פנקס חידושי תורה וראשי פרקים לדרשות מאת רבי אליהו לנדא נכד הגר"א. [שנות התר"ץ בערך 1930C].
דרשות על ציון וירושלים, על מצות הצדקה, על סבו הגר"א ועל ענינים תורניים והיסטוריים רבים.
רבי אליהו לנדא (תרל"ג-תש"ו), דור רביעי להגר"א מווילנא. תלמיד חכם ועסקן ציבורי – ראה אודותיו בפריט 211.
כ 60 דף כתובים, רובם על שני צידי הדף. 15 ס"מ. מצב טוב מאד. כריכה קרועה.

כת"י של חיבור על התורה, איוב, מגילות והפטרות עפ"י ספר מדרש הביאור לרבי סעדיה בן דוד מחכמי תימן הקדמונים. [נעתק שנת תר"ץ בערך, 1930].
ערבית-יהודית. כתיבה נאה של סופר ומעתיק תימני. על כת"י זה נעשתה עבודת תרגום, בעמודים רבים נכתב בין השורות התרגום לעברית בכת"י מאוחר (1960 בערך).
מצורפים דפים בכת"י מאוחר, של קטעים ערוכים מהספר בתרגומו העברי, שנכתבו לפני עשרות שנים.
בדף הכריכה האחורי שם בעלים: "אברהם אלנדף שו"ב שכונת התימנים".
מדרש הביאור, חיברו רבי סעדיה בן דוד אלדמארי ז"ל מחכמי תימן הקדמונים [חי בשנת ה'ר"א ליצירה (1441)]. מבנה הספר כספרי המדרשים של חכמי תימן, ליקוט מדרשי חז"ל כמו "ילקוט שמעוני" בתוספת ביאורים מהרב המלקט ורבותיו. הרבה ממדרשי חז"ל אלו אבד זכרם ממקורות אחרים ונותרו רק בספר הזה.
במקומות שונים נרשמו ע"י המתרגמים והעורכים, סימני מחיקה לציטוטי שמות ותוארי כבוד, לדוגמא בסוף פרשת מסעי נרשם קו למחיקה על המילים: "וקאל הרב נתנאל בן ישעייהו אלנאקל מן מדרש הביאור להרב הגדול רבינו סעדיה בן דוד עליהם אלסאלם" [=ואמר הרב נתנאל... לאמור מן מדרש הביאור להרב ... סעדיה ... עליהם השלום], יתכן, שהמחיקות נועדו לסלק את הוספות המעתיקים שהזכירו פעמים רבות את שמו של המחבר רבי סעדיה ואת שם המעתיק רבי נתנאל בתוך דברי החיבור.
746 עמ', 27 ס"מ. מצב טוב מאד. כריכת עור מעוטרת בסגנון תימני, משופשפת ומעט קרועה.
+ 17 דף מצורפים של תרגום לעברית, מצב טוב בינוני.