכום של חמשת אלפים גרוש יוציא להורג את בני הערובה. לצורך כך משכנו בני הקהילה את בתיהם, את בתי הכנסת והמדרש, את ספריהם ומטלטליהם, עד שנשארו בחוסר כל. בעקבות זאת כתבו רבני הקהילה מכתב בקשה לעזרה, בו מגוללים בקצרה את סיפור העלילה ומבקשים לחלצם מן המיצר. המכתב נשלח אל רבינו החיד"א ששהה באותם ימים בערי איטליה בשליחות קהילת חברון, והוא שהדפיסה בליוורנו כדי להפיצה ברבים ולעורר את העם להתנדב לפדיון שבויים והצלת נפשות. במרכז המכתב מופיע שמו של החיד"א כשליח העיר וככתובת לתרומות: "אנו מתחננים למעלתם יוציאו מצרה נפשנו להריק ברכה ביד שלוחנו הרב המובהק כמהר"ר חיים יוסף דוד [החיד"א]..." [ראה: א. יערי, שלוחי א"י, עמ' 574-575, ועמ' 593-594].
דף מקופל, [2] עמ' מודפסים. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
הרקע לכרוז: בשנת תקל"ה נמצאה גופת בן המושל הערבי של חברון מושלכת באמת השופכים הסמוכה לשכונה היהודית בחברון. בזעמו תפס המושל עשרה בני ערובה מהקהילה היהודית ואיים שאם הקהילה לא תגייס כופר בסכום של חמשת אלפים גרוש יוציא להורג את בני הערובה. לצורך כך משכנו בני הקהילה את בתיהם, את בתי הכנסת והמדרש, את ספריהם ומטלטליהם, עד שנשארו בחוסר כל. בעקבות זאת כתבו רבני הקהילה מכתב בקשה לעזרה, בו מגוללים בקצרה את סיפור העלילה ומבקשים לחלצם מן המיצר. המכתב נשלח אל רבינו החיד"א ששהה באותם ימים בערי איטליה בשליחות קהילת חברון, והוא שהדפיסה בליוורנו כדי להפיצה ברבים ולעורר את העם להתנדב לפדיון שבויים והצלת נפשות. במרכז המכתב מופיע שמו של החיד"א כשליח העיר וככתובת לתרומות: "אנו מתחננים למעלתם יוציאו מצרה נפשנו להריק ברכה ביד שלוחנו הרב המובהק כמהר"ר חיים יוסף דוד [החיד"א]..." [ראה: א. יערי, שלוחי א"י, עמ' 574-575, ועמ' 593-594].
דף מקופל, [2] עמ' מודפסים. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
ירושלים, חברון וארץ ישראל – תעודות ומכתבים, ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $600
לא נמכר
מכתב ברכה משד"ר העיר טבריה רבי חיים שלמה אבולעפיה, אל ראשי קהילת אליסנדריה שבאיטליה בעת שהותו בבית רבי משה זכות הלוי מקאסאלי. קאסאלי, כ"ה לעומר תקע"ט [1819].
נכתב באותיות גדולות מרובעות בכתיבה קליגרפית, והוא מופנה אל "ראשי אלפי ישראל ועל שם הטוב הרב ידיד ה' מורה צדק אשר בק"ק אלישנדרא יע"א, שלום לכם ואני אברכם". כרבה של קהילת אליסנדריה כיהן באותם ימים רבי מתתיה הלוי, בנו של רבי משה זכות הלוי מקאסאלי. השליח מבקש כי ירימו את נדבתם לטובת קהילת טבריה ["חיי"ם שאל תקריבו את קרבנכם לעה"ק טבריא במדה גדושה..."] ומספר כי "אנכי נצב פה בבית המאור הגדול הרב המובהק רבינו הוא משה נר"ו" [רבי משה זכות הלוי מקאסאלי].
בשולי המכתב, לאורך הדף, הוסיף שורה נוספת בכתיבה ספרדית ובחתימה מסולסלת: "הלא כה דברי שליחא דרחמנא... החותם פה קאזל יע"א הצעיר חיים שלמה אבואלעפיא".
רבי חיים שלמה אבולעפיה, מחכמי טבריה, נכדו של רבי חיים אבולעפיה בעל "עץ חיים", בשנת תקע"ז יצא לשליחות מטעם קהילת טבריה לערי איטליה. בשליחות זו הדפיס בליוורנו את הספר "זמרת הארץ" לרבי יעקב בירב. בשנת תקפ"ט יצא שנית לאיטליה ולתוניס, וזכה לכינוי "בעל הנסים". בשהותו הראשונה באיטליה הגיע תחילה לביתו של רבי משה זכות בקאסאלי, ומשם המשיך לקהילת אליסנדריה ולקהילות נוספות. בקובץ 'ארשת' (כרך ו', אברהם יצחק כ"ץ, 'שליחותו של רבי חיים שלמה אבואלעפייא באיטליה', עמ' 137-153), נדפסו 12 אגרות מתקופה זו, רובן משנת תקע"ט, ביניהם מספר אגרות שכתב אל רבי משה זכות הלוי ואל בנו רבי מתתיה הלוי שארחוהו בקאסאלי ובאליסנדריה. האגרת שלפנינו נדפסה אף היא שם (סימן ד). בין האגרות נדפסה שם המלצה שכתב לו רבי משה זכות בעת שהותו בביתו באותם ימים, בין היתר כתב לו: "צדיק זה בא לבית מלוני ולא זז מבית מדרשי, כוליה יומא בעסק התורה ומצות, ברוך ה' אשר זיכני ליהנות מזיו כבודו ותורתו, מכאן נסע לאליסאנדרי' עיר מולדתי... אשר לע"ע הרב בני מתתי' נר"ו הוא רב מ"ץ וראש הק"ק...".
רבי משה זכות הלוי, בנו של רבי אליהו הלוי רבה של אליסנדריה. לאחר פטירת אביו בשנת תקנ"ב, ירש את רבנות אליסנדריה ושימש בה כרב כעשרים שנה, עד לבחירתו בשנת תקע"ח לרב העיר קאסאלי מונפיראטו ע"י "הסנהדרין" (קונסיסטואר) שהקים נפוליאון בפריז. כשעבר לקאסאלי, הוריש את רבנות העיר אליסנדריה לבנו - רבי מתתיה הלוי. רבי מתתיה כיהן במשרה זו עד לשנת תקצ"ה, אז נהרג באסון, יחד עם אשתו ועשרות אנשים נוספים, כשבניין התמוטט במהלך שמחת נישואין.
[1] דף מקופל. 25 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
נכתב באותיות גדולות מרובעות בכתיבה קליגרפית, והוא מופנה אל "ראשי אלפי ישראל ועל שם הטוב הרב ידיד ה' מורה צדק אשר בק"ק אלישנדרא יע"א, שלום לכם ואני אברכם". כרבה של קהילת אליסנדריה כיהן באותם ימים רבי מתתיה הלוי, בנו של רבי משה זכות הלוי מקאסאלי. השליח מבקש כי ירימו את נדבתם לטובת קהילת טבריה ["חיי"ם שאל תקריבו את קרבנכם לעה"ק טבריא במדה גדושה..."] ומספר כי "אנכי נצב פה בבית המאור הגדול הרב המובהק רבינו הוא משה נר"ו" [רבי משה זכות הלוי מקאסאלי].
בשולי המכתב, לאורך הדף, הוסיף שורה נוספת בכתיבה ספרדית ובחתימה מסולסלת: "הלא כה דברי שליחא דרחמנא... החותם פה קאזל יע"א הצעיר חיים שלמה אבואלעפיא".
רבי חיים שלמה אבולעפיה, מחכמי טבריה, נכדו של רבי חיים אבולעפיה בעל "עץ חיים", בשנת תקע"ז יצא לשליחות מטעם קהילת טבריה לערי איטליה. בשליחות זו הדפיס בליוורנו את הספר "זמרת הארץ" לרבי יעקב בירב. בשנת תקפ"ט יצא שנית לאיטליה ולתוניס, וזכה לכינוי "בעל הנסים". בשהותו הראשונה באיטליה הגיע תחילה לביתו של רבי משה זכות בקאסאלי, ומשם המשיך לקהילת אליסנדריה ולקהילות נוספות. בקובץ 'ארשת' (כרך ו', אברהם יצחק כ"ץ, 'שליחותו של רבי חיים שלמה אבואלעפייא באיטליה', עמ' 137-153), נדפסו 12 אגרות מתקופה זו, רובן משנת תקע"ט, ביניהם מספר אגרות שכתב אל רבי משה זכות הלוי ואל בנו רבי מתתיה הלוי שארחוהו בקאסאלי ובאליסנדריה. האגרת שלפנינו נדפסה אף היא שם (סימן ד). בין האגרות נדפסה שם המלצה שכתב לו רבי משה זכות בעת שהותו בביתו באותם ימים, בין היתר כתב לו: "צדיק זה בא לבית מלוני ולא זז מבית מדרשי, כוליה יומא בעסק התורה ומצות, ברוך ה' אשר זיכני ליהנות מזיו כבודו ותורתו, מכאן נסע לאליסאנדרי' עיר מולדתי... אשר לע"ע הרב בני מתתי' נר"ו הוא רב מ"ץ וראש הק"ק...".
רבי משה זכות הלוי, בנו של רבי אליהו הלוי רבה של אליסנדריה. לאחר פטירת אביו בשנת תקנ"ב, ירש את רבנות אליסנדריה ושימש בה כרב כעשרים שנה, עד לבחירתו בשנת תקע"ח לרב העיר קאסאלי מונפיראטו ע"י "הסנהדרין" (קונסיסטואר) שהקים נפוליאון בפריז. כשעבר לקאסאלי, הוריש את רבנות העיר אליסנדריה לבנו - רבי מתתיה הלוי. רבי מתתיה כיהן במשרה זו עד לשנת תקצ"ה, אז נהרג באסון, יחד עם אשתו ועשרות אנשים נוספים, כשבניין התמוטט במהלך שמחת נישואין.
[1] דף מקופל. 25 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
ירושלים, חברון וארץ ישראל – תעודות ומכתבים, ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $1,500
לא נמכר
ארבע אגרות ששלחו רבני חברון, בשנים תרי"ג-תרי"ט, אל רבי דוד אברהם חי ביבאנטי מאנקונה, בענייני גביית כספי צדקה עבור קהילת חברון ובפרשת המחלוקת הסוערת עם רבי משה קמחי וסיעתו. בשולי האגרות חתימותיהם המסולסלות של גדולי רבני חברון באותה עת.
· אגרת חכמי חברון בעניינים שונים הקשורים לשד"רי קהילת חברון ולכספי הצדקה של הקהילה באיטליה, בחתימת רבי משה פירירה, רבי רפאל ישראל אליקים, רבי משה בכר דוד קמחי, רבי חיים נסים מאיר קושטי, רבי חיים יאודה מלמד ורבי יעקב יוסף תורג'ימאן. [חברון, תרי"ג 1853]. בחלקו התחתון של הדף נוספה תשובה הלכתית, בעניין "אשה א' שהפקירה עצמה לזנות והנה הרה לזנונים...". חתומה ע"י רבי משה פירירה.
· אגרת חכמי חברון בענייני כספי הצדקה של ישיבת זרע יצחק גאליקו ועניינים נוספים, בחתימות רבי משה פירירה, רבי אברהם יצחק קאריגאל [חתימה קרועה בחלקה], רבי חיים נסים מאיר קושטי, רבי יעקב יוסף תורג'ימאן, רבי יצחק אריה ורבי דוד פוליכרון חסון. [חברון], תרי"ז [1857].
· אגרת חכמי חברון בעת גלותם בירושלים, בעקבות סכסוך שפרץ ביניהם לבין שד"ר חברון רבי משה קמחי ורבי ישראל אליקים; בחתימת רבי אברהם יצחק שאול קאריגאל, רבי יעקב יוסף תורג'ימאן, רבי דוד פוליכרון חסון, רבי יצחק חיים דוד עזרה, רבי נסים קאפילוטו ורבי רחמים רפאל תורג'ימאן. [ירושלים, תרי"ט]. חכמי חברון כותבים בין היתר: "אנן בדידן חכמי עה"ק חברון ת"ו נעים ונדים גולים ומטולטלים בחוצות ירוש'[לים] ת"ו מפני צרה שנתחדשה להבת המחלוקת... מיום הראות אתנו השד"ר ח"ר משה קמחי נ"י והוא היה גבור חיל מסית ומדיח להלהיב לב העם וכל תאות לבו להיות שורר על היאודים... ולאכול את כספינו...".
· אגרת ארוכה במיוחד, בעניין הסכסוך והמחלוקת בקהילת חברון, בחתימת רבי אברהם יצחק שאול קאריגאל, רבי יוסף עבוד, רבי נסים קאפילוטו, רבי דוד בכר חיים קונפורטי, רבי רחמים רפאל תורג'ימאן, רבי יצחק חיים דוד עזרה, וחותם נוסף. [חברון, תרי"ט]. בין היתר כותבים חכמי חברון, "הנעלבים והעשוקים", כי בעקבות המחלוקת עם רבי משה קמחי וסיעתו, הוצאו מרשימת מקבלי החלוקה, וכספי הצדקה אינם מגיעים אליהם: "... הקרה ה' לפנינו הקדש אחד מאחת הערים לנו... והן בעון נהפך עלינו משמחה לתוגה כי החזיקו בהם ראשי כת שכנגד ומתוך אף וחימה הוציאו אותנו מכלל החלוקא דרבנן וחלקו כל המעות ביניהם...". במכתב מופיעים פרטים רבים אודות המחלוקת וקורותיה.
למיטב ידיעתנו, מכתבים אלה לא פורסמו מעולם, ויש בהם פרטים רבים לא ידועים.
4 מכתבים. 18-26 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול (המכתבים קופלו על מנת לשולחם, בשניים מהם רשומה כתובת הנמען בגב המכתב). קרעים במספר מקומות (כתוצאה מפתיחת המכתב), עם פגיעה קלה בטקסט. באחד המכתבים קרע עם פגיעה חלקית באחת החתימות.
· אגרת חכמי חברון בעניינים שונים הקשורים לשד"רי קהילת חברון ולכספי הצדקה של הקהילה באיטליה, בחתימת רבי משה פירירה, רבי רפאל ישראל אליקים, רבי משה בכר דוד קמחי, רבי חיים נסים מאיר קושטי, רבי חיים יאודה מלמד ורבי יעקב יוסף תורג'ימאן. [חברון, תרי"ג 1853]. בחלקו התחתון של הדף נוספה תשובה הלכתית, בעניין "אשה א' שהפקירה עצמה לזנות והנה הרה לזנונים...". חתומה ע"י רבי משה פירירה.
· אגרת חכמי חברון בענייני כספי הצדקה של ישיבת זרע יצחק גאליקו ועניינים נוספים, בחתימות רבי משה פירירה, רבי אברהם יצחק קאריגאל [חתימה קרועה בחלקה], רבי חיים נסים מאיר קושטי, רבי יעקב יוסף תורג'ימאן, רבי יצחק אריה ורבי דוד פוליכרון חסון. [חברון], תרי"ז [1857].
· אגרת חכמי חברון בעת גלותם בירושלים, בעקבות סכסוך שפרץ ביניהם לבין שד"ר חברון רבי משה קמחי ורבי ישראל אליקים; בחתימת רבי אברהם יצחק שאול קאריגאל, רבי יעקב יוסף תורג'ימאן, רבי דוד פוליכרון חסון, רבי יצחק חיים דוד עזרה, רבי נסים קאפילוטו ורבי רחמים רפאל תורג'ימאן. [ירושלים, תרי"ט]. חכמי חברון כותבים בין היתר: "אנן בדידן חכמי עה"ק חברון ת"ו נעים ונדים גולים ומטולטלים בחוצות ירוש'[לים] ת"ו מפני צרה שנתחדשה להבת המחלוקת... מיום הראות אתנו השד"ר ח"ר משה קמחי נ"י והוא היה גבור חיל מסית ומדיח להלהיב לב העם וכל תאות לבו להיות שורר על היאודים... ולאכול את כספינו...".
· אגרת ארוכה במיוחד, בעניין הסכסוך והמחלוקת בקהילת חברון, בחתימת רבי אברהם יצחק שאול קאריגאל, רבי יוסף עבוד, רבי נסים קאפילוטו, רבי דוד בכר חיים קונפורטי, רבי רחמים רפאל תורג'ימאן, רבי יצחק חיים דוד עזרה, וחותם נוסף. [חברון, תרי"ט]. בין היתר כותבים חכמי חברון, "הנעלבים והעשוקים", כי בעקבות המחלוקת עם רבי משה קמחי וסיעתו, הוצאו מרשימת מקבלי החלוקה, וכספי הצדקה אינם מגיעים אליהם: "... הקרה ה' לפנינו הקדש אחד מאחת הערים לנו... והן בעון נהפך עלינו משמחה לתוגה כי החזיקו בהם ראשי כת שכנגד ומתוך אף וחימה הוציאו אותנו מכלל החלוקא דרבנן וחלקו כל המעות ביניהם...". במכתב מופיעים פרטים רבים אודות המחלוקת וקורותיה.
למיטב ידיעתנו, מכתבים אלה לא פורסמו מעולם, ויש בהם פרטים רבים לא ידועים.
4 מכתבים. 18-26 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. סימני קיפול (המכתבים קופלו על מנת לשולחם, בשניים מהם רשומה כתובת הנמען בגב המכתב). קרעים במספר מקומות (כתוצאה מפתיחת המכתב), עם פגיעה קלה בטקסט. באחד המכתבים קרע עם פגיעה חלקית באחת החתימות.
קטגוריה
ירושלים, חברון וארץ ישראל – תעודות ומכתבים, ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $800
לא נמכר
מכתב בחתימת חכמי ורבני העיר חברון - מכתב תודה על קבלת תרומות עבור ישיבת "זרע יצחק גאליקו". חברון, [תרכ"ד 1864].
במכתב מוזכר גם רבה של אנקונה - רבי דוד אברהם חי ביבאנטי, אשר סייע בקביעות לקהילת חברון בגביית תרומות עבורה בקהילתו.
חתומים: אב"ד העיר - רבי משה פירירה (חתימה וחותמת), רבי משה בכ"ר דוד קמחי (חתימה וחותמת), רבי דוד פוליכרון חסון (חתימה וחותמת) ורבי נסים קאפילוטו (חתימה).
[1] דף. 13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
במכתב מוזכר גם רבה של אנקונה - רבי דוד אברהם חי ביבאנטי, אשר סייע בקביעות לקהילת חברון בגביית תרומות עבורה בקהילתו.
חתומים: אב"ד העיר - רבי משה פירירה (חתימה וחותמת), רבי משה בכ"ר דוד קמחי (חתימה וחותמת), רבי דוד פוליכרון חסון (חתימה וחותמת) ורבי נסים קאפילוטו (חתימה).
[1] דף. 13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
ירושלים, חברון וארץ ישראל – תעודות ומכתבים, ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $400
לא נמכר
כרוז מודפס, אודות סכסוך כספי בין אנשי חברון. וינה, [תרכ"ג] 1863.
כרוז פולמוסי שנשלח מרבני חברון אל "כל בית ישראל אחינו שבגולה" – התורמים ממערב אירופה, ובו טענות דין ודברים והאשמות אודות סכסוך כספי בין שתי קבוצות ושדרי"ם של הכולל הספרדי על גביית וחלוקת הכספים הנשלחים מערי מערב אירופה. בשלהי הכרוז בקשה מהמתנדבים לשלוח את הכספים המיועדים לחברון, מהיום ואילך, אל "חברת כל ישראל" (כי"ח) שבפריז ואל העומד בראשה רבי אברהם הכהן. בסוף הכרוז נדפסו חתימותיהם של 34 מרבני ועסקני חברון [אודות סכסוך זה נדפס קונטרס "שבר פושעים", ירושלים תרכ"ב, ובו מסופרים באריכות פרטי העניין].
[1] דף. 45 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרע בסימן הקיפול ללא פגיעה בטקסט.
כרוז פולמוסי שנשלח מרבני חברון אל "כל בית ישראל אחינו שבגולה" – התורמים ממערב אירופה, ובו טענות דין ודברים והאשמות אודות סכסוך כספי בין שתי קבוצות ושדרי"ם של הכולל הספרדי על גביית וחלוקת הכספים הנשלחים מערי מערב אירופה. בשלהי הכרוז בקשה מהמתנדבים לשלוח את הכספים המיועדים לחברון, מהיום ואילך, אל "חברת כל ישראל" (כי"ח) שבפריז ואל העומד בראשה רבי אברהם הכהן. בסוף הכרוז נדפסו חתימותיהם של 34 מרבני ועסקני חברון [אודות סכסוך זה נדפס קונטרס "שבר פושעים", ירושלים תרכ"ב, ובו מסופרים באריכות פרטי העניין].
[1] דף. 45 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרע בסימן הקיפול ללא פגיעה בטקסט.
קטגוריה
ירושלים, חברון וארץ ישראל – תעודות ומכתבים, ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $400
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
כתב שליחות, מודפס בדפוס-אבן, מטעם קהילת חברון עבור רבי סלימאן מנחם מאני אב"ד העיר, היוצא בשליחות לערי הודו וסין. עם חתימות ידיהם של רבני חברון. [חברון, תר"ע 1910 בערך].
"ברכת שלומים כחול ימים... אחינו אנשי גאולתינו תושבי ערי הודו וערי ג'ין...".
בכתב השליחות נכתב על גזירת הגיוס של צעירים יהודים לצבא העות'מאני: "שעתידים אחינו הצעירים ללכת לעבודת הצבא בשנה זו על חמש שנים שעברו עם צעירי עם הארץ אשר אנחנו יושבים בקרבו...", ועל כך "שבצאתם לצבא לא רק שיעזבו הוריהם שוממים ונאנחים אלא גם נשים צעירות... וטפוחי עולליהם... יתגלגלו בחוצות נודדים לפרוסת לחם...". קהילת חברון מבקשת תמיכה כספית לעזור למשפחות שיקיריהן גויסו, ובנוסף לגייס תרומות לבית החולים שמוקם בעיר.
לפנינו שני עותקים של כתב השליחות. כל עותק מורכב משני דפים. בכל דף שתי עמודות זו מול זו, בעברית ואנגלית. בכל אחד מהעותקים, בתחתית הדף השני, מופיעות חתימות בכתב-יד וחותמות רבני חברון: רבי "רבינו מאיר פראנקו", רבי "רבינו חנוך חסון", רבי מאיר שאול קאשטיל ורבי נסים חיים קאריו.
רבי סלימאן מנחם מאני (תר"י-תרפ"ד) נולד בבגדד לאביו הגאון רבי אליהו מני בעל "שיח יצחק". חתן רבי משה פירירה [רבה של חברון]. משנת תרכ"ט שימש ראב"ד חברון וכיד ימינו של ה"שדי חמד". לאחר פטירת ה"שדי חמד" ירש את מקומו כרבה של חברון ועמד בראש ישיבת "מעשה נסים". בסביבות שנת תר"ע יצא אל המזרח הרחוק לגייס תרומות עבור קהילת חברון, והדפים שלפנינו נדפסו ונחתמו למטרת נסיעתו זו. בזכות הכספים שאסף הושלמה בנייתו של בית החולים היהודי "חסד אברהם", כאשר הצליח לקבל סכומים גדולים מקהילת יהודי עיראק שבהודו, ובפרט ממשפחת ששון.
בדפים שלפנינו נעשה שימוש משני, ובגבם נכתבו רשימות רבות, של ענייני כספים, הוצאות והכנסות, בכתיבה מזרחית מהתקופה.
[4] דף. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים, סימני קיפול ובלאי.
"ברכת שלומים כחול ימים... אחינו אנשי גאולתינו תושבי ערי הודו וערי ג'ין...".
בכתב השליחות נכתב על גזירת הגיוס של צעירים יהודים לצבא העות'מאני: "שעתידים אחינו הצעירים ללכת לעבודת הצבא בשנה זו על חמש שנים שעברו עם צעירי עם הארץ אשר אנחנו יושבים בקרבו...", ועל כך "שבצאתם לצבא לא רק שיעזבו הוריהם שוממים ונאנחים אלא גם נשים צעירות... וטפוחי עולליהם... יתגלגלו בחוצות נודדים לפרוסת לחם...". קהילת חברון מבקשת תמיכה כספית לעזור למשפחות שיקיריהן גויסו, ובנוסף לגייס תרומות לבית החולים שמוקם בעיר.
לפנינו שני עותקים של כתב השליחות. כל עותק מורכב משני דפים. בכל דף שתי עמודות זו מול זו, בעברית ואנגלית. בכל אחד מהעותקים, בתחתית הדף השני, מופיעות חתימות בכתב-יד וחותמות רבני חברון: רבי "רבינו מאיר פראנקו", רבי "רבינו חנוך חסון", רבי מאיר שאול קאשטיל ורבי נסים חיים קאריו.
רבי סלימאן מנחם מאני (תר"י-תרפ"ד) נולד בבגדד לאביו הגאון רבי אליהו מני בעל "שיח יצחק". חתן רבי משה פירירה [רבה של חברון]. משנת תרכ"ט שימש ראב"ד חברון וכיד ימינו של ה"שדי חמד". לאחר פטירת ה"שדי חמד" ירש את מקומו כרבה של חברון ועמד בראש ישיבת "מעשה נסים". בסביבות שנת תר"ע יצא אל המזרח הרחוק לגייס תרומות עבור קהילת חברון, והדפים שלפנינו נדפסו ונחתמו למטרת נסיעתו זו. בזכות הכספים שאסף הושלמה בנייתו של בית החולים היהודי "חסד אברהם", כאשר הצליח לקבל סכומים גדולים מקהילת יהודי עיראק שבהודו, ובפרט ממשפחת ששון.
בדפים שלפנינו נעשה שימוש משני, ובגבם נכתבו רשימות רבות, של ענייני כספים, הוצאות והכנסות, בכתיבה מזרחית מהתקופה.
[4] דף. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים, סימני קיפול ובלאי.
קטגוריה
ירושלים, חברון וארץ ישראל – תעודות ומכתבים, ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
כרוז מודפס, הסכם פשרה בין שדר"י הקהילה הספרדית והקהילה האשכנזית בירושלים. אמשטרדם, [תקפ"ב 1822]. דפוס פרופס.
כרוז מודפס (2 עמ') ובו הסכם פשרה בין השד"ר הירושלמי האשכנזי מכולל הפרושים רבי אברהם שלמה זלמן [צורף], לבין השד"ר הירושלמי הספרדי רבי יוסף דוד עייאש, בדבר חלוקת התרומות המגיעות מארצות אירופה המערבית. בסוף ההסכם מופיעות [בדפוס] חתימות שני השדרי"ם, וחתימות ה"פקידים והאמרכלים" ובראשם רבי צבי הירש להערין מאמשטרדם. לאחר ההסכם נדפסו אישורים על ההסכם משלשה מרבני האשכנזים בהולנד: רבי שמואל [ברנשטיין] אב"ד אמשטרדם, רבי יוסף אשר לעמל אב"ד האג, רבי אליהו צבי הירש אב"ד רוטרדם (על הפרשה ראה בהרחבה: א. מורגנשטרן, הסכם ראשון שנעשה בין הספרדים והפרושים בירושלים, אסופות, ו, עמ' ריא ואילך).
[1] דף, [2] עמ'. 36 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
כרוז מודפס (2 עמ') ובו הסכם פשרה בין השד"ר הירושלמי האשכנזי מכולל הפרושים רבי אברהם שלמה זלמן [צורף], לבין השד"ר הירושלמי הספרדי רבי יוסף דוד עייאש, בדבר חלוקת התרומות המגיעות מארצות אירופה המערבית. בסוף ההסכם מופיעות [בדפוס] חתימות שני השדרי"ם, וחתימות ה"פקידים והאמרכלים" ובראשם רבי צבי הירש להערין מאמשטרדם. לאחר ההסכם נדפסו אישורים על ההסכם משלשה מרבני האשכנזים בהולנד: רבי שמואל [ברנשטיין] אב"ד אמשטרדם, רבי יוסף אשר לעמל אב"ד האג, רבי אליהו צבי הירש אב"ד רוטרדם (על הפרשה ראה בהרחבה: א. מורגנשטרן, הסכם ראשון שנעשה בין הספרדים והפרושים בירושלים, אסופות, ו, עמ' ריא ואילך).
[1] דף, [2] עמ'. 36 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
ירושלים, חברון וארץ ישראל – תעודות ומכתבים, ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
קונטרס מודפס, "אגרת השלוחה מחכמי ורבני האשכנזים שבארץ ישראל, לבני משה רבנו ע"ה ועשרת השבטים", מאת רבי ישראל משקלוב, ראש קהילת האשכנזים בצפת. [אמשטרדם, חשון תקצ"א 1830].
בשנת תקצ"א נשלח רבי ברוך בן רבי שמואל כשד"ר מטעם עדת הפרושים בצפת. לצד משימתו לאסוף כספים הוטלה עליו שליחות נוספת - למצוא את עשרת השבטים במדבר שעל גבול תימן. לצורך כך ניתנה לו אגרת מיוחדת מאת רבי ישראל משקלוב מנהיג הפרושים בצפת, עליה חתמו גם יתר מנהיגי הפרושים והחסידים בירושלים ובצפת. באיגרת מופיעה סקירה על מצב הישוב בארץ ישראל ומוזכרות ידיעות שהתקבלו מעשרת השבטים בתקופות שונות. לאחר מכן מתאר הכותב את מצב עם ישראל בגולה, מתאר את השתלשלות התורה שבעל-פה מן המשנה ועד הגר"א, ובסיום האיגרת מבקש מספר בקשות מבני עשרת השבטים.
העתק של האיגרת נשלח אל "הפקידים והאמרכלים" - ראשי המרכז לתרומות ארץ ישראל באמשטרדם, שם נדפסה והופצה האיגרת לאחר שעשתה רושם רב.
רבי ברוך בן רבי שמואל הגיע לצנעא באב תקצ"ג, כשנתיים לאחר צאתו לדרך, אך לאחר שנחשד בריגול נרצח על ידי האימאם אל-מאהדי באב תקצ"ד.
ד דף. נדפס בלא שער. 19 ס"מ. מצב טוב. מעטפת מקורית מנייר צבעוני.
אודות אגרת הסטורית זו ראה: א' יערי, שליחים מארץ ישראל לעשרת השבטים - סיני, ו, ת"ש, עמ' שמח-שנב.
בשנת תקצ"א נשלח רבי ברוך בן רבי שמואל כשד"ר מטעם עדת הפרושים בצפת. לצד משימתו לאסוף כספים הוטלה עליו שליחות נוספת - למצוא את עשרת השבטים במדבר שעל גבול תימן. לצורך כך ניתנה לו אגרת מיוחדת מאת רבי ישראל משקלוב מנהיג הפרושים בצפת, עליה חתמו גם יתר מנהיגי הפרושים והחסידים בירושלים ובצפת. באיגרת מופיעה סקירה על מצב הישוב בארץ ישראל ומוזכרות ידיעות שהתקבלו מעשרת השבטים בתקופות שונות. לאחר מכן מתאר הכותב את מצב עם ישראל בגולה, מתאר את השתלשלות התורה שבעל-פה מן המשנה ועד הגר"א, ובסיום האיגרת מבקש מספר בקשות מבני עשרת השבטים.
העתק של האיגרת נשלח אל "הפקידים והאמרכלים" - ראשי המרכז לתרומות ארץ ישראל באמשטרדם, שם נדפסה והופצה האיגרת לאחר שעשתה רושם רב.
רבי ברוך בן רבי שמואל הגיע לצנעא באב תקצ"ג, כשנתיים לאחר צאתו לדרך, אך לאחר שנחשד בריגול נרצח על ידי האימאם אל-מאהדי באב תקצ"ד.
ד דף. נדפס בלא שער. 19 ס"מ. מצב טוב. מעטפת מקורית מנייר צבעוני.
אודות אגרת הסטורית זו ראה: א' יערי, שליחים מארץ ישראל לעשרת השבטים - סיני, ו, ת"ש, עמ' שמח-שנב.
קטגוריה
ירושלים, חברון וארץ ישראל – תעודות ומכתבים, ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $2,000
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב יד, בקשה לתמיכה עבור היישוב של תלמידי הגר"א בקהלות צפת וירושלים. בחתימת ידו של תלמיד הגר"א רבי ישראל משקלוב וחתימות ידם של גדולי קהילת תלמידי הגר"א. ירושלים וצפת, כסלו תקצ"א (1830).
נכתב כמכתב בקשה אישי שנמסר לשד"ר רבי צבי הירש ב"ר יהודא, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב ע"י השד"ר. "אחרי הברכה... יבושר לו משלם ערי הק' ירוש' וגליל הק' ת"ו ויושביה ומישביה... מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור העולם רבן שכ"ל בניה"ג רבינו הגאון אליהו ז"ל מק"ק ווילנא יצ"ו".
החותמים הם, הרבנים: "חיים כהן שהיה אב"ד פינסק והגליל" [כיהן כעשרים שנה ברבנות פינסק והיה מקובל גם על החסידים, עלה לצפת בשנת תקפ"ו וכיהן בה ברבנות עד פטירתו בשנת תקצ"א]; "ישראל בעל ס' תקלין חדתין מעה"ק צפת ת"ו" [רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א]; "נתן נטע בהרב החסיד מוהר"מ מענדל זללה"ה מירושלים ע"ק תובב"א" [נקרא רבי נטע הגדול, היה מראשי הקבוצה של העליה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ט, אביו רבי מנדל משקלוב עלה שנה קודם והכין את הקרקע לעליה זו. נפטר בירושלים תשרי תר"ז, ועל מצבתו נכתב "הרב חסיד וענו"]; "נתן נטע בהרב אאמ"ו הח' המפו' מו"ה סעדי' זללה"ה מעה"ק ירוש'[לם] ת"ו" [צדיק וחסיד, זכה לשמש את הגר"א וקרא לפניו משניות בעל-פה. אביו רבי סעדיה היה ראש ורבן של תלמידי הגר"א שעלו לירושלים. נפטר תר"ט]; "הקטן ארי' ליב בהרב מו"ה יוסף ליאון" [מראשי הישוב האשכנזי בצפת]; "אריה בא"א מו"ה ירחמיאל זלה"ה נאמן הכו'[לל] דירוש'[לים] ת"ו" [רבי אריה ליב ב"ר ירחמיאל מארקוס מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי ביהכנ"ס "החורבה"]; "שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן" [שד"ר ארץ ישראל, חותנו של רבי יעקב ספיר, נפטר בכלכותא שבהודו בשנת תר"ז].
דף 24 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים קלים וסימני דבק בשוליו.
נכתב כמכתב בקשה אישי שנמסר לשד"ר רבי צבי הירש ב"ר יהודא, עם מקום ריק למילוי שם הנדיב ע"י השד"ר. "אחרי הברכה... יבושר לו משלם ערי הק' ירוש' וגליל הק' ת"ו ויושביה ומישביה... מתלמידי דבי רב תנא קדוש ה' אור העולם רבן שכ"ל בניה"ג רבינו הגאון אליהו ז"ל מק"ק ווילנא יצ"ו".
החותמים הם, הרבנים: "חיים כהן שהיה אב"ד פינסק והגליל" [כיהן כעשרים שנה ברבנות פינסק והיה מקובל גם על החסידים, עלה לצפת בשנת תקפ"ו וכיהן בה ברבנות עד פטירתו בשנת תקצ"א]; "ישראל בעל ס' תקלין חדתין מעה"ק צפת ת"ו" [רבי ישראל משקלוב תלמיד הגר"א]; "נתן נטע בהרב החסיד מוהר"מ מענדל זללה"ה מירושלים ע"ק תובב"א" [נקרא רבי נטע הגדול, היה מראשי הקבוצה של העליה הראשונה של תלמידי הגר"א בתקס"ט, אביו רבי מנדל משקלוב עלה שנה קודם והכין את הקרקע לעליה זו. נפטר בירושלים תשרי תר"ז, ועל מצבתו נכתב "הרב חסיד וענו"]; "נתן נטע בהרב אאמ"ו הח' המפו' מו"ה סעדי' זללה"ה מעה"ק ירוש'[לם] ת"ו" [צדיק וחסיד, זכה לשמש את הגר"א וקרא לפניו משניות בעל-פה. אביו רבי סעדיה היה ראש ורבן של תלמידי הגר"א שעלו לירושלים. נפטר תר"ט]; "הקטן ארי' ליב בהרב מו"ה יוסף ליאון" [מראשי הישוב האשכנזי בצפת]; "אריה בא"א מו"ה ירחמיאל זלה"ה נאמן הכו'[לל] דירוש'[לים] ת"ו" [רבי אריה ליב ב"ר ירחמיאל מארקוס מקיידאן (תק"ס-תרל"ז), נאמן כולל הפרושים בירושלים וממייסדי ביהכנ"ס "החורבה"]; "שלמה זלמן במוהר"ז וואלף הכהן" [שד"ר ארץ ישראל, חותנו של רבי יעקב ספיר, נפטר בכלכותא שבהודו בשנת תר"ז].
דף 24 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים קלים וסימני דבק בשוליו.
קטגוריה
ירושלים, חברון וארץ ישראל – תעודות ומכתבים, ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה 62 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
28.8.2018
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
עלון מודפס [4 עמ'], ובו מכתבים המתארים את אסון ונזקי ה"רעש" שפקד את הגליל בשנת תקצ"ז, עם קריאה לעזרה, מאת רבי ישראל משקלוב, רבי אריה "נאמן כולל הפרושים" בירושלים, הפקיד רבי רפאל יצחק אלפאנדארי מביירות, וראשי הפקידים והאמרכלים שבאמשטרדם. [אמשטרדם, תקצ"ז 1837].
העלון כולל ארבעה מכתבים: המכתב הראשון מאת רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א, הממונה על כולל הפרושים שבצפת, מתאריך י"ד שבט תקצ"ז; המכתב השני מאת רבי אריה ב"ר ירחמיאל, מנהל כולל הפרושים שבירושלים, מתאריך כ"א שבט תקצ"ז; המכתב השלישי מאת הפקיד רבי רפאל יצחק אלפאנדארי מביירות, מתאריך כ"ה אדר א' תקצ"ז; והמכתב הרביעי מאת ראשי "פקידי ואמרכלי ערי הקודש" באמשטרדם, ובראשם רבי צבי הירש להערין, מתאריך י"א ניסן תקצ"ז. שלושת האגרות הראשונות התקבלו באמשטרדם ונדפסו ע"י "הפקידים והאמרכלים", כשאליהם נספח מכתבם של רבי צבי הירש להערין וחבריו.
במכתבים מתארים הכותבים בתיאורים חיים ונוגעים ללב את זוועות האסון שפקד את הגליל ברעידת האדמה שארעה בכ"ד טבת תקצ"ז, עם פירוט הנזקים הכבדים שנגרמו לישוב היהודי בגליל. העלון נדפס כקריאה ובקשה לסייע ולגייס את הסכומים הנדרשים לשיקום קהילת צפת ולשולחם לנפגעים על ידי הפקידים והאמרכלים שבאמשטרדם. בעמ' [3], לאחר מכתבו של רבי רפאל יצחק אלפאנדארי, מופיעה רשימה המפרטת את שמותיהם של רבני צפת וטבריה שנהרגו בעת ה"רעש", ואחריה רשימת הכפרים שחרבו ונהרסו ב"רעש".
[2] דף, [4] עמ'. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
העלון כולל ארבעה מכתבים: המכתב הראשון מאת רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א, הממונה על כולל הפרושים שבצפת, מתאריך י"ד שבט תקצ"ז; המכתב השני מאת רבי אריה ב"ר ירחמיאל, מנהל כולל הפרושים שבירושלים, מתאריך כ"א שבט תקצ"ז; המכתב השלישי מאת הפקיד רבי רפאל יצחק אלפאנדארי מביירות, מתאריך כ"ה אדר א' תקצ"ז; והמכתב הרביעי מאת ראשי "פקידי ואמרכלי ערי הקודש" באמשטרדם, ובראשם רבי צבי הירש להערין, מתאריך י"א ניסן תקצ"ז. שלושת האגרות הראשונות התקבלו באמשטרדם ונדפסו ע"י "הפקידים והאמרכלים", כשאליהם נספח מכתבם של רבי צבי הירש להערין וחבריו.
במכתבים מתארים הכותבים בתיאורים חיים ונוגעים ללב את זוועות האסון שפקד את הגליל ברעידת האדמה שארעה בכ"ד טבת תקצ"ז, עם פירוט הנזקים הכבדים שנגרמו לישוב היהודי בגליל. העלון נדפס כקריאה ובקשה לסייע ולגייס את הסכומים הנדרשים לשיקום קהילת צפת ולשולחם לנפגעים על ידי הפקידים והאמרכלים שבאמשטרדם. בעמ' [3], לאחר מכתבו של רבי רפאל יצחק אלפאנדארי, מופיעה רשימה המפרטת את שמותיהם של רבני צפת וטבריה שנהרגו בעת ה"רעש", ואחריה רשימת הכפרים שחרבו ונהרסו ב"רעש".
[2] דף, [4] עמ'. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.
קטגוריה
ירושלים, חברון וארץ ישראל – תעודות ומכתבים, ודברי דפוס
קָטָלוֹג