שלושה ספרים מדפוסי שנות הש', כרוכים יחד:
* ספר דבק טוב, ביאור על פירוש רש"י על התורה, מאת רבי שמעון אושנבורג הלוי. ונציה, שמ"ח [1588]. דפוס זואן דיגארה. מהדורה ראשונה. קולופון בעמוד האחרון: "נגמר הספר... בחדש אב טו"ב ימים, ובאותה שעה הלך החכם המחבר לארץ ישראל... ה' יצליח דרכו אמן". בדף כח/2 איור סולם יעקב. בדף קיג/1 מפת ארץ ישראל (לא נרשמה בקטלוג ווינטראוב).
* שאלות ותשובות שארית יוסף, מאת רבי יוסף כ"ץ. קראקא, [ש"נ 1590]. דפוס יצחק פרוסטיץ
* שאלות ותשובות רבנו נסים גירונדי (הר"ן). [רומא, ש"ה-ש"ו 1545-1546. דפוס יצחק בן עמנואל דלטאש ובנימן בן יוסף מארניינו ומאשטרו אנטוניאו בלאדאו ובביתו]. בשער הראשון חתימות ורישומי בעלות: "משה פלצבורג", "שייך לכמוהר"ר ליב...", בסוף ספר דבק טוב רישום בעלות שהכרך ("כרכא דכולא בי'") שייך ל"זקני התורני המופלא כ"ה מאיר פאלסבורק שליט"א". רישומים נוספים ("שייך להאלף והקצין... מאיר יצ"ו מעיר פאלצבורג") בדפים הריקים שבסוף הכרך. ‬‬‬‬‬‬‬‬
שלושה ספרים כרוכים יחד. ספר דבק טוב: קלא דף (שלם). שו"ת שארית יוסף: חסר בסופו. צב; כח דף (בדפים כב-כג בספירה השניה - קרעים גדולים עם פגיעה בטקסט). במקור: צב; לב דף. שו"ת הר"ן: ג-קעג, [33] עמ'. חסר דף השער (במקור: קעג, [33] עמ'). 18.5 ס"מ. רוב הדפים במצב טוב, ומספר דפים במצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. מספר דפים עם כתמים כהים במיוחד. קרעים עם פגיעה בטקסט במספר דפים, משוקמים בהוספת נייר. כריכה ישנה, פגומה.

שלושה ספרים שנדפסו בקראקא, בדפוס יצחק פרוסטיץ, כרוכים יחד בכריכה עתיקה מקורית:
* ספר תולעת יעקב, פירוש על התפילות "בארבעה פנים: פשט, רמז, דין וסוד", מאת המקובל רבי מאיר אבן גבאי. קראקא, [שמ"א 1581]. מהדורה שניה.
* ספר פרקי אבות, עם פירוש "מנחה חדשה" מאת רבי יחיאל בר ידידיה "המכונה מיכל מארפטשיק". קראקא, [של"ו? 1576?].
* ספר תורת החטאת, לרבינו משה איסרליש - הרמ"א. [קראקא, של"ז 1577]. מהדורה שניה.
בדף המגן שלפני השער רישום בעלות שהספר שייך לרבי אהרן דוד דייטש אב"ד דיארמוט (באלאשא דיארמוט Balassagyarmat, הונגריה) בעל "גורן דוד". בשער הראשון והשני חתימות של רבי "יששכר בער בלא"א יודא ליב ייטלש". בספר "תורת החטאת" הגהות בכתיבה אשכנזית מתקופת ההדפסה, כולן העתקות מלוח התיקונים שנדפס בסוף הספר.
שלושה ספרים כרוכים יחד. ספר תולעת יעקב: פד דף (שלם). ספר פרקי אבות: פד דף (שלם). ספר תורת החטאת: ב-ג, [ה]-פד; א-טז, יח-יט, [1] דף (במקור: פד, יט, [1] דף. חסרים: דף השער, דף ד בספירה הראשונה, ודף יז בספירה השניה). 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרעים בדף השער הראשון. דף שער זה והדף שלפניו מנותקים. כתמים ובלאי. קרעים משוקמים במספר דפים. כריכה מקורית עתיקה [עץ בחיפוי קלף], מנותקת חלקית, עם נקבי עש, קרעים ופגמים, שרידי אבזמים.

לשון הזהב, והוא ביאור מאמרי רז"ל ממדר[ש] ת[ה]לים, מאת רבי ידעיה הפניני. ונציה, שנ"ט [1599]. דפוס דניאל זאניטי. מהדורה ראשונה.
לביאור של רבי ידעיה הפניני נוספו גם "ביאור לקצת מזמורים" מרבי יוסף טאיטאצאק ו"תוכחה להר"מ ן' עזרא ז"ל" (למעשה היא "בקשה", והיא חלקה הראשון של תפילה לעשרת ימי תשובה מאת רבי יהודה הלוי).
בדף הפורזץ הקדשה מליצית משנת תרצ"ט לרבי משה מרדכי דושינסקי [אחיו של מהרי"ץ דושינסקי] מאת רבי "מנחם מענדל עקשטיין". חתימות מחוקות ורישום צנזורה בדף השער. הגהות במספר דפים.
יו, י דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קצהו העליון של השער נחתך מעט, ללא פגיעה. חיזוקי נייר בשולי חלק מן הדפים. שני דפים מנותקים. כריכה חדשה.

ספר מזבח הזהב, סדר פיטום הקטורת ותחינות להצלה ממגפות. עם חיבור הלכתי, דרשני וקבלי על עניני הקטורת וסגולותיה. מאת רבי שלמה בן רבי מרדכי ממזריטש, תלמיד המהרש"ל. בזל, שס"ב [1602]. מהדורה ראשונה. דפוס קונרד וואלדקירך. שער מאויר בדמויות מלאכים ותינוקות.
הסכמות מעניינות מגדולי דורו: רבי מרדכי יפה בעל הלבושים; רבי אפרים מלונטשיץ בעל "עוללות אפרים" [הכותב על סגולת הספר "להיותו נעשה להציל ממות בעת המגפה"]; רבי משה בן ר' אברהם בעל "מטה משה"; רבי יושע ואלק כהן בעל הסמ"ע; רבי ישעיה הורוויץ בעל השל"ה הקדוש; ורבי יודה ליווא [איילנבורג] בעל "מנחת יהודה".
חתימות עתיקות שונות [מהערים ברודא והעלישוי במאה ה-17]: במרכז השער חתימה מהתאריך ט"ו בשבט תנ"ה (1695) של "הקטן ישראל סג"ל מוינא - פה ברודא".
הגאון רבי ישראל סגל מוינה (נפטר תס"ו 1706), רב העיר ברודא (אונגריש-בראד, מורביה), בשנים תמ"ח-תנ"ו בקירוב (1688-1696). תלמידו המובהק של ה"שער אפרים" מווילנא, שהתגורר בוינה בשנים תכ"ג-תכ"ו, בביתו של אביו הנגיד רבי יעקב קאפל סג"ל פרענקיל מוינה, אשר כלכל בביתו כמה מגדולי הדור ובנה את בית המדרש בעיר וינה. ה"שער אפרים" כיהן שם כראש ישיבה עד שנת תכ"ו, בה התקבל לרב באובן-ישן (בודפסט). [שמותיהם של האב ושל בנו מוזכרים בהקדמת בן המחבר לשו"ת שער אפרים: "...עד שנתקבל לק"ק ווינא בבית מחותנו הראש והקצין הנדיב המפורטים הגביר המרומם כהר"ר קאפיל הלוי ז"ל ועם בנו הקצין הנדיב, על נדיבתו יקום, בכל עת צדקה עושה, תורה וגדולה במקום אחד, הרב המובהק כמהור"ר ישראל הלוי נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק ברודא יע"א, ועם שאר בעלי תריסין השמיע תורתו..."]. רבי ישראל היה דודה של אשת ה"חכם צבי" (אביו רבי קאפיל הלוי היה חותנו של הגאון הנודע רבי זלמן מירליש חותנו של ה"חכם צבי"). רבי ישראל סג"ל היה מקובל גדול, ובשנת תנ"ו הסכים על ספר הקבלה "ויקהל משה". לפני העיר ברודא כיהן כרב בעיר העלישוי בשנים ת"מ-תמ"ח. לאחר שעזב את ברודא [בשנת תנ"ה-תנ"ו בערך] כיהן תקופת מה ברבנות העיר פינסק, ואח"כ חזר למדינת ווירצבורג, בה כיהן כרב המדינה (כשהוא עצמו התגורר בקהילת הרצפלד). בנו רבי שמעון סג"ל מילא את מקומו ברבנות ווירצבורג, ובנו רבי ישכר בערמן סג"ל היה אב"ד קיצינגען.
בראש השער חתימת "הק' מרדכי ח[ז]ן פה העלישוי"; מעבר לשער רישום בעלות: "זה הספר קניתי מהאלוף מוהר"ר אברהם דיין דק"ק ברודא / הקטן מרדכי דוד בן הרב מו"ה פסח זצ"ל מפרוסטיץ"; רישום נוסף: "שאולה היא בידי מן התורני המופלג מהור"ר מרדכי המבורג".
מעניין לצטט את דברי המחבר בשער ה' (דף יב/1), אודות חשיבות לימוד הגמרא יותר מלימוד המקרא: "...כן גם התשועה האמיתית העתידה לבוא במפלת גוג לא תהיה כי אם על ידי זכות לימוד התלמוד, שהוא מביא לידי טהרה ופרישות וחסידות, מה שאין כן בשאר לימודים כגון המקרא שאינו מביא אפילו להיות צדיק, כי אי אפשר לעמוד על עיקר תורתינו הקדושה שהיא התורה שבכתב, כי אם על ידי תורה שבעל פה שהיא פירושה. אפילו מעט מן התלמוד יספיק יותר להביא לידי יראת שמים, משאר לימודים הרבה...".
מד דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות. שיקום קל בשולי דף השער. כריכה לא מקורית.