הלכות רב אלפס, חלק ראשון (מסכת ברכות, הלכות קטנות וסדר מועד), עם כל המפרשים. סביוניטה, [שי"ד 1554]. דפוס טוביה פואה.
עותק עם הגהות רבות בכתב-יד מכמה כותבים מתקופות שונות. העותק של הגאון רבי שלמה הירשל-ברלין אב"ד לונדון. חתימות החסיד רבי יצחק זעליג פרנקל [מזגירז'], ורישום לידה בכתב-ידו על לידת בתו יוכבד בשנת תקצ"ט [לימים, אשת האדמו"ר רבי ישראל מקוצק-פילוב, ואמו של האדמו"ר רבי יצחק זליג מסוקולוב].
* ציונים, הוספות ותיקונים בספר המרדכי, בכתב-יד אשכנזי עתיק [שנות הש']. תוכנן של חלק מהגהות אלו נדפסו בש"ס וילנא בשם "הגהות ממרדכי ישן", וחלקן לא באו בדפוס [חלק מהגהות אלו מקורם בספר "מרדכי של אושטריך", שנדפס לאחרונה במהדורת ספר המרדכי בהוצאת "מכון ירושלים". ראה לדוגמה: דף שיט/1].
* חתימת בעלים בכת"י עתיק [המאה ה-18 בקירוב]: "מאיר בן ר' איצק ז"ל". הגהות נוספות בכתב-יד מכמה כותבים. הגהות למדניות רבות בכתב-יד אשכנזי [שנות הת"ק, מפנה המאות ה-18 וה-19 בקירוב], יתכן שנכתבו ע"י רבי שלמה הירשל אב"ד לונדון שהספר היה בבעלותו [כמעט ולא מצויים כתבי-ידו של רבי שלמה הירשל, להשוואה].
* בדפים הראשונים חתימות ורישומים מאת רבי דוד טעבלי ברלין (נפטר תרי"ב, ראה עליו חומר מצורף), הכותב שהספר שייך לאביו רבי שלמה הירשל אב"ד לונדון: "שייך לכבוד אדאמו"ר [אדוני אבי מורי ורבי] הרב האי גאון הגדול המפורס'[ם] ערוגת הבשם"; "דוד הק' טעבלי בן הרב האי גאון הגדול המפורס'[ם] מוה"ר שלמה אבד"ק לונדון יע"א"; "דוד הוא הקטן טעבלי בהרב הגאון מוה"ר שלמה אבד"ק לונדון והמדינה יע"א"; "David Solomon Hirschel".
הגאון רבי שלמה הירשל-ברלין (תקכ"א-תר"ג) אב"ד פרנצלוי (פולין) ולונדון, בנו של רבי צבי הירש אב"ד ברלין ונינו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל "חכם צבי". כיהן על מקום אביו כרבה של הקהילה האשכנזית בלונדון ומדינת אנגליה, משנת תקס"ב (1802) עד פטירתו בשנת תר"ג (1842). כל צאצאיו נישאו למשפחות המיוחסות שבישראל, ועברו לגור בפולין עפ"י הוראתו מטעם הכמוס שלא יגורו באנגליה (כלילת יופי, דף קלד-קלה).
* חתימות בעלים בדפים הראשונים: "הק' יצחק זעליג פרענקל מלוטועמירסק" (חתום גם באותיות לטיניות) - רבי יצחק זליג פרנקל מלוטמירסק וזגירז' (נפטר תרכ"ב). חסיד נלהב של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק (תקמ"ז-תרי"ט), וחותנו של נכדו האדמו"ר רבי ישראל מקוצק-פילוב (תקצ"ח-תרס"ו). האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק אמר עליו "זעליג איז א שיינער מענטש" [בתרגום חופשי מיידיש: "זליג הינו אדם של צורה"], והאדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור בעל "חידושי הרי"ם" (תקנ"ט-תרכ"ו) אמר עליו "זעליג איז א למדן און א חכם און א גיטער" [=זליג הינו גם למדן, גם חכם וגם איש טוב-לב] (ראה חומר מצורף).
בדף הריק שלפני דף רסה מופיע רישום בכתב-ידו של רבי זליג, על לידת "בתי יוכבד" בעיר זגירז' בחודש תשרי שנת תקצ"ט (1838). בתו זאת נישאה לימים להאדמו"ר רבי ישראל מקוצק-פילוב הנ"ל. הרבנית יוכבד נפטרה בצעירותה, אך ארבעת בניה נודעו לאדמו"רים חשובים בפולין: רבי משה מרדכי מפילוב בעל "מדרש משה", רבי צבי הירש מלוקוב בעל "עטרת צבי", רבי יצחק זליג מסוקולוב בעל "שארית יצחק", ורבי אברהם יוסף מקוצק.
רישום נוסף בכתב-ידו של רבי זליג, על לידת בתו "זלאטע" בעשרה בטבת תקצ"ז (1836), בעיר זגירז' - לימים אשת רבי אברהם הירש גליקסמן [ראה תולדותיו בספר "תפארת אדם"]. רישום לידה נוסף משנת תרמ"ט (1889), לילדה בשם "יוכבד" ממשפחת פרנקל.
צח, צז-קע, [1], קע-רכה, [1], רכה-רכט, [1], רכז-רסז, [1], רסה-תי דף. ספירת דפים משובשת. 39 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות ומעט סימני עובש. בלאי וקרעים. שיקומים בהדבקת נייר בדפים הראשונים. חלק מההגהות מעט קצוצות. הגהות רבות שנמחקו בהעברת קולמוס ע"י הכותב עצמו. כריכת עור עתיקה ומעוטרת. פגמים חסרים בשדרת הכריכה.
מהדורה זו של רב אלפס יצאה בעת גזירת ספרי הקודש באיטליה, שהחלה בשריפת התלמוד ברומא בראש השנה שנת שי"ד (1553). באותן שנים נאסרו לימוד והדפסת התלמוד, אך ספרי הרי"ף הותרו בשימוש. עקב כך היה עיקר לימודם של חכמי איטליה באותן שנים, בספרי הרי"ף, כשעליהם ניסו לשחזר את דברי חכמי התלמוד, עפ"י ספרי הראשונים ומקורות שונים. כך הפכה מהדורה זו למהדורה חשובה ושימושית במיוחד (על גזירת ספרי הקודש באיטליה, ראה: מבוא לחידושי רבי משה קאזיס, מכון ירושלים, תשמ"ח; א' יערי, שריפת התלמוד באיטליה; מ' בניהו, הדפוס העברי בקרימונה; ועוד).

משנה תורה להרמב"ם, סט שלם בארבעה כרכים. אמשטרדם, שנת מכת"ב [תס"ב-תס"ג 1702-1703]. המהדורה המוגהת ביותר של ספרי הרמב"ם, מהדורת-אם לרוב המהדורות שבאו אחריה. בכרך הראשון שער נוסף, מאויר בפיתוח נחושת. בשניים מהכרכים, לוחות איורים להלכות שבת, סוכה, קידושי החודש וכלאים.
כחמישים הגהות בכתב-יד משני כותבים [גרמניה?, המאה ה-19 בקירוב]. רוב ההגהות קצרות. למעלה מ-10 הגהות ארוכות ולמדניות. מספר הגהות חתומות (בכת"י זעיר): "שמחה הלוי" (כרך א' דף רח/ב) או "שמחה" (כרך ג' דפים סט/ב, קכא/א, שסד/ב) - יתכן שההגהות הנ"ל הנם מרבי שמחה במברגר (תקצ"ב-תרנ"ח, אוצר הרבנים 19696) אב"ד אשפנבורג, בעל "שערי שמחה" "עבודת הלויים" ועוד ספרים, בנו של הרב מווירצבורג - רבי יצחק דוב במברגר.
4 כרכים: [9], [2] לוחות איורים - "צורות השייכות להלכות שבת וסוכה וקידוש החודש", שכז, [4] דף; [2], רכז, [4] דף; [1], [1] לוח איורים - "צורות מכלאי זרעים וכלאי הכרם", שסח, [9] דף; [1], שט, [13] דף.
38 ס"מ. נייר איכותי. מצב כללי טוב. מעט בלאי וכתמים. בכרך הראשון נקבי עש זעירים בשני השערים. בכרך השני נקבי עש בודדים בשולי הדפים באמצע-הספר. כריכות חדשות, משופשפות.
דפי לוחות האיורים נכרכו בעותק זה בראשי הכרכים (דפים [10]-[11] בכרך א' - ודף [2] בכרך ג'), על אף שהמדפיסים ציינו בפנים שהם נמצאים בסוף הספר: "עיין בסוף הספר ציור...", "עיין בסוף הספר בצורה...". ידועים עותקים אחרים, שהאיורים נכרכו בהם באמצע או בסוף הכרכים.

ספר אשלי רברבי, שלחן ערוך יורה דעה. פיורדא, [תקי"ט 1759].
הגהות למדניות רבות (למעלה מ-100 הגהות), בכתב-יד אשכנזי [שנות הת"ק המאה ה-18/19 בקירוב]. רוב ההגהות קצוצות, וחלקן פגומות ודהויות.
הכותב לא מזוהה. לפי בדיקת תוכן ההגהות נראה כי היה לו קשר לעיר פראג. הוא מזכיר בכמה מקומות את המנהג בפראג (למשל בדף ל/1). הוא מביא דברים מספר דגול מרבבה "שחיבר הגאון רבינו יחזקאל --- דק"ק פראג" (דף ג/1 וראה בדף י/2). בהגהותיו הוא מביא רבות מספר "כרתי ופלתי" ודן בדבריו, באחת ההגהות (דף נו/2) הוא מציין למה שכתב בגליון ספר "כו"פ [=כרתי ופלתי] דבבי מדרשא בפראג". בהגהה בדף מז/2 הוא מביא מדברי הכרתי ופלתי ומוסיף: "וכ"פ [וכן פסק] ר"ש... אב"ד דפרנקפורט זצ"ל". בהגהה בדף לג/1 הוא מזכיר מנהג בדיני סירכא ש"נוהגין כמה... אנשי מע[שה]... בפראג".
חתימות בעלים שונות. בראש דף השער חתימה קצוצה: "מגן הוא לכל [החותם בו...] מקק"ק [מק"ק קראקא?] לע"ע פה בראסלו.."; חתימה בתוך השער: "דוד טעבל קאוואניץ"; חתימות בכותרת של דפים ה, מ, ר, רה: "אברהם מעסטיץ"; חתימות נוספות, חלקן פגומות ודהויות.
[2], ב-שנב, [2] דף. דף א חסר. 32 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. פגעי בלאי, רטיבות ועובש. קרעים. כתמים רבים. דף השער עם קרעים ופגמים. במספר דפים נחתכו השוליים התחתונות עם פגיעה בטקסט. כריכת עור, קרועה ופגומה, ללא שדרה.

ספר בן פרת יוסף, ביאורים ודרושים על ההפטרות, מאת רבי יוסף העס מדייני פיורדא, אב"ד קאסעל ומדינות העסין. פיורדא, תקנ"ו [1796].
בגליונות הספר עשרות הגהות ארוכות, עם תוכן למדני, בכתב ידו וחתימותיו של רבי חיים דישפעק מהעיר העכינגן (Hechingen), חלקן עם תיארוך זמן כתיבתן [בשנות התק"פ-תק"צ].
בדף לפני השער הקדשה עצמית בכתב ידו וחתימתו של רבי חיים דישפעק שקיבל את הספר בפיורדא בחורף תקנ"ו, מאת רבי איצק העס [בן המחבר]. בעמוד מול השער רישום חתום מאת רבי אלחנן דוב בן ר' יעקב יהודה, שקנה את הספר במכירת העזבון של "אדמ"ו הרב הגאון הגדול והמפורסם" רבי חיים דישפעק, ונתנו מתנה "לאדמ"ו מהור"ר ברוך שטארסבורגער מק"ק רעקזינגען" (Rexingen). בשער חתימתו של רבי ברוך שטרסבורגר הנ"ל: "ה' ברוך בן כהר"ר יעקב [צבי]".
הגאון רבי חיים (בן רבי משה) דישפעק, מגדולי חכמי "בית המדרש הגדול" (הקלויז) בעיר הכינגן. מתלמידי רבי וולף המבורג בישיבת פיורדא. בספר המצרף (סימנים כז-לב) מובאת התכתבות משנת תקע"ח (1818) בינו לבין רבי משה קוניץ, בה מזכיר רבי חיים דישפעק את דרשותיו ברבים ואת התכתבויותיו הרבות בהלכה עם רבי אלעזר פלקלש מפראג בעל "תשובה מאהבה", ש"הראה לי אהבה מגולה במכתביו".
[2], קמב דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכת עור בלויה.

סט שלם של חמשה חומשי תורה, עם פירוש "נתינה לגר" על תרגום אונקלוס, מאת רבי נתן אדלר רבה של לונדון, ופירושי רש"י, רמב"ן, רשב"ם, ספורנו ואבן עזרא. עם תפילות לשבת. ווילנא, תרל"ו 1875-1876. מהדורה שניה.
בשולי הדפים הגהות רבות, קצרות וארוכות, בכתב ידו של הגאון מלומז'ה רבי יהודה ליב גארדין. רוב ההערות הם על פירוש הרמב"ן. במקומות רבים מופיעים ציונים ואזכורים לחידושים והגהות שכתב במקומות אחרים: "מש"כ עה"ג" [מה שכתבתי על הגליון, של ספרים שונים: משניות, גמרא ועוד], "בחידושי", "בקונטרס הדרושים", "בקונטרסי" ו"בדרושי", תוך ציון למספר הסימן בקונטרס הדרושים (רוב ההגהות הקצרות הן ציונים למס' הדרוש בכתבי ידו).
הגאון הנודע רבי יהודה ליב גארדין (תרי"ג-תרפ"ה), מגדולי גאוני ליטא. אב"ד אגוסטוב, אוסטרוב, לומז'ה ושיקאגו. מספריו: "דברי יהודה", "תשובות יהודה" ו"דגלי יהודה". ראה אודותיו בפריט הקודם (ראה מאמר אודותיו, ישורון, ג', אלול תשנ"ז, עמ' תרמט-תרעח).
5 כרכים, 22 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני. כרך בראשית במצב בינוני-גרוע. פגעי בלאי וקרעים. כתמים. חלק מההגהות בכת"י קצוצות. בכרך ויקרא אין הגהות בכת"י. בכרכי שמות, במדבר ודברים: חסרים דפים בסוף התפילות לשבת. כריכות זהות עם שדרת בד, פגומות (הכריכות לא מקוריות).