מהדורה ראשונה ושניה של ספר גלות יהודה:
* ספר גלות יהודה, מילון עברי-איטלקי על סדר התנ"ך ופרקי אבות. "והוא פשר דבר מכל מלה זרה או צריכה פתרון מכל העשרים וארבע שבמקרא", מאת רבי יהודה אריה ממודינא. ונציה, שע"ב 1612. דפוס Giacomo Sarzina. מהדורה ראשונה. 
[10], 111-114, 9-40, 42-43, 46-62, 64-105, [1], 103-110 דף. דפים 111-114 נכרכו שלא במקומם. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. דף שער משוקם בהדבקה על נייר חיזוק, עם פגיעה במסגרת השער העליונה. כריכה חדשה. תו ספר.
* ספר גלות יהודה. פדובה, ת' 1640. כולל ספר פי אריה (עם שער מיוחד), הוספות למילון ו"ביאור תבות שנשתמשו בהם החכמים והמפרשים והמחברים בכל חכמה" מאת רבי יהודה אריה ממודינא. מהדורה ראשונה של הספר פי אריה.
[10], 9-43, 46-62, 64-114, [3]; 14 דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני רטיבות. כריכה חדשה. תו ספר.
מקור: אוסף משפחת טואף.

Historia de riti hebraici, vita & osservanze degl' Hebrei di questi tempi, [היסטוריה של הטקסים היהודיים], מאת רבי יהודה אריה ממודינא. דפוס Appresso G. Calleoni, ונציה, [שצ"ח] 1638. מהדורה ראשונה של הספר באיטלקית.
שער מאויר בתחריט נחושת נאה ובתחתיתו דמות דיוקן המחבר. חיבורו של רבי יהודה אריה ממודינא על "תולדות מנהגי היהודים" נדפס לראשונה בצרפתית בפריז בשנת 1637. הספר סוקר את המנהגים והטקסים היהודיים לדורותיהם.
[22], 13-111, [5] עמ'. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני רטיבות. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת טואף.

כתב-יד, קובץ גדול של תשובות הגאונים (מגאוני בבל) ותשובות הראשונים (ראשוני חכמי ספרד ואשכנז). [כתיבה אשכנזית בינונית נאה. אירופה, המאה ה-15 בערך].
למעלה מ-700 תשובות, ממוספרות בשתי ספירות. חלק א' כולל שצ"ד תשובות (עד דף 57/ב), והן ברובן הגדול מאת גאוני בבל. בחלק ב' עוד שי"א תשובות, בעיקר תשובות מחכמי ארצות אירופה בתחילת תקופת הראשונים וקצת תשובות מתקופת הגאונים.
תשובות מגאוני בבל: רב נטרונאי גאון, רב עמרם גאון, רב סעדיה גאון, רב שמואל בן חפני גאון, רב שרירא גאון, רב האי גאון, ועוד. תשובות גדולי הראשונים מחכמי אשכנז וספרד, מהם: רבי משה בן חנוך [מארבעת החכמים שנשבו בספינה, ונפדה בעיר קורדובה שבספרד יחד עם בנו רבי חנוך], רבי חנוך, רבי יוסף אבן אביתור, רבי משולם בן קלונימוס, רבינו גרשום מאור הגולה, רש"י ורבינו תם.
תשובות רבות שבכתב-היד באו בדפוס ע"פ כתב-יד אחר בספר שערי צדק (שלוניקי, תקנ"ב). כתב-היד שלפנינו הגיע לידי החכם שד"ל - שמואל דוד לוצאטו (תק"ס-תרכ"ו 1800-1865), שרשם בגליונותיו ציונים לתשובות מקבילות אשר נדפסו בספר שערי צדק, ובסופו (דף 140/א) רשימה בכתב ידו: "לוח התשובות אשר לא מצאתי בספר שערי צדק". [שד"ל גם העתיק את העמוד הראשון כמתכונתו - דף ההעתקה בכתב ידו נכרך בראש כתב-היד]. על חשיבות כתב-יד זה כתב שד"ל בספרו "בית האוצר" (דף מז/1): "יתרון גדול יש לכתב-היד על הנדפס, כי כתה"י מדוייק והטעויות בו מתי מספר, והנדפס מלא שיבושים כרימון". שד"ל אף הדפיס תשובות אחדות ע"פ כתב-היד ב"בית האוצר" ובכתב העת "כרם חמד".
תשובות אחרות שבכתב-היד מקבילות לתשובות שנדפסו בספר הישר לרבינו תם ובספרים אחרים - שלא על פי כתב-יד זה. יואל מילר (תקפ"ז-תרנ"ה 1827-1895) בספריו "תשובות חכמי צרפת ולותיר" (וינה, תרמ"א) ו"תשובות גאוני מזרח ומערב" (ברלין, תרמ"ח) הדפיס מתוך כתב-יד זה את כל התשובות שלא נדפסו עד ימיו. בגליונות כתב-היד מופיעים רישומים רבים בכתב ידו של מילר, בהם הוא מציין היכן כבר נדפסו התשובות.
פרופ' אברהם גרוסמן, במאמר שהקדיש לכתב-יד זה (עטרה לחיים - מחקרים בספרות התלמודית והרבנית, ירושלים תש"ס, עמ' 275), כותב על החשיבות שנשארה לכתב-יד זה גם אחרי שנדפסו התשובות שבו בפרסומים שונים: "... מחברו ליקט והעתיק מקבצים שונים, שחלקם מקוריים היו ונערכו עוד בחייהם של החכמים. שלא כדרכם של מעתיקים רבים בימי הביניים, לא השמיט בד"כ בעל כתב-יד זה את השאלות ולא קיצרן, אלא הביאן בשלמותן... התשובות המצויות בו נתפרסמו... על ידי י' מילר... אך דרך הפרסום יש בה לעתים כדי להטעות. מילר עירבב לעתים קרובות את השאלות והתשובות ולא הביאן כסדרן בכתב-היד גופו, ובכך הכביד על זיהוים של בעלי התשובות האנונימיות. המעתיק הביא בד"כ חטיבות חטיבות של השאלות והתשובות על פי המקורות שמהם נטל, ולרוב אף העיד במפורש על מעשהו זה, על סיום העתקה ממקור אחד ותחילת העתקה ממקור אחר. מסיבה זו יש לחזור, בשעה שבאים לחקור תשובות אלה, אל כתב-היד גופו".
חוקרי כתב-היד הזה מציינים כי יש בו מאפיין ייחודי לעומת קבצים אחרים של תשובות הראשונים, בכך שהתשובות שבכתב-יד זה [בחלק ב'] נעתקו בסדרן המקורי, אסופות קטנות לכל חכם בנפרד, ולא עורבבו לפי ענייניהן ולא קוצרו.
מתוך כתב-היד ניכר כי נעתק ע"י סופר תלמיד חכם, שהבין את תוכן וחשיבות התשובות, ומשום כך אנו מוצאים בו רווחים שהשאיר הסופר עבור השלמה ממקורות אחרים של התוכן החסר בכתבי-היד שהיו לפניו. בכמה מקומות השאיר הסופר רווח גדול וציין בגליון "חסר כאן הרבה" (דף 29/ב) או "חסר כאן" (דף 33/א) או רק "ח"כ" (למשל בדפים 20/ב, 40/א, 61/ב, 75/ב, 78/ב, 87/ב, 90/ב, 136/ב), כנראה כדי שיוכל להשלים במידה וימצא במקור אחר את החסר. בדף 22/ב כתב בגליון: "דלגתי כאן הרבה מזה הלשון". בכמה מקומות הסופר ציין בגליון: "ח"כ [חסר כאן] השאלה והיא כתובה בערבי ולא כת'[בתיה]" (דף 106/ב, וראה דפים 107/א, 109/א, 115/א).
בראש העמוד הראשון חתימה או רישום בעלות, בכתיבה דהויה ולא מפוענחת: "...הגאון מוהר"ר שמע--[ון/יה?]...". בדף האחרון מודבקת פיסת נייר, ובה תחילת שטר "זכרון עדות" משנת ר"מ 1480 בעיר פבי"א [כנראה העיר פיובה די סאקו Piove di Sacco בצפון איטליה, בה נדפס בשנת רל"ה 1475 ספר ארבעה טורים בפעם הראשונה], על הודאת "האלמנה מרת בילה" שקיבלה כל דמי ההוצאות שעשתה בעד חתנה "הר' יהודה ב"ר מנחם שי'[חיה]" ומשפחתו.
[1], [141] דף. 29 ס"מ. כתיבה נאה בדיו חומה (מעט דהויה). שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. שיקומי נייר בפינות חלק מהדפים. מעט סימני עש. בסוף דפים 122/ב ו-128/ב רשם מילר "חסר עלה". דף 131 מודבק על נייר שיקום. חותמות ספריית מונטיפיורי. בכריכה חדשה מהודרת ומקצועית, חצי-עור.
מקור:
1. רבי אברהם קראקוביאה מויניציאה "בן רבנים נכבדים" (ע"פ שד"ל ב"בית האוצר").
2. החכם שמואל דוד לוצאטו (שד"ל), כת"י 92.
3. החכם שלמה זלמן חיים הלברשטם (שזח"ה), כת"י 179.
4. אוסף מונטיפיורי - לונדון, כת"י 98.
התשובות ממוספרות בגליונות בכתב אחר. סדר מיספור התשובות משובש בתחילת חלק ב', וזה מחמת שכתב-היד היה כרוך בצורה משובשת בעת שהכותב הוסיף את המיספור, ולאחר מכן סודרו הדפים על נכון בידי שד"ל, כאשר הוא כותב ב"בית האוצר" (דף נו/1).
חלק אחר של כתב-יד זה הוא כתב-יד מונטיפיורי 102, שנמכר בסותבי'ס באוקטובר 2004, פריט מס' 95. בקטלוג סותבי'ס ובקטלוג הספרייה הלאומית כותבים עליו שהוא חסר ושרד רק מסימן שי"ב, אמנם מתברר שכתב-היד שלפנינו הוא החלק הראשון ששרד בשלמותו, ואשר מסתיים בסימן שי"א. בספרו "בית האוצר" (דף מז/2) מספר שד"ל על כך שהוא זה שהפריד את כתב-היד השלם לשני כרכים: "... הפרדתי אותן מהשאר, ועשיתי מהקל"ט דפים ספר בפני עצמו, ומהקי"ט האחרונים ספר בפני עצמו".
ספרות: ש"ד לוצאטו, בית האוצר, לשכה א' (למברג, תר"ז), דף מו/2 ואילך; י' מילר, תשובות חכמי צרפת ולותיר (וינה, תרמ"א), הקדמה; א' גרוסמן, תשובות חכמי ספרד הראשונים שנשתמרו בכ"י מונטפיורי 98, עטרה לחיים - מחקרים בספרות התלמודית והרבנית לכבוד פרופ' חיים זלמן דימיטרובסקי (ירושלים, תש"ס), עמ' 274-282; ש' עמנואל, שברי לוחות - ספרים אבודים של בעלי התוספות (ירושלים, תשס"ז), עמ' 273-274.

דף בכתב-יד על קלף, משנה תורה להרמב"ם. [המאה ה-13/14].
דף קלף בפורמט גדול. כתיבה אשכנזית בינונית, שלושה טורים בעמוד.
בדף זה נעשה שימוש משני ככריכה לקונטרס או לאוגדן מסמכים, אך הוא נשמר בשלמותו, למעט פגמים קלים ומספר נקבים. על הצד החיצוני של ה"כריכה" נוסף רישום ארכיוני באיטלקית.
לפנינו פרקים י"ד-ט"ז מתוך הלכות מלווה ולווה (פרק יד - מאמצע הלכה ג, פרק טו בשלמותו, ותחילת ההלכה הראשונה של פרק ט"ז). עם שינויי נוסח בהשוואה לדפוסים.
בקטע שלפנינו מופיעים בין היתר דברי הרמב"ם המעניינים על גרסאות התלמוד שהיו בידיו:
"יש נוסחאות מן התלמוד שכתוב בהן... וטעות ספרים, ולפיכך טעו המורים על פי אותן הספרים, וכבר חקרתי על הנוסחאות הישנות ומצאתי בהן... והגיע לידי במצרים מקצת תלמוד ישן כתוב על הגוילים כמו שהיו כותבין קודם לזמן הזה בקרוב מחמש מאות שנה ושתי נוסחאות מצאתי מן הגוילים בהלכה זו... ומפני טעות זו שארע למקצת הספרים הורו מקצת הגאונים... גם זו טעות גדולה והדין האמת... ואין כאן מקום חשש. גם ההוראה על פי ספריהן שכתוב בהן... וטעות ספרים הוא, ומצאתי בגוילים כתוב... אע"פ שהספרים המוגהים כמו שביארנו כן יראה מדין התלמוד...".
דף קלף, [2] עמ'. 43 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים ונקבים במספר מקומות, עם פגיעה קלה בטקסט.