שו"ת טוב עין, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. הוסיאטין, תרס"ד [1904].
העותק של האדמו"ר רבי חיים יעקב סאפרין מקומרנא. עם חתימותיו וחותמותיו בדף השער ובדפי הפורזץ הקדמיים [חותם כ"חיים יעקב סאפרין נכד אדמו"ר הגאוה"ק זצללה"ה זי"ע מקאמרנא חונה פעה"ק אונגוואר", ובצורות נוספות]. רישומים נוספים של שמות לתפילה. רישום בעלות וחותמת של רבי משה אריה רוזנברג רב בראדוואנקא. שני תיקונים בכתב-יד.
רבי חיים יעקב סאפרין (תרנ"ב-תשכ"ז), בן האדמו"ר רבי אברהם מרדכי סאפרין מבוריסלב-קומרנא. שימש באדמורו"ת בעיר אונגוואר. בשנת תרצ"ז היגר לארה"ב והיה מחשובי האדמורי"ם בניו-יורק. בשנת תשכ"ב עלה לירושלים והקים בה את בית מדרשו. תלמיד חכם מופלג ואיש קדוש, גדול בחכמת הקבלה. חיבר כארבעים ספרים בכת"י ומהם נדפסו רק הספרים: "בית יעקב", "בית אבות", "מה זאת", "שבת שלום ומבורך".
[2], סה דף (הדף האחרון, דף סו, קרוע וחסר ברובו). 20 ס"מ. מצב בינוני. נייר יבש ושביר. כתמים, בלאי וקרעים. מספר דפים מנותקים. כריכה מנותקת ופגומה.

מכתב ארוך (7 עמ') בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי מרדכי מט"ט [מטשיטשעלניק] ראב"ד ברדיטשוב, שנשלח אל הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד. ברדיטשוב, [שנות התק"ע בקירוב]. בשולי הדף הראשון חתימת ידו של מקבל המכתב רבי "אפרים זלמן".
שו"ת הלכתי בדיני "פצוע דכא". בתחילת הדברים מספר הכותב כי נשאל על עניין זה רבי יוסף הכהן מקהילת חמלניק, והשיב בה להיתר, אך לא רצה לסמוך על עצמו ושלח את השאלה ל"הרב הישיש המופלג המפורסם מו"ה אלי' הכהן נ"י היושב על כסא ההוראה פה בק' ברדיטשוב, וביקש ממני כבוד הרב הנ"ל שאעיין בספק זה...". בסוף התשובה חתימת ידו: "הק' מרדכי בא"א מ"ו צבי הירש נ"י מבארדיטשוב יצ"ו".
תשובה על שאלה זו שלפנינו מופיעה בשו"ת בית אפרים, אבן העזר סימן ב', הכותב על השואל: "נשאלתי מחכם מופלג אחד..." [בסימן קל"ג מופיעה תשובה אחרת אל רבי מרדכי מט"ט בה פונה אליו רבי אפרים זלמן בתארי כבוד והערכה: "לכבוד אהובי ידידי החריף ובקי החכם השלם, ידיו רב לו בפלפול ובסברא... מהור"ר מרדכי נ"י"].
הגאון רבי מרדכי (מאטיל) מט"ט, כיהן בברדיטשוב כדיין, מורה צדק וראש בית דין, בין השנים תקס"ה-ת"ר בקירוב. לפני כן כיהן כחבר בית הדין בטשיטשלניק, בבית דינו של מורו ורבו האדמו"ר רבי משה צבי מסאווראן [כינויו "ט"ט" או "מט"ט" הגיע על שם עירו הקודמת טש'י-טש'עלניק. שמו של רבי מרדכי מאטיל נודע בין גאוני דורו. עמד בקשרי שו"ת עם רבי יוסף לנדא אב"ד יאסי, עם רבי יעקב מסמילע [תלמיד המגיד ממזריטש], רבי אפרים זלמן מרגליות ועוד. גם בדורות שלאחריו עוד היה שמו מפורסם כאחד מפוסקי דורו [ראה בשו"ת מהריא"ז ענזיל סימן נ"ב הכותב עליו "הרב החריף המפורסם מו"ה מאטיל ט"ט ז"ל"]. מיוזמי הדפסת הרמב"ם בברדיטשוב. הסכמותיו נדפסו בראש ש"ס סלאוויטא (תקצ"ה) ובספרים שונים שנדפסו באוסטרהא בשנים תקע"ח-תקע"ט.
הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד (תקכ"א-תקפ"ח) בעל ה"בית אפרים" ו"מטה אפרים". גאון מפורסם, אשר נודע בכל תפוצות ישראל לאחד מגדולי הפוסקים והחליף שו"ת עם כל גאוני דורו. בן דורם של ה"נתיבות המשפט" וה"קצות החושן". בצעירותו שימש ברבנות בעיר אוהניב, לאחר תקופה קצרה עבר לבראד, בה לא נשא משרה רבנית, מאחר והיה עשיר מופלג, ותורה וגדולה התאחדו על שולחנו. ספריו בשו"ת ובהלכה הנם מספרי היסוד של פסק ההלכה, וכבר בחייו היו מפורסמים, וכפי שאמר עליו החתם סופר בהספדו: "ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו מספרים שחיבר" (אישים בתשובות חתם סופר, עמ' עט-פא).
[7] עמ' כתובים, 22 ס"מ. נייר כחלחל איכותי. מצב טוב. כתמים.
מצורף מכתב אישור מומחה, על תוכן התשובה ועל זיהוי חתימתו של רבי אפרים זלמן מרגליות + מאמר מחקר מפורט לתולדות חייו של רבי מאטיל מט"ט מברדיטשוב.

כתב-יד (ששה עמודים), תשובה הלכתית ארוכה בדיני עגונה, בכתב-ידו (ללא חתימה) של האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. אהרישאר (אורישור Urisor), [תרי"ד 1854].
כתיבה אוטוגרפית של מהרמ"מ פאנט. בירור דברים אודות עגונה מהידלמאש שבעלה נסע לגרוסוורדיין ונעלם, והנדון הוא על בירור עדות (לא ודאית) שהגיעה בקיץ תרי"ג (1853), שמצאו את גופת הנעדר צפה במי הנהר ליד העיר טעליג [טעלעגד, ליד גרוסווארדיין]. התשובה כוללת פרוטוקולים של גביית עדות בעברית ויידיש. בתוך הדברים מוזכרים רבני גרוסוורדיין שדנו עמו בפרשה זו, "ידידי הרב הדיין מה"ו מרדכי נ"י מגוו"ד" [רבי מרדכי אריה ליב שטיין (נפטר תרכ"א), תלמיד החתם סופר. דיין וראב"ד בגרוסוורדיין משנת תק"צ בערך], ו"הרב המאוה"ג מו"ה יצחק אהרן נ"י האבד"ק גוו"ד" [רבי ישראל יצחק אהרן לנדסברג (תקס"ג-תרל"ט), תלמיד החתם סופר שכיהן ברבנות גרוסוורדיין בין השנים תרי"ג-תרל"ט].
כתב היד שלפנינו לא נדפס, והוא טיוטה מוקדמת לתשובה שנדפסה בשו"ת אבני צדק, אבן העזר, סימן מז (ראה שם תשובות נוספות בענין בסימנים מח-נ). בכתב היד מופיעים התמלילים ביידיש של גביות העדות (המוזכרות בקיצור בתשובה הנדפסת). בשורה האחרונה בכתב היד מופיע תאריך גביית העדות בעיר אהרישאר בחודש אייר תרי"ד.
הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה), בנו של האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" (תלמיד רבי מנדיל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן). למד בשנת תקצ"ז אצל ה"חתם סופר", והוא היה הבחור היחידי בכל ישיבת פרשבורג שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בשיחה בכל ערב שבת [הוא היה מכנהו בכינוי "דער גאלדענער" =בחור זהב]. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו שלום כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר ומשנת תרי"ח אב"ד דעעש. משנת תרט"ו בערך שימש כרב הכולל של מדינת טראנסילבניה. מחבר ספר "מעגלי צדק" על התורה וסדרת ספרי השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק".
[6] עמ' כתובים, 21 ס"מ. מצב טוב. נקבי עש קלים. שיקומי בלאי בשולי הדפים.