קובץ יגדיל תורה, "ליקוטים בדברי תורה, שאלות ותשובות וחדושי הלכות ממרנן ורבנן מורי הוראות בישראל בדור הזה יצ"ו", הרב משה אליעזר בלינסון. אודסה, תרל"ט-תרמ"ז 1879-1886.
קובץ יגדיל תורה יצא לאור באודסה על ידי רבי משה אליעזר בעלינסאן, במשך יותר משש שנים. לפנינו כל עשרת הגליונות שיצאו לאור בשנים תרל"ט-תרמ"ה + שתי גליונות נוספים שנדפסו בשנת תרמ"ז (1886) תחת שמות אחרים: "שמעתתי דרבנן" ו"עטרת יוסף". בין המשתתפים במאמרים: רבי יוסף שאול הלוי נתנזון, רבי ישראל מסלנט, רבי מאיר ליבוש מלבי"ם, רבי יוסף זכריה שטרן, רבי אלכסנדר משה לפידות, רבי חיים ברלין, רבי יחיאל מיכל עפשטיין, רבי ברוך הלוי עפשטיין, רבי יהושע הלר, רבי יעקב יוסף, רבי משה נחמיה כהניו, רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת, רבי חיים חזקיהו מדיני - ה"שדי חמד", רבי יצחק אייזיק טויבש, ועוד.
בשער קובץ "עטרת יוסף" - הקדשה מיוחדת לעילוי נשמת "השר הגדול בישראל, אביר הגבירים, וראש הנדיבים, פאר ישורון והדרו, לפני מלכים התיצב, הרב החכם המהולל, מורינו הרב יוסף יוזל באראן גינצבורג נ"ע ... הוא היה יחיד בדורנו בארץ רוסיא ... הוא זן ופרנס וכלכל בעסקיו המרובים ... המוני אלפי משפחות בישראל ויתן לחמם בכבוד וביד מלאה ופתוחה".
הערות ארוכות בכתב ידו (הזעיר) של רבי יצחק איזיק טויבש אב"ד בארלאד (רומניה). רוב ההערות נכתבו על המאמרים ממנו עצמו, שנתפרסמו בקבצים אלו. בקובץ ט' שלש הערות במאמרו של הרב יצחק אייזיק טויבש, כמו כן במספר מקומות רישומי בעלות בעברית ובלועזית בשם טויבש. בקובץ ח' חתימה בכתב יד: [טויבש ....?], ובקובץ ט' חותמת: A. Taubes, Rabin Berlad.
הרב יצחק אייזיק טויבש (תקצ"ז-תרפ"א, 1837-1920), נכדו ותלמידו של רבי אהרן משה טויבש אב"ד יאסי. במשך שלושים ושתיים שנה כיהן כרב העיר בארלאד ושל מחוז טוטבה (Tutova, רומניה), עד שעבר לעיר בוקרשט, שם כיהן עוד עשרים וחמש שנה ברבנות, עד יום פטירתו. ראה אודותיו אנציקלופדיה ליהדות רומניה, ב', עמ' 507-510.
כרך הכולל 12 קבצים. ספירת דפים משתנה. אחת החוברות עם המעטפת המקורית. 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה עם שדרת עור, בלויה ומעט מנותקת.

שלשת חלקי ספר שו"ת תשובה מאהבה, מאת רבי אלעזר פלקלס ראב"ד פראג. פראג, [תקס"ט-תקפ"א 1809-1821]. מהדורה ראשונה.
בכרך הכולל את החלקים א' וג', הגהות למדניות רבות בכתב ידו של רבי חיים זלמן מושקוביץ מאוהל, החתום "חיים זלמן" בסוף אחת ההגהות (בדף כד/1). בשער - רישום בעלות חתום של רבי חיים זלמן מושקוביץ שקנה את הספר בשנת תרנ"ב, מעזבון הגאון בעל "אומר לציון" רבי אהרן פריד אב"ד בוסרמין (תקע"ג-תרנ"א, מגדולי תלמידי ה"חתם סופר", וחתנו של בעל "שמן רוקח"). יתכן וחלק מן ההגהות (ההגהות בדיו סגולה) הן בכתב ידו של רבי אהרן פריד.
הגאון רבי חיים (שלמה) זלמן מושקוביץ (נפטר תרצ"ו. אוצר הרבנים מס' 6318), ראב"ד טוקאי (Tokaj). תלמיד רבי אלעזר לעוו אב"ד אוהל. בשנת תרנ"ב התגורר בבוסרמין (ראה תשובה אליו בשו"ת בית שערים, או"ח סימן סו וסימן שג), ובשנת תרנ"ו נתמנה לדיין בקהילת טאקאי (טוקאי), בה כיהן כארבעים שנה. עמד בקשרי שו"ת עם גדולי רבני הונגריה, ראה בספרי השו"ת: "יד יצחק", "נטע שורק", "בית שערים", "לבושי מרדכי" ו"משנה שכיר". חתנו הוא הגאון רבי מנחם זאב שיק אב"ד טוקאי, בעל "מנחת זאב" וראב"ד התאחדות הרבנים בארה"ב.
כרך הכולל את חלקים א' ו-ג': [1], 2-10, צ, [9] דף; [3], צז דף. 33 ס"מ. נייר איכותי. חלק ג' על נייר ירקרק. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה בלויה עם שדרת עור עתיקה.
חלק ב': 4, נו דף. 33.5 ס"מ. נייר מעט ירקרק. מצב טוב. כריכה קרועה ומנותקת.
בסוף חלק א' לפני המפתחות: [2] דף נוספים עם הכותרת "שלמי תודה". בדפים אלה שנוספו בסוף הדפסת הספר, מספר המחבר על הוצאות ההדפסה ועל כך שהדפיס רק חמש מאות עותקים.

ספר ברכי יוסף, חלק א' על שו"ע אורח חיים, מאת החיד"א. ליוורנו, [תקל"ד] 1774. מהדורה ראשונה.
בגליונות הספר עשרות הגהות עתיקות בכתב-יד ספרדי נאה (המאה ה-18). הרב הכותב חותם חלק מהגהותיו בראשי התיבות: "כיא"ה ס"ט". במספר מקומות מזכיר את המחבר - החיד"א - בברכת החיים ("המחבר נר"ו"). בסיום אחת ההגהות (בעניין תספורת בערב חג השבועות) כותב: "...וכך ראיתי רבותי נוהגים והעידו שכך היה מנהג מרן הרמ"ז זלה"ה וכך נהגתי ומינה לא תזוע". באחת ההגהות מתייחס הרב המגיה לעדות החיד"א על מנהג הרש"ש להניח תפילין של רש"י ושל ר"ת בימי אבלו ועל הכרעתו "שכן עיקר" (דף קסא/א) וכותב: "אילו הראנו את כבודו ואת גדלו ידענו כי חיך אוכל יטעם לו אבל השתא אין לנו לזוז מדברי הרמ"ע כי טעמו ונימוקו עמו...".
בדפי הספר חותמות "ביהמ"ד מנחם ציון בחורבת ר"י החסיד". בשער ובדף מ, רישומים בכתב-ידו של הגאון רבי זונדל מסלנט על כך שהספר שייך "למדרש מנחם ציון".
רך דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. פגעי עש. קרעים בדף השער ובדף שאחריו, עם פגיעה במסגרת השער ובטקסט. מספר דפים רופפים ומנותקים. כריכה פגומה, חסרה בחלקה.