שולחן ערוך חושן משפט עם באר הגולה. [דפוס עמנואל עטיאש, אמשטרדם תנ"ח-תנ"ט 1698].
הוספת קונטרסי-דפים בכתב-יד, והגהות רבות בכת"י על גליונות הדפים: חידושים, שו"ת והערות. עם מובאות רבות מפסקי וכתבי רבני מרוקו ומראכיש. [מרוקו, שנות הת"ק - בין השנים תק"מ-תק"פ בקירוב 1780-1820].
כרך זה של השולחן ערוך היה שייך ככל הנראה לרבי משה אסבאג, בנו של רבי שלמה אסבאג, דיין בעיר אזדידא שחתם את שמו בין דפי הספר (קסה/א) "ע"ה משה אסבאג". בתוך ההערות מזכיר הכותב חידושים ופסקים מגדולי מרוקו באותה התקופה, מאביו "מהרש"א" [רבי שלמה אסבאג מרבני מוגאדור], ומזקנו מורו הרב יעקב פינטו (הרי"ף); רבי אברהם פינטו; "רבי מוסא בן דוד [א]וחיון זלה"ה" [רבי מוסא אוחיון, נפטר בשנת תקע"ז]; הרב "תקפו של יוסף" [רבי יוסף אלמאליח. ספרו נדפס תקס"ב]; היעב"ץ - רבי יעקב אבן צור; "הרב ברדוגו בעיר מרכאש", "הר"מ אדהן ז"ל", "הרב אלעזר חזן", ועוד.
הגאון רבי משה אסבאג (הראשון), מוזכר בספרי בן-דורו רבי יעקב בטאן, המביא ממנו דברים רבים. בשו"ת רבי יעקב בטאן (חושן משפט סימן ט"ז) מביא על דברי הבאר היטב בסימן קמ"ט: "ונמצא כתוב בש"ע של כמה"ר משה אסבאג ז"ל בכת"י שכן דנין, וכן פסק לו מ"ר אביו מהרש"א זלה"ה" [הדברים אינם נמצאים בשו"ע שלפנינו, וכנראה הם היו בכרך השו"ע עם באר היטב שהיה שלו]. בספר דרשות רבי יוסף פינטו (עמוד 13) מובא כי רבי משה אסבאג הספיד בחול המועד סוכות תקס"ד את רבי אברהם בן יעקב פינטו.
בסוף הספר דף בודד: שטר הנעשה בין הבחור מנשה בר יהודה זריהן והבחור שם טוב בר יעקב עובדיה. עם חתימות הרבנים רבי שלמה עשור ורבי אפרים בוחבוט. מקנס "... אגודות" לפ"ק [הדף נקצץ בצד ימין והתאריך לא ברור. רבי שלמה עשור ורבי אפרים בוחבוט - היו מחכמי מראכיש במאה ה-19].
[12 דפים בכת"י], ח-תכה, תכח-תלב, [1] דף + [23 דף בכת"י]. (עותק חסר בתחילתו ובאמצעו. במקור: [1], תלב, [1] דף). 15.5 ס"מ. מצב בינוני עד גרוע. בלאי וקרעים. כתמים. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה וקרועה.