מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
- ספרי (115) Apply ספרי filter
- book (115) Apply book filter
- ישראל (110) Apply ישראל filter
- ישראל, (110) Apply ישראל, filter
- palestin (110) Apply palestin filter
- palestine, (110) Apply palestine, filter
- אמנות, (77) Apply אמנות, filter
- נומיסמטיקה (77) Apply נומיסמטיקה filter
- חפצים, (77) Apply חפצים, filter
- חפצים (77) Apply חפצים filter
- והדפסים, (77) Apply והדפסים, filter
- והדפסים (77) Apply והדפסים filter
- בצלאל (77) Apply בצלאל filter
- אמנות (77) Apply אמנות filter
- "בצלאל", (77) Apply "בצלאל", filter
- art (77) Apply art filter
- art, (77) Apply art, filter
- bezalel (77) Apply bezalel filter
- bezalel, (77) Apply bezalel, filter
- numismat (77) Apply numismat filter
- object (77) Apply object filter
- objects, (77) Apply objects, filter
- print (77) Apply print filter
- prints, (77) Apply prints, filter
- ארץ (56) Apply ארץ filter
- פלשתינה, (56) Apply פלשתינה, filter
- פלשתינה (56) Apply פלשתינה filter
- ערביי (56) Apply ערביי filter
- מנדט (56) Apply מנדט filter
- מדינת (56) Apply מדינת filter
- ומחתרות, (56) Apply ומחתרות, filter
- ומחתרות (56) Apply ומחתרות filter
- arab (56) Apply arab filter
- british (56) Apply british filter
- israel (56) Apply israel filter
- israel, (56) Apply israel, filter
- jewish (56) Apply jewish filter
- mandat (56) Apply mandat filter
- movement (56) Apply movement filter
- movements, (56) Apply movements, filter
- state (56) Apply state filter
- underground (56) Apply underground filter
- בארץ (54) Apply בארץ filter
- graphic (54) Apply graphic filter
- map (54) Apply map filter
- maps, (54) Apply maps, filter
- pgotographi (54) Apply pgotographi filter
- pgotography, (54) Apply pgotography, filter
- postcard (54) Apply postcard filter
- travel (54) Apply travel filter
מציג 205 - 216 of 376
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $400
לא נמכר
Herko Pater's Grosser Illustrirter Volksparteiischer Kalender, אלמנך אנטישמי בעריכת Julius Markus [יוליוס מרקוס, עורך השבועון ההומוריסטי "הרקו פטר"]. בודפשט, 1895. גרמנית.
אלמנך שימושי עם לוחות-חודש, טבלאות לרישום הוצאות והכנסות ועשרות עמודי הומור אנטישמי; קריקטורות, שירים היתוליים וטקסטים נלווים מאת מגוון מאיירים ומחברים.
[25], 26-58, [12] עמ'. 24.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קרעים משוקמים שיקום מקצועי במספר דפים (קרעים חסרים ללא נזק לטקסט בדף השער). קשקוש בעט על דף השער. כריכה ודפי בטנה חדשים.
אינו מופיע ב-OCLC.
אלמנך שימושי עם לוחות-חודש, טבלאות לרישום הוצאות והכנסות ועשרות עמודי הומור אנטישמי; קריקטורות, שירים היתוליים וטקסטים נלווים מאת מגוון מאיירים ומחברים.
[25], 26-58, [12] עמ'. 24.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קרעים משוקמים שיקום מקצועי במספר דפים (קרעים חסרים ללא נזק לטקסט בדף השער). קשקוש בעט על דף השער. כריכה ודפי בטנה חדשים.
אינו מופיע ב-OCLC.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, הבריגדה היהודית
קָטָלוֹג
![De Wandelende Jood [היהודי הנודד]. לוח משחק המבוסס על הספר "היהודי הנודד" מאת אז'ן סי. הוצאת Erve Wijsmuller, אמשטר](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale56-public/206.jpg "לוח משחק - \"היהודי הנודד\", המאה ה-19")
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
De Wandelende Jood [היהודי הנודד]. לוח משחק המבוסס על הספר "היהודי הנודד" מאת אז'ן סי. הוצאת Erve Wijsmuller, אמשטרדם ו-Fabriques d'Estampes de Ganzel, מץ. [המחצית השניה של המאה ה-19]. הולנדית וצרפתית.
לוח משחק בדפוס ליטוגרפי, צבוע ביד. על-גבי הלוח - מסלול בן 63 תחנות, עם איורים על-פי סצנות מתוך "היהודי הנודד" (מלווים תיאורים קצרים בצרפתית). הוראות המשחק מודפסות בהולנדית במרכז הלוח ולצדן התחנה האחרונה במסלול - הגעתו של "היהודי הנודד" לפריז.
44.5X53.5 ס"מ. מצב טוב. שוליים מעט כהים. מעט כתמים זעירים. קרעים בשוליים (חלקם חסרים), משוקמים שיקום מקצועי (קרע אחד, קל, אינו משוקם). בסמוך לפינה השמאלית התחתונה קרע ארוך, משוקם, עם פגיעה מזערית באיור.
לוח משחק בדפוס ליטוגרפי, צבוע ביד. על-גבי הלוח - מסלול בן 63 תחנות, עם איורים על-פי סצנות מתוך "היהודי הנודד" (מלווים תיאורים קצרים בצרפתית). הוראות המשחק מודפסות בהולנדית במרכז הלוח ולצדן התחנה האחרונה במסלול - הגעתו של "היהודי הנודד" לפריז.
44.5X53.5 ס"מ. מצב טוב. שוליים מעט כהים. מעט כתמים זעירים. קרעים בשוליים (חלקם חסרים), משוקמים שיקום מקצועי (קרע אחד, קל, אינו משוקם). בסמוך לפינה השמאלית התחתונה קרע ארוך, משוקם, עם פגיעה מזערית באיור.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, הבריגדה היהודית
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
The New Game of the Jew, לוח משחק. הוצאת "J. Wallis… M. Dunnet… and J. Wallis jun.", לונדון, 27 במאי 1807. אנגלית.
לוח המשחק מחולק לאחד-עשר חלקים. במרכז - ציור יהודי היושב לצד שולחן וסופר את כספו (צבוע ביד). על אחד משקי הכסף שעל שולחנו מופיעה הספרה 7. יתר הלוח מחולק לריבועים ובהם הספרות 2-6 ו-8-11. מעל הציור מודפסים חוקי המשחק, ומעליהם המספר 12. המשחק מבוסס על משחק בשם Glückshaus אשר היה נפוץ בימי הביניים.
41X48 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. שוליים קצוצים. קרעים משוקמים (חלקם ארוכים). מעט כתמים. מודבק על בד פשתן לתצוגה ושימור.
לוח המשחק מחולק לאחד-עשר חלקים. במרכז - ציור יהודי היושב לצד שולחן וסופר את כספו (צבוע ביד). על אחד משקי הכסף שעל שולחנו מופיעה הספרה 7. יתר הלוח מחולק לריבועים ובהם הספרות 2-6 ו-8-11. מעל הציור מודפסים חוקי המשחק, ומעליהם המספר 12. המשחק מבוסס על משחק בשם Glückshaus אשר היה נפוץ בימי הביניים.
41X48 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. שוליים קצוצים. קרעים משוקמים (חלקם ארוכים). מעט כתמים. מודבק על בד פשתן לתצוגה ושימור.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, הבריגדה היהודית
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $2,000
לא נמכר
Landstrum, קריקטורה צבעונית מודפסת על בד. חתומה בדפוס: Wilhelm Zoeller. דפוס Atzgersdorfer Druck Fabrik Jacob Egg, וינה, [סוף המאה ה-19].
בקריקטורה נראה ארכידוכס אוסטריה פרנץ פרדיננד כשהוא בוחן מועמדים לשירות צבאי, ובהם יהודים (המתוארים באופן סטריאוטיפי). מסביב - מסגרת המורכבת מסמלי דוכסויות האימפריה האוסטרו-הונגרית. כותרת הקריקטורה נדפסה בארבע הפינות, בגרמנית, הונגרית, סלובקית ואיטלקית.
77X76 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
בקריקטורה נראה ארכידוכס אוסטריה פרנץ פרדיננד כשהוא בוחן מועמדים לשירות צבאי, ובהם יהודים (המתוארים באופן סטריאוטיפי). מסביב - מסגרת המורכבת מסמלי דוכסויות האימפריה האוסטרו-הונגרית. כותרת הקריקטורה נדפסה בארבע הפינות, בגרמנית, הונגרית, סלובקית ואיטלקית.
77X76 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, הבריגדה היהודית
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
Wiener! Wollt ihr den ins Rathaus Tragen? Nein! Dann wählet Deutschnational! [וינאי! אתה רוצה לסחוב אותם עד לבית העירייה? לא! הצבע למפלגה הגרמנית הלאומית]. דפוס U. Berger, וינה, [בין שתי מלחמות העולם]. גרמנית.
כרזה אנטישמית מטעם המפלגה הלאומית הגרמנית (Deutschnational) באוסטריה. במרכזה איור של גבר אוסטרי הסוחב על גבו יהודי.
47X63 ס"מ. מצב טוב. קמטים. מעט כתמים. מספר קרעים משוקמים (עם פגיעה קלה בפרטי המדפיס בתחתית הכרזה והשלמת צבע).
כרזה אנטישמית מטעם המפלגה הלאומית הגרמנית (Deutschnational) באוסטריה. במרכזה איור של גבר אוסטרי הסוחב על גבו יהודי.
47X63 ס"מ. מצב טוב. קמטים. מעט כתמים. מספר קרעים משוקמים (עם פגיעה קלה בפרטי המדפיס בתחתית הכרזה והשלמת צבע).
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, הבריגדה היהודית
קָטָלוֹג
![Самый старый из богов [זקן האלים], כרזה אנטישמית מאוירת. הוצאת המגזין האתאיסטי Безбожник у станка (Bezbozhnik u Stanka)i. [מו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale56-public/210.jpg "כרזה אנטישמית - רוסיה, שנות ה-20")
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
Самый старый из богов [זקן האלים], כרזה אנטישמית מאוירת. הוצאת המגזין האתאיסטי Безбожник у станка (Bezbozhnik u Stanka)i. [מוסקבה, שנות ה-20]. עיצוב: דמיטרי סטכייביץ' אורלוב (Dmitry Stakhievich Orlov). חתום בדפוס - "D. Moor". רוסית.
קריקטורה המתארת את אלהי ישראל - דמות בעלת עין אחת, עוטה טלית ותפילין, אוחזת בלוחות הברית ויושבת על תיבת-אוצר. בחיקה יושב יהודי. תחת הקריקטורה מודפס טקסט ברוסית כנגד היהודים, המקשר בין היהדות לקפיטליזם.
51.5X69 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים רבים. כתם בפינה הימנית העליונה. מספר קרעים קלים. קצוצה מעט בשוליים. מודבקת על בד פשתן ישן.
קריקטורה המתארת את אלהי ישראל - דמות בעלת עין אחת, עוטה טלית ותפילין, אוחזת בלוחות הברית ויושבת על תיבת-אוצר. בחיקה יושב יהודי. תחת הקריקטורה מודפס טקסט ברוסית כנגד היהודים, המקשר בין היהדות לקפיטליזם.
51.5X69 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים רבים. כתם בפינה הימנית העליונה. מספר קרעים קלים. קצוצה מעט בשוליים. מודבקת על בד פשתן ישן.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, הבריגדה היהודית
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $500
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
The Greatest Laughing Play of the Age, Goldstein and Murphy Inc., Written by Robert J. Sherman. דפוס Quigley Litho. Co. K. C., קנזס סיטי, ארה"ב, [שנות העשרה של המאה ה-20].
כרזת פרסום למחזה הומוריסטי בשם "גולדשטיין ומרפי". בשוליים השמאליים נכתב תקציר עלילת המחזה: "מגי מרפי מנסה לשמור על בנה, ברני, מלהינשא לרבקה, בתו של שותפהּ היהודי אבּי גולדשטיין". בפינה השמאלית העליונה מופיע דיוקנו של גולדשטיין, המתואר כדמות בעלת מאפיינים יהודיים סטריאוטיפיים.
68.5X104 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. קרעים רבים בשוליים, עם פיסות נייר חסרות. מודבקת לבד ישן, עם כתמים.
כרזת פרסום למחזה הומוריסטי בשם "גולדשטיין ומרפי". בשוליים השמאליים נכתב תקציר עלילת המחזה: "מגי מרפי מנסה לשמור על בנה, ברני, מלהינשא לרבקה, בתו של שותפהּ היהודי אבּי גולדשטיין". בפינה השמאלית העליונה מופיע דיוקנו של גולדשטיין, המתואר כדמות בעלת מאפיינים יהודיים סטריאוטיפיים.
68.5X104 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול. קרעים רבים בשוליים, עם פיסות נייר חסרות. מודבקת לבד ישן, עם כתמים.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, הבריגדה היהודית
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
ארבע כרזות אנטי-ישראליות, מאוירות בידי אמנים מקבוצת "העפרון הלוחם" (Боевой карандаш ,Boevoi Karandash). הוצאת Xudoznik RSFSR (Художник РСФСР), לנינגרד (סט. פטרבורג), 1971-1972. רוסית.
כרזות אנטי-ישראליות ואנטי-ציוניות, עם איורים צבעוניים וקטעי טקסט מחורזים ברוסית. באחת הכרזות נראית דמותו של "הדוד סם" כשהוא מוסר מטוסי קרב אמריקניים למשה דיין.
אחת הכרזות אוירה בידי פ. [פיודור] נליובין (Федор Нелюбин), והשלוש האחרות אוירו בידי ז'. [ז'וזף] יפימובסקי (Жозеф Ефимовский).
קבוצת "העפרון הלוחם" - קבוצת אמנים מלנינגרד אשר פעלה משנת 1939 ויצרה כרזות ואיורים סאטיריים במגוון נושאים הקשורים לפוליטיקה הרוסית והבינלאומית.
57X42.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. פגמים קלים בחלקן.
כרזות אנטי-ישראליות ואנטי-ציוניות, עם איורים צבעוניים וקטעי טקסט מחורזים ברוסית. באחת הכרזות נראית דמותו של "הדוד סם" כשהוא מוסר מטוסי קרב אמריקניים למשה דיין.
אחת הכרזות אוירה בידי פ. [פיודור] נליובין (Федор Нелюбин), והשלוש האחרות אוירו בידי ז'. [ז'וזף] יפימובסקי (Жозеф Ефимовский).
קבוצת "העפרון הלוחם" - קבוצת אמנים מלנינגרד אשר פעלה משנת 1939 ויצרה כרזות ואיורים סאטיריים במגוון נושאים הקשורים לפוליטיקה הרוסית והבינלאומית.
57X42.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. פגמים קלים בחלקן.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, הבריגדה היהודית
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
הזמנה אישית ומדריך לתערוכה "Der Ewige Jude" (היהודי הנצחי), שנערכה מטעם משרד התעמולה של המפלגה הנאצית. מינכן וברלין, 1937. גרמנית.
1. Der Ewige Jude, 265 Bilddokumente, חוברת מקיפה עם 265 תצלומים, מאת האנס דיבוב (Hans Diebow). מינכן-ברלין, 1937. בפתח החוברת הסבר למה שהגדירו הנאצים כסימן ההיכר הראשי של היהודי: האף. בהמשך ניתנת סקירה על היהודים בימי הביניים, יהודי אירופה וסקירה של היהודי המודרני. עוד מתייחס הספר ל"אכזריות" היהודית ביחס לבעלי-חיים, עולם הכספים היהודי, ועוד. 128 עמ', 25 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. קרעים בשדרה. חתימות בעפרון בדף השער ובעטיפה הקדמית.
2. הזמנה לתערוכה, מודפסת במכונת כתיבה וחתומה בכתב יד, עבור Dr. Ludwig מהעיר קלן. נשלחה ממינכן ב-9.11.1937. בתחתית ההזמנה פנייה אישית לנמען, בכתב יד. [1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימן קיפול אפקי.
מצורפות: המעטפה המקורית בה נשלחה ההזמנה, מבויילת וחתומה בחותמות דיו: "Der ewige Jude, Grosses politiche Schau. Munchen, Hauptstadt der Bewegung", ופתקית מודפסת עם מידע על מועד פרסום התערוכה בעתונות.
1. Der Ewige Jude, 265 Bilddokumente, חוברת מקיפה עם 265 תצלומים, מאת האנס דיבוב (Hans Diebow). מינכן-ברלין, 1937. בפתח החוברת הסבר למה שהגדירו הנאצים כסימן ההיכר הראשי של היהודי: האף. בהמשך ניתנת סקירה על היהודים בימי הביניים, יהודי אירופה וסקירה של היהודי המודרני. עוד מתייחס הספר ל"אכזריות" היהודית ביחס לבעלי-חיים, עולם הכספים היהודי, ועוד. 128 עמ', 25 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. קרעים בשדרה. חתימות בעפרון בדף השער ובעטיפה הקדמית.
2. הזמנה לתערוכה, מודפסת במכונת כתיבה וחתומה בכתב יד, עבור Dr. Ludwig מהעיר קלן. נשלחה ממינכן ב-9.11.1937. בתחתית ההזמנה פנייה אישית לנמען, בכתב יד. [1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימן קיפול אפקי.
מצורפות: המעטפה המקורית בה נשלחה ההזמנה, מבויילת וחתומה בחותמות דיו: "Der ewige Jude, Grosses politiche Schau. Munchen, Hauptstadt der Bewegung", ופתקית מודפסת עם מידע על מועד פרסום התערוכה בעתונות.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, הבריגדה היהודית
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $300
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
תעודה מודפסת, אישור על העברת כספים לחברת "העברה" בבעלותם המשותפת של בנק אנגלו-פלשתינה, בנק הטמפלרים והסוכנות היהודית, עם מילוי פרטים בכתב יד וחותמת דיו של בנק הטמפלרים. 1936. אנגלית.
הסכם ההעברה ("טרנספר") נחתם בשנת 1933 בין שלטונות גרמניה הנאצית לסוכנות היהודית, במטרה להעביר את רכושם והונם של יהודי גרמניה לארץ ישראל. מפעל ההעברה עורר עימות סוער בישוב היהודי בארץ ובתפוצות, בין היתר סביב השאלה המוסרית של עצם ניהול משא ומתן עם הנאצים והרווח הכלכלי המופק מכך.
[1] דף, 22X25 ס"מ. מצב טוב. קמטים בשוליים ומספר כתמים. נקבי תיוק.
הסכם ההעברה ("טרנספר") נחתם בשנת 1933 בין שלטונות גרמניה הנאצית לסוכנות היהודית, במטרה להעביר את רכושם והונם של יהודי גרמניה לארץ ישראל. מפעל ההעברה עורר עימות סוער בישוב היהודי בארץ ובתפוצות, בין היתר סביב השאלה המוסרית של עצם ניהול משא ומתן עם הנאצים והרווח הכלכלי המופק מכך.
[1] דף, 22X25 ס"מ. מצב טוב. קמטים בשוליים ומספר כתמים. נקבי תיוק.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, הבריגדה היהודית
קָטָלוֹג
![תמונת פספורט (תמונה מזהה) של מרדכי אנילביץ', מפקד הארגון היהודי הלוחם במרד גטו ורשה. [פולין, אמצע-סוף שנות ה-30].
ידועים תצל](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale56-public/215.jpg "תמונת פספורט לא ידועה של מרדכי אנילביץ'")
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $6,000
לא נמכר
תמונת פספורט (תמונה מזהה) של מרדכי אנילביץ', מפקד הארגון היהודי הלוחם במרד גטו ורשה. [פולין, אמצע-סוף שנות ה-30].
ידועים תצלומים בודדים של אנילביץ', אשר נהרג בקרב מול הנאצים במהלך המרד בגטו ורשה בהיותו בן 24 שנים בלבד, אך התצלום שלפנינו לא נודע עד עתה.
מרדכי אנילביץ' (נולד 1919 או 1920, נהרג 8 במאי 1943) - מפקד מרד גטו ורשה, נולד בשכונת מצוקה בורשה, סיים את בית הספר התיכון היהודי "לאור" בעיר והצטרף לתנועת "השומר הצעיר". כשבוע לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט מורשה יחד עם חברים-בוגרים מתנועתו אשר פנו מזרחה, בהנחה ששם תתבצר הגנת הפולנים נגד הגרמנים. משנתפסו שטחי מזרח פולין בידי הצבא הסובייטי, ניסו אנילביץ' וחבריו לעבור את הגבול לרומניה על מנת לפתוח נתיב-בריחה לצעירים בדרכם לארץ ישראל, אך שם נעצר אנילביץ' ונכלא בכלא סובייטי. לאחר שחרורו פנה לורשה הכבושה ומשם לוילנה, שם התרכזו פליטים, חברי תנועות נוער ומפלגות מורשה. אנילביץ' תבע מחבריו לתנועה להחזיר גרעין של מדריכים לשטח הכיבוש הגרמני כדי להמשיך שם בפעילות חינוכית ופוליטית במחתרת; הוא וחברתו מירה פוכרר היו בין הראשונים שהתנדבו לחזור לורשה. החל מינואר 1940 נעשה אנילביץ' למנהיג "השומר הצעיר" במחתרת, עסק בארגון קבוצות הנוער ובהדרכתן, השתתף בהוצאת עתונות מחתרתית, ניהל כנסים וסמינרים, והרבה לנסוע באורח לא חוקי ולפקוד ישובים וקינים של תנועתו בגטאות בערי-השדה.
עם פלישת הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941 ולאחר שהגיעו ידיעות ראשונות על רצח המוני יהודים בשטחי המזרח, השתנו קו הפעולה של אנילביץ' והתעניינותו, והוא פנה לארגון הגנה עצמית בגטו. ב-1942, עם התגברות הגירושים למחנות ההשמדה, נסע אנילביץ' לצ'נסטוחובה כדי לארגן את תנועת המרד. הוא חזר לוורשה לאחר הידיעות על האקציה הגדולה, שבמהלכה גורשו רוב יהודי הגטו, והיה בין מייסדי הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) בגטו ורשה באוקטובר 1942. אנילביץ' נבחר לעמוד בראש הארגון, למרות חוסר הניסיון הצבאי שלו, וב-18 בינואר 1943 הנהיג את הקרב הראשון שלו נגד הגרמנים, כאשר אלו נכנסו לגטו לבצע גירוש נוסף.
בערב פסח תש"ג, 19 באפריל 1943, נכנסו הכוחות הגרמניים לגטו ונפלו למארב שהוצב להם על ידי המורדים אנשי אי"ל, אצ"י (ארגון צבאי יהודי) והמחתרת הפולנית. בבוקר ה-20 באפריל ניתן ללוחמים אולטימטום להניח את נשקם ולהיכנע עד השעה עשר בבוקר, הדרישה נדחתה על ידי מגיני הגטו. ב-8 במאי, הגרמנים גילו בונקר גדול ברחוב מילא 18, שהיה המפקדה הראשית של אי"ל, שם שהו רוב אנשי הנהגת הארגון אשר שרדו, יחד עם עשרות מורדים אחרים. הלוחמים סירבו להיכנע לגרמנים והחליטו על ביצוע התאבדות המונית על ידי בליעת גלולות ציאניד. בין ההרוגים היה גם מרדכי אנילביץ'. סגנו, מארק אדלמן, ועוד כמה עשרות לוחמים הצליחו להימלט אל הצד הארי בעזרת לוחם האי"ל שמחה רותם (קאז'יק) כמה ימים לאחר מכן.
מרד גטו ורשה נחשב למרד הגדול והמשמעותי ביותר של יהודים נגד הנאצים בזמן השואה, והפך לסמל של התנגדות יהודית, יחד עם דמותו של אנילביץ', אשר היתה לסמל למנהיגות, לאומץ-לב ולהקרבה.
6.5X4 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים בחלקו התחתון ובצדו האחורי התחתון. כתמים בצדו האחורי.
ידועים תצלומים בודדים של אנילביץ', אשר נהרג בקרב מול הנאצים במהלך המרד בגטו ורשה בהיותו בן 24 שנים בלבד, אך התצלום שלפנינו לא נודע עד עתה.
מרדכי אנילביץ' (נולד 1919 או 1920, נהרג 8 במאי 1943) - מפקד מרד גטו ורשה, נולד בשכונת מצוקה בורשה, סיים את בית הספר התיכון היהודי "לאור" בעיר והצטרף לתנועת "השומר הצעיר". כשבוע לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט מורשה יחד עם חברים-בוגרים מתנועתו אשר פנו מזרחה, בהנחה ששם תתבצר הגנת הפולנים נגד הגרמנים. משנתפסו שטחי מזרח פולין בידי הצבא הסובייטי, ניסו אנילביץ' וחבריו לעבור את הגבול לרומניה על מנת לפתוח נתיב-בריחה לצעירים בדרכם לארץ ישראל, אך שם נעצר אנילביץ' ונכלא בכלא סובייטי. לאחר שחרורו פנה לורשה הכבושה ומשם לוילנה, שם התרכזו פליטים, חברי תנועות נוער ומפלגות מורשה. אנילביץ' תבע מחבריו לתנועה להחזיר גרעין של מדריכים לשטח הכיבוש הגרמני כדי להמשיך שם בפעילות חינוכית ופוליטית במחתרת; הוא וחברתו מירה פוכרר היו בין הראשונים שהתנדבו לחזור לורשה. החל מינואר 1940 נעשה אנילביץ' למנהיג "השומר הצעיר" במחתרת, עסק בארגון קבוצות הנוער ובהדרכתן, השתתף בהוצאת עתונות מחתרתית, ניהל כנסים וסמינרים, והרבה לנסוע באורח לא חוקי ולפקוד ישובים וקינים של תנועתו בגטאות בערי-השדה.
עם פלישת הגרמנים לברית המועצות ביוני 1941 ולאחר שהגיעו ידיעות ראשונות על רצח המוני יהודים בשטחי המזרח, השתנו קו הפעולה של אנילביץ' והתעניינותו, והוא פנה לארגון הגנה עצמית בגטו. ב-1942, עם התגברות הגירושים למחנות ההשמדה, נסע אנילביץ' לצ'נסטוחובה כדי לארגן את תנועת המרד. הוא חזר לוורשה לאחר הידיעות על האקציה הגדולה, שבמהלכה גורשו רוב יהודי הגטו, והיה בין מייסדי הארגון היהודי הלוחם (אי"ל) בגטו ורשה באוקטובר 1942. אנילביץ' נבחר לעמוד בראש הארגון, למרות חוסר הניסיון הצבאי שלו, וב-18 בינואר 1943 הנהיג את הקרב הראשון שלו נגד הגרמנים, כאשר אלו נכנסו לגטו לבצע גירוש נוסף.
בערב פסח תש"ג, 19 באפריל 1943, נכנסו הכוחות הגרמניים לגטו ונפלו למארב שהוצב להם על ידי המורדים אנשי אי"ל, אצ"י (ארגון צבאי יהודי) והמחתרת הפולנית. בבוקר ה-20 באפריל ניתן ללוחמים אולטימטום להניח את נשקם ולהיכנע עד השעה עשר בבוקר, הדרישה נדחתה על ידי מגיני הגטו. ב-8 במאי, הגרמנים גילו בונקר גדול ברחוב מילא 18, שהיה המפקדה הראשית של אי"ל, שם שהו רוב אנשי הנהגת הארגון אשר שרדו, יחד עם עשרות מורדים אחרים. הלוחמים סירבו להיכנע לגרמנים והחליטו על ביצוע התאבדות המונית על ידי בליעת גלולות ציאניד. בין ההרוגים היה גם מרדכי אנילביץ'. סגנו, מארק אדלמן, ועוד כמה עשרות לוחמים הצליחו להימלט אל הצד הארי בעזרת לוחם האי"ל שמחה רותם (קאז'יק) כמה ימים לאחר מכן.
מרד גטו ורשה נחשב למרד הגדול והמשמעותי ביותר של יהודים נגד הנאצים בזמן השואה, והפך לסמל של התנגדות יהודית, יחד עם דמותו של אנילביץ', אשר היתה לסמל למנהיגות, לאומץ-לב ולהקרבה.
6.5X4 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. פגמים קלים בחלקו התחתון ובצדו האחורי התחתון. כתמים בצדו האחורי.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, הבריגדה היהודית
קָטָלוֹג
![ששה תצלומים המתעדים ביקור של המופתי חאג' מוחמד אמין אל-חוסייני בגרמניה. [גרמניה, 1943 בקירוב].
בתצלומים נראה אל-חוסייני, בלו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale56-public/216_1.jpg "שישה תצלומים לא ידועים מביקור המופתי חאג' אמין אל-חוסייני בגרמניה הנאצ")
![ששה תצלומים המתעדים ביקור של המופתי חאג' מוחמד אמין אל-חוסייני בגרמניה. [גרמניה, 1943 בקירוב].
בתצלומים נראה אל-חוסייני, בלו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale56-public/216_2.jpg "שישה תצלומים לא ידועים מביקור המופתי חאג' אמין אל-חוסייני בגרמניה הנאצ")
![ששה תצלומים המתעדים ביקור של המופתי חאג' מוחמד אמין אל-חוסייני בגרמניה. [גרמניה, 1943 בקירוב].
בתצלומים נראה אל-חוסייני, בלו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale56-public/216_3.jpg "שישה תצלומים לא ידועים מביקור המופתי חאג' אמין אל-חוסייני בגרמניה הנאצ")
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $10,000
נמכר ב: $12,500
כולל עמלת קונה
ששה תצלומים המתעדים ביקור של המופתי חאג' מוחמד אמין אל-חוסייני בגרמניה. [גרמניה, 1943 בקירוב].
בתצלומים נראה אל-חוסייני, בלוויית כמה בכירים נאצים הלובשים מדים וכמה אנשי ממשל בלבוש אזרחי, במהלך סיור אשר נערך במחנה בגרמניה (כנראה, מחנה של "חזית העבודה" הגרמנית). בכמה מהתצלומים נראה מסדר שנערך לכבוד המבקרים במחנה.
התצלומים חתומים כולם בצדם האחורי בחותמת "Photo-Gerhards Trebbin", המעידה כי פותחו בעיר טרבין (Trebbin) שבגרמניה, ואפשר כי צולמו בסביבותיה.
תצלומים אלה אינם ידועים, ומתעדים ביקור לא מזוהה של אל-חוסייני בגרמניה. אמנם, לא הצלחנו לזהות בוודאות את המצולמים, אך הועלו השערות לפיהן בתצלומים מופיעים, בין היתר, הפוליטיקאי הקרואטי מילה בודאק (Mile Budak; חבר במפלגת האוסטאשה אשר היה שליח קרואטיה בגרמניה בשנים 1941-1943), הפוליטיקאי העיראקי רשיד עאלי אל-כילאני, פריץ גרובה (אשר היה שגריר גרמניה בעיראק, ובהמשך האחראי על ענייני המזרח התיכון במשרד החוץ הגרמני, וידוע בזכות קשריו עם אל-חוסייני ועם רשיד עאלי אל-כילאני בתקופת המרד של אל-כילאני בעיראק ובשנים שאחר-כך) והמשפטן האוסטרי ארתור זייס-אינקווארט.
חאג' מוחמד אמין אל-חוסייני (1974י-?י1895) כיהן כמופתי של ירושלים תחת השלטון הבריטי, בשנים 1921-1937, ונודע כאחד המנהיגים החשובים והמשפיעים ביותר של ערביי ארץ ישראל ושל התנועה הלאומית הפלשתינית.
אל-חוסייני נולד בירושלים למשפחה ערבית-פלשתינית ותיקה, מן המבוססות והמכובדות ביותר בעיר, אשר רבים מבניה כיהנו בתפקידי הנהגה דתיים ופוליטיים. אל-חוסייני למד בירושלים, בקהיר ובאיסטנבול, ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא העות'מאני. לאחר שירותו הצבאי שב לירושלים ועסק, בין היתר, בגיוס מתנדבים למרד הערבי (מרד נגד האימפריה העות'מאנית אשר התקיים בשנים 1916-1918).
אל-חוסייני היה חבר במספר ארגונים ומועדונים ערביים בעלי גוון לאומני, ובמסגרת פעילותו בארגונים אלו היה מן המסיתים הראשיים לפרעות 1920, שהתרחשו בירושלים במהלך חגיגות נבי-מוסא, ובעקבות כך הפך לדמות נודעת בקרב הציבור הערבי. עם תום הפרעות הוציאו השלטונות הבריטים צו מעצר נגד אל-חוסייני ונגד עארף אל-עארף (עיתונאי אשר היה שותף בהסתה אשר הובילה לפרעות), והשניים ברחו לעבר-הירדן. בהיעדרם, נידונו לעשר שנות מאסר, אולם באותה שנה קיבלו חנינה מהנציב העליון הבריטי הרברט סמואל (בעקבות בקשות מצד כמה שיח'ים ונכבדים מעבר-הירדן).
בשנת 1921 מונה אל-חוסייני לתפקיד המופתי של העיר ירושלים, ובהמשך נבחר לכהן כראש המועצה המוסלמית העליונה. במסגרת תפקידים אלו פעל נגד ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ולחיזוק הלאומיות הפלשתינית, בתהליכים שהובילו, בין היתר, למאורעות תרפ"ט ולמרד הערבי הגדול (אל-חוסייני היה מיוזמי וממארגני המרד ונשיא הועד הערבי העליון).
בשנת 1937, לאחר שהבריטים הוציאו מחוץ לחוק את הועד הערבי העליון ופיזרו את המועצה המוסלמית העליונה, נמלט אל-חוסייני ללבנון, שם שהה כשנתיים, עד שעבר לעיראק. בעיראק חבר לפוליטיקאי רשיד עאלי אל-כילאני ותרם רבות לתכנון ולארגון המרד אשר הוביל אל-כילאני בשנת 1941. בעקבות המרד הקים אל-כילאני ממשלה פרו-נאצית אשר דרשה את גירושם של הבריטים מעיראק, אולם זו לא החזיקה מעמד זמן רב, ועם כישלון ההפיכה עזבו אל-חוסייני ואל-כילאני את עיראק. אל-חוסייני נסע תחילה לאיטליה הפשיסטית (שם אף נפגש עם מוסוליני), ואחר-כך לגרמניה הנאצית. אל-כילאני הגיע אף הוא לגרמניה.
קשריו של חאג' אמין אל-חוסייני עם הנאצים, אשר התחילו עוד לפני הגעתו לגרמניה, התהדקו במהלך שהותו שם: הוא קיים מגעים עם משרד החוץ הגרמני, עם צמרת האס-אס והגסטפו, ואף נפגש עם אדולף היטלר (לראשונה בנובמבר 1941). אחת משאיפותיו של אל-חוסייני היתה להביא לפרסום הצהרה גרמנית-איטלקית משותפת המכירה בעצמאות מדינות ערב ובאחדותן, וכן בזכותן של מדינות אלה לפעול לביטול הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. אחת מתרומותיו המרכזיות למאמץ המלחמתי של הגרמנים במסגרת פעילותו לטובת מדינות ה"ציר" היתה גיוס לוחמים ל"דיוויזיית אס-אס הררית ה-13" (The 13th Waffen Mountain Division of the SS) בשנת 1943. דיוויזיה זו, המכונה "הנדשאר" (Handschar), הוקמה בידי הגרמנים בתחום קרואטיה שתחת שלטון מפלגת האוסטאשה הפרו-נאצית (שכללה אז את בוסניה והרצגובינה). מרבית המגויסים היו מקרב האוכלוסיה המוסלמית של בוסניה והרצגובינה, והגיוס נעשה בעידודו של אל-חוסייני אשר נשלח לשם במיוחד על-ידי השלטונות הגרמנים. נוסף על כך, הקים אל-חוסייני את "המכון הערבי לחקר השאלה היהודית" בברלין, מכון אשר הוקם במימון הגרמנים והיווה מקבילה ברלינאית ל"מכון לחקר בעיית היהודים" אשר פעל בפרנקפורט, ושמטרתו המוצהרת היתה גירוש היהודים משטחי גרמניה. בעקבות פעילויות אלו ואחרות נכלל אל-חוסייני בתום מלחמת העולם ברשימת "פושעי המלחמה" של "הוועדה היוגוסלבית לקביעת פשעי המלחמה של הכובשים ועוזריהם".
פרשת יחסיו של אל-חוסייני עם מדינות ה"ציר" נחקרה בידי רבים, ועודנה מעוררת שאלות. ישנם הרואים בשיתוף הפעולה עם הגרמנים שיקול פרגמטי של מנהיג אשר ביקש להשיג בעלת-ברית חזקה ותמיכה במטרות הלאומיות של הערבים, וישנם הקושרים את שיתוף הפעולה עם אהדתו למדיניות הגרמנית כלפי היהודים ולתוכנית "הפתרון הסופי", ואף לשאיפתו להרחיב את תכנית ההשמדה גם לארץ ישראל.
6 תצלומים, 9.5X6.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים.
בתצלומים נראה אל-חוסייני, בלוויית כמה בכירים נאצים הלובשים מדים וכמה אנשי ממשל בלבוש אזרחי, במהלך סיור אשר נערך במחנה בגרמניה (כנראה, מחנה של "חזית העבודה" הגרמנית). בכמה מהתצלומים נראה מסדר שנערך לכבוד המבקרים במחנה.
התצלומים חתומים כולם בצדם האחורי בחותמת "Photo-Gerhards Trebbin", המעידה כי פותחו בעיר טרבין (Trebbin) שבגרמניה, ואפשר כי צולמו בסביבותיה.
תצלומים אלה אינם ידועים, ומתעדים ביקור לא מזוהה של אל-חוסייני בגרמניה. אמנם, לא הצלחנו לזהות בוודאות את המצולמים, אך הועלו השערות לפיהן בתצלומים מופיעים, בין היתר, הפוליטיקאי הקרואטי מילה בודאק (Mile Budak; חבר במפלגת האוסטאשה אשר היה שליח קרואטיה בגרמניה בשנים 1941-1943), הפוליטיקאי העיראקי רשיד עאלי אל-כילאני, פריץ גרובה (אשר היה שגריר גרמניה בעיראק, ובהמשך האחראי על ענייני המזרח התיכון במשרד החוץ הגרמני, וידוע בזכות קשריו עם אל-חוסייני ועם רשיד עאלי אל-כילאני בתקופת המרד של אל-כילאני בעיראק ובשנים שאחר-כך) והמשפטן האוסטרי ארתור זייס-אינקווארט.
חאג' מוחמד אמין אל-חוסייני (1974י-?י1895) כיהן כמופתי של ירושלים תחת השלטון הבריטי, בשנים 1921-1937, ונודע כאחד המנהיגים החשובים והמשפיעים ביותר של ערביי ארץ ישראל ושל התנועה הלאומית הפלשתינית.
אל-חוסייני נולד בירושלים למשפחה ערבית-פלשתינית ותיקה, מן המבוססות והמכובדות ביותר בעיר, אשר רבים מבניה כיהנו בתפקידי הנהגה דתיים ופוליטיים. אל-חוסייני למד בירושלים, בקהיר ובאיסטנבול, ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא העות'מאני. לאחר שירותו הצבאי שב לירושלים ועסק, בין היתר, בגיוס מתנדבים למרד הערבי (מרד נגד האימפריה העות'מאנית אשר התקיים בשנים 1916-1918).
אל-חוסייני היה חבר במספר ארגונים ומועדונים ערביים בעלי גוון לאומני, ובמסגרת פעילותו בארגונים אלו היה מן המסיתים הראשיים לפרעות 1920, שהתרחשו בירושלים במהלך חגיגות נבי-מוסא, ובעקבות כך הפך לדמות נודעת בקרב הציבור הערבי. עם תום הפרעות הוציאו השלטונות הבריטים צו מעצר נגד אל-חוסייני ונגד עארף אל-עארף (עיתונאי אשר היה שותף בהסתה אשר הובילה לפרעות), והשניים ברחו לעבר-הירדן. בהיעדרם, נידונו לעשר שנות מאסר, אולם באותה שנה קיבלו חנינה מהנציב העליון הבריטי הרברט סמואל (בעקבות בקשות מצד כמה שיח'ים ונכבדים מעבר-הירדן).
בשנת 1921 מונה אל-חוסייני לתפקיד המופתי של העיר ירושלים, ובהמשך נבחר לכהן כראש המועצה המוסלמית העליונה. במסגרת תפקידים אלו פעל נגד ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ולחיזוק הלאומיות הפלשתינית, בתהליכים שהובילו, בין היתר, למאורעות תרפ"ט ולמרד הערבי הגדול (אל-חוסייני היה מיוזמי וממארגני המרד ונשיא הועד הערבי העליון).
בשנת 1937, לאחר שהבריטים הוציאו מחוץ לחוק את הועד הערבי העליון ופיזרו את המועצה המוסלמית העליונה, נמלט אל-חוסייני ללבנון, שם שהה כשנתיים, עד שעבר לעיראק. בעיראק חבר לפוליטיקאי רשיד עאלי אל-כילאני ותרם רבות לתכנון ולארגון המרד אשר הוביל אל-כילאני בשנת 1941. בעקבות המרד הקים אל-כילאני ממשלה פרו-נאצית אשר דרשה את גירושם של הבריטים מעיראק, אולם זו לא החזיקה מעמד זמן רב, ועם כישלון ההפיכה עזבו אל-חוסייני ואל-כילאני את עיראק. אל-חוסייני נסע תחילה לאיטליה הפשיסטית (שם אף נפגש עם מוסוליני), ואחר-כך לגרמניה הנאצית. אל-כילאני הגיע אף הוא לגרמניה.
קשריו של חאג' אמין אל-חוסייני עם הנאצים, אשר התחילו עוד לפני הגעתו לגרמניה, התהדקו במהלך שהותו שם: הוא קיים מגעים עם משרד החוץ הגרמני, עם צמרת האס-אס והגסטפו, ואף נפגש עם אדולף היטלר (לראשונה בנובמבר 1941). אחת משאיפותיו של אל-חוסייני היתה להביא לפרסום הצהרה גרמנית-איטלקית משותפת המכירה בעצמאות מדינות ערב ובאחדותן, וכן בזכותן של מדינות אלה לפעול לביטול הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. אחת מתרומותיו המרכזיות למאמץ המלחמתי של הגרמנים במסגרת פעילותו לטובת מדינות ה"ציר" היתה גיוס לוחמים ל"דיוויזיית אס-אס הררית ה-13" (The 13th Waffen Mountain Division of the SS) בשנת 1943. דיוויזיה זו, המכונה "הנדשאר" (Handschar), הוקמה בידי הגרמנים בתחום קרואטיה שתחת שלטון מפלגת האוסטאשה הפרו-נאצית (שכללה אז את בוסניה והרצגובינה). מרבית המגויסים היו מקרב האוכלוסיה המוסלמית של בוסניה והרצגובינה, והגיוס נעשה בעידודו של אל-חוסייני אשר נשלח לשם במיוחד על-ידי השלטונות הגרמנים. נוסף על כך, הקים אל-חוסייני את "המכון הערבי לחקר השאלה היהודית" בברלין, מכון אשר הוקם במימון הגרמנים והיווה מקבילה ברלינאית ל"מכון לחקר בעיית היהודים" אשר פעל בפרנקפורט, ושמטרתו המוצהרת היתה גירוש היהודים משטחי גרמניה. בעקבות פעילויות אלו ואחרות נכלל אל-חוסייני בתום מלחמת העולם ברשימת "פושעי המלחמה" של "הוועדה היוגוסלבית לקביעת פשעי המלחמה של הכובשים ועוזריהם".
פרשת יחסיו של אל-חוסייני עם מדינות ה"ציר" נחקרה בידי רבים, ועודנה מעוררת שאלות. ישנם הרואים בשיתוף הפעולה עם הגרמנים שיקול פרגמטי של מנהיג אשר ביקש להשיג בעלת-ברית חזקה ותמיכה במטרות הלאומיות של הערבים, וישנם הקושרים את שיתוף הפעולה עם אהדתו למדיניות הגרמנית כלפי היהודים ולתוכנית "הפתרון הסופי", ואף לשאיפתו להרחיב את תכנית ההשמדה גם לארץ ישראל.
6 תצלומים, 9.5X6.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים, קרעים וקמטים.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה, הבריגדה היהודית
קָטָלוֹג