ספר רגל ישרה, ענייני קבלה עפ"י סדר א-ב. מהאדמו"ר רבי צבי אלימלך אבד"ק דינוב, בעל "בני יששכר". למברג (לבוב), [תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.
[1], ב-מז, [5] דף (ספירת דפים משובשת). 25 ס"מ. נייר כחול בחלקו. מצב טוב-בינוני. נקבי-עש. כתמים. לא כרוך.
סטפנסקי חסידות, מס' 534.

אוסף גדול של 44 חוברות, קונטרסים וספרים, עם ספורי צדיקים וגדולי החסידות, תולדותיהם ודברי תורתם. [מזרח אירופה, המאות ה-19 וה-20].
אוסף גדול. רוב הספרים ביידיש. רשימה מפורטת תשלח לכל דורש.
בין הספרים: · פוקח עורים, מאת רבי שניאור זלמן מלאדי. וורשא, תרי"ז 1856. · ספורי הפלאות. לבוב, [תרכ"א] 1861. · עמנואל. טשרנוביץ, תרכ"ד 1864. · מעשיות פליאות נוראים ונפלאים. לבוב, [תרמ"א 1881]. · גדולת משה ונשיקות משה. וורשא, תרמ"ג 1883. · סדרות הספרים והחוברות "נפלאות" (נפלאות הרבי ר' בונם מפרשסיחא, נפלאות החוזה, נפלאות בית לוי, נפלאות אלימלך, נפלאות ישראל, וכו'), שנדפסו בפיעטרקוב ובוורשא. · "בבא מעשה" - שלוש מהדורות. · ועוד.
44 חוברות וקונטרסים. גודל ומצב משתנים.

ספר טהרת הקודש, הנהגות על-פי קבלה ודברי מוסר, ב' חלקים, מאת רבי בנימין וואלף. בליזורקע [ביאלוזרקה], תקס"ו [1806]. שימש כמקור לרבים מספרי ההנהגות וכוונות התפלה שנדפסו אחריו.
בשולי מספר דפים 4 רישומי בעלות: "שייך לר' דוד בן אדומ"ר ממקאריב" - האדמו"ר רבי דוד טברסקי ממקארוב (נפטר תרס"ג), בן האדמו"ר רבי יעקב יצחק טברסקי ממקארוב (תקפ"ח-תרנ"ב), וחתן האדמו"ר רבי אברהם טברסקי "המגיד מטריסק" (תקס"ו-תרמ"ט).
הסכמת האדמו"ר רבי אריה יהודא ליב ב"ר שלום סג"ל מזבאריז ומק"ק וואליטשק, החותם "הולך ונוסע לאה"ק", שנתנה למדפיס עם הקמת בית הדפוס שם - הגאון הקדוש רבי אריה יהודה ליב מוואלוטשיסק, מתלמידי המגיד ממעזריטש ומגדולי התורה והחסידות בדורו. מחותנם של ה"חוזה מלובלין" ושל רבי נחמן מברסלב. לעת זקנתו בשנת תקס"ה עלה עם בני משפחתו לארץ ישראל ונקבר בצפת בשנת תקע"ג, במערת הצדיקים שבין קבר האר"י לקבר רבי יוסף קארו.
[4], סו דף; נח דף. 21 ס"מ. נייר ירקרק. מצב כללי טוב-מאד, מלבד שער ומספר דפים עם פגעי-עש משוקמים. כריכה חדשה.
אחד משלשת הספרים העבריים היחידים שנדפסו בביאלוזרקה (אוקראינה), בדפוס שהוקם ע"י יורשי רבי משה המדפיס דק"ק מינקאוויץ. ראה: א' יערי, הדפוס העברי במינקאוויץ, קרית ספר, יט, תש"ב-תש"ג, עמ' 268.

ספר דר"ך המלך, על הרמב"ם, חלק ראשון: מדע, אהבה, זמנים. מאת רבי דוב בעריש הכהן רפופורט אב"ד ראווא. למברג, תרנ"ב 1891. מהדורה ראשונה. בכותרות הדפים: "דר"ך (ר' דוב כהן) המלך".
בשער חתימה בעיפרון, בכתב-יד [המחבר?]: "דובעריש כהן רפאפורט חופ"ק ראווא יצ"ו". בדפי הכריכה רישומים שונים, בכת"י מתקופת ההדפסה, עם רישום שהספר "דרך המלך שייך למו"ר מורינו ר' אברהם איגער מלובלין...".
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם איגר מלובלין (תר"ו-תרע"ד), בנו של האדמו"ר רבי יהודה ליב איגר מייסד השושלת הלובלינית (שהיה בנו של רבי שלמה איגר ונכד רבי עקיבא איגר). קיבל בחסידות מאביו הקדוש ומהאדמו"ר רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצא. בשנת תרמ"ח נתמנה לממלא מקום אביו כאדמו"ר בלובלין. בתחילה סירב לקבל את המינוי וטען שאת כס אביו צריך לרשת תלמידו המובהק רבי צדוק הכהן מלובלין. אולם לאחר לחצים רבים הסכים לכהן כאדמו"ר בבית מדרשו הקטן של אביו. רק בשנת תרע"ג הקימו החסידים בית מדרש חדש ומפואר. איש קדוש שהירבה בצומות ובסיגופים. עניו וצנוע-הליכות. מחסידיו ביקש שיכנוהו רק בשם "דער לובלינער" [הלובליני] ללא התוספת "הרבי". אופיינית היא צוואתו שבה הוא מצווה שלא לנהוג בו כבוד לאחר פטירתו, לא לערוך לו הלוויה המונית, לא לכתוב תארים על מצבתו ולא להניח "פתקאות" על קברו. את בקשתו בקשר להלוויה לא קיימו, שכן למרות השלג הרב שנצטבר, השתתפו בהלוויתו עשרות אלפי יהודים, וכל החנויות בלובלין היהודית היו סגורות בזמן ההלוויה. קברו נכרה ליד קבר אביו, וסודר שלא ניתן יהיה לשים על מצבתו פתקאות. ספרו "שבט מיהודה" על התורה נדפס לאחר פטירתו. בניו רבי שלמה ורבי עזריאל מאיר כיהנו כאדמו"רים בלובלין. חתנו הוא האדמו"ר הנודע רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ.
[3], ב-קכו, [1] דף. 32.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-גרוע. קרעים בדף השער, בלאי וכתמים. נזקי עש. פגמים קלים בטקסט בפינות הדפים האחרונים. כריכה בלויה ופגומה.