מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (166) Apply book filter
- יד (153) Apply יד filter
- letter (140) Apply letter filter
- manuscript (133) Apply manuscript filter
- מכתבים (109) Apply מכתבים filter
- כתבי (100) Apply כתבי filter
- כתבייד (75) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד (66) Apply כתבי-יד filter
- חסידות (63) Apply חסידות filter
- chassid (63) Apply chassid filter
- יהדות (50) Apply יהדות filter
- ספרים (44) Apply ספרים filter
- jewri (44) Apply jewri filter
- print (44) Apply print filter
- עם (36) Apply עם filter
- ומכתבים (35) Apply ומכתבים filter
- centuri (34) Apply centuri filter
- th (34) Apply th filter
- סופר (33) Apply סופר filter
- חתם (33) Apply חתם filter
- ורבני (33) Apply ורבני filter
- ומשפחתו, (33) Apply ומשפחתו, filter
- ומשפחתו (33) Apply ומשפחתו filter
- וכתבייד (33) Apply וכתבייד filter
- וכתבי-יד (33) Apply וכתבי-יד filter
- הונגריה (33) Apply הונגריה filter
- החתם (33) Apply החתם filter
- וכתבי (33) Apply וכתבי filter
- סופר" (33) Apply סופר" filter
- ה"חתם (33) Apply ה"חתם filter
- chatam (33) Apply chatam filter
- famili (33) Apply famili filter
- family; (33) Apply family; filter
- his (33) Apply his filter
- hungarian (33) Apply hungarian filter
- rabbi (33) Apply rabbi filter
- sofer (33) Apply sofer filter
- ספרי (32) Apply ספרי filter
- document (31) Apply document filter
- various (30) Apply various filter
- חתימות (29) Apply חתימות filter
- signatur (29) Apply signatur filter
- בית (28) Apply בית filter
- object (28) Apply object filter
- synagogu (28) Apply synagogu filter
- הגהות (27) Apply הגהות filter
- gloss (27) Apply gloss filter
- עתיקים (26) Apply עתיקים filter
- earli (26) Apply earli filter
- דפוסי (24) Apply דפוסי filter
מציג 253 - 264 of 475
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $250
לא נמכר
מכתב רבני הבד"צ של העדה החרדית, בחתימת-ידם של הגאב"ד רבי יצחק יעקב ווייס, הראב"ד רבי משה אריה פריינד, רבי ישראל משה דושינסקי, רבי ישראל יעקב פישר, רבי בנימין רבינוביץ ורבי אברהם דוד הורוויץ. ירושלים, חשון תשד"מ [1983].
"אזהרה חמורה - על השמועה הנוראה... שזוממים להקים ח"ו מוסד תיכוני לעולים מחו"ל, אשר בשם 'בני-מערבא' יקרא, שבו ילמדו למודי קודש שלומדים בישיבות הקדושות, ובנוסף לזה ילמדו גם למודי חול... שמוסד כזה אסור להקימו או להיות מן המסייעים לו, ואסור לתת יד לפרוץ בחומת הישיבות הקדושות, וחלילה לשום בר-תורה ללמד בו, וגם על ההורים חל האיסור להכניס שמה את בניהם, בלי שום הוראת היתר כלל...".
פולמוס רב-משמעות התעורר בציבור החרדי, עקב הקמת המוסד "מערבא", המיועד לנערים חרדים ממשפחות יוצאי חו"ל (מהציבור האנגלו-סכסי), עם לימודי חול וקודש במתכונת של "ישיבה תיכונית" לחרדים. זקן ראשי הישיבות הגרא"מ שך יצא אז במלחמת חורמה נגד ה"פירצה" בחומת ההתבדלות של בני התורה מלימודים חיצוניים, ופרסם בעתונות מכתב הסתייגות מהמוסד, ועל השינוי ממסורת ה"ישיבות הקדושות" בארץ ישראל המקדישים את זמנם וכוחם ללימוד התורה בלבד. לפנינו מכתב נוסף מאותה תקופה, בחתימות רבני הבד"צ של "העדה החרדית", השוללים אף-הם את הלימודים במוסד זה.
נייר מכתבים רשמי, 27 ס"מ. כתוב במכונת כתיבה, עם חתימות הדיינים בכתב-יד. מצב בינוני-גרוע. פגמים ובלאי, משוקמים במילוי נייר. כתמי עובש ופטריה.
"אזהרה חמורה - על השמועה הנוראה... שזוממים להקים ח"ו מוסד תיכוני לעולים מחו"ל, אשר בשם 'בני-מערבא' יקרא, שבו ילמדו למודי קודש שלומדים בישיבות הקדושות, ובנוסף לזה ילמדו גם למודי חול... שמוסד כזה אסור להקימו או להיות מן המסייעים לו, ואסור לתת יד לפרוץ בחומת הישיבות הקדושות, וחלילה לשום בר-תורה ללמד בו, וגם על ההורים חל האיסור להכניס שמה את בניהם, בלי שום הוראת היתר כלל...".
פולמוס רב-משמעות התעורר בציבור החרדי, עקב הקמת המוסד "מערבא", המיועד לנערים חרדים ממשפחות יוצאי חו"ל (מהציבור האנגלו-סכסי), עם לימודי חול וקודש במתכונת של "ישיבה תיכונית" לחרדים. זקן ראשי הישיבות הגרא"מ שך יצא אז במלחמת חורמה נגד ה"פירצה" בחומת ההתבדלות של בני התורה מלימודים חיצוניים, ופרסם בעתונות מכתב הסתייגות מהמוסד, ועל השינוי ממסורת ה"ישיבות הקדושות" בארץ ישראל המקדישים את זמנם וכוחם ללימוד התורה בלבד. לפנינו מכתב נוסף מאותה תקופה, בחתימות רבני הבד"צ של "העדה החרדית", השוללים אף-הם את הלימודים במוסד זה.
נייר מכתבים רשמי, 27 ס"מ. כתוב במכונת כתיבה, עם חתימות הדיינים בכתב-יד. מצב בינוני-גרוע. פגמים ובלאי, משוקמים במילוי נייר. כתמי עובש ופטריה.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $400
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של מכתבים מרבנים בארץ ישראל וחו"ל, משנות התר"צ-תש"נ בקירוב:
· מכתב מעניין בענין חילולי שבת בחניתה. רבי ברוך מרקוס הרב הראשי לחיפה. תרח"ץ [1938]. · המלצה לשד"ר תלמוד תורה ב"מושבה כפר-עטה". רבי אברהם ליב זילברמן. צפת, תרצ"ד [1934]. · אישור והמלצה בחתימת רבי מרדכי אמייס הכהן, ראש הרבנים בתוניסיה. תשי"ז [1957]. · מכתב רבי אשר זאב וורנר אב"ד טבריה. תפרי"ח [1938]. · שני מכתבים מעניינים. רבי פנחס עפשטיין. ראב"ד העדה החרדית. · מכתב רבי יצחק טוביה ווייס. תשל"ח [1977]. · מכתב רבי מאיר בראנסדורפר. · מכתב בד"צ התאחדות הרבנים, בחתימות הדיינים: רבי נפתלי הירצקא העניג, ועוד. ברוקלין, תשל"ה [1974]. · שני מכתבים רבי חיים זבולון חרל"פ. · מכתב ומאמר מוסרי בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב ניימן, ראש ישיבת "אור ישראל", פתח תקוה. · העתק צוואת רבי דוד פוטאש מתל אביב, עם אזכור ה"חזון איש" והעתק חתימות מקורבי ה"חזון איש" רבי זליג שפירא ורבי שרגא שטיינברג. · ועוד מכתבים מרבנים שונים: רבי חיים זבולון חרל"פ, רבי בנימין מנדלסון, רבי שמשון אהרן פולונסקי, רבי שלום נתן רענן קוק, רבי חיים שאול קרליץ, רבי עמרם ברש"י בלוי, ועוד.
24 מכתבים, רובם על ניירות-מסמכים רשמיים. גודל ומצב משתנים.
· מכתב מעניין בענין חילולי שבת בחניתה. רבי ברוך מרקוס הרב הראשי לחיפה. תרח"ץ [1938]. · המלצה לשד"ר תלמוד תורה ב"מושבה כפר-עטה". רבי אברהם ליב זילברמן. צפת, תרצ"ד [1934]. · אישור והמלצה בחתימת רבי מרדכי אמייס הכהן, ראש הרבנים בתוניסיה. תשי"ז [1957]. · מכתב רבי אשר זאב וורנר אב"ד טבריה. תפרי"ח [1938]. · שני מכתבים מעניינים. רבי פנחס עפשטיין. ראב"ד העדה החרדית. · מכתב רבי יצחק טוביה ווייס. תשל"ח [1977]. · מכתב רבי מאיר בראנסדורפר. · מכתב בד"צ התאחדות הרבנים, בחתימות הדיינים: רבי נפתלי הירצקא העניג, ועוד. ברוקלין, תשל"ה [1974]. · שני מכתבים רבי חיים זבולון חרל"פ. · מכתב ומאמר מוסרי בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב ניימן, ראש ישיבת "אור ישראל", פתח תקוה. · העתק צוואת רבי דוד פוטאש מתל אביב, עם אזכור ה"חזון איש" והעתק חתימות מקורבי ה"חזון איש" רבי זליג שפירא ורבי שרגא שטיינברג. · ועוד מכתבים מרבנים שונים: רבי חיים זבולון חרל"פ, רבי בנימין מנדלסון, רבי שמשון אהרן פולונסקי, רבי שלום נתן רענן קוק, רבי חיים שאול קרליץ, רבי עמרם ברש"י בלוי, ועוד.
24 מכתבים, רובם על ניירות-מסמכים רשמיים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבים מעניינים - מגדולי הרבנים בדורנו. ארץ ישראל, תש"ל-תשמ"ה בקירוב.
· מכתב שאלה שנכתב ל"הסטייפלר", הכרעה בענין ניתוח מסוכן. על גבי הדף שתי שורות של תשובה הלכתית בנושא, בכתב-יד קדשו של רבי יעקב ישראל קניבסקי - "הסטייפלר". · מכתב שאלה הלכתית שנשלח להגרש"ז אויערבאך בענין השתמשות בשבת במכשיר-שמיעה. על גבי הדף, תשובה בת 7 שורות קצרות בכתב-ידו ובחתימתו של רבי "ש. ז. אויערבאך". [תשמ"ב 1982]. · מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "שמואל הלוי וואזנר", בענין "עיבוד לשמה" של רצועות תפילין. בני ברק, תשמ"ה [1985]. · מכתב המלצה ל"הכנסת כלה" בחתימות רבני הבד"צ - רבי "יצחק יעקב ווייס", רבי "משה אריה פריינד" ורבי "ישראל משה באאמו"ר הגאון מהרי"ץ זצוק"ל דושינסקי". ירושלים, תשל"ד [1974]. · מכתב שו"ת בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה שטרנבוך, [בני ברק, שנות התש"ל בקירוב]. · שני מכתבים בחתימות רבני ירושלים, רבי יצחק יעקב וכטפוגל, רבי אלקנה ויסנשטרן, רבי ברוך יצחק לוין, רבי ישראל גרוסמן ועוד - להכתרת הגאון רבי יעקב בצלאל זולטי לרב ראשי לירושלים. [ירושלים, חנוכה תשל"ב 1971].
7 מכתבים, גודל ומצב משתנים.
· מכתב שאלה שנכתב ל"הסטייפלר", הכרעה בענין ניתוח מסוכן. על גבי הדף שתי שורות של תשובה הלכתית בנושא, בכתב-יד קדשו של רבי יעקב ישראל קניבסקי - "הסטייפלר". · מכתב שאלה הלכתית שנשלח להגרש"ז אויערבאך בענין השתמשות בשבת במכשיר-שמיעה. על גבי הדף, תשובה בת 7 שורות קצרות בכתב-ידו ובחתימתו של רבי "ש. ז. אויערבאך". [תשמ"ב 1982]. · מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "שמואל הלוי וואזנר", בענין "עיבוד לשמה" של רצועות תפילין. בני ברק, תשמ"ה [1985]. · מכתב המלצה ל"הכנסת כלה" בחתימות רבני הבד"צ - רבי "יצחק יעקב ווייס", רבי "משה אריה פריינד" ורבי "ישראל משה באאמו"ר הגאון מהרי"ץ זצוק"ל דושינסקי". ירושלים, תשל"ד [1974]. · מכתב שו"ת בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה שטרנבוך, [בני ברק, שנות התש"ל בקירוב]. · שני מכתבים בחתימות רבני ירושלים, רבי יצחק יעקב וכטפוגל, רבי אלקנה ויסנשטרן, רבי ברוך יצחק לוין, רבי ישראל גרוסמן ועוד - להכתרת הגאון רבי יעקב בצלאל זולטי לרב ראשי לירושלים. [ירושלים, חנוכה תשל"ב 1971].
7 מכתבים, גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
מכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $7,000
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך [2 עמ'] בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט. דעעש, תרל"ז [1877].
נכתב לבן-אחיו, רבי אשר שמואל פאנעט. דיון הלכתי בדעת רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בענין כשרות משקה הציקוריה. "בענין הציקורי' שהחמיר רבינו זצ"ל בדברי חיים ח"ב סי' נ"ג. הנה אני לא ראיתי שם שכתב לאוסרו, אדרבה סיים כי לא אסרו מעולם, רק בביתו... ובנדון דידן אין בידי לומר דבר בזה מחמת שרבינו רשכבה"ג בשו"ת דברי חיים לא רצה לאסרו אין בידינו לומר סברות בזה...".
בסיום המכתב (לאחר החתימה) הוא כותב על בנו של רבי אשר שמואל פאנט: "... בנו הבחור כמר יחיאל מאיר שי' מתמיד מאד והולך על דרך אשור [דרך ישרה] בכל ענין, והוא ירא שמים. ועל כיו"ב נאמר 'כל שיש בו חן בידוע שהוא ירא שמים'". תשובה זו נדפסה בספרו שו"ת שערי צדק, יורה דעה סימן קה, בשינויים קלים וללא סיום המכתב.
הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה), בנו של האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" (תלמיד רבי מנדיל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן). למד בשנת תקצ"ז אצל ה"חתם סופר", והוא היה הבחור היחידי בכל ישיבת פרשבורג שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בשיחה בכל ערב שבת [הוא היה מכנהו בכינוי "דער גאלדענער" =בחור זהב]. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו שלום כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר ומשנת תרי"ח אב"ד דעעש. משנת תרט"ו בערך שימש כרב הכולל של מדינת טראנסילבניה. מחבר ספר "מעגלי צדק" על התורה וסדרת ספרי השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק".
מקבל המכתב: אחיינו, רבי אשר שמואל פאנעט אב"ד הידלמאש (תקצ"ה-תרס"ט), בנו של אחיו רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד טאשנאד. בנו הנזכר במכתב הוא: רבי יחיאל מאיר פאנעט אב"ד הידלמאש (תר"כ-תש"ד), שלמד בבחרותו בישיבת דוד-אביו בדעעש, ובישיבת ה"חתן סופר" במטרסדורף.
[2] עמ', 21 ס"מ. כ-32 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב-בינוני. קמטים. קרעים קלים בשולי הדף.
נכתב לבן-אחיו, רבי אשר שמואל פאנעט. דיון הלכתי בדעת רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בענין כשרות משקה הציקוריה. "בענין הציקורי' שהחמיר רבינו זצ"ל בדברי חיים ח"ב סי' נ"ג. הנה אני לא ראיתי שם שכתב לאוסרו, אדרבה סיים כי לא אסרו מעולם, רק בביתו... ובנדון דידן אין בידי לומר דבר בזה מחמת שרבינו רשכבה"ג בשו"ת דברי חיים לא רצה לאסרו אין בידינו לומר סברות בזה...".
בסיום המכתב (לאחר החתימה) הוא כותב על בנו של רבי אשר שמואל פאנט: "... בנו הבחור כמר יחיאל מאיר שי' מתמיד מאד והולך על דרך אשור [דרך ישרה] בכל ענין, והוא ירא שמים. ועל כיו"ב נאמר 'כל שיש בו חן בידוע שהוא ירא שמים'". תשובה זו נדפסה בספרו שו"ת שערי צדק, יורה דעה סימן קה, בשינויים קלים וללא סיום המכתב.
הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש (תקע"ח-תרמ"ה), בנו של האדמו"ר בעל "מראה יחזקאל" (תלמיד רבי מנדיל מרימנוב, שכיהן כאב"ד קארלסבורג ומדינת זיבנבירגן). למד בשנת תקצ"ז אצל ה"חתם סופר", והוא היה הבחור היחידי בכל ישיבת פרשבורג שלבש בשבת מלבושי-משי חסידיים. רבו ה"חתם סופר" קירבו בחביבות רבה והיה מטייל עמו בשיחה בכל ערב שבת [הוא היה מכנהו בכינוי "דער גאלדענער" =בחור זהב]. בזמן לימודיו אצל ה"חתם סופר" זכה ל"גילוי אליהו" ונתן לו שלום כשהופיע בבית-המדרש בדמות עני. משנת תר"ב כיהן כאב"ד ארישאר ומשנת תרי"ח אב"ד דעעש. משנת תרט"ו בערך שימש כרב הכולל של מדינת טראנסילבניה. מחבר ספר "מעגלי צדק" על התורה וסדרת ספרי השו"ת "אבני צדק", "שערי צדק" ו"משפט צדק".
מקבל המכתב: אחיינו, רבי אשר שמואל פאנעט אב"ד הידלמאש (תקצ"ה-תרס"ט), בנו של אחיו רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד טאשנאד. בנו הנזכר במכתב הוא: רבי יחיאל מאיר פאנעט אב"ד הידלמאש (תר"כ-תש"ד), שלמד בבחרותו בישיבת דוד-אביו בדעעש, ובישיבת ה"חתן סופר" במטרסדורף.
[2] עמ', 21 ס"מ. כ-32 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב-בינוני. קמטים. קרעים קלים בשולי הדף.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך ומעניין בכתב-ידו וחתימתו של רבי "שמואל זיינוויל בהרב מאיסטריק", אל הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא ראב"ד לבוב. [איסטריק Ustrzyki Dolne, גליציה. אחרי תרל"ו 1876].
במכתב שנכתב לקראת עלייתו לארץ ישראל, מתנצל רבי שמואל זנוויל ומסביר את המצב הבעייתי אליו נקלע בפעולותיו לסידור "מעמד" כספי לעלייתו לארץ, עקב מחלוקת בין חסידי צאנז לחסידי דינוב על משרת הרבנות בביקובסק, וכה הוא מתאר: "הנה בביקאווסק כאשר נסע משם הרב ר' שלמה לאשווצין, נתחלק העם לשני כיתות. חסידי דינאב קבלו עליהם את הרב ממענזילאביץ שהוא בנו של הרב הקדוש מדינאב ושמו ר' מאיר ני"ו [רבי מאיר יהודה שפירא, בנו של רבי דוד מדינוב]. אח"כ הלכו חסידי סאנץ וקיבלו עליהם את הרב ר"א חתן הרב מקשאנוב... ואש המחלוקת ללהב שנאה, וגברו חסידי דינאב והרב ר"א ברח משם והרב ממענזילאביץ נשאר וקנה לו בית נאה... והרב הנ"ל שהוא ש"ב של זוגתי תחי' כי היא נכד[ה] להרב הג' הק' מוהרצ"א מדינאב זי"ע, ודרכו שלא לפסוק שום שאלה או דין תורה, כי הוא אוחז דרך אביו הק' זצללה"ה, וביקש ממני כמה פעמים שיקבל אותי למורה לישב עמו בביאקוויסק, וגם כל בני העדה שמצדו הסכימו מאד וביקשו ורצו ליתן לי כתב על שלשה [שני]ם. אמנם דרכי לברוח מן המחלוקת, ומכ"ש שלא לכנוס למחלוקת, ע"כ מנעתי...". בהמשך המכתב הוא מסביר איך התגלגל מסיפור זה, המצב הנוכחי שגבאי ארץ ישראל (שהיו קשורים לאנשי צאנז בביקובסק) לא מוכנים לאשר לו תמיכה כספית בעת עלותו לארץ ישראל.
רבי שמואל זנויל קאליך (נפטר בצפת תרמ"ג), בנו של רבי ישעיה זלמן אב"ד איסטריק (עיירה סמוכה לליטוביסק, גליציה), שהיה חתנו של האדמו"ר רבי שמואל זנוויל בעער אב"ד איסטריק (תלמיד החוזה מלובלין והמגיד מקוזניץ, נפטר תקפ"ו). אשתו מרת פריידא קאליך (נפטרה בצפת תרס"ט), היתה נינת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר", שכן אמה הרבנית מטורקא, היתה בתו של רבי משה שיינפלד, חתנו של רבי צבי אלימלך מדינוב.
דף [2 עמ' כתובים]. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. נייר מכתבים כחול ודק, עם קמטים ובלאי, קרעים בשוליים עם חסרון טקסט.
במכתב שנכתב לקראת עלייתו לארץ ישראל, מתנצל רבי שמואל זנוויל ומסביר את המצב הבעייתי אליו נקלע בפעולותיו לסידור "מעמד" כספי לעלייתו לארץ, עקב מחלוקת בין חסידי צאנז לחסידי דינוב על משרת הרבנות בביקובסק, וכה הוא מתאר: "הנה בביקאווסק כאשר נסע משם הרב ר' שלמה לאשווצין, נתחלק העם לשני כיתות. חסידי דינאב קבלו עליהם את הרב ממענזילאביץ שהוא בנו של הרב הקדוש מדינאב ושמו ר' מאיר ני"ו [רבי מאיר יהודה שפירא, בנו של רבי דוד מדינוב]. אח"כ הלכו חסידי סאנץ וקיבלו עליהם את הרב ר"א חתן הרב מקשאנוב... ואש המחלוקת ללהב שנאה, וגברו חסידי דינאב והרב ר"א ברח משם והרב ממענזילאביץ נשאר וקנה לו בית נאה... והרב הנ"ל שהוא ש"ב של זוגתי תחי' כי היא נכד[ה] להרב הג' הק' מוהרצ"א מדינאב זי"ע, ודרכו שלא לפסוק שום שאלה או דין תורה, כי הוא אוחז דרך אביו הק' זצללה"ה, וביקש ממני כמה פעמים שיקבל אותי למורה לישב עמו בביאקוויסק, וגם כל בני העדה שמצדו הסכימו מאד וביקשו ורצו ליתן לי כתב על שלשה [שני]ם. אמנם דרכי לברוח מן המחלוקת, ומכ"ש שלא לכנוס למחלוקת, ע"כ מנעתי...". בהמשך המכתב הוא מסביר איך התגלגל מסיפור זה, המצב הנוכחי שגבאי ארץ ישראל (שהיו קשורים לאנשי צאנז בביקובסק) לא מוכנים לאשר לו תמיכה כספית בעת עלותו לארץ ישראל.
רבי שמואל זנויל קאליך (נפטר בצפת תרמ"ג), בנו של רבי ישעיה זלמן אב"ד איסטריק (עיירה סמוכה לליטוביסק, גליציה), שהיה חתנו של האדמו"ר רבי שמואל זנוויל בעער אב"ד איסטריק (תלמיד החוזה מלובלין והמגיד מקוזניץ, נפטר תקפ"ו). אשתו מרת פריידא קאליך (נפטרה בצפת תרס"ט), היתה נינת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר", שכן אמה הרבנית מטורקא, היתה בתו של רבי משה שיינפלד, חתנו של רבי צבי אלימלך מדינוב.
דף [2 עמ' כתובים]. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. נייר מכתבים כחול ודק, עם קמטים ובלאי, קרעים בשוליים עם חסרון טקסט.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי "יצחק יחיאל פאנעט - נשיא ואמרכל דארה"ק מכולל זיבענבירגען". דעעש, תרפ"ב [1922].
נשלח לעיר וינה, אל הרב דוד שרייבער, בהמלצה ובקשה לבוא לעזרת אשה אלמנה אומללה מירושלים, הנמצאת בדעעש, ואינה יכולה לנסוע חזרה לארץ ישראל, כי לא פרעו לה את שטרי החוב שבידה, בכספים הנמצאים בעיר וינה.
האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנעט (תרכ"ג-ת"ש), בנו הבכור של האדמו"ר רבי משה פאנעט מדעעש. עסק רבות בעניני ארץ ישראל, ועמד בנשיאות הכולל "אהבת ציון" לאנשי זיבנבירגן. לתפקיד זה נתמנה לאחר פטירת אביו, בשנת תרס"ג, כאשר נתחלקה ירושתו לשתים, רבי יחזקאל נבחר לרב העיר, ואילו רבי יצחק יחיאל נתמנה לנשיא קופת ארץ ישראל. בנוסף, כיהן רבי יצחק יחיאל כאדמו"ר בעיר לצד אחיו האדמו"ר רבי יחזקאל, ושמו היה נקרא בפי תושבי העיר "דער רבי ר' איציק מיכל'ה".
דף 17 ס"מ. כ-18 שורות בכת"י. מצב טוב.
מצורפת מעטפת דואר עם רישום כתובת בכתב-ידו וחותמתו.
נשלח לעיר וינה, אל הרב דוד שרייבער, בהמלצה ובקשה לבוא לעזרת אשה אלמנה אומללה מירושלים, הנמצאת בדעעש, ואינה יכולה לנסוע חזרה לארץ ישראל, כי לא פרעו לה את שטרי החוב שבידה, בכספים הנמצאים בעיר וינה.
האדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנעט (תרכ"ג-ת"ש), בנו הבכור של האדמו"ר רבי משה פאנעט מדעעש. עסק רבות בעניני ארץ ישראל, ועמד בנשיאות הכולל "אהבת ציון" לאנשי זיבנבירגן. לתפקיד זה נתמנה לאחר פטירת אביו, בשנת תרס"ג, כאשר נתחלקה ירושתו לשתים, רבי יחזקאל נבחר לרב העיר, ואילו רבי יצחק יחיאל נתמנה לנשיא קופת ארץ ישראל. בנוסף, כיהן רבי יצחק יחיאל כאדמו"ר בעיר לצד אחיו האדמו"ר רבי יחזקאל, ושמו היה נקרא בפי תושבי העיר "דער רבי ר' איציק מיכל'ה".
דף 17 ס"מ. כ-18 שורות בכת"י. מצב טוב.
מצורפת מעטפת דואר עם רישום כתובת בכתב-ידו וחותמתו.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $1,300
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו ובחתימת יד-קדשו של רבי "אברהם" וינברג האדמו"ר השלישי לבית סלונים, [ביאליסטוק, אב תרפ"ט 1929].
מכתב לבבי, השופע ברכות-רפואה, שנשלח לחסיד מארץ ישראל שנסע לעיר וינה לצרכי רפואה, עם הדרכה מפורטת והתעניינות בכל פרט מצרכיו הרוחניים והגשמיים. בתוך הדברים מורה האדמו"ר מסלונים לחסיד להתייעץ עם האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב: "...תכנוס פנימה להרה"ק מטשארטקוב ותתייעץ עמו". האדמו"ר כותב כי בתכניתו "קרוב לודאי" להגיע לכנסיה הגדולה [השניה] של "אגודת ישראל" שתתקיים בוינה [בחודש אלול תרפ"ט], והוא מציע לחסידו להמתין בעיר וינה עד שיגיע, כדי שנוכל "להתיישב בדבר", אך מוסיף מיד: "אבל אל תסתכל על זה, ואם יסכים לך הרה"צ מטשרטקוב לנסוע הביתה, תיסע בהשגחה וברפואה שלימה...". לאחר החתימה הוספה חתומה בסופה "הנ"ל".
האדמו"ר רבי אברהם ווינברג (השני) מברנוביץ, בעל "בית אברהם" (תרמ"ד-תרצ"ג). בנו של האדמו"ר בעל "דברי שמואל", משנת תרע"ו הנהיג את עדת חסידי סלונים יחד עם אחיו הבכור רבי יששכר ליב, אך רוב החסידים נטו אחריו. הוא התיישב בברנוביץ ושם הקים את ישיבת "תורת חסד". היה בקשר רב עם החסידים בארץ ישראל וביקר בה פעמיים. ספריו "בית אברהם" ידועים ברוב עמקותם במחשבת החסידות.
גלויית דואר, 14.5 ס"מ. כ-19 שורות בכת"י. מצב טוב. סימני קיפול ומעט בלאי.
מכתב לבבי, השופע ברכות-רפואה, שנשלח לחסיד מארץ ישראל שנסע לעיר וינה לצרכי רפואה, עם הדרכה מפורטת והתעניינות בכל פרט מצרכיו הרוחניים והגשמיים. בתוך הדברים מורה האדמו"ר מסלונים לחסיד להתייעץ עם האדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב: "...תכנוס פנימה להרה"ק מטשארטקוב ותתייעץ עמו". האדמו"ר כותב כי בתכניתו "קרוב לודאי" להגיע לכנסיה הגדולה [השניה] של "אגודת ישראל" שתתקיים בוינה [בחודש אלול תרפ"ט], והוא מציע לחסידו להמתין בעיר וינה עד שיגיע, כדי שנוכל "להתיישב בדבר", אך מוסיף מיד: "אבל אל תסתכל על זה, ואם יסכים לך הרה"צ מטשרטקוב לנסוע הביתה, תיסע בהשגחה וברפואה שלימה...". לאחר החתימה הוספה חתומה בסופה "הנ"ל".
האדמו"ר רבי אברהם ווינברג (השני) מברנוביץ, בעל "בית אברהם" (תרמ"ד-תרצ"ג). בנו של האדמו"ר בעל "דברי שמואל", משנת תרע"ו הנהיג את עדת חסידי סלונים יחד עם אחיו הבכור רבי יששכר ליב, אך רוב החסידים נטו אחריו. הוא התיישב בברנוביץ ושם הקים את ישיבת "תורת חסד". היה בקשר רב עם החסידים בארץ ישראל וביקר בה פעמיים. ספריו "בית אברהם" ידועים ברוב עמקותם במחשבת החסידות.
גלויית דואר, 14.5 ס"מ. כ-19 שורות בכת"י. מצב טוב. סימני קיפול ומעט בלאי.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $1,300
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו ובחתימת יד קדשו של רבי אברהם וינברג האדמו"ר השלישי לבית סלונים, [ביאליסטוק], ראש חודש אלול [תרפ"ט 1929]. בפתח וסיום המכתב: ברכה לשנה טובה "כוח"ט" [כתיבה וחתימה טובה].
נשלח לחסיד מארץ ישראל ששהה בעיר וינה לצרכי רפואה. במכתב מפורטת תכנית נסיעת האדמו"ר לכנסיה הגדולה השניה של "אגודת ישראל" בעיר וינה [שנערכה בתאריך ה'-י"ב באלול תרפ"ט]. האדמו"ר מבקש ממנו לברר דברים אצל הגר"מ מורגנשטרן ואצל ר' דוד וורנר, בקשר לסידורי האכסניה בזמן שהותו בעיר. הוא גם מבקש מתלמידו החסיד להמתין לו ברציף הרכבת ולהוליכו לאכסניה - "וכשתהיה אצל הַבַּאן אֵדַע אָנָה לנסוע".
האדמו"ר רבי אברהם ווינברג (השני) מברנוביץ, בעל "בית אברהם" (תרמ"ד-תרצ"ג). בנו של האדמו"ר בעל "דברי שמואל", משנת תרע"ו הנהיג את עדת חסידי סלונים יחד עם אחיו הבכור רבי יששכר ליב, אך רוב החסידים נטו אחריו. הוא התיישב בברנוביץ ושם הקים את ישיבת "תורת חסד". היה בקשר רב עם החסידים בארץ ישראל וביקר בה פעמיים. ספריו "בית אברהם" ידועים ברוב עמקותם במחשבת החסידות.
גלויית דואר, 14.5 ס"מ. כ-16 שורות בכת"י. מצב טוב. מעט בלאי.
נשלח לחסיד מארץ ישראל ששהה בעיר וינה לצרכי רפואה. במכתב מפורטת תכנית נסיעת האדמו"ר לכנסיה הגדולה השניה של "אגודת ישראל" בעיר וינה [שנערכה בתאריך ה'-י"ב באלול תרפ"ט]. האדמו"ר מבקש ממנו לברר דברים אצל הגר"מ מורגנשטרן ואצל ר' דוד וורנר, בקשר לסידורי האכסניה בזמן שהותו בעיר. הוא גם מבקש מתלמידו החסיד להמתין לו ברציף הרכבת ולהוליכו לאכסניה - "וכשתהיה אצל הַבַּאן אֵדַע אָנָה לנסוע".
האדמו"ר רבי אברהם ווינברג (השני) מברנוביץ, בעל "בית אברהם" (תרמ"ד-תרצ"ג). בנו של האדמו"ר בעל "דברי שמואל", משנת תרע"ו הנהיג את עדת חסידי סלונים יחד עם אחיו הבכור רבי יששכר ליב, אך רוב החסידים נטו אחריו. הוא התיישב בברנוביץ ושם הקים את ישיבת "תורת חסד". היה בקשר רב עם החסידים בארץ ישראל וביקר בה פעמיים. ספריו "בית אברהם" ידועים ברוב עמקותם במחשבת החסידות.
גלויית דואר, 14.5 ס"מ. כ-16 שורות בכת"י. מצב טוב. מעט בלאי.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $500
לא נמכר
הזמנה בכתב-יד, בחתימת "הק' מרדכי בהרב הק' מלטשניעץ זצ"ל". [ווארשליבקה (אוקראינה), ראשית שנות הת"ר בקירוב].
הזמנה לחתונת בתו דינה עם החתן ר' ברוך "נכד גיסי הרב מו"ה ישראל שליט"א", שתערך בשבת-נחמו.
האדמו"ר רבי מרדכי (ליברזון) מווארשליבקה (נולד תק"ע-תק"פ בקירוב), בן-בתו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. בנו של האדמו"ר רבי ישראל מליטשניץ (נפטר תר"ד בקירוב), וחתנו של האדמו"ר רבי יוסף דוד לנדא מאליק (נפטר תר"ט). אביו - הרב מליטשניץ - היה מצאצאי רבי ליבער הגדול מברדיטשוב ומצאצאי רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
צילום הזמנה זו מופיע בספר "החסידות מדור לדור", עמ' 92 ובקובץ "שפתי צדיקים", ד', שבט תשנ"ב, עמ' עט-פ [בקובץ "שפתי צדיקים" שיערו כי החתן הוא נכד גיסו רבי ישראל לנדא מדעליטין - בנו של האדמו"ר רבי יוסף דוד מאליק. בנוסף מציינים שם כי שם הכלה "דינה", כשמה של אמו הרבנית דינה מליטשניץ בתו של הרב הקדוש מאפטא].
דף 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קמטים וסימני קיפול. כתמים ודהיית דיו. מעבר לדף רישום כתובת: "להנגיד המופליג החסיד מו"ה נחום ב"ר לבוש".
הזמנה לחתונת בתו דינה עם החתן ר' ברוך "נכד גיסי הרב מו"ה ישראל שליט"א", שתערך בשבת-נחמו.
האדמו"ר רבי מרדכי (ליברזון) מווארשליבקה (נולד תק"ע-תק"פ בקירוב), בן-בתו של האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. בנו של האדמו"ר רבי ישראל מליטשניץ (נפטר תר"ד בקירוב), וחתנו של האדמו"ר רבי יוסף דוד לנדא מאליק (נפטר תר"ט). אביו - הרב מליטשניץ - היה מצאצאי רבי ליבער הגדול מברדיטשוב ומצאצאי רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
צילום הזמנה זו מופיע בספר "החסידות מדור לדור", עמ' 92 ובקובץ "שפתי צדיקים", ד', שבט תשנ"ב, עמ' עט-פ [בקובץ "שפתי צדיקים" שיערו כי החתן הוא נכד גיסו רבי ישראל לנדא מדעליטין - בנו של האדמו"ר רבי יוסף דוד מאליק. בנוסף מציינים שם כי שם הכלה "דינה", כשמה של אמו הרבנית דינה מליטשניץ בתו של הרב הקדוש מאפטא].
דף 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קמטים וסימני קיפול. כתמים ודהיית דיו. מעבר לדף רישום כתובת: "להנגיד המופליג החסיד מו"ה נחום ב"ר לבוש".
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $800
לא נמכר
מכתב בחתימת ידו של האדמו"ר מטריסק, רבי מרדכי זוסיא טברסקי. יאסי, [שנות התר"פ בקירוב].
מכתב ארוך ומעניין בכתיבת ידי סופר, ובחתימת יד-קדשו "מרדכי זוסיא באאמו"ר הה"ק מהרמ"נ זצוקללה"ה". נשלח לרבי אברהם זילברמן אב"ד צפת, ובו פרטים מעניינים על חלוקת נשיאות "כולל רומניה" בחו"ל לכמה נשיאים - "גִיסַיי הה"ק שליט"א מבאהש וכ"ק הה"ק מפישקאן והה"ק מגאלאץ, אשר ירשו ההתנשאות מחותני אדמו"ר הה"ק מבוהוש זי"ע...".
האדמו"ר מטריסק רבי מרדכי זוסיא טברסקי (נפטר תרצ"ו), בן האדמו"ר רבי מנחם נחום מבריסק (תקפ"ט-תרמ"ז) וחתן האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש (תקצ"ה-תרנ"ו). משנת תרנ"א כיהן כאדמו"ר בהוצולאס (רוסיה), ולאחר מכן עבר ליאסי בה נודע כ"האדמו"ר מרוסיה". היה גדול בקבלה ונודעו עליו סיפורי "מופת" רבים. מצאצאיו: האדמו"רים רבי דוד טברסקי מבוהוש, רבי שלום טברסקי מפרוסקרוב-ארה"ב ורבי יעקב אריה מטריסק-לונדון. חתניו הם האדמו"ר רבי מנחם נחום מרגליות משטפנשט ורבי ישראל רבינוביץ מסקוליא-קישינוב.
דף 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. פגיעות משוקמות בשוליים, המודבקים על גבי נייר לשימור.
מכתב ארוך ומעניין בכתיבת ידי סופר, ובחתימת יד-קדשו "מרדכי זוסיא באאמו"ר הה"ק מהרמ"נ זצוקללה"ה". נשלח לרבי אברהם זילברמן אב"ד צפת, ובו פרטים מעניינים על חלוקת נשיאות "כולל רומניה" בחו"ל לכמה נשיאים - "גִיסַיי הה"ק שליט"א מבאהש וכ"ק הה"ק מפישקאן והה"ק מגאלאץ, אשר ירשו ההתנשאות מחותני אדמו"ר הה"ק מבוהוש זי"ע...".
האדמו"ר מטריסק רבי מרדכי זוסיא טברסקי (נפטר תרצ"ו), בן האדמו"ר רבי מנחם נחום מבריסק (תקפ"ט-תרמ"ז) וחתן האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש (תקצ"ה-תרנ"ו). משנת תרנ"א כיהן כאדמו"ר בהוצולאס (רוסיה), ולאחר מכן עבר ליאסי בה נודע כ"האדמו"ר מרוסיה". היה גדול בקבלה ונודעו עליו סיפורי "מופת" רבים. מצאצאיו: האדמו"רים רבי דוד טברסקי מבוהוש, רבי שלום טברסקי מפרוסקרוב-ארה"ב ורבי יעקב אריה מטריסק-לונדון. חתניו הם האדמו"ר רבי מנחם נחום מרגליות משטפנשט ורבי ישראל רבינוביץ מסקוליא-קישינוב.
דף 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. פגיעות משוקמות בשוליים, המודבקים על גבי נייר לשימור.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $800
לא נמכר
מכתב בחתימת אדמור"י רחמסטריווקא - רבי אברהם דוב ורבי דוד טברסקי. ירושלים, תש"א [1941].
קבלה על משלוח כספים וברכות תפילה "מעתירים בעד כל ישראל לישועה וגאולה שלימה בקרוב לטובה ולברכה".
אצל שושלת אדמו"רי רַחְמֶסְטְרִיוְוקָא היתה מסורת מעניינת של ניהול חצר משותפת לשני אדמו"רים, אשר קיבלו בצוותא קהל לברכות וקריאת "קוויטלאך", וניהלו "שולחנות" (טיש) יחדיו. היה זה לאחר פטירת האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא, שנפטר בשנת תרנ"ה, ובנו האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא (נפטר תרצ"ז), הנהיג את קהלתו כאדמו"ר יחד עם אחיו האדמו"ר רבי מנחם נחום מרחמסטריווקא (ת"ר-תרצ"ו). בשנת תרפ"ו עלה רבי מנחם נחום לירושלים ובשנת תרצ"ה הגיע אף רבי זאב לירושלים. לאחר פטירת האדמו"ר רבי מנחם נחום בשנת תרצ"ו, מונו בניו יחדיו לאדמו"רים - האדמו"ר רבי אברהם דוב טברסקי (תרכ"ה-תש"ה) ואחיו האדמו"ר רבי דוד (תרל"ב-תשי"א). האדמו"ר רבי דוד הינו אביו של האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא-ירושלים, וסבו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי זצ"ל אביו של האדמו"ר רבי דוד שליט"א מרחמסטריווקא-ירושלים.
לפנינו מכתב, הכתוב על נייר מכתבים רשמי של שני האדמו"רים הנ"ל "אברהם דוב ודוד בהה"ק מוהר"ר מנחם נחום זצוקללה"ה מראחמיסטראווקא", ובחתימת ידם המלאה של שני האחים הקדושים. מכתב נדיר מהתקופה הקצרה בה כיהנו שני האחים הקדושים יחד באדמו"רות.
נייר מכתבים רשמי, 26 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק קרועים.
קבלה על משלוח כספים וברכות תפילה "מעתירים בעד כל ישראל לישועה וגאולה שלימה בקרוב לטובה ולברכה".
אצל שושלת אדמו"רי רַחְמֶסְטְרִיוְוקָא היתה מסורת מעניינת של ניהול חצר משותפת לשני אדמו"רים, אשר קיבלו בצוותא קהל לברכות וקריאת "קוויטלאך", וניהלו "שולחנות" (טיש) יחדיו. היה זה לאחר פטירת האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא, שנפטר בשנת תרנ"ה, ובנו האדמו"ר רבי זאב טברסקי מרחמסטריווקא (נפטר תרצ"ז), הנהיג את קהלתו כאדמו"ר יחד עם אחיו האדמו"ר רבי מנחם נחום מרחמסטריווקא (ת"ר-תרצ"ו). בשנת תרפ"ו עלה רבי מנחם נחום לירושלים ובשנת תרצ"ה הגיע אף רבי זאב לירושלים. לאחר פטירת האדמו"ר רבי מנחם נחום בשנת תרצ"ו, מונו בניו יחדיו לאדמו"רים - האדמו"ר רבי אברהם דוב טברסקי (תרכ"ה-תש"ה) ואחיו האדמו"ר רבי דוד (תרל"ב-תשי"א). האדמו"ר רבי דוד הינו אביו של האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא-ירושלים, וסבו של האדמו"ר רבי ישראל מרדכי זצ"ל אביו של האדמו"ר רבי דוד שליט"א מרחמסטריווקא-ירושלים.
לפנינו מכתב, הכתוב על נייר מכתבים רשמי של שני האדמו"רים הנ"ל "אברהם דוב ודוד בהה"ק מוהר"ר מנחם נחום זצוקללה"ה מראחמיסטראווקא", ובחתימת ידם המלאה של שני האחים הקדושים. מכתב נדיר מהתקופה הקצרה בה כיהנו שני האחים הקדושים יחד באדמו"רות.
נייר מכתבים רשמי, 26 ס"מ. מצב טוב. נקבי תיוק קרועים.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג
מכירה 54 - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
7.2.2017
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי יעקב מקוריץ, בנו של האדמו"ר רבי יחיאל מיכל מזעוויהל. קוריץ, [תרפ"ו בקירוב]. נכתב על-גבה של גלויה מודפסת לברכת שנה טובה, עם חידודי ראשי-תיבות וברכות "בני וחיי אריכי ומזוני רויחי" [קוריץ, ערב ראש השנה תרפ"ו 1925].
האדמו"ר רבי יעקב גולדמן (נספה בשואה, הי"ד), בן-אחיו של האדמו"ר רבי שלמ'קה מזעוויהל-ירושלים [אביו האדמו"ר רבי יחיאל מיכל מזעוויהל-קוריץ (תרי"ז בערך-תרפ"ב) ואחיו האדמו"ר רבי שלמה מזעוויהל - היו בניו של האדמו"ר רבי מרדכי'לע מזעוויהל (תקפ"ח-תרס"א), שהיה נינו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]. חמיו הוא האדמו"ר רבי שמעון יצחק מאיר רוקח מרעדים (נפטר תרע"ז. בנו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז). משנת תרפ"ב כיהן כאדמו"ר ורב בעיר קוריץ על מקום אביו האדמו"ר רבי יחיאל מיכל מזעוויהל, שעבר במלחמת העולם הראשונה מזעוויהל לקוריץ.
גלויית דואר, 14.5X9 ס"מ. 23 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב. נקבי תיוק על הטקסט. בלאי בפינות. ללא חותמות ובול-דואר.
האדמו"ר רבי יעקב גולדמן (נספה בשואה, הי"ד), בן-אחיו של האדמו"ר רבי שלמ'קה מזעוויהל-ירושלים [אביו האדמו"ר רבי יחיאל מיכל מזעוויהל-קוריץ (תרי"ז בערך-תרפ"ב) ואחיו האדמו"ר רבי שלמה מזעוויהל - היו בניו של האדמו"ר רבי מרדכי'לע מזעוויהל (תקפ"ח-תרס"א), שהיה נינו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב]. חמיו הוא האדמו"ר רבי שמעון יצחק מאיר רוקח מרעדים (נפטר תרע"ז. בנו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז). משנת תרפ"ב כיהן כאדמו"ר ורב בעיר קוריץ על מקום אביו האדמו"ר רבי יחיאל מיכל מזעוויהל, שעבר במלחמת העולם הראשונה מזעוויהל לקוריץ.
גלויית דואר, 14.5X9 ס"מ. 23 שורות בכתב-יד קדשו. מצב טוב. נקבי תיוק על הטקסט. בלאי בפינות. ללא חותמות ובול-דואר.
קטגוריה
מכתבים – חסידות
קָטָלוֹג