דמויות יהודיות בטורקיה, שני תחריטים. [צרפת, המאה ה-17].
1. Medecin Juif [רופא יהודי], דיוקן משה המון (Moses Hamon), רופאו של הסולטן סולימאן הראשון.
דף 21.5X33.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. שני קרעים קלים בשוליים העליונים של הדף. רצועת נייר מודבקת לאורך השוליים הימניים של הדף (בגב הדף). נקב קטן בסמוך לפינה השמאלית העליונה של התחריט.
2. Merchant Juif [סוחר יהודי], תחריט המתאר סוחר יהודי בלבוש אופייני ליהודי טורקיה.
דף 22X33.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע בשוליים הימניים של הדף וקרע חסר בפינה הימנית העליונה. נקב קטן בפינה השמאלית העליונה של הדף. שאריות הדבקת נייר בשוליים הימניים של הדף (בגב הדף).
שני התחריטים הופיעו במקור בספרו של הגיאוגרף הצרפתי Nicolas de Nicolay י(1517-1583), י"Les Quatre Premiers Livres Des Navigations… Orientales" (ליון, 1568). התחריטים שלפנינו הנם, כפי הנראה, מתוך הספר "L'Histoire de la decadence de l'Empire grec et établissement de celuy des Turcs" (פריז, 1662).

Piazza Giudia [כיכר היהודים], תחריט מאת Giuseppe Vasi. [רומא, 1752].
תחריט המתאר את הגטו היהודי ברומא ואת תושביו. תחתיו מופיע "מקרא" למספר מבנים ורחובות המסומנים במספרים על-גבי התחריט (שער הגטו, הגרדום, "בניין עם כתובת עתיקה" [Casa di Lorenzo Manilio], ועוד).
מתוך הספר "Delle Magnificenze di Roma antica e moderna ", כרך II (רומא, 1752).
תחריט 30X21 ס"מ, דף 42.5X29.5 ס"מ. כתמי חלודה רבים בשולי הדף וכתם רטיבות בשוליים השמאליים. קמטים וקרעים קלים בשוליים.

תמונת רבי מאיר נייפלד (נויפלד) מפוזן. ניו-ג'רזי, ארצות הברית, [1860-1880 בקירוב].
"צורת איש חי ורב פעלים, ת"ח וחרוץ מופלא ומיטיב לאומללים יומם ולילה בל ינוח היות משכיל לדל ומליץ לנכה רוח, הרב הצדיק המפורסם לשם ולתהלה, כמו"ה מאיר נייפעלד זצ"ל".
רפרודוקציה של איור המציג את דיוקנו של רבי מאיר נויפעלד (Meyer Neufeld), מודבקת על לוח קרטון, של סטודיו לצילום Klugherz [Samuel] בפטרסון, ניו-ג'רזי. בצדו האחורי של הקרטון הקדשה חתומה בכתב יד, "Complement – from Nathan Barnert" - נתן ברנרט (1838-1927), איש-עסקים ופוליטיקאי יהודי יליד פוזן; היגר לארה"ב בשנת 1849, כיהן כראש עיריית פטרסון (ניו-ג'רזי), וייסד מספר מוסדות ציבור יהודיים בעירו.
רבי מאיר נייפלד (נויפלד - נפטר חורף תרי"ט בערך). גאון וצדיק מפורסם בדורו, מראשי הקהילה בפוזנא ונגידיה בזמן רבי עקיבא איגר ובנו רבי שלמה איגר. הקים בעיר מאפיית "מצות מכונה", אשר בפולמוס אודות "מצות מכונה" הובאה כראיה על ידי רבני דורו [בעל ה"שואל ומשיב" מביא את "הגאון מו"ה מאיר נייפעלד", בתור אחד מ"גאוני אשכנז ופרייסין", שיודעים את מעלות האפיה במכונה (שנות דור ודור, חלק א, עמ' תסב-תסד). רבי יוסף חיים קרא כותב עליו (במכתבו מחודש ניסן תרי"ט (1859) לבעל "חידושי הרי"מ", שנות דור ודור, א, עמ' תסח-תעח): "... וזה כחמשה עשר שנים אשר הובא גם הכלי הזה לק"ק פוזן, כי שם היה איש אחד ירא חטא עד להפליא, מגדולי החכמים וחסידיהם, הרב החריף הגדול מו"ה מאיר נייאפעלד ז"ל". במאמר שנדפס ב"המגיד", טבת תרי"ט (1858), כתב רבי יוסף חיים קרא: "... מי האיש אשר שמע את שמע תהלת צדקת הגאון החריף הצדיק המפורסם מו"ה מאיר נייפעלד בק"ק פוזנא, אשר הוא בעצמו היה הראשון... להכין שם בית אפיית המצות עם מאשינע גדולה ונפלאה..." (ראה מאמר הרב י' מונדשיין, זכור לאברהם, תשס"ג, עמ' תתמט-תתנד)]. רבי מאיר נייפלד עמד בקשרי שו"ת עם רבי משה יהודה ליב אב"ד קוטנא בעל "זית רענן" [ב"זית רענן", חלק ב', סימן ז', מופיעה "תשובה לרב מפורסם", ולפי עדות רבי חיים יעקב נפתלי זילברברג נכד המחבר, תשובה זו נשלחה לידידו רבי מאיר נייפלד]. הצדיק רבי אליהו גוטמכר אב"ד גריידיץ, שהיה מחותנו, מביא בספריו סיפורים והנהגות בשמו בתואר "מחותני הרב הצדיק".
תמונה: 26X28.5 ס"מ בקירוב, קרטון 35.5X27.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, הן על התמונה והן על הקרטון. שברים חסרים וקרעים בשולי הקרטון.