מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן, ושלשה מסמכים שבשניים מהן מופיעה חתימת יד קדשו.
* מכתב (כ-24 שורות) בכתב ידו וחתימתו. בית חלקיה, [תשכ"ב 1962]. נשלח למקסיקו אל אחד מגדולי מקורביו ששהה שם במסע שליחות. בתוך הדברים כותב לו האדמו"ר דברי חיזוק ואמונה: "...והשי"ת יעזור שיפתחו לך שערי הצלחה, כי הכל בחשבון ובהשגחה על כל פסיעה ופסיעה, ומבואר בזוה"ק כשאדם הוא בדרך אז הוא בהשתתפות השכינה הקדושה, כשאינו מגרשה ח"ו בעוונותיו, וכשאדם זוכה לזה אז זוכה לכל מיני ישועות והצלחות...". בסיום המכתב מסיים האדמו"ר בברכת שנה טובה: "...ובהיות שימים הקדושים ר"ה ויו"כ מתקרבים ובאים יעזור ה' שנזכה לתשובה שלמה, ותחל שנה וברכותיה".
* שלשה מסמכים בעניני "קרן גמילות חסדים - אהבת חסד - ע"ש אברהם אהרן פרנקל": שטר צוואה של ר' אברהם אהרן פרנקל, פרוטוקול ישיבת הועד ומכתב הסכם. ירושלים, תשכ"א [1961]. בכל המסמכים חתימות ר' אברהם אהרן פרנקל, ובשני האחרונים חתימות חברי הועד ובראשם חתימות-יד קדשו של האדמו"ר רבי "אברהם יצחק קאהן".
האדמו"ר הקדוש מ"תולדות אהרן" - רבי אברהם יצחק קאהן בעל "דברי אמונה" (תרע"ד-תשנ"ז), מצאצאי רבי אברהם יצחק בן רבי שמואל העליר רבה של צפת. נולד בעיר צפת בשנת תרע"ד, ובשנת תרע"ח היגרו הוריו ומשפחתו לעיר סיגעט. תלמיד האדמו"ר רבי יואל טיטלבוים בישיבת סאטמר, שם התקרב לחבורתו הקדושה של חותנו רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים", שעסקו בעבודת ה' טהורה. לאחר פטירת חותנו בשנת תש"ז, נתמנה לאדמו"ר מ"תולדות אהרן" - חסידות חדשה שהפכה בהנהגתו להיות מהקהילות המובילות והדומיננטיות בירושלים - בהנהגות החסידות, ההתבדלות מהציונות ומלחמות הדת בירושלים. לאחר פטירתו נתמנו בניו הקדושים שליט"א לאדמו"רים לקהילות הקודש: "תולדות אהרן", "תולדות אברהם יצחק", ו"מבקשי אמונה".
אגרת אויר + 4 דף מודפסים במכונת כתיבה. גודל משתנה. מצב טוב.

ארכיון עשרות מכתבים ודפים עם הוספות בכתב-ידו של המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ. [תל אביב, תשל"א-תשל"ז 1971-1977].
נשלחו אל ידידו המקובל רבי יוסף וינשטוק, מגדולי תלמידי בעל "הסולם" וממפיצי משנתו. המכתבים מכילים תוכן חשוב של רעיונות וגילויים קבליים, ביאורים בספר הזוהר ובתורת הסוד, מאמרי חסידות ודברי תורה, סיפורים ושמועות בשם גדולי החסידות, בעיקר מאדמו"רי בעלז ומבעל "הסולם". באחד המכתבים הוא כותב על כוחו הגדול של מורם ורבם "בעל הסולם" להשפיע ישועות בעולם גם לאחר פטירתו מהעוה"ז: "...מרן בעל הסולם זכר צדיק לברכה... והצדיק הזה אם מדברים ממנו, שומע ויודע הכל, וכאשר רוצה להתפלל הוא מתפלל... צריכים להאמין כי אדם שהיה דבק בתורה בטהרה ובקדושה כוחו רב מאד להשפיע... הצדיק שעסק בתורה ובמצוות למעלה מן השכל - אז כוחו יפה להשפיע כאן, גם כאשר התרחק מעוה"ז - כן אמר הרבי מבעלז רבינו ישכר דוב זצללה"ה".
חלק מהמכתבים עוסקים בעניני הדפסת ספריו של רבי יוסף וינשטוק, ובהדפסת כתביו של רבי יהודה זאב עצמו.
המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ (תרפ"ב-תש"ע), תלמיד "בעל הסולם", ומצדיקי הדור הנסתרים. גאון מופלא בתורה, בנגלה ובנסתר. מכּתביו נדפסו הספרים: "קול יהודה בעל הכתבים", "וזאת ליהודה", "יזל מים מדליו", "אור לוי זיו יהודה", ועוד. נולד בעיירה סאטמר, למד אצל האדמו"ר רבי יואל מסאטמר ואצל רבי יהודה רוזנר אב"ד סעקעלהיד בעל "אמרי יהודה". עלה ארצה לאחר שניצול ממחנות השמדה באירופה, ובעצת החזו"א עבד בלילות בסלילת כבישים והתגורר לבדו בחדר בודד בעיר תל אביב. בארץ הצטרף לחבורת המקובלים תלמידי האדמו"ר רבי יהודה ליב אשלג "בעל הסולם", רבי יהודה צבי ברנדויין, רבי משה יאיר וינשטוק ורבי יוסף וינשטוק. בניגוד אליהם, נותר אלמוני במשך שנים רבות, אך עמד בקשרים הדוקים עם גדולי הדור, רבנים ואדמו"רים, כגון האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג, ועוד. אלה העריכוהו מאד והיו שהחשיבוהו כאחד מל"ו הצדיקים הנסתרים. שנים רבות הצליח להסתיר את גדולתו, אך בשנותיו האחרונות לאחר שעבר להתגורר אצל מקורביו בבני ברק, התפרסמו סביבו סיפורי מופתים רבים ורבים שיחרו לפתחו לברכה וישועה.
כ-60 פריטים, הכוללים כ-46 מכתבים חתומים (23 גלויות דואר; 23 מכתבים ארוכים חתומים); למעלה מ-12 דפים מודפסים במכונת כתיבה, בחלקם הוספות בכתב יד וב-3 מהם חתימות רבי "יודא זאב". גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.