אוסף מסמכים המתעדים את פעילותה של המשלחת הערבית-פלשתינית ללונדון בשנים 1921-1922, מעזבונו של אחד מחברי המשלחת, איברהים שמאס (אלשמאס). מרבית המסמכים מלונדון, 1921-1922 בקירוב. ערבית ואנגלית.
בשנת 1919, בתום מלחמת העולם הראשונה ולאחר שכבשו הבריטים את ארץ ישראל, התאחדו מספר קבוצות של מוסלמים ונוצרים תושבי הארץ, וכוננו את הקונגרס הערבי-פלשתיני (The Palestine Arab Congress). בשנים 1920-1928 התכנס הקונגרס שש פעמים נוספות, כשעיקר פעילותו התמקדה בהתנגדות לתנועה הציונית ולמימושה של הצהרת בלפור כחלק ממדיניות המנדט הבריטי. בשנת 1921, במהלך הקונגרס השלישי, נבחר הפוליטיקאי מוסא כאט'ם אלחוסיני לעמוד בראש משלחת ערבית (The Palestine Arab Delegation) ללונדון. משלחת זו הייתה הראשונה מתוך מספר משלחות שיצאו ללונדון בין השנים 1921-1930. במהלך שהותם באנגליה פעלו חברי המשלחת רבות כדי לקדם את הסוגיה הערבית-פלשתינית, ונפגשו עם מנהיגים ופוליטיקאים רבים (ובהם האפיפיור, נציגי המעצמות, שר המושבות וינסטון צ'רצ'יל, ואחרים). ב-1922 הוחזרה המשלחת לארץ ישראל כמחאה על אישורו של כתב המנדט הבריטי על ארץ ישראל. על אף שלא הגיעה להישגים משמעותיים, המשלחת הצליחה לגייס תמיכה לא מבוטלת מחברי פרלמנט בריטים, בעיקר מהמפלגה השמרנית.
המסמכים שלפנינו מתעדים את פעילות המשלחת הערבית-פלשתינית בלונדון. ביניהם:
* תשעה העתקי חוזרים (שכפול של כתב יד), על נייר מכתבים רשמי של המשלחת. שמונה מהם חתומים בכתב ידו של ראש המשלחת, מוסא כאט'ם אלחוסיני. אחד החוזרים כתוב בחלקו בכתב יד (כפי הנראה בידי אלחוסיני) ואינו חתום. לונדון, אפריל-יולי 1922. ערבית.
בחוזרים מופיעים פרוטוקולים של פגישות עם פוליטיקאים בריטים, ובהם הנציב העליון, הרברט סמואל ונציגו של שר המושבות וינסטון צ'רצ'יל לענייני פלשתינה; תיאור מאמציהם של חברי המשלחת למען ביטול הצהרת בלפור, תיקון כתב המנדט הבריטי על ארץ ישראל ותיקון הסכם סוור; ועוד. באחד החוזרים מתוארת פגישה בהשתתפות חיים ויצמן, ובאותו חוזר מובא גם ציטוט של צ'רצ'יל לגבי היותה של "הצהרת בלפור ירושה מהמלחמה".
אחד החוזרים אינו שלם. מצורפים עותקים נוספים של חלק מהחוזרים.
* שבעה העתקי מכתבים מודפסים מאת ראש המשלחת. אינם חתומים. מאי-יולי 1922. אנגלית.
ביניהם: העתק מכתב בנושא המצב בסוריה, מאי 1922 (שני עותקים, אחד ממוען אל שגריר ארה"ב בבריטניה והשני אל ראש ממשלת בריטניה); העתק מכתב אל וינסטון צ'רצ'יל בנושא החכרת אדמות בחיפה ליק"א, יוני 1922; העתק מכתב בדבר סירובם של תושבי ארץ ישראל המיוצגים בידי המשלחת לקבל את הצהרת בלפור, יולי 1922 (שני עותקים, אחד ממוען לנשיא מועצת חבר הלאומים והשני לוינסטון צ'רצ'יל); העתק מכתב מחאה על קבלת כתב המנדט (שני עותקים, אחד ממוען לנשיא מועצת חבר הלאומים והשני לשר החוץ הבריטי).
* העתק מכתב מודפס בשם וינסטון צ'רצ'יל, בתגובה למכתב מטעם המשלחת, אפריל 1922. שני עותקים.
* דף עם העתקי מברקים מטעם המשלחת, ובהם הודעה על החלטת הקונגרס הערבי להחזיר את המשלחת; זאת בעקבות הצהרתו של צ'רצ'יל על כך שהצהרת בלפור היא חלק בלתי נפרד מהמנדט בארץ ישראל. יולי 1922. אנגלית.
* to June 30th 1921 Remarks on the Interim Report of the High Commissioner on the Civil Administration of Palestine from July 1st . מסמך ארוך (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה) ובו הערותיה של המשלחת על דו"ח הביניים של הנציב העליון על המנהל האזרחי בארץ ישראל בחודשים שבין ה-1 ביולי 1920 וה-30 ליוני 1921.
* מכתבים ומסמכים נוספים, ובהם מכתבים אל איברהים שמאס, מכתב חתום בכתב ידו של מזכיר המשלחת שיבלי ג'מאל, מסמך מודפס העוסק במדיניות הבריטית בארץ ישראל ובמשמעותה של הצהרת בלפור במסגרת המנדט, ועוד.
סה"כ כ-25 מסמכים. מצורפים עותקים נוספים של חלק מהמסמכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני. קרעים, קמטים, וכתמים. בחלקם פגעי רטיבות.

שישה פריטי נייר מארכיונו של ד"ר מיכאיל שמאס (אלשמאס), בנו של איברהים שמאס. ירושלים, שנות ה-20-30. ערבית.
1-3. מכתב בכתב ידו של ד"ר שמאס, ממוען אל אגודת צדקה לטיפול בחולים ובנזקקים, בו מציע ד"ר שמאס את שירותיו כרופא, בהתנדבות; שני מכתבים בכתב יד (על נייר מכתבים של האגודה הנ"ל, Society for the relief of destitute sick), בהם נכתב כי האגודה מקבלת את הצעתו של ד"ר שמאס ומשבחת אותו על טוב לבו.
4. כרוז מודפס אשר נשלח מטעם אגודת הצדקה האורתודוקסית במהלך שנת הפעילות הראשונה שלה, ובו פונה האגודה אל חבריה בבקשת תרומות לנזקקים לקראת חג המולד.
5. חוברת בה מפורטים תקציב אגודת הצדקה האורתודוקסית בירושלים ופעילות האגודה בשנים 1933-1934; עם שמות חברי האגודה ותפקידיהם, ושני תצלומים. דפוס "האחדות הערבית", ירושלים, [1934?].
6. עמוד בודד בכתב יד (חלק ממכתב), בו מותח הכותב ביקורת על הממשלה ועל חוק שהעבירה, הפוגע בכנסייה ומהווה התערבות בוטה בענייניה.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קרעים, סימני קיפול וכתמים קלים בחלק מהפריטים.

77 כרזות העוסקות בזכויות העם הפלשתיני. רובן נדפסו מטעם אש"ף - הארגון לשחרור פלשתין (פלסטין). רובן נדפסו בצרפת. 1974-2015 (רובן משנות ה-70 וה-80). ערבית, צרפתית ומעט אנגלית.
כרזות בנושא "יום האדמה", מחנות הפליטים, ילדים נפגעי מלחמה, שחרור אסירים, חיילים ישראלים ועוד. כמה מהכרזות מופיעות בשני עותקים.
גודל ומצב משתנים. 59X37 ס"מ עד 99.5X57 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב.

Palaestina ex Monumentis Veteribus Illustrata, Tomus I-II. אוטרכט (Trajecti Batavorum),י 1714. לטינית, מעט יוונית, עברית וערבית. שני ספרים בכרך אחד. מהדורה ראשונה.
ספר מחקר אודות ארץ ישראל. מלווה 15 לוחות (תחריטים; שישה מהם מקופלים), ובהם דיוקן המחבר, מפות ותרשימים, ותחריט לפני דף השער, ועוד 15 תחריטים קטנים בגוף הטקסט.
אדריאן רילאנדי (Adriaan Reelant / Adriaan Reland / Hadriani Relandi, 1676-1718) - גיאוגרף, קרטוגרף ופילולוג הולנדי, מראשוני האוריינטליסטים. פרופסור לשפות מזרחיות באוניברסיטת אוטרכט החל משנת 1701 ומרצה בתחום קדמוניות העם היהודי. בשנת 1695 נשלח למסע בפלשתינה וסקר כ-2,500 נקודות-ישוב, מיפה אותן וערך סקרים ומפקדי-אוכלוסין, המפורטים בכרך שלפנינו.
[10], 1068, [94] עמ' + [1] דף (שער הספר השני) + [15] לוחות (מהם שישה מקופלים), 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. מעט כתמים. נקבי תילוע לאורך הספר. קרעים קלים בשולי מספר דפים. קרעים בלוח המקופל הראשון (דיוקן המחבר). כריכת קלף מקורית, מעט רופפת (הקונטרס הראשון והאחרון רופפים).