מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
- ספרי (115) Apply ספרי filter
- book (115) Apply book filter
- ישראל (110) Apply ישראל filter
- ישראל, (110) Apply ישראל, filter
- palestin (110) Apply palestin filter
- palestine, (110) Apply palestine, filter
- אמנות, (77) Apply אמנות, filter
- נומיסמטיקה (77) Apply נומיסמטיקה filter
- חפצים, (77) Apply חפצים, filter
- חפצים (77) Apply חפצים filter
- והדפסים, (77) Apply והדפסים, filter
- והדפסים (77) Apply והדפסים filter
- בצלאל (77) Apply בצלאל filter
- אמנות (77) Apply אמנות filter
- "בצלאל", (77) Apply "בצלאל", filter
- art (77) Apply art filter
- art, (77) Apply art, filter
- bezalel (77) Apply bezalel filter
- bezalel, (77) Apply bezalel, filter
- numismat (77) Apply numismat filter
- object (77) Apply object filter
- objects, (77) Apply objects, filter
- print (77) Apply print filter
- prints, (77) Apply prints, filter
- ארץ (56) Apply ארץ filter
- פלשתינה, (56) Apply פלשתינה, filter
- פלשתינה (56) Apply פלשתינה filter
- ערביי (56) Apply ערביי filter
- מנדט (56) Apply מנדט filter
- מדינת (56) Apply מדינת filter
- ומחתרות, (56) Apply ומחתרות, filter
- ומחתרות (56) Apply ומחתרות filter
- arab (56) Apply arab filter
- british (56) Apply british filter
- israel (56) Apply israel filter
- israel, (56) Apply israel, filter
- jewish (56) Apply jewish filter
- mandat (56) Apply mandat filter
- movement (56) Apply movement filter
- movements, (56) Apply movements, filter
- state (56) Apply state filter
- underground (56) Apply underground filter
- בארץ (54) Apply בארץ filter
- graphic (54) Apply graphic filter
- map (54) Apply map filter
- maps, (54) Apply maps, filter
- pgotographi (54) Apply pgotographi filter
- pgotography, (54) Apply pgotography, filter
- postcard (54) Apply postcard filter
- travel (54) Apply travel filter
מציג 133 - 144 of 376
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $400
לא נמכר
ארבעה פריטים מעזבונו של גרשם שלום. ירושלים, ניו-יורק וציריך, 1938-1971. עברית ואנגלית.
1. "Three Types of Jewish Piety ", הוצאת Hein, ציריך, 1971. תדפיס-מאמר של גרשם שלום עם תיקונים בכתב ידו (מתוך השנתון לשנת 1969 של מכון-המחקר Eranos). [1], 332-348 עמ', 20 ס"מ בקירוב. כיתוב בעט וסימני נוזל מחיקה לבן על הכריכה הקדמית. בגוף התדפיס הערות בכתב ידו של אדם נוסף.
2. מכתב בכתב ידו וחתימתו של דב סדן, משנת תש"ך (1960). אנקדוטה אודות הלל צייטלין וגרשם שלום, שמצא סדן בספר. [1] דף, 20 ס"מ בקירוב.
3. Jewish Mysticism: Major Trends, הזמנה לסדרת הרצאות חשובה שנשא גרשם שלום בשנת 1938 במכון למדעי היהדות (Jewish Institute of Religion) בניו-יורק. דף מקופל לשניים ([4] עמ'), 18 ס"מ.
4. "זכרון דברים של ההתיעצות בענין הכשרת תלמידי האוניברסיטה למלאכת ההוראה", ירושלים, 1942. תמלול ועידה בהשתפות שלום, עותק שנמסר לידיו. 12 עמ', 22.5 ס"מ. בראש החוברת הקדשה לגרשם שלום.
מצב משתנה. מצב כללי טוב.
1. "Three Types of Jewish Piety ", הוצאת Hein, ציריך, 1971. תדפיס-מאמר של גרשם שלום עם תיקונים בכתב ידו (מתוך השנתון לשנת 1969 של מכון-המחקר Eranos). [1], 332-348 עמ', 20 ס"מ בקירוב. כיתוב בעט וסימני נוזל מחיקה לבן על הכריכה הקדמית. בגוף התדפיס הערות בכתב ידו של אדם נוסף.
2. מכתב בכתב ידו וחתימתו של דב סדן, משנת תש"ך (1960). אנקדוטה אודות הלל צייטלין וגרשם שלום, שמצא סדן בספר. [1] דף, 20 ס"מ בקירוב.
3. Jewish Mysticism: Major Trends, הזמנה לסדרת הרצאות חשובה שנשא גרשם שלום בשנת 1938 במכון למדעי היהדות (Jewish Institute of Religion) בניו-יורק. דף מקופל לשניים ([4] עמ'), 18 ס"מ.
4. "זכרון דברים של ההתיעצות בענין הכשרת תלמידי האוניברסיטה למלאכת ההוראה", ירושלים, 1942. תמלול ועידה בהשתפות שלום, עותק שנמסר לידיו. 12 עמ', 22.5 ס"מ. בראש החוברת הקדשה לגרשם שלום.
מצב משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
חתימות, כתבי יד וארכיונים, ספרות עברית וספרות יידיש
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $400
לא נמכר
שלושה מכתבים בכתב ידו של מרטין בובר וחוזה להוצאת הספר "נתיבות באוטופיה". ירושלים וטיבינגן, 1945-1954.
1. זכרון-דברים עם הוצאת "עם-עובד", להוצאת ספרו של בובר "נתיבות באוטופיה" (ראה אור בתל-אביב, תש"ז. מכונה בטופס "שבילים באוטופיה"). ירושלים, 2.3.1945.
נדפס במכונת כתיבה על נייר רשמי של הוצאת "עם עובד". חתום בכתב ידם של מרטין בובר ונציג הוצאת "עם-עובד", ובחותמת דיו של ההוצאה. [1] דף, 27.5X20.5 בקירוב. מצב טוב-בינוני. קרעים קלים בשוליים, סימני קיפול, קמטים וכתמים.
2-4. שלושה מכתבים בכתב ידו וחתימתו של מרטין בובר: שני מכתבים ממוענים לידי הסופר עזרא המנחם (נשלחו מטיבנגן בשנת 1954); מכתב להוצאת "עם עובד" (נשלח מירושלים בשנת 1953). [3] דף, 20X12.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. נקבי תיוק. קרע קל בשוליים העליונים של אחד המכתבים (ללא נזק לטקסט).
1. זכרון-דברים עם הוצאת "עם-עובד", להוצאת ספרו של בובר "נתיבות באוטופיה" (ראה אור בתל-אביב, תש"ז. מכונה בטופס "שבילים באוטופיה"). ירושלים, 2.3.1945.
נדפס במכונת כתיבה על נייר רשמי של הוצאת "עם עובד". חתום בכתב ידם של מרטין בובר ונציג הוצאת "עם-עובד", ובחותמת דיו של ההוצאה. [1] דף, 27.5X20.5 בקירוב. מצב טוב-בינוני. קרעים קלים בשוליים, סימני קיפול, קמטים וכתמים.
2-4. שלושה מכתבים בכתב ידו וחתימתו של מרטין בובר: שני מכתבים ממוענים לידי הסופר עזרא המנחם (נשלחו מטיבנגן בשנת 1954); מכתב להוצאת "עם עובד" (נשלח מירושלים בשנת 1953). [3] דף, 20X12.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. נקבי תיוק. קרע קל בשוליים העליונים של אחד המכתבים (ללא נזק לטקסט).
קטגוריה
חתימות, כתבי יד וארכיונים, ספרות עברית וספרות יידיש
קָטָלוֹג
![ילקוט הדעות והמדות, פרקים מתוך ספרות המחשבה והמוסר של עם ישראל, לקט, סדר וערך ח. י. רות [חיים יהודה רות]. הוצאת "ראובן מ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale56-public/135.jpg "\"ילקוט הדעות והמדות\" - עותקו הפרטי של שמואל הוגו ברגמן - סימונים בעפרו")
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $400
לא נמכר
ילקוט הדעות והמדות, פרקים מתוך ספרות המחשבה והמוסר של עם ישראל, לקט, סדר וערך ח. י. רות [חיים יהודה רות]. הוצאת "ראובן מס", ירושלים, 1938.
עותק מספרו של חיים יהודה רות, ממייסדי הפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, העוסק בתולדות הפילוסופיה היהודית והמוסר. בספר עשרות הערות שוליים [כתובות בקצרנות גרמנית וצ'כית], סימוני עפרון ורישומים שונים, אשר נכתבו בידי שמואל הוגו ברגמן, בעליו של הספר.
חיים יהודה רות (1869-1963) ושמואל הוגו ברגמן (1883-1975), שני מוריה הראשונים של האוניברסיטה העברית לפילוסופיה, היו האישים המשפיעים ביותר בימי הקמת הפקולטה והעניקו לה את צביונה בשנותיה הראשונות. על אף שהתחנכו על פי מסורות פילוסופיות שונות (המסורת האנגלית והאירופית, בהתאמה), שררה בין השניים הערכה הדדית, והם פעלו במשותף לאורך השנים. החיבור שלפנינו, סקירה ברוח אישית של סוגיות פילוסופיות היסטוריות, שימש כעותקו הפרטי של ברגמן, אשר קראו בשקידה והוסיף עליו הערות, ויש בו כדי לשפוך אור על האינטראקציה המיוחדת שבין ההוגים.
שמב עמ'. 18.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני-טוב. עמוד ההקדמה מנותק (עם מעט קרעים). קמטים קלים בחלק מן הדפים. כריכה מעט רופפת, עם פגמים קלים וכתמים.
עותק מספרו של חיים יהודה רות, ממייסדי הפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, העוסק בתולדות הפילוסופיה היהודית והמוסר. בספר עשרות הערות שוליים [כתובות בקצרנות גרמנית וצ'כית], סימוני עפרון ורישומים שונים, אשר נכתבו בידי שמואל הוגו ברגמן, בעליו של הספר.
חיים יהודה רות (1869-1963) ושמואל הוגו ברגמן (1883-1975), שני מוריה הראשונים של האוניברסיטה העברית לפילוסופיה, היו האישים המשפיעים ביותר בימי הקמת הפקולטה והעניקו לה את צביונה בשנותיה הראשונות. על אף שהתחנכו על פי מסורות פילוסופיות שונות (המסורת האנגלית והאירופית, בהתאמה), שררה בין השניים הערכה הדדית, והם פעלו במשותף לאורך השנים. החיבור שלפנינו, סקירה ברוח אישית של סוגיות פילוסופיות היסטוריות, שימש כעותקו הפרטי של ברגמן, אשר קראו בשקידה והוסיף עליו הערות, ויש בו כדי לשפוך אור על האינטראקציה המיוחדת שבין ההוגים.
שמב עמ'. 18.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני-טוב. עמוד ההקדמה מנותק (עם מעט קרעים). קמטים קלים בחלק מן הדפים. כריכה מעט רופפת, עם פגמים קלים וכתמים.
קטגוריה
חתימות, כתבי יד וארכיונים, ספרות עברית וספרות יידיש
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $300
לא נמכר
כ-30 ירחונים, עלונים ופרסומים שונים מטעם "ברית שלום", והתנועות המוקדמות לקירוב יהודי-ערבי. ירושלים, שנות ה-30 עד שנות ה-60.
בין הפריטים: * חמש חוברות "שאיפותינו", פרסומה הרשמי של "ברית שלום". * "כמו כל הגויים", חוברת מאמרים מאת י. ל. מאגנס, השוטחת את תמצית משנתו הרעיונית-פוליטית, ומבקשת להסתייג מ"הצהרת בלפור". ירושלים, תר"ץ [1930]. * "העל", פרסומה הראשון והיחיד של קבוצת המלומדים 'חוג העול'. ירושלים, 1939. * "בעיות היום", עיתון בהשתתפות י.ל. מאגנס, עקיבא ארנסט סימון ואחרים (א' אלול, תש"א, 1941). * אחד עשר גליונות "בעיות, במה חדשית לחיי צבור", בטאונה המרכזי של תנועת הקירוב, בעריכתו של מרטין בובר. גליונות לא רצופים, ניסן תש"ד (1944) - טבת תש"ח (1948). * עשרה גליונות "נר - ירחון לבעיות ציבור ולהתקרבות יהודית ערבית", מיסודו של ר' בנימין. 1951-1965. * מצורפים: חומר מצולם מעיתונים וחוברות שונות.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קמטים, קרעים קלים (בעיקר בעטיפות החוברות והשדרות), דפים כהים בחלק מן החוברות. כיתוב בעט וחותמות דיו על פריטים אחדים.
בין הפריטים: * חמש חוברות "שאיפותינו", פרסומה הרשמי של "ברית שלום". * "כמו כל הגויים", חוברת מאמרים מאת י. ל. מאגנס, השוטחת את תמצית משנתו הרעיונית-פוליטית, ומבקשת להסתייג מ"הצהרת בלפור". ירושלים, תר"ץ [1930]. * "העל", פרסומה הראשון והיחיד של קבוצת המלומדים 'חוג העול'. ירושלים, 1939. * "בעיות היום", עיתון בהשתתפות י.ל. מאגנס, עקיבא ארנסט סימון ואחרים (א' אלול, תש"א, 1941). * אחד עשר גליונות "בעיות, במה חדשית לחיי צבור", בטאונה המרכזי של תנועת הקירוב, בעריכתו של מרטין בובר. גליונות לא רצופים, ניסן תש"ד (1944) - טבת תש"ח (1948). * עשרה גליונות "נר - ירחון לבעיות ציבור ולהתקרבות יהודית ערבית", מיסודו של ר' בנימין. 1951-1965. * מצורפים: חומר מצולם מעיתונים וחוברות שונות.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קמטים, קרעים קלים (בעיקר בעטיפות החוברות והשדרות), דפים כהים בחלק מן החוברות. כיתוב בעט וחותמות דיו על פריטים אחדים.
קטגוריה
חתימות, כתבי יד וארכיונים, ספרות עברית וספרות יידיש
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $500
לא נמכר
שעה גדולה בחיי-האומה, מאת פרופ' יוסף קלוזנר. חוברת מסדרת "ספרית אל-על", יוצאת על-ידי ברית הסטודנטים "אל-על" באוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים, [1935].
בעמוד השער מופיעות כ-9 חתימות של חברי ברית הסטודנטים "אל-על", אגודת סטודנטים רביזיוניסטיים, שנחתמו "במסיבה החגיגית של ברית אל-על, 12-3-935". בין החתימות מופיעות גם חתימותיהם של אברהם יערי, אייזיק כ"ץ, ש. טרכטמן, בורובסקי (?), ואחרים, וכן חתימתו של מפקד האצ"ל הרביעי, דוד רזיאל.
דוד רזיאל (1910 וילנה - 1941 עיראק), עלה לארץ עם משפחתו כשהיה בן שלוש, אך בשל נתינותה הרוסית גורשה המשפחה ונדדה שמונה שנים עד שחזרה לארץ בשנית. רזיאל סיים את לימודי התיכון ב"תחכמוני", שם לימד אביו, והמשיך בלימודים בישיבת מרכז הרב בירושלים. בנוסף, למד באוניברסיטה העברית והיה חבר בברית הסטודנטים "אל-על". נוכח המאורעות באירופה בתחילת מלחמת העולם השניה הודיע רזיאל על הפוגה ביחס השלילי לבריטים על מנת להלחם בנאצים. ב-1941 נשלח רזיאל מטעם הבריטים לעיראק על מנת לדכא שם מרד אנטי בריטי. הוא יצא בראש יחידת קומנדו בת ארבעה אנשים. רזיאל נהרג בניסיון כיבוש של העיר פלוג'ה מהפצצה ממטוס גרמני.
[1], 45, [1] עמ', 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. פגעי רטיבות. כתמים. פגמים בדף השער. קרעים בשולי הדפים (הגליונות נחתכו באופן לא מקצועי לאחר קיפול).
בעמוד השער מופיעות כ-9 חתימות של חברי ברית הסטודנטים "אל-על", אגודת סטודנטים רביזיוניסטיים, שנחתמו "במסיבה החגיגית של ברית אל-על, 12-3-935". בין החתימות מופיעות גם חתימותיהם של אברהם יערי, אייזיק כ"ץ, ש. טרכטמן, בורובסקי (?), ואחרים, וכן חתימתו של מפקד האצ"ל הרביעי, דוד רזיאל.
דוד רזיאל (1910 וילנה - 1941 עיראק), עלה לארץ עם משפחתו כשהיה בן שלוש, אך בשל נתינותה הרוסית גורשה המשפחה ונדדה שמונה שנים עד שחזרה לארץ בשנית. רזיאל סיים את לימודי התיכון ב"תחכמוני", שם לימד אביו, והמשיך בלימודים בישיבת מרכז הרב בירושלים. בנוסף, למד באוניברסיטה העברית והיה חבר בברית הסטודנטים "אל-על". נוכח המאורעות באירופה בתחילת מלחמת העולם השניה הודיע רזיאל על הפוגה ביחס השלילי לבריטים על מנת להלחם בנאצים. ב-1941 נשלח רזיאל מטעם הבריטים לעיראק על מנת לדכא שם מרד אנטי בריטי. הוא יצא בראש יחידת קומנדו בת ארבעה אנשים. רזיאל נהרג בניסיון כיבוש של העיר פלוג'ה מהפצצה ממטוס גרמני.
[1], 45, [1] עמ', 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. פגעי רטיבות. כתמים. פגמים בדף השער. קרעים בשולי הדפים (הגליונות נחתכו באופן לא מקצועי לאחר קיפול).
קטגוריה
חתימות, כתבי יד וארכיונים, ספרות עברית וספרות יידיש
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $400
לא נמכר
מנחם בגין, מכתב בכתב ידו וחתימתו אל הרב אריה לוין. ירושלים, תשי"א (1951).
במכתב מודה בגין לרב לוין, תוך הבעת כבוד והערכה רבים, על שדרש בשלומו בעת שהיה חולה, וכותב: "תפילתו, רבי היקר, נתקבלה... במצב בריאותי חלה, תודה לאל, הטבה ניכרת... ובמה אוכל להודות לרבי על מסירותו שאינני ראוי לה? חושבני כי אך באהבה הגדולה אשר כולנו, כל הלוחמים בישראל אוהבים אותך, רבנו הנעלה, נוכל לשלם במעט עבור אהבתו הגדולה שהיא כאהבת אב לבניו".
[1] דף, 20.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים (חלקם כהים), סימני קיפול, קמטים וקרעים. סימני עובש. פגיעות קלות בטקסט.
במכתב מודה בגין לרב לוין, תוך הבעת כבוד והערכה רבים, על שדרש בשלומו בעת שהיה חולה, וכותב: "תפילתו, רבי היקר, נתקבלה... במצב בריאותי חלה, תודה לאל, הטבה ניכרת... ובמה אוכל להודות לרבי על מסירותו שאינני ראוי לה? חושבני כי אך באהבה הגדולה אשר כולנו, כל הלוחמים בישראל אוהבים אותך, רבנו הנעלה, נוכל לשלם במעט עבור אהבתו הגדולה שהיא כאהבת אב לבניו".
[1] דף, 20.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים רבים (חלקם כהים), סימני קיפול, קמטים וקרעים. סימני עובש. פגיעות קלות בטקסט.
קטגוריה
חתימות, כתבי יד וארכיונים, ספרות עברית וספרות יידיש
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של דוד בן-גוריון, ממוען אל מנחם זהרוני. שדה בוקר, 30.1.1967.
מכתב מעניין בו מתייחס בן-גוריון לפרשת לבון (פרשת "עסק הביש"), למצב הפוליטי והחברתי בישראל, לשואה, לעתידה של המדינה, להרצל ולציונות, ועוד. המכתב נכתב כתשובה למכתב חריף מאת מנחם זהרוני אל בן-גוריון, בו מביע זהרוני את אכזבתו מהתנהלות הממשלה ואת נקודת מבטו הפסימית על החברה הישראלית.
כך פותח בן-גוריון את מכתבו: "קראתי את מכתבך בעיון רב, ואין לי ספק בכנות רגשותיך. אולם טועה אתה בכמה דברים, עובדתיים ומוסריים. ותחילה אומר לך שאני חולק עליך ועל רבים שמייחסים לי הקמת המדינה ועוד מעשים כאלה, שרק מפעל חלוצי של דורות מסוגל לעשותם... הייתי עד לנעשה בארץ זה יותר מששים שנה, ויש לי קצת ידיעה בהיסטוריה היהודית והכללית, ואיני מאמין שאיש מהפך את העולם או מחדשו. בילדותי הייתי מעריץ גדול של הרצל... אבל הרצל אמר בצדק כי אילו קרא את אבטואמנציפציה [אוטואמנסיפציה] של פינסקר לפני כתבו את מדינת היהודים - לא היה כותב אותה. אני כשלעצמי חושב שטוב שלא קרא את פינסקר וכן כתב את 'מדינת היהודים', אם כי במחברת זו אין כל רעיון חדש. אולם הרצל נפח רוח חדשה בהמונים יהודים גם במזרח וגם במערב אירופה... אבל איני סבור שהוא יצר את 'הציונות'. היא התקיימה גם לפניו...".
על טענותיו של זהרוני לגבי החברה הישראלית כותב: "איני שותף לפסימיות שלך, כי אני יודע שהיום יש יותר חלוצים, וחלוצים יותר טובים, מאשר היו בימי העליה השניה... אני מכיר אישית כמה וכמה יהודים ישראליים, צעירים ולא צעירים, הנוטעים ומחזקים בי האמונה בעתידו של העם היהודי, וביכולתו המוסרית, ואם כי אני רואה גם הצד השני של המטבע - איני שותף לפסימיות שלך. גם לי היו אכזבות מרות בחיי. לפני 60 ולפני 30 שנים קוויתי לגדולות, אשר עכשיו, אני יודע, לא יבואו עוד... מפני השמדת ששה מליונים יהודים - הטובים ביותר שהיו לנו בדורותנו אלה. להם היתה מדינה יהודית צורך חיוני, להם היה הרצון והיכולת והצורך לבנותה... אבל הם אינם, ואין ביכולתנו להחיותם, ואין להם ממלאי מקום ויורשים, ועמנו עכשיו הוא שונה מזה שהיה לנו לפני שלושים שנה - ואין לנו ברירה, עלינו לעשות מה שיכול לעשות העם היהודי כפי שהנהו. אבל לשם כך הוא צריך לקבל הדרכה - לא במילים אלא במעשים...".
בהמשך דבריו מתייחס באריכות לפרשת לבון, ולהצהרת זהרוני כי איבד את אמונו בו, ומסיים את מכתבו בדברים הבאים: "כל המפלגות שלנו, בלי יוצא מן הכלל, מוחזקות רק בדברים שוליים ולא בדברים שהם עיקרי חיינו: קבוץ עולים... הפרחת השממה ואכלוס כל חלקי הארץ... שמירה מעולה על הבטחון וחרדה על עצמאותנו הכלכלית, שבלעדיה גם עצמאותנו המדינית אינה מובטחת. ועל הכל חתירה שנהיה עם-סגולה שיהיה לה כוח מושך להמונים בארצות הרווחה, שאין להם הכרח כלכלי או פוליטי לברוח מארצות מושבותם. זהו ה'אני מאמין' שלי".
6 דף, 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מספר כתמי רטיבות, עם מריחות דיו.
מצורף חלק ממכתבו של מנחם זהרוני אל בן-גוריון.
מכתב מעניין בו מתייחס בן-גוריון לפרשת לבון (פרשת "עסק הביש"), למצב הפוליטי והחברתי בישראל, לשואה, לעתידה של המדינה, להרצל ולציונות, ועוד. המכתב נכתב כתשובה למכתב חריף מאת מנחם זהרוני אל בן-גוריון, בו מביע זהרוני את אכזבתו מהתנהלות הממשלה ואת נקודת מבטו הפסימית על החברה הישראלית.
כך פותח בן-גוריון את מכתבו: "קראתי את מכתבך בעיון רב, ואין לי ספק בכנות רגשותיך. אולם טועה אתה בכמה דברים, עובדתיים ומוסריים. ותחילה אומר לך שאני חולק עליך ועל רבים שמייחסים לי הקמת המדינה ועוד מעשים כאלה, שרק מפעל חלוצי של דורות מסוגל לעשותם... הייתי עד לנעשה בארץ זה יותר מששים שנה, ויש לי קצת ידיעה בהיסטוריה היהודית והכללית, ואיני מאמין שאיש מהפך את העולם או מחדשו. בילדותי הייתי מעריץ גדול של הרצל... אבל הרצל אמר בצדק כי אילו קרא את אבטואמנציפציה [אוטואמנסיפציה] של פינסקר לפני כתבו את מדינת היהודים - לא היה כותב אותה. אני כשלעצמי חושב שטוב שלא קרא את פינסקר וכן כתב את 'מדינת היהודים', אם כי במחברת זו אין כל רעיון חדש. אולם הרצל נפח רוח חדשה בהמונים יהודים גם במזרח וגם במערב אירופה... אבל איני סבור שהוא יצר את 'הציונות'. היא התקיימה גם לפניו...".
על טענותיו של זהרוני לגבי החברה הישראלית כותב: "איני שותף לפסימיות שלך, כי אני יודע שהיום יש יותר חלוצים, וחלוצים יותר טובים, מאשר היו בימי העליה השניה... אני מכיר אישית כמה וכמה יהודים ישראליים, צעירים ולא צעירים, הנוטעים ומחזקים בי האמונה בעתידו של העם היהודי, וביכולתו המוסרית, ואם כי אני רואה גם הצד השני של המטבע - איני שותף לפסימיות שלך. גם לי היו אכזבות מרות בחיי. לפני 60 ולפני 30 שנים קוויתי לגדולות, אשר עכשיו, אני יודע, לא יבואו עוד... מפני השמדת ששה מליונים יהודים - הטובים ביותר שהיו לנו בדורותנו אלה. להם היתה מדינה יהודית צורך חיוני, להם היה הרצון והיכולת והצורך לבנותה... אבל הם אינם, ואין ביכולתנו להחיותם, ואין להם ממלאי מקום ויורשים, ועמנו עכשיו הוא שונה מזה שהיה לנו לפני שלושים שנה - ואין לנו ברירה, עלינו לעשות מה שיכול לעשות העם היהודי כפי שהנהו. אבל לשם כך הוא צריך לקבל הדרכה - לא במילים אלא במעשים...".
בהמשך דבריו מתייחס באריכות לפרשת לבון, ולהצהרת זהרוני כי איבד את אמונו בו, ומסיים את מכתבו בדברים הבאים: "כל המפלגות שלנו, בלי יוצא מן הכלל, מוחזקות רק בדברים שוליים ולא בדברים שהם עיקרי חיינו: קבוץ עולים... הפרחת השממה ואכלוס כל חלקי הארץ... שמירה מעולה על הבטחון וחרדה על עצמאותנו הכלכלית, שבלעדיה גם עצמאותנו המדינית אינה מובטחת. ועל הכל חתירה שנהיה עם-סגולה שיהיה לה כוח מושך להמונים בארצות הרווחה, שאין להם הכרח כלכלי או פוליטי לברוח מארצות מושבותם. זהו ה'אני מאמין' שלי".
6 דף, 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מספר כתמי רטיבות, עם מריחות דיו.
מצורף חלק ממכתבו של מנחם זהרוני אל בן-גוריון.
קטגוריה
חתימות, כתבי יד וארכיונים, ספרות עברית וספרות יידיש
קָטָלוֹג
![מכתב בכתב ידו וחתימתו של דוד בן-גוריון. ממוען אל "שלמה אהוב ויקר" [שלמה צמח], וחתום: "דוד". שדה בוקר, 197](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale56-public/140.jpg "דוד בן-גוריון - מכתב בכתב יד אל שלמה צמח - שדה בוקר, 1973")
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתב בכתב ידו וחתימתו של דוד בן-גוריון. ממוען אל "שלמה אהוב ויקר" [שלמה צמח], וחתום: "דוד". שדה בוקר, 1973.
במכתב מתייחס בן-גוריון למצב בריאותו ("בריאותי לא שלמה לגמרי אבל היא הולכת ומשתפרת") ולתכניותיו להיפגש עם צמח בירושלים. המכתב כתוב בנימה אישית, המשקפת את הידידות ארוכת השנים בין השניים. כך, למשל, כותב בן-גוריון לקראת סוף המכתב: "נדמה לי שאנחנו היחידים שעדיין נשארו בחיים - אלה שבאו לארץ בזמננו. הדבר הטוב ביותר שאמרת במכתבך האחרון אלי - הוא ש'אנשים אחים אנחנו'. היינו אחים בילדותנו ונשארנו כאלה כל ימינו".
שלמה צמח (1886-1974), סופר ומחנך עברי, יליד פלונסק (פולין); מראשוני העלייה השניה לארץ ישראל. חתן פרס ביאליק ופרס ישראל לספרות יפה. בנעוריו התיידד צמח עם דוד בן-גוריון (אשר גדל בפלונסק אף הוא), והקים יחד עמו את אגודת "עזרא" - אגודה ללימוד השפה העברית. על יחסי הידידות והיריבות בין השניים ראה: "שתי פרדות: דוד בן-גוריון ושלמה צמח", מאמר מאת נורית גוברין (עתון "הארץ", מאי 2006).
[1] דף, 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים, מספר כתמים ופגמים מזעריים. רישום בעט בצדו האחורי.
במכתב מתייחס בן-גוריון למצב בריאותו ("בריאותי לא שלמה לגמרי אבל היא הולכת ומשתפרת") ולתכניותיו להיפגש עם צמח בירושלים. המכתב כתוב בנימה אישית, המשקפת את הידידות ארוכת השנים בין השניים. כך, למשל, כותב בן-גוריון לקראת סוף המכתב: "נדמה לי שאנחנו היחידים שעדיין נשארו בחיים - אלה שבאו לארץ בזמננו. הדבר הטוב ביותר שאמרת במכתבך האחרון אלי - הוא ש'אנשים אחים אנחנו'. היינו אחים בילדותנו ונשארנו כאלה כל ימינו".
שלמה צמח (1886-1974), סופר ומחנך עברי, יליד פלונסק (פולין); מראשוני העלייה השניה לארץ ישראל. חתן פרס ביאליק ופרס ישראל לספרות יפה. בנעוריו התיידד צמח עם דוד בן-גוריון (אשר גדל בפלונסק אף הוא), והקים יחד עמו את אגודת "עזרא" - אגודה ללימוד השפה העברית. על יחסי הידידות והיריבות בין השניים ראה: "שתי פרדות: דוד בן-גוריון ושלמה צמח", מאמר מאת נורית גוברין (עתון "הארץ", מאי 2006).
[1] דף, 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים, מספר כתמים ופגמים מזעריים. רישום בעט בצדו האחורי.
קטגוריה
חתימות, כתבי יד וארכיונים, ספרות עברית וספרות יידיש
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $400
לא נמכר
פנקס עם 50 חתימות של מנהיגים ואנשי ציבור, בהם חותמי מגילת העצמאות, חברי הכנסת הראשונה, מנהיגים ציוניים, שגרירים ואישים נוספים. ארץ ישראל, שנות ה-50 בקירוב.
בין החותמים: דוד בן-גוריון, זלמן שז"ר, גולדה מאיר, משה שרת, יגאל ידין, פנחס רוזן, דוד רמז, אבא אבן, יעקב דורי, הרברט סמואל, מנחם אוסישקין (על גבי גלויה), אבא הלל סילבר, ואחרים.
החתימות נאספו בידי נערה ישראלית, שקישטה את דפי האלבום בתמונות החותמים. רבות מהן מוקדשות לה, ושלוש מופיעות על גבי מכתבי-תגובה לפנייתה.
סה"כ 50 חתימות (כמה מהחותמים חתמו יותר מפעם אחת). פנקס בגודל 17.5X10 ס"מ. מסמכים ופתקאות חתומות מודבקים לדפי הפנקס. מצב טוב-בינוני. כתמים. כמה דפים מנותקים.
בין החותמים: דוד בן-גוריון, זלמן שז"ר, גולדה מאיר, משה שרת, יגאל ידין, פנחס רוזן, דוד רמז, אבא אבן, יעקב דורי, הרברט סמואל, מנחם אוסישקין (על גבי גלויה), אבא הלל סילבר, ואחרים.
החתימות נאספו בידי נערה ישראלית, שקישטה את דפי האלבום בתמונות החותמים. רבות מהן מוקדשות לה, ושלוש מופיעות על גבי מכתבי-תגובה לפנייתה.
סה"כ 50 חתימות (כמה מהחותמים חתמו יותר מפעם אחת). פנקס בגודל 17.5X10 ס"מ. מסמכים ופתקאות חתומות מודבקים לדפי הפנקס. מצב טוב-בינוני. כתמים. כמה דפים מנותקים.
קטגוריה
חתימות, כתבי יד וארכיונים, ספרות עברית וספרות יידיש
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
ארבעה מכתבים ושני פנקסי המחאות של אריאל שרון. ישראל, 1950-1956.
1-4. ארבעה מכתבים בכתב ידו וחתימתו של אריאל שרון, ממוענים למשה פודור, חברו ועמיתו בראשית דרכו הצבאית. ביניהם, מכתב ארוך ומעניין הממוען לפודור ולשני אישים נוספים, מיום 19.8.1950 (בעת שהשתתף שרון בקורס להכשרת מפקדים בצריפין): "חברי ללימודים מסוגים שונים, החל מחכמים ביותר בדרגת סגני אלופים וגמור בטפשים ולא מוכשרים - סרנים. אני הזעיר ביותר פה... לעיתים אפשר פה ממש להשתגע מפני בורותם (בעיקר של החכמים ביותר)...".
בסוף המכתב מוסר שרון דרישת שלום ל-"גוליבר" [יצחק בן מנחם, איש יחידת 101].
גודל ומצב משתנים. סימני קיפול, קמטים ומעט כתמים. קרע חסר במעלה המכתב הארוך, ללא נזק לטקסט. חותמת דיו של המשטרה הצבאית על אחד המכתבים.
5-6. שני פנקסי המחאות בהנפקת "ברקליס בנק" [Barclays], עם ספחים ממולאים בכתב ידו של אריאל שרון מן השנים 1952-1953. חלקם חתומים "אריק".
20X7.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וסימני קיפול. שוליים חיצוניים שחוקים. ספחים במצב טוב.
1-4. ארבעה מכתבים בכתב ידו וחתימתו של אריאל שרון, ממוענים למשה פודור, חברו ועמיתו בראשית דרכו הצבאית. ביניהם, מכתב ארוך ומעניין הממוען לפודור ולשני אישים נוספים, מיום 19.8.1950 (בעת שהשתתף שרון בקורס להכשרת מפקדים בצריפין): "חברי ללימודים מסוגים שונים, החל מחכמים ביותר בדרגת סגני אלופים וגמור בטפשים ולא מוכשרים - סרנים. אני הזעיר ביותר פה... לעיתים אפשר פה ממש להשתגע מפני בורותם (בעיקר של החכמים ביותר)...".
בסוף המכתב מוסר שרון דרישת שלום ל-"גוליבר" [יצחק בן מנחם, איש יחידת 101].
גודל ומצב משתנים. סימני קיפול, קמטים ומעט כתמים. קרע חסר במעלה המכתב הארוך, ללא נזק לטקסט. חותמת דיו של המשטרה הצבאית על אחד המכתבים.
5-6. שני פנקסי המחאות בהנפקת "ברקליס בנק" [Barclays], עם ספחים ממולאים בכתב ידו של אריאל שרון מן השנים 1952-1953. חלקם חתומים "אריק".
20X7.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קמטים וסימני קיפול. שוליים חיצוניים שחוקים. ספחים במצב טוב.
קטגוריה
חתימות, כתבי יד וארכיונים, ספרות עברית וספרות יידיש
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
שבעה תרגומים או חלקי תרגומים לשירים של בוב דילן, בכתב ידו של מאיר אריאל.
1. "אצא לאור", I shall be released - שלושה עמודים עם גרסאות בכתב יד לשיר, שתרגומו לא הושלם ככל הנראה.
2. "למות זה לא סוף", Death is not the end - שלושה עמודים בכתב יד עם גרסאות שונות לשיר.
3. "איש הטמבורין", Tambourine man - עמוד אחד בכתב יד ובו תרגום ראשוני לבית הראשון של השיר בלבד.
4. "זה בסדר אמא (אני רק שותת)", It's Alright Ma (I'm Only Bleeding) - שני עמודים בכתב יד ובהם תרגום ראשוני חלקי של השיר.
5. "לאורך מגדל השמירה", All along the watchtower - ארבעה עמודים בכתב יד עם גרסאות לשיר. השיר הוקלט על ידי אשר ביטנסקי ב-1992, עם שלמה מזרחי בגיטרה, אך לא הופיע מעולם על גבי תקליט או תקליטור.
6. "מחלת הגאווה", Disease of Conceit - שישה עמודים בכתב יד עם גרסאות לשיר.
7. "האיש שבי", The man in me - שלושה עמודים בכתב יד עם גרסאות לשיר. נזקי רטיבות.
גודל ומצב משתנים. לכל השירים מצורפים תדפיסים עם מילות התרגומים, חתומים בחותמת העזבון.
1. "אצא לאור", I shall be released - שלושה עמודים עם גרסאות בכתב יד לשיר, שתרגומו לא הושלם ככל הנראה.
2. "למות זה לא סוף", Death is not the end - שלושה עמודים בכתב יד עם גרסאות שונות לשיר.
3. "איש הטמבורין", Tambourine man - עמוד אחד בכתב יד ובו תרגום ראשוני לבית הראשון של השיר בלבד.
4. "זה בסדר אמא (אני רק שותת)", It's Alright Ma (I'm Only Bleeding) - שני עמודים בכתב יד ובהם תרגום ראשוני חלקי של השיר.
5. "לאורך מגדל השמירה", All along the watchtower - ארבעה עמודים בכתב יד עם גרסאות לשיר. השיר הוקלט על ידי אשר ביטנסקי ב-1992, עם שלמה מזרחי בגיטרה, אך לא הופיע מעולם על גבי תקליט או תקליטור.
6. "מחלת הגאווה", Disease of Conceit - שישה עמודים בכתב יד עם גרסאות לשיר.
7. "האיש שבי", The man in me - שלושה עמודים בכתב יד עם גרסאות לשיר. נזקי רטיבות.
גודל ומצב משתנים. לכל השירים מצורפים תדפיסים עם מילות התרגומים, חתומים בחותמת העזבון.
קטגוריה
חתימות, כתבי יד וארכיונים, ספרות עברית וספרות יידיש
קָטָלוֹג
מכירה 56 - היסטוריה ותרבות יהודית וישראלית
27.6.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
שמונה מכתבים בכתב ידה וחתימתה של נטלי סארוט (Nathalie Sarraute; 1900-1999), סופרת צרפתיה-יהודיה ממוצא רוסי. המכתבים נשלחו רובם או כולם אל אברהם (בומא) יסעור ורעייתו חוה, חברי קיבוץ מרחביה. צרפת, 1969-1994 בקירוב (רוב המכתבים נשלחו מפריז, בשנות ה-70). אנגלית וצרפתית.
מכתבים אישיים, בהם כותבת סארוט, בין היתר, על עמדותיה כלפי החיים בקיבוץ (ייתכן ופגשה את הזוג לו ממוענים המכתבים בעת ביקורה בקיבוץ מרחביה בסוף שנות ה-60), ועל ישראל בכלל. במכתבים ניכרות התעניינותה של סארוט בפוליטיקה הישראלית ועמדתה האוהדת כלפי ישראל. באחד המכתבים היא מתארת את תהליך כתיבתו של מאמר פרו-ישראלי לעתון l'Observateur. במכתב אחר, אשר נכתב בדצמבר 1973, זמן קצר לאחר מלחמת יום הכיפורים, מביעה סארוט התנגדות לרעיון כי ישראל תיאלץ לוותר על שטחים. נוסף על כך, מתייחסת סארוט במכתביה לפוליטיקה הצרפתית, ולשמאל הצרפתי בפרט, בהקשר של ישראל, ולמגמות של אנטישמיות בצרפת. בגב אחד המכתבים נוסף מכתב בכתב ידו של בעלה, ריימונד סארוט.
שמונה מכתבים (כ-18 עמ' כתובים), גודל משתנה. מצב כללי טוב.
מכתבים אישיים, בהם כותבת סארוט, בין היתר, על עמדותיה כלפי החיים בקיבוץ (ייתכן ופגשה את הזוג לו ממוענים המכתבים בעת ביקורה בקיבוץ מרחביה בסוף שנות ה-60), ועל ישראל בכלל. במכתבים ניכרות התעניינותה של סארוט בפוליטיקה הישראלית ועמדתה האוהדת כלפי ישראל. באחד המכתבים היא מתארת את תהליך כתיבתו של מאמר פרו-ישראלי לעתון l'Observateur. במכתב אחר, אשר נכתב בדצמבר 1973, זמן קצר לאחר מלחמת יום הכיפורים, מביעה סארוט התנגדות לרעיון כי ישראל תיאלץ לוותר על שטחים. נוסף על כך, מתייחסת סארוט במכתביה לפוליטיקה הצרפתית, ולשמאל הצרפתי בפרט, בהקשר של ישראל, ולמגמות של אנטישמיות בצרפת. בגב אחד המכתבים נוסף מכתב בכתב ידו של בעלה, ריימונד סארוט.
שמונה מכתבים (כ-18 עמ' כתובים), גודל משתנה. מצב כללי טוב.
קטגוריה
חתימות, כתבי יד וארכיונים, ספרות עברית וספרות יידיש
קָטָלוֹג