"ירושלים, קרית הגזית...! (בדרכי קדמונים)". שיר בכתב ידו של שאול טשרניחובסקי. תל-אביב, 1933.
בשיר "ירושלים, קרית הגזית!" מעלה המשורר על נס את העיר ירושלים הנצחית, השבויה בידי זרים, ומייחל ליום בו תחדל להיות עיר הקדושה לשלוש אמונות ותהיה עיר לעמהּ בלבד.
בטיוטה שלפנינו, הכתובה על גבי שלושה עמודים, קיימים תוספות ותיקונים רבים בכתב ידו של המשורר, ובמספר מקומות הנוסח אף שונה מהנוסח הידוע והמפורסם של השיר. חתום בסופו "שאול טשרניחובסקי, תל אביב. 33". וכן בחותמת "ד"ר שאול טשרניחובסקי".
3 דף, 24.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול, קמטים וכתמים.

לאה גולדברג, מתוה לספר "Gaddi und sein kleine Esel, Eine Gedichte aus Israel, mit Bilder von Anna Riwkin Brick und Text von Leah Goldberg" ["גדי וחמורו הקטן, שיר-עלילה מישראל, עם תמונות מאת אנה ריבקין-בריק וטקסט מאת לאה גולדברג"]. תל-אביב, 1959. גרמנית.
בשנות ה-50 וה-60 ראו אור בארץ מספר ספרי-ילדים מלווים תצלומים בשחור-לבן, שעסקו בחיי ילדים בארץ ובעולם. לפופולאריות רבה במיוחד זכתה סדרת הספרים שיצרה הצלמת השבדית אנה (חנה) ריבקין-בריק יחד עם סופרת הילדים השבדית אסטריד לינדגרן (Astrid Lindgren).
אנה ריבקין-בריק (נולדה ברוסיה ב-1908 ונפטרה בתל-אביב ב-1970) נולדה למשפחה ציונית (אביה היה צִיר בקונגרס הציוני הראשון) ובגיל צעיר, בשנת 1915, היגרה עם הוריה לשבדיה, שם גדלה והתחנכה בעיר שטוקהולם. בשטוקהולם עבדה כאסיסטנטית אצל הצלם משה בנקוב (Moise Benkow). בשנת 1928 הקימה סטודיו לצילום משלה והחלה לעבוד בתור צלמת מקצועית. בשנים שלאחר מלחמת העולם השניה עבדה כצלמת בשירות המגזין השבדי "Se" ומתוקף תפקידה הרבתה בנסיעות בשבדיה ומחוץ לה. במסעותיה, כמובן, הרבתה ריבקין לצלם (בין היתר ביקרה וצילמה ביפן, קוריאה, ישראל והודו) ותצלומים אלה הולידו את סדרת הספרים הנ"ל, סדרה בת תשעה-עשר ספרים (בתשעה מהם הטקסט חובר בידי לינדגרן), המציגה את חייהם של ילדים במדינות שונות בעולם. בין ספרי הסדרה ניתן למנות את "אלה קרי הילדה מלפלנד" (1954), "נוריקו-סאן, הילדה מיפן" (1957), "סיאה הילדה מאפריקה" (1959) וספרים נוספים, שתורגמו לעברית בידי לאה גולדברג.
הצלחת הספרים המתורגמים משבדית הביאה ליצירת מקבילות עבריות ומקומיות, המציגות את חייהם של ילדי ארץ ישראל, כך למשל בספרים "מלכת שבא הקטנה - סיפור מחיי ילדים עולים" (1956) - על חייה של עולה ממרוקו ועל נסיונות השתלבותה בחיי הקיבוץ ו"הרפתקה במדבר" (1966) - על חייהם של שלושה ילדים מקיבוץ רביבים. וכשם שספריה של לינדגרן הביאו לילדי ישראל ניחוחות מארצות רחוקות, כך יוּצאוּ מהארץ חוויות מקומיות להנאת ילדי העולם, בספרים "Little queen of Sheba" ("מלכת שבא הקטנה" בתרגום לאנגלית, ניו-יורק, 1959) ו"Eli lives in Israel" / "Eli aus Israel" / "Eli bor i Israel " - "אֵלי מישראל" (ניו-יורק, 1964; לונדון, 1964; המבורג, 1964; שטוקהולם, 1964) - כולם פרי שיתוף פעולה של גולדברג, שחיברה את הטקסטים, וריבקין-בריק, שתרמה את תצלומיה.
ברוח זו נוצר גם הספרון שלפנינו, שכפי הנראה נועד להתפרסם בעברית, בשבדית ובגרמנית (ראה להלן). הספרון כולל 43 תצלומים המלוּוים בטקסטים קצרים פרי-עטה של גולדברג, אשר משתלבים יחדיו ל-43 "סצינות" המציגות יום בחייו של הילד גָּדִי, בן קיבוץ מקיבוצי צפון עמק הירדן. הסיפור פותח בהקדמה קצרה, בזו הלשון: "שלום! ילדים וילדות! נספר לכם כעת את סיפורם של גדי וחמורו הקטן (שהיה חכם הרבה יותר מגדי עצמו!)". לאחר מכן מוצגת משפחתו של גדי, ראשית אמו, העובדת כמורה, ושנית אביו, העובד בעבודות השדה ומופיע כשהוא רכוב על טרקטור (ואף מלמד את גדי כיצד לנהוג בטרקטור); בהמשך מופיעים ילדים נוספים מהקיבוץ ומוצגים בעלי-חיים שונים וביניהם גם החמור האהוב על גדי. גדי וחמורו יוצאים לטיול בשבילי הקיבוץ, אלא שלפתע החמור נעלם. היעלמות החמור שולחת את גדי למסע חיפושים מחוץ לגבולות הקיבוץ: הוא מבקר ביישובים הסמוכים אל הקיבוץ (בכללם גם כפר ערבי), נפגש עם רועה-צאן וחווה הרפתקאות שונות, אלא שחיפושיו לא זו בלבד שנכשלים, הם גם מרחיקים אותו מהקיבוץ, עד כי אין באפשרותו למצוא את דרכו חזרה הביתה. לפנות ערב, עצוב ומיואש, חוסה גדי תחת עץ אקליפטוס גדול ונרדם תחתיו. הוריו המודאגים פונים אל תחנת המשטרה (בעפולה) ויוצאים לחפש אחריו. עם בוקר מוצא אחד מחברי הקיבוץ את גדי כשהוא מהלך על הכביש הסמוך לכנרת. הוא אוסף אותו, משקה אותו מיץ תפוזים ומחזיר אותו לחיק הוריו ולחיק הקיבוץ, שם גדי מתקבל בשמחה רבה ושם הוא גם מוצא, שהחמור האהוב עליו כבר חזר למקומו. בתמונה החותמת את העלילה, אמו של גדי משכיבה אותו לישון ובכך מגיע הסיפור לסיומו.
הספרון שלפנינו הנו מִתְוֶה מפותח ושלם והוא קרוב מאד לגרסה הסופית שתוכננה לצאת לאור כספר, משתי בחינות עיקריות: ראשית מבחינת הטקסטים, המופיעים בשלמות ובנוסח סופי (להוציא מקרה אחד, בעמודים 6-7, שם נראה כי הטקסט אינו סופי לגמרי), ושנית, מבחינת התצלומים, המופיעים כסדרם, כל אחד במקומו המדויק. בשולי מרבית העמודים ומסביב לתצלומים נוספו רישומים ושרבוטים בכתב יד ובהם הנחיות לעימוד הסופי של דפי הספר ולאופן מיקום התצלומים. גודל התצלומים בספרון שלפנינו אינו אחיד וצורתם אינה סופית, לפיכך סומנו גם מקומות בהם יש להגדיל את התצלום או מקומות בהם תצלום נוף קטן יוחלף בגרסה המציגה תמונה פנוראמית ורחבה יותר.
עוד עולה מן ההערות המופיעות בשולי הדפים, כי יוצרות הספר, גולדברג וריבקין-בריק, תכננו להוציאו לאור גם בתרגום לעברית וגם בתרגום לשבדית (נוסף על המקור בגרמנית?) ונערכו לכך מבחינת סידור העמודים - מימין לשמאל ומשמאל לימין - על-ידי ציון "Hebr." ו-"Schw." ותכנון מוקדם של סדר העמודים, בהתאם לכיוון הקריאה של כל שפה.
הספרון "גדי וחמורו הקטן", שנותר חבוי במשך עשרות שנים, הוצג לראשונה לעין הציבור בתערוכה "פרטי פרטים, מאוספי ארני דרוק", שהתקיימה במוזיאון חיפה בשנת 2010.
לסיכום, הספרון המונח לפנינו הנו פרי גנוז של שיתוף פעולה בין אחת מבכירי המשוררים, אנשי הרוח, הספרות וסופרי הילדים העבריים של העת החדשה ובין צלמת-אמנית חשובה, מוכשרת ויצירתית; שיתוף פעולה, שפירותיו המוכרים והידועים כבר התפרסמו וזכו להצלחה רבה. "גדי וחמורו הקטן" הוא חוליה נוספת בשרשרת איכותית של ספרי-ילדים, שנועדה להרחיב את עולם הידע של הקוראים הקטנים ואת דמיונם, על ידי חשיפתם לחייהם של ילדים אחרים בני-גילם ברחבי העולם. חשיפה זו אל האחר ואל האקזוטי, שנעשתה תוך שימוש נבון בעלילות קצרות ודרמטיות ובתצלומים איכותיים וגדולים, נועדה להגביר בקרב הקוראים את הסקרנות ואת הסובלנות גם-יחד ולהציג בפניהם, כיצד הדומה רב על השונה בעולמם של הילדים, גם אם הם חיים במדינות אחרות או מדברים בשפות שונות. "גדי וחמורו הקטן" הוא דוגמה מובהקת לגישה חינוכית זו. מסיבות לא ידועות, התכניות להוצאת הספר ירדו מן הפרק והיצירה המשותפת לא זכתה מעולם לראות אור.
48 עמ' כרוכים בספרון 12X13.5 ס"מ, בעטיפת בריסטול. מצב טוב. כתמים כהים בצדם האחורי של העמודים (במקומות בהם מודבקים התצלומים). שני נקבי-תיוק בראש כל דף. התצלום בדף ה"הקדמה" חסר.
מצורפים שלושה כרטיסי-בריסטול עליהם נדפסו תצלומים של ריבקין, עם הקדשות בכתב ידה וכן עלון-פרסום של ריבקין, בן ארבעה עמודים, בשם "Riwkin pictures picture life".
תערוכה: "פרטי פרטים, מאוספי ארני דרוק" (אוצרת: יעלה חזות), מוזיאון חיפה לאמנות, 2010.

Das Buch Bahir Sepher Ha-Bahir. Ein Text aus der Fruhzeit der Kabbala auf Grund eines kritischen Textes ins Deutsche ubersetzt und kommentiert. Inaugural-Diskussion zur Erlangung der Doktorwurde der Philosophischen Fakultat (I. Sektion) der Ludwig-Maximilians-Universitat zu Munchen [ספר הבהיר. חיבור מראשית ימי הקבלה... מתורגם לגרמנית ומוער... דיסרטציה לשם קבלת דוקטורט], מאת Gerhard Scholem [גרשם שלום]. הוצאת Arthur Scholem, ברלין, 1923. גרמנית.
עותק של עבודת הדוקטורט של גרשם שלום - מהדורה ביקורתית של "ספר הבהיר". על דף השער הקדשה בכתב ידו של דב סדן: "...ספר יקר מציאות, מביכורי מחברו בחקר חכמת הנסתר".
"ספר הבהיר" (הנחשב לחיבור הראשון בתולדות הקבלה), היה לאחד משני נושאי-המחקר העיקריים בעבודתו של גרשם שלום: ראשית הקבלה והשבתאות. שלום, שכינה את הופעת הספר "התפוצצות מחודשת של מיתוס בליבה של היהדות", עסק בו כל חייו, ובשנת 1948 אף פרסם מונוגרפיה היסטורית בנושא ("ראשית הקבלה", שוקן, תש"ח). עבודת הדוקטורט שלפנינו הנה ה"סנונית הראשונה" של מחקרו הענף, המתווה את ראשית דרכו ומניחה את היסודות לחיבוריו הבאים. זהו חיבורו המקורי הראשון של שלום בדפוס.
[2] דף, 171, [1] עמ'. 25 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב-בינוני. קמטים וכתמים, כתמי רטיבות בכל הדפים. מעט קיפולים בפינות הדפים. הערות ספורות בעפרון בכמה מהדפים (עברית). כריכה פגומה, עם קרעים חסרים בשדרה.