כתב-יד, "משמרת אלעזר" - מפתח לספרים "ילקוט חדש" ו"שכחת לקט", מאת רבי אלעזר בן עבדאל יצחק אב"ד העלישויא. [פולין, תי"ד 1654].
כתב-יד עבה, בכתיבה אשכנזית עתיקה. כולל מפתחות מפורטים לספרים "ילקוט חדש" מאת רבי ישראל ב"ר בנימין מבלזץ (נדפס לראשונה לובלין ת"ח) ו"שכחת לקט" מאת רבי נתן בון (נדפס לראשונה פראג תי"ב). חיבור זה לא נדפס.
בסוף חיבור המפתחות, קולופון עם תאריך: "יום א' ה' אדר לפרט אז ימלא שחו"ק [=תי"ד] פינו זה היום אשר לו קוינו". בסוף כתב היד: "פסוקים... על סדר א"ב" בתהלים (לא שלם), ומספר עמודים עם חידושים בדברי אגדה.
בראש כתב-היד רישום, בכתיבה מאוחרת יותר, על זהות המחבר: "חבר זה הספר זקני חורגי הרב הגדול הישיש כמוהר"ר אלעזר ז"ל אב"ד דק' העלשויא בעל מחבר ס' תיקון סופרי' וס' בן משק -- לי מירושלי'[ם] -- ועל שמו אקרא ספר זה משמרת אלעזר". המחבר, רבי אלעזר בן עבדאל יצחק, הדפיס את ספרו "תיקון סופרים" בפראג, בשנת תי"ח. בשער הספר נכתב כי ספר זה הוא חלק שני מספרו "בן משק" שטרם הובא לדפוס. המחבר מכונה שם: "זקן ונשוא פנים וישב בישיבה בכמה קהלות במדינת פולין ובמדינת מעררין בק"ק העלשויא והעמיד תלמידים הרבה... כבוד מוהר"ר אלעזר איש פולניא", ונכתב כי חיבורו נדפס רק בחלקו "מפני חסרון כיס וביותר כי מתאוה לילך לארץ הקדושה לקרתא דירושלם... רק העתיק מקצת ענינים הללו מחבורו הגדול אשר הסכימו כל גאוני ארץ ובאו על החתום להדפיס את חבורו הגדול בן משק הנזכר...". לא ידועים פרטים נוספים על חכם זה.
[158] דף. 19 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. מספר דפים מנותקים. ללא כריכה.

דף גדול, עם חידושי תורה על מסכת חולין, בכתב-יד אשכנזי. כתיבה אוטוגרפית של מחבר, עם הוספות ומחיקות. [ראשית המאה ה-19].
כתב היד זהה לכתב-ידו של הגאון רבי אהרן פולד (פולדא), מרבני פרנקפורט דמיין [ראה צילום מצורף, להשוואה].
רבי אהרן פולד (תקנ"א-תר"ח), תלמיד בעל ה"הפלאה" וחבר בית-הדין בפרנקפורט, יחד עם רבי זלמן טריר ורבי בער אדלר. המהר"ץ חיות כותב עליו בספרו מנחת-קנאות: "הרב הגדול החסיד הישיש מו"ה זלמן טריער אבד"ק פפד"מ, ועמו שני גדולי הדור, הרב הגדול ר' אהרן פולד והרב הגדול מוהר"ר בער אדלער". התכתב רבות עם רבי עקיבא אייגר ועם ה"חתם סופר" [שהיה שולח באמצעותו מתנות לאמו שהתגוררה בפרנקפורט], ועוד. מגדולי הלוחמים ברפורמים בדורו. מספריו: "בית אהרן" שו"ת והגהות, והערות לספר "שם הגדולים".
דף 33 ס"מ. [2] עמ' כתובים. נייר איכותי ודק. מצב טוב. סימני קיפול.

צרור גדול של דפים בכתב-יד, רשימות בכתב-ידו של הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת. [ליטא, תר"נ-תרס"א בקירוב]. כולל דף אחד משנות ילדותו [תר"כ בקירוב].
טיוטות למכתבי שו"ת ומכתבי השגות והערות לספרים ולקונטרסי חידושי תורה שנשלחו אליו, רשימות לדרשות, מכתב חתום משנת תרס"א לראשי ישיבת "עץ חיים" בירושלים אשר מינו אותו לנשיא הישיבה, ועוד.
בין הדפים: "הערות על ספר אהבת חסד לידי"נ הררי"מ הכהן שי'" [לידיד נפשי הרב ר' ישראל מאיר הכהן שיחיה - בעל ה"חפץ חיים"]; הערות על ספר "זכר יהוסף" שכנראה נשלחו "להגהמ"ח [להגאון המחבר] שליט"א"; הערות שכתב בקיץ תרנ"ז "בכפר אזארסקע", על ה"קארעקטין" [גליונות הגהת הדפוס] של ספר "חסדי יהונתן"; הערות לספר "בן הימין" שנשלח אליו בחורף תרנ"ט לקבלת הסכמה [ההערות שבכת"י שונות מההערות שצירף האדר"ת להסכמתו שנדפסה בספר "בן הימין", וורשא, תרנ"ט - ראה צילום מצורף]. רוב הדפים הם רשימות שלמות ולא קטעים חלקיים ממחברות.
מעניין וחביב במיוחד הוא אחד המכתבים שנכתב [כנראה כתגובה לקונטרס שקיבל ובו הערות על חידושיו], ובו מגלה האדר"ת מעט מדרכי לימודו. הוא מתנצל בענוה על טעות שנמצאה בדבריו [מרוב גאונותו]. הוא משבח את הכותב שאיני מאמין לשום מוּבָאָה מבלי לעיין במקורה, ומאשים את עצמו בכך שהוא מאמין למחברים, והוא מאמין אפילו לעצמו... וסומך על זכרונו, כי מרוב חולשה "כבד עלי הטורח לילך משולחן כתיבתי עד מגדל [ארון] הספרים בַּעֵבֶר השני מחַדְרִי...". הוא משבח את הכותב על כך שאינו מאמין לדברי זולתו מבלי לבדקם - "מלאה כל בָּתֵּי-נפשי עונג, על טבעו אשר לא יאמין לזולתו והוא תָּר אחרי כל, ומאד צָדַק בזה. ואני מטבעי איני כן, ועוד יותר כי גם לעצמי אני מאמין גם כן, ולא טוב הוא לסמוך על עצמי". בהמשך המכתב הוא מביא טעויות בציטוטים לא מדויקים שקרו לו בעבר, וטעויות דומות שאירעו לגדולי גאוני הדורות, כדוגמת "הגאון הבקי שבבקיאים", רבי ישעיה ברלין בעל "מסורת הש"ס" ועוד, שארע להם שסמכו על זכרונם האדיר, ולא טרחו לעיין בפנים, ולכן נלכדו במוקש השגיאה. בסיום הדברים כותב האדר"ת בענוה-יתירה על עצמו: "וכל שכן ליתוש כמוני נגד הארי החי... עוול גדול הוא לסמוך על עצמי. אמנם תמיד אני אנוס ל"ע מרוב טרדות וממיעוט בריאות... שאני אץ וממהר לכתוב, אחרי אשר נלאיתי לחכות על זמן פנוי לעיין כראוי ולא עלתה בידי...". [מכתב זה נדפס בספר "אדרת אליהו" לתולדות האדר"ת, עמ' קפו-קפז].
הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת (תר"ה-תרס"ה, 1845-1905) אב"ד פוניבז', מיר וירושלים. "עילוי" מחונן, אשר נודע מילדותו באהבת הלימוד והתמדתו. בגיל צעיר כבר צמח לגאון מופלא, בקי וחריף, היודע את כל התורה כולה, ומחדש בה חידושים גאוניים בכח שכלו וזכרונו המופלאים. עודו רך-בשנים כבר נתמנה לרבנות העיר פוניבז'. לאחר כעשרים שנה עבר לכהן ברבנות מיר ומשם נקרא ע"י רבי שמואל סלנט, רבה הישיש של ירושלים, לעלות לכהן תחתיו ברבנות עיה"ק. כשנתיים וחצי לאחר שקיבל את התפקיד נפטר בשנת תרס"ה בגיל שישים, עוד בחיי הגר"ש סלנט [שנפטר בשנת תרס"ט קרוב לגיל מאה]. חתנו הוא הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, שלימים עלה לארץ לכהן כאב"ד יפו, ובשנת תרפ"א עלה לכהן על מקום חותנו ברבנות ירושלים, ונתמנה למשרת הרב הראשי לארץ ישראל.
למרות חולשת גופו, המחלות וקושי הראיה, מהם סבל האדר"ת מילדותו, עָמַל בתורה יומם ולילה, כשהוא כותב בקיצור-רב ובראשי-תיבות את פניני חידושיו הגאוניים, על מחברות מסודרות ודפים מזדמנים. הותיר אחריו יבול תורני מבורך של מאות חיבורים, אשר רובם עדיין לא נדפסו, וחלקם אבדו במשך השנים.
21 פריטים, הכוללים כ-56 עמ' כתובים. גודל ומצב משתנים. מצב טוב-בינוני עד בינוני-גרוע.