ספר דר"ך המלך, על הרמב"ם, חלק ראשון: מדע, אהבה, זמנים. מאת רבי דוב בעריש הכהן רפופורט אב"ד ראווא. למברג, תרנ"ב 1891. מהדורה ראשונה. בכותרות הדפים: "דר"ך (ר' דוב כהן) המלך".
בשער חתימה בעיפרון, בכתב-יד [המחבר?]: "דובעריש כהן רפאפורט חופ"ק ראווא יצ"ו". בדפי הכריכה רישומים שונים, בכת"י מתקופת ההדפסה, עם רישום שהספר "דרך המלך שייך למו"ר מורינו ר' אברהם איגער מלובלין...".
האדמו"ר הקדוש רבי אברהם איגר מלובלין (תר"ו-תרע"ד), בנו של האדמו"ר רבי יהודה ליב איגר מייסד השושלת הלובלינית (שהיה בנו של רבי שלמה איגר ונכד רבי עקיבא איגר). קיבל בחסידות מאביו הקדוש ומהאדמו"ר רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצא. בשנת תרמ"ח נתמנה לממלא מקום אביו כאדמו"ר בלובלין. בתחילה סירב לקבל את המינוי וטען שאת כס אביו צריך לרשת תלמידו המובהק רבי צדוק הכהן מלובלין. אולם לאחר לחצים רבים הסכים לכהן כאדמו"ר בבית מדרשו הקטן של אביו. רק בשנת תרע"ג הקימו החסידים בית מדרש חדש ומפואר. איש קדוש שהירבה בצומות ובסיגופים. עניו וצנוע-הליכות. מחסידיו ביקש שיכנוהו רק בשם "דער לובלינער" [הלובליני] ללא התוספת "הרבי". אופיינית היא צוואתו שבה הוא מצווה שלא לנהוג בו כבוד לאחר פטירתו, לא לערוך לו הלוויה המונית, לא לכתוב תארים על מצבתו ולא להניח "פתקאות" על קברו. את בקשתו בקשר להלוויה לא קיימו, שכן למרות השלג הרב שנצטבר, השתתפו בהלוויתו עשרות אלפי יהודים, וכל החנויות בלובלין היהודית היו סגורות בזמן ההלוויה. קברו נכרה ליד קבר אביו, וסודר שלא ניתן יהיה לשים על מצבתו פתקאות. ספרו "שבט מיהודה" על התורה נדפס לאחר פטירתו. בניו רבי שלמה ורבי עזריאל מאיר כיהנו כאדמו"רים בלובלין. חתנו הוא האדמו"ר הנודע רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ.
[3], ב-קכו, [1] דף. 32.5 ס"מ. נייר יבש. מצב בינוני-גרוע. קרעים בדף השער, בלאי וכתמים. נזקי עש. פגמים קלים בטקסט בפינות הדפים האחרונים. כריכה בלויה ופגומה.

ספר תוספות חיים, על התורה ומועדים בדרך החסידות, מאת רבי חיים יוסף ברוקשטיין. חלק א' - על בראשית, חלק ב' - על שמות-ויקרא. טשרנוביץ, תרכ"א-תרכ"ב 1861-1862.
חלק ג' (נקרא "חלק שני") - על במדבר-דברים, חלק ד' - דרושים על המועדים וזמנים. לבוב, תרכ"ג 1862. מהדורה ראשונה.
בדפי הפורזץ, בדף השער ובעמוד האחרון חותמת האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. מילים בודדות בכת"י בדף השער (כנראה בכתב-יד האדמו"ר).
האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויזניץ. בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה ועלה לארץ. לאחר השואה שב לגרוסוורדיין, משם עבר בשנת תש"ז לאנטוורפן ולתל-אביב. הקים את קרית וויזניץ בבני ברק ושיקם מחדש את חסידות וויזניץ ובנה את מוסדותיה. ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".
[2], לו דף, [2], מב דף; [1], טז; טז דף, [1], כב דף. ללא [1] דף של "הספד על פטירת מו"ה גרשון..." לאחר דף השער של חלק ג' (דף זה אינו מופיע גם בעותק שנסרק ב'אוצר החכמה'). 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים בשולי דף השער ובדפים נוספים. כריכה ישנה ובלויה.
סטפנסקי חסידות, מס' 608-609.