כתב יד, ספר הדרת קודש, ביאורים לספר הזוהר, מיוחס לרבי אברהם פינטו מרבני מאראכש. [כתיבה מערבית חצי-קולמוס, מרוקו, סוף המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית של מחבר, עם הוספות ומחיקות. כתב היד כולל מהדורה ראשונה של החיבור, ובסופו כרוכה מהדורה נוספת ("מהדורא בתרא"), כשבמספר כותרות הדבר מצוין שזו "מהדורא" שונה של החיבור. בדף א' בספירה השניה כותרת: "מהדורא בס"ד לפי' הזוהר - הדרת קדש". בדף לז/1 "מהדורא לספר שמות בס"ד". בדף סח/1 "אתחיל מהדורא בתרא לס'[פר] ויקרא, בעזר עושה אורה". במקומות רבים בכתב היד הוא מעתיק נוסחאות מדוייקות של ספר הזוהר עפ"י כתבי יד [ראה למשל: "כך מצאתי בזוהר מוגה קדמון מוגה בכתב יד" (דף ג/1 בספירה השניה); "כך מצאתי בזוהר א'[חד] מוגה בכתב יד משם הקדמונים" (דף ו/1 בספירה השניה)].
בכתב היד מובאות רבות מהספרים "מקדש מלך", "הדרת מלך" ו"כבוד מלך" [שנתחברו ע"י רבי שלום בוזגלו, בן עירו ותלמידו המובהק של אבי-המחבר רבי יעקב פינטו, אשר חיבר את ספריו יחד עם חבורת תלמידיו הקדושים של רבי יעקב פינטו]. קטעים רבים בכתב היד מסתיימים במילים: "כנלע"ד א"א" [=כן נראה לעניות דעתי, אני אברהם], "א"א", "מא"א" [=ממני אני אברהם / או אולי: מאדוני אבי].
זיהוי כתב היד כאוטוגרף המחבר, וייחוסו של מחבר הספר "הדרת קודש" לרבי אברהם פינטו הראשון, נעשו ע"י הביבליוגרף הנודע נפתלי בן מנחם, עפ"י החתימות "א"א" "מא"א" - ראה חומר מצורף.
במקום אחד בכתב היד, בענין ה"נוני"ן המנוזרים" [אותיות נון הפוכות] שבפרשת בהעלותך, מעיד המחבר על עצמו שהוא סופר סת"ם מובהק: "וטרם אדבר אודיעך שגם אני הכותב סופר מובהק, וקבלה בידינו מהראשונים גם מכת' של הרב כמוה"ר משה זאברו זלה"ה מכתב ידו [הסופר רבי משה זאברה, מחכמי קסטיליה בשנות הר"ל (1470) התיישב בפאס לאחר גירוש ספרד] ששניהם מנוזרים אלא שמשונים בכתיבתם הראשונה כזה... והשנית כזה... וכך אנו נוהגים לכתוב בכל ספרי תורות שלנו".
הגאון המקובל רבי אברהם פינטו הראשון (נפטר סוכות תקס"ד 1803), בנו של המקובל רבי יעקב פינטו הראשון [מחבורת המקובלים, מחברי סדרת הספרים הקדושים "מקדש מלך"]. כיהן ברבנות העיר מראכש, אחת מהקהילות המרכזיות של יהודי מרוקו, והיה נחשב גדול חכמי דורו. הגהותיו בקבלה על ספר "אוצרות חיים" נדפסו בספר מקום בינה ושערי בינה. חיבר ספר "מר דרור" על הש"ס ותשובות רבות בהלכה. אך רובם עדיין בכת"י ולא זכו לאור עולם. גם חיבור זה שלפנינו לא נדפס.
הכרך חסר בתחילתו, ומתחיל במספור הדף י'. משם ואילך ממשיכה הפגינציה בצורה משובשת ובלתי רציפה, כאשר מהדורא בתרא פותחת בספירה מחדש. סה"כ [279] דף, כולל דפים ריקים. מתוכם [174] דף במהדורא קמא ו-[99] דף במהדורא בתרא. בסוף הכרך, קולופון סיום: "בריך רחמנא דסייען, מריש ועד כען".
15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, בלאי וכתמים. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה, מעט בלויה.
ספרות: מאמר נפתלי בן מנחם: תיאורם של עשרים כתבי יד, ארשת, ב', ירושלים תש"כ, כת"י מס' 11, עמ' 390-391 [כפי הנראה, כתב-היד שלפנינו הוא המתואר שם במאמרו, אך נדמה שנפלה טעות מסוימת בציוני הפגינציה של סוף הכרך - ראה חומר מצורף].

אוסף מגוון של כתבי-יד של חיבורים בדיני שחיטה וטריפות. [צפון אפריקה/ארצות המזרח, המאות ה-19 וה-20].
* כתב-יד, ספר זבחי רצון, מאת רבי שלמה אבן צור (חתום בסוף ההקדמה). [המאה ה-20]. 94 דף (שלם). בסוף כתב-היד רישום מעשה על אדם שהתגלגל בבהמה. בשעת השחיטה עמדה כשרותה של בהמה זו בסימן שאלה, ולאחר שהכשירוה בא אותו אדם בחלום לאחד הרבנים וסיפר לו שהיה מגולגל באותה בהמה. * כתב-יד, מנהגי וטעמי שחיטה וטריפות. [המאה ה-19]. חתימת הכותב (בדפים [21א] ו-[52א]): "ע"ה מאיר גבאי". * כתב-יד, "זובח תודה". [המאה ה-19]. 16 דף (לא שלם). * כתב-יד, הלכות שחיטה. [המאה ה-19/20]. הסופר חותם במספר מקומות: "אברהם פירט". 95 דף (לא שלם). שער מאויר. * כתב-יד, "זכרון לבני ישראל", מנהגי שחיטה. 9 דף (לא שלם). קולופון בעמוד האחרון: "שנ'[ת] טשא נדר"ת לפ"ק" [=תרנ"ד 1894]. * כתב-יד, "אתחיל לכתוב קצורי דיני טריפות ובדיקות". [המאה ה-20]. 18 דף (ועוד דפים רבים ריקים. שלם). * כתב-יד, "זבחי שלמים" - דיני שחיטה. תרע"ג [1913]. כה דף (שלם). * כתב-יד, מנהגי שחיטה "של הח' הש' והכולל יאייר [!] מור יוסף ז"ל". [המאה ה-20]. 13 דף. * כתב-יד, הלכות שחיטה. [המאה ה-19]. 19 דף (לא שלם).
תשעה כתבי-יד. גודל ומצב משתנים.

כתב-יד, "ילקוט שאר ירקות", פירוש על הגדה של פסח, מאת רבי דוד אסבאג. [מרוקו], תרצ"ה [1935].
שער עם נוסח מליצי, מעוטר במסגרת: "ספר ילקוט שאר ירקות... אני הדל ידו לא הושג דוד אסבאג".
כתיבה מערבית. נוסח ההגדה בכתיבה מרובעת והפירוש בכתיבה בינונית. נדפס תחת השם "שאר ירקות" בכזבלנקה תש"ג. כפי הנראה, לפנינו אוטוגרף המחבר.
מד דף (חסר דף או מספר דפים בסופו). 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה פגומה.

כתב-יד, ספר תולעת יעקב, פירוש קבלי על התפילות, מאת רבי מאיר ן' גבאי, עם הגהות רבי יצחק ונה. [תימן, המאה ה-17 בקירוב].
העתקת סופר בכתיבה תימנית, בין השורות ובשולי הדפים הגהות וביאורים בכתב-יד קטן - הכוללים את הגהות רבי יצחק (מהר"י) ונה, מגדולי חכמי ומקובלי תימן במאות ה-16 וה-17. חיבור הגהות זה נותר בכתב-יד וטרם נדפס.
רבי יצחק ונה (של"ה-ת"ל בערך), מגדולי החכמים בתימן, פוסק ומקובל. כתב חיבורים חשובים, ביניהם פירוש "פעמון זהב" על ה"תכלאל", ספר רכב אלהים - על השתלשלות העולמות על פי חכמת הקבלה, ספר שער השמים - על חכמת הקבלה, חיבורים הלכתיים ועוד. בנוסף, ידוע כי כתב הגהות על מספר חיבורים. חיבור ההגהות שלפנינו, המפענח את הרמיזות הקבליות בספר תולעת יעקב, מיוחס אף הוא למהר"י ונה (ראה במבוא לתולדותיו מאת רבי יצחק רצאבי, בראש ספרו רכב אלהים, מכון פעולת צדיק, תשנ"ט).
כתב-היד אינו שלם. [100] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים. כתמים, בלאי וקרעים. במקומות רבים קרעים עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקת נייר. מספר דפים עם חסרון ניכר של מספר שורות. כריכה חדשה.

כתב-יד, תיקון ליל שבועות וליל הושענא רבה. קעא ביר אלעזב [צנעא, תימן], תפ"ח [1728].
כתב-היד שלם. כתיבה מרובעת וכתיבה בינונית. ניקוד בנוסח המקרא וניקוד-עליון בנוסח התרגום (בפרשת וזאת הברכה). לאחר המשניות - אידרא רבא ואידרא זוטא, עם "בקשה" מרבי משה קורדובירו (הרמ"ק).
בעמוד האחרון קולופון הסופר: "הצעיר משה ן' סעדיא אלקטיעי, נעתק במאתא קאע ביר אלעזב שנת התפ"ח, לסעדיא ן' ישועה אלמשרקי".
[134] דף. 16 ס"מ. נייר אירופאי בהיר ואיכותי (מעובד במשיחה). כתמים, בלאי בשוליים. סימני עש. כריכה חדשה.