לשון הזהב, והוא ביאור מאמרי רז"ל ממדר[ש] ת[ה]לים, מאת רבי ידעיה הפניני. ונציה, שנ"ט [1599]. דפוס דניאל זאניטי. מהדורה ראשונה.
לביאור של רבי ידעיה הפניני נוספו גם "ביאור לקצת מזמורים" מרבי יוסף טאיטאצאק ו"תוכחה להר"מ ן' עזרא ז"ל" (למעשה היא "בקשה", והיא חלקה הראשון של תפילה לעשרת ימי תשובה מאת רבי יהודה הלוי).
בדף הפורזץ הקדשה מליצית משנת תרצ"ט לרבי משה מרדכי דושינסקי [אחיו של מהרי"ץ דושינסקי] מאת רבי "מנחם מענדל עקשטיין". חתימות מחוקות ורישום צנזורה בדף השער. הגהות במספר דפים.
יו, י דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קצהו העליון של השער נחתך מעט, ללא פגיעה. חיזוקי נייר בשולי חלק מן הדפים. שני דפים מנותקים. כריכה חדשה.

ספר מזבח הזהב, סדר פיטום הקטורת ותחינות להצלה ממגפות. עם חיבור הלכתי, דרשני וקבלי על עניני הקטורת וסגולותיה. מאת רבי שלמה בן רבי מרדכי ממזריטש, תלמיד המהרש"ל. בזל, שס"ב [1602]. מהדורה ראשונה. דפוס קונרד וואלדקירך. שער מאויר בדמויות מלאכים ותינוקות.
הסכמות מעניינות מגדולי דורו: רבי מרדכי יפה בעל הלבושים; רבי אפרים מלונטשיץ בעל "עוללות אפרים" [הכותב על סגולת הספר "להיותו נעשה להציל ממות בעת המגפה"]; רבי משה בן ר' אברהם בעל "מטה משה"; רבי יושע ואלק כהן בעל הסמ"ע; רבי ישעיה הורוויץ בעל השל"ה הקדוש; ורבי יודה ליווא [איילנבורג] בעל "מנחת יהודה".
חתימות עתיקות שונות [מהערים ברודא והעלישוי במאה ה-17]: במרכז השער חתימה מהתאריך ט"ו בשבט תנ"ה (1695) של "הקטן ישראל סג"ל מוינא - פה ברודא".
הגאון רבי ישראל סגל מוינה (נפטר תס"ו 1706), רב העיר ברודא (אונגריש-בראד, מורביה), בשנים תמ"ח-תנ"ו בקירוב (1688-1696). תלמידו המובהק של ה"שער אפרים" מווילנא, שהתגורר בוינה בשנים תכ"ג-תכ"ו, בביתו של אביו הנגיד רבי יעקב קאפל סג"ל פרענקיל מוינה, אשר כלכל בביתו כמה מגדולי הדור ובנה את בית המדרש בעיר וינה. ה"שער אפרים" כיהן שם כראש ישיבה עד שנת תכ"ו, בה התקבל לרב באובן-ישן (בודפסט). [שמותיהם של האב ושל בנו מוזכרים בהקדמת בן המחבר לשו"ת שער אפרים: "...עד שנתקבל לק"ק ווינא בבית מחותנו הראש והקצין הנדיב המפורטים הגביר המרומם כהר"ר קאפיל הלוי ז"ל ועם בנו הקצין הנדיב, על נדיבתו יקום, בכל עת צדקה עושה, תורה וגדולה במקום אחד, הרב המובהק כמהור"ר ישראל הלוי נר"ו אב"ד ור"מ דק"ק ברודא יע"א, ועם שאר בעלי תריסין השמיע תורתו..."]. רבי ישראל היה דודה של אשת ה"חכם צבי" (אביו רבי קאפיל הלוי היה חותנו של הגאון הנודע רבי זלמן מירליש חותנו של ה"חכם צבי"). רבי ישראל סג"ל היה מקובל גדול, ובשנת תנ"ו הסכים על ספר הקבלה "ויקהל משה". לפני העיר ברודא כיהן כרב בעיר העלישוי בשנים ת"מ-תמ"ח. לאחר שעזב את ברודא [בשנת תנ"ה-תנ"ו בערך] כיהן תקופת מה ברבנות העיר פינסק, ואח"כ חזר למדינת ווירצבורג, בה כיהן כרב המדינה (כשהוא עצמו התגורר בקהילת הרצפלד). בנו רבי שמעון סג"ל מילא את מקומו ברבנות ווירצבורג, ובנו רבי ישכר בערמן סג"ל היה אב"ד קיצינגען.
בראש השער חתימת "הק' מרדכי ח[ז]ן פה העלישוי"; מעבר לשער רישום בעלות: "זה הספר קניתי מהאלוף מוהר"ר אברהם דיין דק"ק ברודא / הקטן מרדכי דוד בן הרב מו"ה פסח זצ"ל מפרוסטיץ"; רישום נוסף: "שאולה היא בידי מן התורני המופלג מהור"ר מרדכי המבורג".
מעניין לצטט את דברי המחבר בשער ה' (דף יב/1), אודות חשיבות לימוד הגמרא יותר מלימוד המקרא: "...כן גם התשועה האמיתית העתידה לבוא במפלת גוג לא תהיה כי אם על ידי זכות לימוד התלמוד, שהוא מביא לידי טהרה ופרישות וחסידות, מה שאין כן בשאר לימודים כגון המקרא שאינו מביא אפילו להיות צדיק, כי אי אפשר לעמוד על עיקר תורתינו הקדושה שהיא התורה שבכתב, כי אם על ידי תורה שבעל פה שהיא פירושה. אפילו מעט מן התלמוד יספיק יותר להביא לידי יראת שמים, משאר לימודים הרבה...".
מד דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי רטיבות. שיקום קל בשולי דף השער. כריכה לא מקורית.

ספר שאלות ותשובות, מאת רבי משה אלשיך. ונציה, [שס"ה 1605]. דפוס זואן די גארה. מהדורה ראשונה.
בדפי הפורזץ רישומים בכת"י שהספר שייך להגאון רבי דוד דייטש אב"ד קהילת באלאש דיארמוטה, בחתימת תלמידו "הק' שלמה שטערן..." [וחתימה נוספת של "שניאור בורגער"]. בדף השער חותמת בנו: רבי "יוסף ישראל דייטש אב"ד דק"ק ב. יארמוט".
הגאון רבי אהרן דוד דייטש (תקע"ג-תרל"ח), בעל "גורן דוד". למד אצל בעל ה"חתם סופר", שהיה משבח את יראתו של תלמידו ואמר כי הוא סומך על כח תפילותיו. בהזדמנות אחרת אמר עליו רבו ה"חתם סופר" כי הוא מזומן לחיי העולם הבא. כשהיה מזדמן לעיר פרשבורג היה ה"כתב סופר" מקבל את פניו בבגדי שבת. משנת תר"ו אב"ד שעבעש (Sebeș) ומשנת תרי"א כיהן 27 שנים ברבנות באלאשא-יארמוט (Balassagyarmat). [ראה אודותיו, החתם סופר ותלמידיו, עמ' מט-נב]. בנו רבי משה דייטש (תר"ו-תרצ"א) סייע לאביו בניהול הישיבה בבאלאשא-יארמוט, ומשנת תרל"ה אב"ד שאלגו-טאריאן (Salgótarján). בנו רבי יוסף ישראל דייטש (תר"ה-תרפ"ז), בעל "בן גרני", כיהן כאב"ד סענדרא (Szendrő). ומשנת תרל"ח מילא את מקום אביו ברבנות באלאשא-יארמוט.
רמג דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים ובלאי. קרעים בדף השער עם פגיעה במסגרת השער. קרעים בדפים נוספים. דף אחד מנותק. כריכת עור מקורית. בלאי ופגמים בכריכה.

ספרי הלבושים, מאת רבינו מרדכי יפה. ארבעה חלקים: לבוש התכלת ולבוש החור - אורח חיים; לבוש עטרת זהב - יורה דעה; לבוש הבוץ והארגמן - אבן העזר; לבוש עיר שושן - חושן משפט. ונציה, ש"פ-שפ"א 1620. דפוס בראגאדיני בבית יואני קאיון.
בכל ארבעת השערים: חתימות רבי "שלמה מדובנא" (בכתב-יד מרובע). רישומי בעלות משנת תקב"ל (1772) של רבי "יהודה ליב" בן רבי חיים, שקנה את הספרים מידי רבי "יהודא ליב מגלוגא".
לאורך דפי הספר: רישומים, תיקונים והגהות רבות, רובן קצרות - מכמה כותבים בכתיבה אשכנזית [משנות הת"ק והת"ר, המאה ה-19]. חלק מההגהות המאוחרות חתומות "אה"כ".
בראש חלק אורח חיים: הקדמת "המגיה הנצב על המחוקק, ארי נואם וטוב שוקק" - רבי יהודה אריה ממודינא. בסוף חלק אבן העזר, הסכמת שמונה רבני ונציה, רבי יהודה אריה ממודינא ועוד.
רבי שלמה מדובנא (תצ"ט-תקע"ג), תלמיד רבי שלמה מחעלמא בעל "מרכבת המשנה", הוציא לאור ספרים רבים שלו ושל אחרים. מפורסם בידיעתו בחכמת המקרא, המסורה והדקדוק, בתקופת היותו בווילנא התבקש ע"י הגר"א לברר מסורת ספרי נביאים וכתובים (פתוחות וסתומות חסרות ויתרות) - ראה אודות כך עדות רבי פסח פינפער מרבני וילנא (במאמרו בקובץ "בית ועד לחכמים" ליעדז תרס"ב, ובספרו "מסורת התורה והנביאים" וילנא, תרס"ו). היה מעורכי ה"ביאור" של משה מנדלסון לחומש בראשית, אך לאחר מכן נטש את העבודה עם מנדלסון והחליט להוציא לאור חומשים בעצמו. על הוצאת החומשים הללו קיבל הסכמות מגאוני הדור (רבי שמואל אב"ד ווילנא; רבי חיים מוואלוזין ורבי זלמלה מוולאזין תלמידי הגר"א; גאוני ווילנא, שקלוב וסלוצק; גאוני הקלויז בבראד; רבני לבוב, ברלין ופרנקפורט ועוד. פנקס החתומים התפרסם ע"י הר"ד קמנצקי שליט"א ב"ישורון" ח-י, ראה שם).
שני כרכים: רא, [2]; קמח, [2] דף; פז; קסב, [2] דף. 35 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. כתמים ופגמים בדף השער של החלק הראשון. דף השער מנותק. כרך א' עם כריכה לא מקורית מנותקת בחלקה ומודבקת בנייר דבק גס. כרך ב' עם כריכת עור עתיקה, צידה הקדמי מנותק. פגמים בכריכות.