מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית | Page 19

מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית

20.3.2018

PDF תוצאות

מחירים מומשו

מציג 217 - 228 of 390

עמודים

פריט 217 הגדה לא מסורתית - י.ע.ל. 405 - מצרים, 1946

הגדה של פסח. יע"ל 405 [יחידה עברית להובלה; כנראה, פלוגת מובילי המים 405]. [מצרים], תש"ו [1946]. הגדה לא מסורתית, עם איורים. נ

הורד תמונה

מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית 20.3.2018

פתיחה: $600

נמכר ב: $750

כולל עמלת קונה

הגדה של פסח. יע"ל 405 [יחידה עברית להובלה; כנראה, פלוגת מובילי המים 405]. [מצרים], תש"ו [1946].
הגדה לא מסורתית, עם איורים. נדפסה לשימושם של החיילים היהודיים ששירתו ביחידת ההובלה 405 של הצבא הבריטי במצרים במלחמת העולם השניה ולאחריה.
מעל הטקסט "שפוך חמתך" נדפס הכיתוב הבא: "כיום הזה יום אשר לא היה כמוהו לרוע, מיום אשר הלכנו בגולה, יום של פחדים בלתי נפסקים, ואי-אמון לשארית שנמצאה, יום שכולו לזבח ארוך דומה, יום שהאדם נמכר בו למולך. הנשמות העדינות הולכות ונמקות משיעבוד ומכבלים. העניות והגסות והזדון שופכים את ממשלתם על כל. והשכינה תכבוש בענן ראשה ומעוצר כאב וכלימה היא פורשת ובושה".
פלוגת מובילי המים 405 (Water Tank Coy R.A.S.C) הוקמה במצרים בשנת 1942. לאחר מתקפת בעלות הברית באל-עלמיין בסוף אותה שנה, היא הועברה ללוב ושם נשארה. בשנת 1945 הפכה מפלוגת מובילי מים לפלוגת הובלה כללית. בתקופת שהותה במצרים לאחר מלחמת העולם השניה, סייעו חיילי הפלוגה לפעולות המוסד לעלייה ב' של ה"הגנה" במצרים ולקחו חלק במבצע הברחתם לארץ של עשרות עולים חניכי תנועות הנוער החלוציות ערב פסח תש"ו, במסווה של חיילים היוצאים לחופשת החג ("מבצע פסח תש"ו").
[1], 9 דף (ללא עטיפה אחורית, כך גם בעותקים אחרים), 16.5X21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ומעט קמטים, בעיקר בשוליים.

קטגוריה

הגדות לא מסורתיות

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 218 גרעין "החושלים" בקיבוץ עמיעד (ג'וב יוסף), 1946

הגדה של פסח. [גרעין "החושלים", ג'וב יוסף (קיבוץ עמיעד), תש"ו 1946]. הגדה לא מסורתית, עם איורים. על העטיפה נוסף כיתוב בכתב יד:

הורד תמונה

מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית 20.3.2018

פתיחה: $500

נמכר ב: $625

כולל עמלת קונה

הגדה של פסח. [גרעין "החושלים", ג'וב יוסף (קיבוץ עמיעד), תש"ו 1946].
הגדה לא מסורתית, עם איורים. על העטיפה נוסף כיתוב בכתב יד: "אגדה של פסח של קב. החושלים בגוב יוסף בפסח תש"ו, הראשון על אדמתם".
גרעין "החושלים", שהורכב מכ-30 משוחררי פלמ"ח, הקים בינואר 1946 את קיבוץ "עמיעד" - בתחילה על יד האתר "ג'וב יוסף" ("בור יוסף") ונקרא שמו על שם האתר, ולאחר מכן בשם "החושלים" ואחר-כך "עמיעד", במיקומו הקבוע עד היום, כ-4 ק"מ מדרום לראש-פינה.
[29] דף, 21.5 ס"מ. כתמים, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים ובשולי הדפים. קרעים וקמטים בשולי העטיפות והדפים הראשונים והאחרונים. בלאי קל בשולי הדפים.

קטגוריה

הגדות לא מסורתיות

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 219 משטרת ישראל - מטה מחוז תל-אביב, 1947

הגדה של פסח תש"ז. [ללא ציון מקום או מו"ל, 1947]. הגדה לא מסורתית, הכוללת טקסטים אלטרנטיביים ממקורות רבים, ביניהם טקסט הלקוח מ

הורד תמונה

מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית 20.3.2018

פתיחה: $400

נמכר ב: $688

כולל עמלת קונה

הגדה של פסח תש"ז. [ללא ציון מקום או מו"ל, 1947].
הגדה לא מסורתית, הכוללת טקסטים אלטרנטיביים ממקורות רבים, ביניהם טקסט הלקוח מתוך מגילת העלייה על הקרקע של מצפה גבולות (דף ל"ה). על העטיפה הקדמית נוסף כיתוב בכתב יד בנוגע נסיבות הדפסת ההגדה: "הוצאה ע"י מטה מחוז ת"א לסדר פסח אשר נערך על ידי למפקדי המחוז". נדפסה על ניירות ירקרקים, עם איורים.
17X21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים רבים. קמטים בעטיפה. פיסת נייר דבק לא-חומצי בשדרה. דף ל"ב מופיע פעמיים.

קטגוריה

הגדות לא מסורתיות

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 220 ברכת הרמטכ"ל הראשון לחיילי המח"ל - פסח ראשון במדינת ישראל, תש"ט

סדר-פסח לחיילינו המתנדבים מחוץ לארץ. הוצאת מרכז מח"ל, [ירושלים?], ניסן תש"ט, אפריל 1949 - "הפסח הראשון במדינת ישראל". עברית ו

הורד תמונה

מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית 20.3.2018

פתיחה: $400

נמכר ב: $500

כולל עמלת קונה

סדר-פסח לחיילינו המתנדבים מחוץ לארץ. הוצאת מרכז מח"ל, [ירושלים?], ניסן תש"ט, אפריל 1949 - "הפסח הראשון במדינת ישראל". עברית וספרדית.
עלון דו-לשוני, בעברית ובספרדית, בו נדפסה ברכה מאת הרמטכ"ל הראשון רב אלוף יעקב דורי, לחיילי המח"ל, לכבוד חג הפסח הראשון שנחוג במדינת ישראל: "שוב, אחר אלף ושמונה מאות שנה, חפשי עם ישראל, ובהיותנו מסובים לשלחן הסדר, בערב זה, רשאים אנו לברך את עצמנו... הבנים והבנות, אנשי מח"ל מלאו תפקיד חשוב ביותר במאבק המלחמתי. אני סמוך ובטוח כי חלקם במאבק לשלום בו אנו נתונים עתה, לא יפול הימנו. נתקדם יחדיו עד להבטחת הנצחון המלא". העלון נדפס על נייר ירקרק המקופל ל-4 (כעין חוברת), ובעל איכות טיפוגרפית ניכרת.
[4] עמ', 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי חלודה. שרידי רישום בעט וחותמת דיו. קמטים וקרעים קלים בשוליים.
אינו בספריה הלאומית ואינו ב-OCLC.

קטגוריה

הגדות לא מסורתיות

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 221 אוסף מכתבים מאת פרופ' מוריץ (משה) לזרוס - גרמניה, 1878

שבעה מכתבים ושתי גלויות בכתב ידו ובחתימתו של פרופ' מוריץ (משה) לזרוס (Lazarus). לייפציג (מכתב אחד מניס), יוני עד נובמבר 1878.

הורד תמונה

מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית 20.3.2018

פתיחה: $800

לא נמכר

שבעה מכתבים ושתי גלויות בכתב ידו ובחתימתו של פרופ' מוריץ (משה) לזרוס (Lazarus). לייפציג (מכתב אחד מניס), יוני עד נובמבר 1878. גרמנית.
הגלויות והמכתבים כתובים כולם בכתב יד וחתומים בחתימתו של לזרוס (החותם "Lazarus" או לעתים גם "L"), ממוענים (על-פי הכתובת המופיעה על הגלויות) אל מר אלדנהובן (Aldenhoven), מזכיר האגודה לספרות גרמנית (Verein für Deutsche Litteratur) ועוסקים, בעיקר, בענייני ספרות ומחקר - פרסום מאמרים בכתבי-עת שונים, דרישות-תשלום, וכדומה. חלק מהמכתבים בני מספר עמודים.
פרופ' מוריץ (משה) לזרוס (לצרוס, 1824-1903) היה פילוסוף, אתנולוג ופסיכולוג יהודי-גרמני, מייסד הפסיכולוגיה הלאומית והפסיכולוגיה ההשוואתית.
אביו של לזרוס, אהרון לוין לזרוס היה ראש בית הדין והישיבה בעירו פילנה (Filehne, כיום Wielen) ומתלמידיו של רבי עקיבא איגר. לזרוס עצמו למד ספרות עברית והיסטוריה, והמשיך ללימודי פילוסופיה ומשפטים באוניברסיטת ברלין עד לקבלת תואר דוקטור ב-1850. בין השנים 1860-1866 כיהן לזרוס כפרופסור באוניברסיטת ברן. ב-1866 שב לברלין כפרופסור לפילוסופיה באקדמיה לתורת המלחמה, ומאוחר יותר, ב-1868, באוניברסיטת ברלין.
לזרוס, אשר נחשב לאחד מבני האליטה היהודית של תקופתו בגרמניה, לקח חלק חשוב בחיי הציבור והרוח של יהדות פרוסיה. בין היתר, היה חבר באסיפת הצירים (Repräsentanten-Versammlung) של הקהילה היהודית בברלין, כיהן כסגן נשיא ברית הקהילות הגרמנית-יהודית (Deutsch-Israelitischer Gemeindebund), כנשיא הסניף הברלינאי של "כל ישראל חברים", כנשיא ועידת לייפציג (1869), כסגן נשיא ועד הסיוע ליהדות רוסיה וליהדות רומניה, ובתפקידים ציבוריים נוספים. ביום הולדתו ה-70 כובד בתואר "גֵהַיְימְרַט" (Geheimrat), תואר שלו זכו עילית הפרופסורים המובילים באוניברסיטאות הגרמניות.
גודל משתנה. מצב טוב עד טוב מאד. סימני קיפול ומעט כתמים.

קטגוריה

חתימות, מכתבים וארכיונים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 222 מכתב מאת משה מונטיפיורי בנושא יהודי מרוקו - חתום בחתימת-ידו - אנגליה, 1843

מכתב מאת משה מונטיפיורי. כתיבת ידי סופר, על נייר מכתבים רשמי של אחוזת מונטיפיורי ברמסגייט, אנגליה ("East Cliff Lodge, Ramsgat

הורד תמונה

מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית 20.3.2018

פתיחה: $1,000

נמכר ב: $1,250

כולל עמלת קונה

מכתב מאת משה מונטיפיורי. כתיבת ידי סופר, על נייר מכתבים רשמי של אחוזת מונטיפיורי ברמסגייט, אנגליה ("East Cliff Lodge, Ramsgate "), עם חתימת-ידו של מונטיפיורי. [רמסגייט], 19 במרץ, 1843. אנגלית.
המכתב עוסק במאמר בנושא יהודי מרוקו שחיבר הרופא והנוסע האירי ארתור ליארד (Arthur Leared, 1822-1879). מונטיפיורי, שקיבל דפי-הגהה של מאמר זה, מביע ביקורת על אחת הפסקאות המופיעות בו, המתארת סוחרים יהודים העוסקים במרמה בעת מסחר עם תושבי המקום המוסלמים.
תחילה מצטט מונטיפיורי את הפסקה אשר עוררה אצלו התנגדות, ובה נכתב: "היהודים עצמם הגנו בפני על המנהג הנפוץ של שימוש במשקולות לא-מדוייקות ובאמצעים אחרים, מתוחכמים יותר, לצורך סחר לא הוגן עם המוּרִים [תושביה המוסלמים של מרוקו]", ובהמשך כותב כי לא ניתן להעלות על הדעת שמידע זה הגיע לליארד ממקור מהימן, שכן יהודי מרוקו שומרים באדיקות על מצוות דתם, האוסרות על הונאה במסחר. לבסוף מציין מונטיפיורי שעל-פי דעתו, הדפסתה של פסקה זו כחלק מהמאמר תגרום עוול ליהודים.
[1] דף מקופל (שלושה עמודים כתובים), 20 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. מספר קרעים קלים בקווי הקפל. כתמים קלים.

קטגוריה

חתימות, מכתבים וארכיונים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 223 אלפרד דרייפוס - גלויה אל גברת אמיל זולא, 1908

גלויה בכתב ידו ובחתימתו של אלפרד דרייפוס. נשלחה מוונגן (Wengen), שוויץ, לפריז, ב-3 באוגוסט 1908. הנמענת: "גברת זולה" [כנראה,

הורד תמונה

מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית 20.3.2018

פתיחה: $600

נמכר ב: $750

כולל עמלת קונה

גלויה בכתב ידו ובחתימתו של אלפרד דרייפוס. נשלחה מוונגן (Wengen), שוויץ, לפריז, ב-3 באוגוסט 1908. הנמענת: "גברת זולה" [כנראה, רעייתו של אמיל זולא].
גלויה בעלת תוכן אישי, בה דורש דרייפוס בשלומה של הנמענת וכותב בקצרה על שהותו ב"ארץ נהדרת" - שוויץ. חלק מכתובת הנמענת נמחק בדיו ונכתב מחדש.
9X14 ס"מ. מצב טוב.

קטגוריה

חתימות, מכתבים וארכיונים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 224 אמיל זולא - מכתב בכתב-יד, 1898

מכתב בכתב ידו ובחתימתו של אמיל זולא. [צרפת?], 15 בספטמבר, 1898. צרפתית. במכתב מודה זולא לידידו על ששלח לו גליון של עתון כלשהו

הורד תמונה

מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית 20.3.2018

פתיחה: $800

לא נמכר

מכתב בכתב ידו ובחתימתו של אמיל זולא. [צרפת?], 15 בספטמבר, 1898. צרפתית.
במכתב מודה זולא לידידו על ששלח לו גליון של עתון כלשהו, ומעיר כי לדעתו, "החדשות הן החלטיות - תיקון [רוויזיה] בטוח". עוד מציין זולא כי "אין לנו אלא להיעזר בסבלנות, אולי סבלנות מעט ארוכה..." (ייתכן שבדבריו אלה מתייחס זולא לפרשת דרייפוס).
הסופר והפובליציסט הצרפתי אמיל זולא (1840-1902), היה מתומכיו העיקריים של אלפרד דרייפוס כשזה הואשם ב-1895 בבגידה במולדת ובריגול לטובת גרמניה. בשנת 1897 פרסם סדרת מאמרים בזכותו, ובינואר 1898 פרסם בעתון "L'aurore" את המאמר "אני מאשים" (J'accuse) - מכתב גלוי אל נשיא צרפת, בו האשים את ראשי הצבא, את משרד המלחמה ואת בית הדין הצבאי בעיוות דין. פרסום המכתב עורר הדים רבים בצרפת. זולא נתבע לדין על הוצאת דיבה, נדון לשנת מאסר ונאלץ להימלט לאנגליה. זולא שהה בלונדון במשך כשנה, עד שהותר לו לשוב לצרפת.
[1] דף מקופל (שני עמודים כתובים), 18 ס"מ. מצב טוב. קו קפל אופקי. פגמים מזעריים.

קטגוריה

חתימות, מכתבים וארכיונים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 225 אוסף מכתבים, גלויות ופריטי נייר מארכיון נדיה טאוסיג - כ-70 מכתבים ממקס ברוד ועשרות מכתבים מאינטלקטואלים יהודים-גרמנים

כ-230 מכתבים, גלויות ופריטי נייר, מארכיונה של נדיה טאוסיג (Nadja Taussig), מנהלת סלון ספרותי עבור יוצאי גרמניה, גיסתו של הסופ

הורד תמונה

אוסף מכתבים, גלויות ופריטי נייר מארכיון נדיה טאוסיג - כ-70 מכתבים ממקס ברוד ועשרות מכתבים מאינטלקטואלים יהודים-גרמנים

3 PHOTOS

מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית 20.3.2018

פתיחה: $1,000

נמכר ב: $5,000

כולל עמלת קונה

כ-230 מכתבים, גלויות ופריטי נייר, מארכיונה של נדיה טאוסיג (Nadja Taussig), מנהלת סלון ספרותי עבור יוצאי גרמניה, גיסתו של הסופר מקס ברוד. תל-אביב, ירושלים, חיפה, ציריך, באד גסטיין ומקומות נוספים, שנות העשרה עד שנות ה-80 של המאה ה-20 (רובם משנות ה-40 עד שנות ה-60). גרמנית, פריטים ספורים באנגלית ובעברית.
נדיה טאוסיג (Nadja Taussig), נולדה בקניגסברג בשנת 1905. בתחילת שנות ה-30 נמלטה מגרמניה לתל-אביב, ובשנת 1941 הקימה בביתה סלון ספרותי ליהודים גרמנים, בהנהגת הסופר מקס ברוד. משך קרוב לחמישים שנה התכנסו בסלונה אישים, סופרים ואינטלקטואלים יהודים-גרמניים, אשר קיימו דיונים וחיי תרבות בשפה הגרמנית. בעקבות פעילות הסלון, הוענק לטאוסיג בשנת 1987 עיטור כבוד מטעם ממשלת גרמניה.
האוסף שלפנינו כולל:
* כ-70 מכתבים ושבע גלויות, מרביתם בכתב-יד ומקצתם מודפסים במכונת כתיבה, שנשלחו אל טאוסיג מאת מקס ברוד בסוף שנות ה-50 ובמהלך שנות ה-60. במכתבים נזכרים, בין היתר, מפגשים עם אישים וסופרים, נאומים והרצאות שנשא ברוד, הקראה פומבית של עבודותיו ונושאים אחרים. בחלק מהמכתבים מופיעים קטעים שכתבה אסתר הופה, מזכירתו של ברוד ויורשת עזבונו.
* תשע גלויות שנשלחו אל מקס ברוד מאת אישים ומכרים, בהם ש. שלום, יהויכין סטוצ'בסקי, ויטוריו ויינברג ואחרים.
* כ-95 מכתבים וגלויות, רובם בכתב-יד ומקצתם מודפסים במכונת כתיבה, שנשלחו ברובם אל נדיה טאוסיג ואל בעלה ארנסט, מאת מכרים ואישים שונים, בהם: ארנולד צווייג, ש. שלום, שלום בן חורין, לודוויג שוורין (מכתב מאויר), מאיר אבנר, גרשון שטרן, השגרירים הגרמנים נילס הנסן וקלאוס שוטץ, ועוד.
* כ-40 פריטי נייר, בהם: דף טיוטה לשיר, מודפס במכונת כתיבה עם תיקונים בכתב-יד, חתום בדפוס: Max Brod; תריסר הזמנות מודפסות ליום הולדתו ה-80 של ברוד, עם איור מאת לודוויג שוורין; מתווה הזמנה ליום הולדתו ה-75 של ברוד, מצויר על גבי כרטיס עם דיוקן של ברוד (כנראה, מאת לודוויג שוורין); וכן הזמנות לערבים ספרותיים, נאומים מודפסים, כרטיסי ברכה ופריטים נוספים, המתעדים את פעילות הסלון.
מצורפים: גזירי עתונים עם כתבות על ברוד, טאוסינג והסלון הספרותי.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

קטגוריה

חתימות, מכתבים וארכיונים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 226 ארכיון משפחת פייגנבאום - תצלומים מוקדמים של מרפאות עבריות בירושלים ואוסף מכתבים גדול

שלושים וחמישה תצלומים של מרפאות בירושלים וכ-200 מכתבים, מארכיון משפחת פייגנבאום. ירושלים, תל-אביב, חיפה, רחובות, ברלין ומקומו

הורד תמונה

מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית 20.3.2018

פתיחה: $1,000

נמכר ב: $1,250

כולל עמלת קונה

שלושים וחמישה תצלומים של מרפאות בירושלים וכ-200 מכתבים, מארכיון משפחת פייגנבאום. ירושלים, תל-אביב, חיפה, רחובות, ברלין ומקומות נוספים, שנות העשרה עד ראשית שנות ה-70 של המאה ה-20 בקירוב. עברית, אנגלית ומעט גרמנית.
הארכיון כולל:
* אלבום ובו שלושים ושלושה תצלומים (מודבקים לדפים), של מחלקת העיניים בבית החולים "תחנת הבריאות העברית" בירושלים, שנוהלה בידי אריה פייגנבאום, 1913-1916 בקירוב. בין היתר, מופיעים בתצלומים הצוות הרפואי, טיפול בחולים, מיטות וחדרי אשפוז, בדיקות מעבדה ועוד. בתחילת האלבום מופיע תצלום של הצוות הרפואי בפתח "בית החולים מאיר רוטשילד".
* תצלום קבוצתי גדול (מודבק על לוח קרטון) של משתתפי "ועידת הגרענת הראשונה" בשנת 1914 בירושלים. בין היתר, מופיעים בתצלום הרופאים: אריה פייגנבאום, אברהם טיכו, נפתלי וייץ, אריה גולדנברג, אהרן מאיר מזי"א, סוניה בלקינד, מרים נופך ואחרים. 38.5X27.5 ס"מ בקירוב.
* תצלום מטופלים בחצר אחד מבתי החולים לעיניים בירושלים, בשנת 1918. מתואר ומתוארך בכתב-יד בצדו האחורי (עברית). 16X11 ס"מ בקירוב.
* כ-200 מכתבים בכתב-יד (מכתבים ספורים מודפסים במכונת כתיבה), שהוחלפו בין בני משפחת פייגנבאום. מרבית המכתבים נשלחו אל בת המשפחה חמדה במהלך שנות ה-30 (כאשר שהתה בארה"ב), והם כתובים בידי יותר מבן משפחה אחד. כמו כן, מופיעים באוסף כמה מכתבים שנשלחו מירושלים במהלך מלחמת העצמאות, מכתבים משנים מאוחרות יותר ומכתבים מאת מכרים וידידים. בין המכתבים, מופיעים גם שמונה מכתבים מאת יגאל סוקניק - שם נעוריו של הרמטכ"ל והארכיאולוג יגאל ידין, ששלחם במהלך שנות ה-30 (חלקם ארוכים ומפורטים, והם מכילים תיעוד מעניין על תקופת חייו זו).
מצורפים: כ-35 פריטי נייר, בהם גלויות, פתקאות בכתב-יד, הזמנות לאירועים ועוד.
סך הכל 35 תצלומים וכ-200 מכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. האלבום במצב בינוני-גרוע. חלק מהתצלומים פגומים או דהויים. חלקם עם כתמים, קילופים וקרעים.

קטגוריה

חתימות, מכתבים וארכיונים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 227 ארכיון העיתונאי צבי זינדר - כ-1900 כתבות וידיעות מארץ-ישראל, המזרח התיכון וחזיתות מלחמת העולם השנייה - שנות ה-30 וה-40

כ-1900 כתבות וידיעות, ששלח העיתונאי צבי (הייזי) זינדר מארץ-ישראל, המזרח התיכון וחזיתות מלחמת העולם השנייה, אל מערכות עיתונים

הורד תמונה

מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית 20.3.2018

פתיחה: $1,500

לא נמכר

כ-1900 כתבות וידיעות, ששלח העיתונאי צבי (הייזי) זינדר מארץ-ישראל, המזרח התיכון וחזיתות מלחמת העולם השנייה, אל מערכות עיתונים וסוכנויות ידיעות. ארץ-ישראל, לוב, סוריה, פריז, סין, הודו ומקומות נוספים (רובן מארץ-ישראל), סוף שנות ה-30 עד אמצע שנות ה-40 בקירוב. אנגלית ומעט עברית.
צבי הייזי זינדר (1909-1991), עיתונאי ואיש רדיו, יליד ארה"ב. בשנת 1937 נסע לארץ ישראל ושימש ככתב עבור העיתונים Time-Life, Palestine Post, סוכנות הידיעות AP ועיתונים נוספים.
עם פרוץ המלחמה נשלח מטעם העיתון Time-Life לסקר את המערכה בצפון אפריקה, את חזית מערב אירופה ואת המזרח הרחוק, ולאחר קום המדינה נעשה לעיתונאי ישראלי ואף מונה למנהל "קול ישראל".
הארכיון שלפנינו כולל כתבות וידיעות שכתב זינדר בשנות ה-30 וה-40 (רובן מודפסות במכונת כתיבה; חלקן מודפסות על גבי טפסי "מברק לעתונות"). בין היתר, מופיעים בארכיון: מאות כתבות וידיעות מארץ-ישראל (פיגועי טרור, פעילות המחתרות, המרד הערבי הגדול, ועדת פיל, אשרות עלייה, פלילים ועוד); מאות כתבות וידיעות על המערכה בצפון אפריקה (קרב אל עלמיין, כיבוש טריפולי, כיבוש סירת (לוב), עדויות של חיילים וטייסי קרב, טנקים וכלי נשק, עמדות המנהיגים הערבים ועוד); ידיעות מהחזית המערבית באירופה (חציית נהר הריין, כיבוש ערים גרמניות, הגעה לברלין ואירופה שלאחר המלחמה); כתבות וחומרים שנאספו על פארוק הראשון מלך מצרים; ועוד.
החומרים בארכיון מסודרים בתיקיות קרטון, המתוארות ומתוארכות בכתב-יד.
מצורפים: כ-250 מכתבים (רובם מודפסים במכונת כתיבה), שהוחלפו בין זינדר לבין גופי עתונות ואישים; כ-50 כתבות שהכין זינדר בעת לימודיו באוניברסיטת נורת'ווסטרן (Northwestern University); כמה עשרות מסמכים ופריטים אישיים; ושמונה תצלומים (שניים מהם מאת אלפרד ברנהיים ואחד מאת צבי אורון [אורושקס]).
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כתמים קמטים, נקבי תיוק ופגמים (ברובם קלים). כ-150 פריטים במצב בינוני-גרוע, עם שוליים קרועים, מוכתמים ומתפוררים.

קטגוריה

חתימות, מכתבים וארכיונים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 228 אוסף פריטי נייר מעזבונו של אהרן אמיר - "הכנענים" וכתב העת "אלף"

כ-230 מכתבים, טפסים, קבלות ופריטי נייר, בכתב-יד ובדפוס, שהיו שייכים לאהרן אמיר בתקופה שערך את כתב העת "אלף". תל-אביב, ירושלים

הורד תמונה

מכירה 60 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית 20.3.2018

פתיחה: $800

נמכר ב: $1,188

כולל עמלת קונה

כ-230 מכתבים, טפסים, קבלות ופריטי נייר, בכתב-יד ובדפוס, שהיו שייכים לאהרן אמיר בתקופה שערך את כתב העת "אלף". תל-אביב, ירושלים וניו-יורק, סוף שנות ה-40 / ראשית שנות ה-50. עברית ומעט אנגלית.
בין הפריטים:
* שמונה עשר מכתבים ארוכים ששלח ההיסטוריון ומבקר התרבות עדיה גורביץ' חורון לאמיר ולמערכת "אלף". המכתבים נשלחו כששהה חורון בניו-יורק, והם מזכירים, בין היתר, קשרים עם אנשי התנועה (יונתן רטוש, ערי ז'בוטינסקי, הלל קוק ואחרים), פרוטוקולים של אספות של חברי התנועה בניו-יורק, בקורת על המצע הרעיוני של התנועה, אפשרות של הפיכת התנועה למפלגה, פרסום חומרים בכתב העת "אלף" ונושאים נוספים.
* The Hebrew Land By The Euphrates, A View of the Semitic Orient, Past, Present & Future, מתווה מפורט לספר על תולדות המזרח הקרוב ותחיית התרבות העברית, ברוח "העברים הצעירים". 7 עמ' מודפסים במכונת כתיבה. שני עותקים. חובר, כנראה, בידי עדיה גורביץ' חורון.
* ארבע עשרה טפסי הזמנה מודפסים (לא ממולאים), לפגישות של "מרכז העברים הצעירים", עם סמל כתב העת "אלף" בראש הטופס.
* טיוטה בכתב-יד להתנצלות-פומבית בפני ד"ר ברוך קורצווייל, בעקבות כתבה שפורסמה אודותיו בכתב העת "אלף".
* זימון ממשטרת ישראל עבור עוזי אורנן, להגיע לתחנת המשטרה ולמסור פרטים על "מרכז העברים הצעירים". נשלח ביום 22.6.1952.
* הודעה, מודפסת במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של כתב העת "אלף", על הדחה מהתנועה בשל הופעה ציבורית והבעת עמדות פוליטיות. ממוענת אל "וייזר". מתוארכת ליום 12.12.1952.
* כ-170 קבלות שהונפקו עבור כתב העת "אלף" ופעיליו, בהם קבלות מאת שירותי דפוס, חברות פרסום, שרותי תרגום ועוד.
* פתקאות בכתב-יד, מעטפות, מברקים, מכתבים, מחברת הוצאות כספיות, רשימות שמות ופריטים נוספים.
כתב עת "אלף" של תנועת "העברים הצעירים" (לפנים "הוועד לגיבוש הנוער העברי"), ראה אור ונערך בידי אהרן אמיר ויונתן רטוש יחד עם אנשי התנועה ומקורבים אליה, כמו עדיה חורון (ע. ג. חורון), עוזי אורנן [אחיו של רטוש], עמוס קינן, בנימין תמוז ואחרים. התנועה, שנוסדה בשנת 1939, הגיעה לשיאה בארץ ישראל בשנות הארבעים של המאה ה-20, והשפיעה על המחשבה הפוליטית, האמנות, הספרות וחיי הרוח בארץ ישראל ובמדינת ישראל. אנשיה ניסו ליצור קו ישיר בין העמים שחיו בארץ ישראל באלף השני לפני הספירה, ובין העם העברי בארץ ישראל במאה העשרים, תוך ניסיון ליצור תרבות חדשה-ישנה, ולהתנתק מהמסורת היהודית. השם "כנענים" ניתן לקבוצה, מתוך אירוניה מסוימת, על ידי המשורר אברהם שלונסקי.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני.

קטגוריה

חתימות, מכתבים וארכיונים

קָטָלוֹג

הצג פרטים