ספר שער המלך, על הרמב"ם, שלושה חלקים, מאת רבי יצחק נוניס-בילמונטי, עם "טעם המלך" מאת הרופא רבי ברוך ייטלש מפראג. ברין, [תקס"א-תקס"ג 1801-1803]. מהדורה שניה של שער המלך, ומהדורה ראשונה של החיבור "טעם המלך".
בשער: "קניתי ממ"ה ליב --- מפ"ב [=מפרשבורג] אני הק' שמחה סופר" - חתימת ידו של הגאון רבי שמחה [בונם] סופר בעל ה"שבט סופר" (תר"ג-תרס"ז), בן רבינו ה"כתב סופר", ומשנת תרל"ב ממלא-מקומו ברבנות העיר פרשבורג ובראשות הישיבה. מגדולי הרבנים בדורו וקברניטה של היהדות החרדית בהונגריה. רוב רבני הונגריה באותו הדור היו מתלמידיו. מחיבוריו: שו"ת "שבט סופר" על ארבעה חלקי שו"ע, חידושי "שבט סופר" על הש"ס וחידושי סוגיות, וספר "שערי שמחה" על התורה.
[4], פח דף; [1], קלז דף; קד דף. 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי רב ומעט פגעי עש. כריכה ישנה, בלויה מאד.
הספר "טעם המלך" עורר ביקורת והתנגדות רבה, עקב השתייכותו [החלקית] של מחברו רבי ברוך ייטלש לתנועת ההשכלה בפראג וברלין. בין היתר האשימוהו בגניבת חידושים מספרים אחרים. לפי המסופר, בישיבות הונגריה נאסר ללמוד בספריו. אולם לפנינו ספר זה עם חתימת ידו של גדול ראשי הישיבות בהונגריה, שכיהן למעלה משלושים שנה בראשות ישיבת פרשבורג.

מכתב ארוך (2 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלום בער שטרן. [סרדהלי, Dunaszerdahely, כיום סלובקיה], י' בטבת תרס"ד [1903].
נשלח אל אחיינו ["בן-גיסי"] רבי שמחה בונם עהרנפלד אב"ד ור"מ מטרסדורף. המלצה לעזרה למפעלי החינוך של "אחד מיקירי ירושלים" רבי אברהם יוחנן בלומנטל, "בן להאי גברא... צדיק ונשגב מו"ה יעקב בלומנטהאל, אשר היה מתושבי עירנו...".
רבי שלום דוב בער שטרן (תקצ"ד-תר"ע), בעל "לשד השמן", תלמיד ה"כתב סופר". חתן רבי דוד צבי עהרנפלד מפרשבורג חתנו של ה"חתם סופר". התגורר בסרדהלי (סערדאהלי) משנת תרכ"ו בערך והיה מראשי הקהילה. בשנות התר"מ נתמנה שם לדיין ובשנת תרנ"ז מונה לרב"ד (ראש בית דין).
[2] עמ', 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, קרעים ובלאי. כתם נייר דבק במרכז הדף.

תשע פתקאות עם שטרות "קוויטונג" [שטר התחייבות] לתשלום דמי-דואר. בחתימות רבי "ליב הירש גינז מא"ש", ושטר אחד בחתימת חמיו רב-העיר רבי "משה מינץ מבראד". אויבן-ישן [בודפשט], תקפ"ח-תקפ"ט [1827-1829].
הגאון רבי משה מינץ (נפטר תקצ"א, אוצר הרבנים 14912), מגדולי חכמי דורו ומהמפורסמים שבחכמי הונגריה. כיהן שנים רבות כרב באובן-ישן (כיום חלק מהעיר בודפשט, הונגריה) והטביע את חותמו על המקום. בין היתר הקים ישיבה גדולה בה הרביץ תורה לרבים (מתלמידיו הנודעים: רבי בענדט גוטיין בעל "כסף נבחר", אב"ד העדיאס). רבים מתלמידיו למדו גם אצל ה"חתם סופר". מחבר השו"ת "מהר"ם מינץ" (פראג תקפ"ז).
חתנו, הגאון רבי יהודה צבי (ליב הירש) גינז-שלזינגר (נולד תקס"ז - נפטר אחרי תרכ"ב), בן רבי שמואל מאייזנשטאט. למד תורה בפוזנא אצל דודו אחי-אביו הגאון רבי עקיבא אייגר, ובישיבת פרשבורג, אצל חתן-דודו הגאון בעל ה"חתם סופר". לאחר נישואיו עם בת המהר"ם מינץ גר באובן-ישן על יד חמיו ושימש שם ברבנות בית כנסת.
9 פתקאות על נייר איכותי. גודל משתנה. מצב טוב.

שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי פנחס ליב פרידֶן. קוֹמַרן (קומארום), תקצ"ה-ת"ר [1835-1839].
שני מכתבי המלצה ותעודה לתלמידו רבי יהושע טויבער. שתי הסמיכות פותחות במליצה "אחזתי את קסת הסופר...". ההמלצה הראשונה מחודש שבט תקצ"ה (1835) נכתבה לאחר שתלמידו זה עבר ללמוד אצל הגאון החריף רבי צבי הירש העליר בעל "טיב גיטין" שנפטר [בתשרי תקצ"ה 1834], והתלמיד חיפש מקום חדש ללימודיו. בתוך הדברים הוא גם מעניק לתלמידו תואר "חבר": "...אך זה שנה או יותר הלך הבחור המופלא הנ"ל מבית מדרשי וישב ימים אחדים בבית אביו נ"י עד כי התחיל בשנה העברה לזרוח השמש בארצינו, כאשר האיר אור גדול בסביבתנו, בעת ביאת גאון עולם המפורסם... שמו נודע בכל המדות מ"ה צבי הירש העללער ז"ל לק"ק א"י [אובן-ישן], אז הלך הבחור הנ"ל... בבית מדרשו הגדול וישב שמה עד כי בעו"ה חָשַך אור מנגד עַמֵנוּ ונפלה עטרת ראשנו... ועתה כאשר בא לפני הבחור הנ"ל מצאתיו... במדרגה גדולה היותר נאה וגם הגיד לפני חידושי תורה נאים ומתקבלים, לכן לו נאה ויאה לפארו במקהלים לקראת אותו לתורה ולכל דבר שבקדושה בשם החבר יהושע...".
במכתב השני שנכתב בתשרי ת"ר (1839), כותב הרב וממליץ על תלמידו, כי הוא ראוי להוראה ולתואר "מורנו": "...ראוי להיות רב ומורה ולנהל עדת בני אל-חי, אף באחת מקהילות הגדולות... לו נאה ויאה לעטרות חכמים... במקהלים לקראת אותו לתורה ולכל דבר שבקדושה בשם מורנו רב רבי יהושע...".
הגאון רבי פנחס ליב פרידֶן אב"ד קוֹמַרן (תקס"ב-תרל"ג), נולד בבוניהאד לאביו הדיין רבי משה מלייפניק. למד אצל רבי וואלף בוסקוביץ בעל "סדר משנה". לאחר פטירת אביו בשנת תקפ"ו מילא את מקומו כדיין בבוניהאד. בשנת תקצ"א נתמנה לרבה של העיר קוֹמַרן, בה כיהן כ-42 שנה. עמד בראשות ישיבה חשובה ורבים מגאוני הונגריה וסלובקיה היו מתלמידיו. עמד בקשרי שו"ת ומכתבים עם ה"חתם סופר" וה"כתב סופר". מחבר הספר "דברי פני אריה" (וינה, תרי"ט 1859). בניו וחתניו כיהנו ברבנות: חתנו הגדול רבי מרדכי אליעזר וובר הרב מאדא (תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז); חתנו רבי מרדכי רייכנפלד אב"ד יאנוש-האזא; חתנו רבי שלמה ליפמן וולדלר אב"ד שלאנק (אוצר הרבנים 18871); בנו רבי מרדכי פרידמן מרבני יאנוש-האזא (אוצר הרבנים 13981); ובנו רבי משה פרידן, רב בקלמר ומרביץ תורה בהמבורג (אוצר הרבנים 15036).
מקבל המכתבים: הגאון רבי יהושע הלוי טויבער (תקע"ח-תרמ"ד), בנו של הגאון רבי אהרן טויבער אב"ד באטורקעס בעל "יד אהרן". תלמידם המובהק של רבי פנחס ליב פרידן ושל רבי צבי הירש חריף-העליר. נסמך להוראה ע"י ה"חתם סופר" וגדולי רבני דורו, ואף התקבל לרבנות בעיר קוריש, אך עקב רדיפות שונות מאנשי העיר, נאלץ לעבור לכהן ברבנות טעטינג. ראה אודותיו בספר חידושי מהר"י כ"ץ (ירושלים, תשי"ט, עמ' קיח-קכ).
שני מכתבים, גודל ומצב משתנים. מצב טוב עד טוב-בינוני, בלאי וקרעים.