תשובה ארוכה בסוגיות מדיני חושן משפט, מרבי חיים סתהון רבה של צפת, שנשלחה לרבי משה קליערס רב האשכנזים בטבריה. צפת, תרע"ח 1918.
בשולי התשובה מזכיר הכותב דיני ממונות שהיו בין כולל דרוהביטש בצפת לבין רבי דוד סג"ל.
רבי חיים סתהון (אוצר הרבנים 6100). רבה של צפת, בעל "ארץ חיים", בנו של רבי מנשה סתהון רבה של ארם צובה וצפת. נולד תרל"א. התייתם בגיל חמש, ואמו שהיתה מבנות עדת האשכנזים נישאה בשנית לר' יצחק יעקב סוליצער, שגידלו כבן. - ראה חומר מצורף.
התשובה כתובה בכת"י אשכנזי מובהק. (לכאורה זו כתיבת ידי מעתיק. אך יתכן כי נכתבה ע"י רבי חיים בעצמו, שלמד בתלמוד תורה של האשכנזים והיה כותב בדרך כלל בכתב רש"י ולא בכתב מזרחי של חצי קולמוס).
לפי הרשום ברוב ספרי התולדות, רבי חיים נפטר באמצע ימי מלחמת העולם הראשונה, ו' אייר תרע"ו, אך התשובה שלפנינו תאריך כתיבתה הוא ו' אדר תרע"ח, והדבר צריך בירור. [ואכן, לפי י' הראל, ספרי אר"ץ, ירושלים תשנ"ז, עמ' 408: נפטר בשנת תרע"ח].
4 עמ'. 27 ס"מ. מצב בינוני, חוסרים בפינות הימניות עם חסרון במילים בודדות מהטקסט.

1. מכתב תשובה מרבי אהרן בן שמעון מצפת, על דין תורה עם לייבש ברומפלד שפתח בית חרושת בחצר הסמוכה למקום "המקובל איש מפי איש" שהוא ביתו של מרן ה"בית יוסף". 8 עמודים.
2. מכתב לרבי ישועה פלאגי מרבני צפת, מאיש עני שחיפש את מזלו בירושלים, הכותב מבקש מהרב שיאמר לאשתו שתמכור את כל חפצי ביתם ותעבור עם הילדים לירושלים. היות שהוא יודע שהכסף שתקבל בתמורה לחפצי ביתם לא יספיק להוצאות הדרך [!], מבקש שקופת הצדקה תשלים לה את הסכום הדרוש. חשון תרצ"ז .
3. מכתב שליחות לשד"ר במצרים. תרצ"א (1931). 2 דף, בחתימות רבני העיר צפת: רבי ישועה פאלאגי, רבי רפאל מנשה ענתבי, רבי שלמה הלוי, רבי עזרא חיים הכהן ועוד.
סה"כ 3 פריטים, גודל ומצב משתנה.

כתב שליחות לשד"ר בעיר יאנינה (יוון) מרבני עיה"ק חברון. תרפ"א (1921).
"משנת תרס"ט לא דרך אצלכם שליח כולל חברון", בהמשך מסופר על הפסקת הסיוע מכל הארצות בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חתימות וחותמות הרבנים חכמי הספרדים: רבי סלימאן מנחם מני, רב ראשי. רבי רבינו מאיר פראנקו. רבי מאיר שמואל קאסטיל. רבי רבינו חנוך חסון.
רבי סלימאן מנחם מאני (תר"י-תרפ"ד) נולד בבגדד לאביו רבי אליהו מני בעל "שיח יצחק". חתן רבי משה פירירה. חבר בית דינו של ה"שדי חמד" וממלא מקומו ברבנות חברון.
רבי רבינו מאיר פראנקו (תרכ"ו-תרצ"א), יד ימינו ונאמנו של ה"שדי חמד" ומדייני בית דינו. כיהן כרב העדה בחברון. מדברי תורתו נדפסו בספרו של אביו "שערי רחמים" ובקבצי "תורה מציון" וב"המאסף".
רבי מאיר שמואל קאשטיל, נולד תר"ך בחברון. חבר בית דינו של ה"שדי חמד" נרצח בפרעות תרפ"ט, הי"ד.
רבי רבינו חנוך חסון, נולד בחברון תרכ"ז, נרצח בפרעות תרפ"ט הוא ואשתו, הי"ד, את כתביו וחידושי תורתו שרפו הפורעים.
2 דף, 27 ס"מ. מצב בינוני, הדפים קרועים בקפלים, ללא חסרון טקסט.