מכתב סמיכה לרבנות, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלוז'ין. ניסן תרע"ו [1916].
סמיכה לרבי בנימין חיים אידלשטיין, בנו של רבי ירחמיאל גרשון אידלשטיין אב"ד שומייאץ - "הרה הג' חריף ובקי, יר"א.... מכיר אני אותו במשך שבתו פה, כי הוא מלא דבר ה' בגמרא ופוסקים, וידיו רב לו בפלפולה של תורה להעמיק בשמעתתא בשכל ישר ולהוציא ההלכה על מכונה... יורה יורה ידין ידין, ובעזה"י יורה וידין כהלכה...".
הגאון רבי רפאל שפירא, ראש ישיבת וואלוז'ין (תקצ"ז-תרפ"א), בנו של רבי אריה ליב אב"ד קובנא וחתנו של הנצי"ב מוואלוז'ין. נודע בגאונותו ובהתמדתו. בשנים תרכ"ה-תרמ"א כיהן בראשות ישיבת וואלוז'ין יחד עם חותנו הנצי"ב. כיהן ברבנות בוברויסק ובערים נוספות. בשנת תרנ"ט, כשהוקמה הישיבה מחדש [לאחר סגירתה בשנת תרנ"ב], חזר לוואלוז'ין ונתמנה לאב"ד ור"מ. במלחמת העולם הראשונה גלה למינסק, שם הרביץ תורה כחמש שנים עד פטירתו. חתנו הוא הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, רבה של בריסק, בעל "חידושי רבינו חיים הלוי".
מקבל הסמיכה: הגאון רבי בנימין חיים אידלשטיין (נפטר תש"ג), בנו הבכור של הגאון רבי ירחמיאל גרשון אידלשטיין אב"ד שומייאץ. אב"ד שאמוב (פלך מוהליב, רוסיה). עלה לארץ בשנת תרצ"ד וכיהן כרב בשכונת מכבי ביפו-תל אביב.
נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. 13 שורות בכתב-ידו האופייני (קולמוס עבה). מצב בינוני, קרעים והדבקות בקפלי ושולי הנייר, כתמים ומעט פגיעות בטקסט.

שני מכתבים לא-חתומים בכתב-ידו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שנשלחו אל הרב הצדיק רבי שלמה סובול מירושלים. [תרפ"ו בקירוב].
תשובות הלכתיות שנכתבו בקצרה. באחד המכתבים [מחודש אלול תרפ"ו] מסיים הרב זוננפלד בברכת שנה-טובה: "המברכו בכתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים, עם כל צדיקי עמו בית ישראל – אמן". מכתב זה נכתב בצדו השני של מכתב השאלה שכתב רבי שלמה סאבעל (בכתב-ידו וחתימתו: "שלמה סאבעל מבני הישיבה הקדושה פעה"ק". ירושלים, תרפ"ו). מעבר למכתב השני הוסיף רבי שלמה סאבעל העתקה של שאלתו [ללא חתימה]. בראש שני המכתבים כותב רבי יוסף חיים זוננפלד שדבריו בתשובתו אינם להלכה למעשה, "שאינו אלא דעת נוטה".
הרב הצדיק רבי שלמה סובול (נולד בשנות התר"מ-תר"נ בערך - נפטר תש"ל), חתנו של המגיד-הירושלמי רבי בן ציון ידלר. הפנה שאלות רבות בהלכה אל רבנים מרחבי העולם, ובפרט לרבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של "העדה החרדית" בירושלים. שאלות ותשובות אלו הודפסו ע"י הרב סובול בסדרת ספרי "שלמת חיים" שהדפיסם קונטרסים-קונטרסים בשנים תרצ"ג-תש"ל, ואשר נדפסו אח"כ בשתי מהדורות מורחבות (בני ברק, תשנ"ה; ירושלים, תשס"ז). רבי שלמה סובול כתב שהיו בידיו מאה חמישים ושנים מכתבים, ובהם יותר מאלף תשובות הגרי"ח זוננפלד שנכתבו אליו בשנים תרפ"ב-תרצ"ב. במהדורות הראשונות של "שלמת חיים" נדפסו רק כמחציתן, ובמהדורות החדשות נוספו תשובות רבות עפ"י העתקות וכתבי-יד.
התשובות שלפנינו נדפסו בספר "שלמת חיים" (במהדורת תשס"ז: חלק אורח חיים סימן רמד; סימן קעד; סימן רז; סימן קנ; סימן שמא; חלק יורה דעה סימן נט).
2 מכתבים, [4] עמ' כתובים. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קרעים קלים.

מכתב הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, אל הברונית אדלהייד רוטשילד. מודפס במכונת כתיבה - בצרפתית. בסיום המכתב 3 שורות וחתימה בעברית בכתב-ידו של הראי"ה: "והנני בזה בברכה מקודש ורגשי כבוד עלומים. הק' אברהם יצחק הכהן קוק, אב"ד דפה עיה"ק יפו והמושבות ת"ו" - בסיום המכתב חתימה נוספת בכתב-ידו באותיות לטיניות: "A. I. Kuck". יפו, 1914.
תוכן המכתב: קריאה לחדש את התמיכה בתלמוד תורה וישיבת "עץ חיים" בירושלים, מוסד הקיים כבר משנת 1841, ורבים מבוגריו הנם אנשים מכובדים, רבנים, סוחרים ואנשי מעשה. בתוך הדברים מוזכר אביה של הברונית, ומוזכר סיר משה מונטיפיורי ורעייתו שהיו תורמים בקביעות לישיבת עץ-חיים, הראי"ה קורא לברונית לחדש את משלוח התמיכה, "אני רואה צורך לעשות ככל הניתן לטובת היהדות והמקומות הקדושים בירושלים וכן לטובת "עץ חיים"
נייר מכתבים רשמי 2 דף, מצב טוב-בינוני. קמטים ונקבי תיוק.

צרור גדול של עשרות מכתבים, טיוטות מכתבים, קונטרסים מודפסים וגליונות דפוס שנשלחו באמצע ההדפסה - התכתבויות רבות בין הגאון רבי שלמה אהרן וורטהיימר מירושלים (חוקר ומפרסם הגניזה הקהירית וכתבי יד מתימן ומחבר עשרות ספרים) עם בני משפחת ששון ומשפחת עזרא בלונדון. כולל מכתבי "שנה טובה" בהדפסות ליטוגרפיה מצויירות וצבעוניות. ירושלים, בין השנים תרפ"ד-תרצ"ה.
תוכן ההתכתבויות מעניין במיוחד: דיונים ומחקרים אודות כתבי יד עתיקים, השתתפות בהדפסת ספרים, ועוד. האוסף כולל למעלה מ-24 מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של רבי "שלמה אהרן ווערטהיימער". (רוב המכתבים בכתב רש"י. שניים מהמכתבים באנגלית). · כ-9 מכתבים וטיוטות מכתבים מהגברת פרחה ששון ובנה דוד ששון אל הרב וורטהיימר (חלקם חתומים). · מכתב מוקלד במכונת-כתיבה (5 עמודים) ובו העתק פסק דין מ"בית דין הגדול בירושלים לעדת החסידים", מאת רבי אברהם צבי שור, רבי מרדכי רבינוביץ, ו"דוד בה"ג ח"מ ז"ל", והעתקת מכתב מרבי שמואל אהרן וורטהיימר - עם סיפור השתלשלות מוסדות הקופות לעדות השונות בירושלים, ספרדים, אשכנזים וחסידים.
· גליונות דפוס שנשלחו באמצע ההדפסה ע"י הרב וורטהיימר, קטעים מהספרים: "אור התרגום" (בראשית-משפטים), "שו"ת שאלת שלמה" חלק א' (ירושלים, תרצ"ב) וחלק ב' (ירושלים, תרצ"ד).
· קונטרסים מודפסים מספרי הרב וורטהיימר: בתי מדרשות, חלק שני, ירושלים תרנ"ד. · גנזי ירושלים, חוברת ראשונה, ירושלים, תרנ"ו. · גנזי ירושלים ח"ב, ירושלים תרס"א. · גנזי ירושלים, ח"ג, ירושלים תרס"ב. (שני עותקים). · ספר שיר ציון, בארדיוב (סלאוואקי) תרפ"ו. · מדרש חסר ויתר שבתנ"ך, ירושלים, תר"ץ (שני עותקים - אחד מהם עם מאות הגהות והוספות בכתב-יד אשכנזי).
· בנוסף נמצאים באוסף שלפנינו: מודעה לעצרת הספד בירושלים, על פטירת הרב וורטהיימר (תמוז, תרצ"ה 1935). · חוברת "המעלות לשלמה" לזכרו, מאת פנחס גרייבסקי. ירושלים, תרצ"ו (1935). · תמונות מודפסות של הרב וורטהיימר. · חוברת (בסטנסיל) אודות הקראים והיהודים מבני הודו, מאת בנו הרב משה וורטהיימר (ירושלים, תשכ"ד 1964).
הגאון רבי שלמה אהרן וורטהיימר (תרכ"ו-תרצ"ה), נולד בהונגריה בעיר פעזינג. בגיל תשע התייתם ועלה לירושלים. למד תורה מפי חכמי העיר האשכנזים והספרדים, והפליא בכשרונותיו הגאוניים את גדולי ירושלים. כיהן כראש ישיבה, דרשן, דיין ומו"צ בעיר. מחבר פורה אשר הוציא לאור וחיבר עשרות ספרים. היה הראשון שגילה ופרסם בדפוס את אוצרות כתבי-היד של "הגניזה הקהירית" וכתבי-יד מתימן, בספריו: "גנזי ירושלים", "בתי מדרשות", "אוצר מדרשים", ועוד. בעשרות המכתבים שלפנינו, שנכתבו בימי זקנתו (חמשה מן המכתבים נכתבו בשנת תרצ"ה), ניכר כוחו הרב וגבורת נפשו על חולשת גופו, כשהוא ממשיך במאמץ-רב להדפיס ולחבר ספרים רבים.
כ-60 פריטים, מהם כ-30 מכתבים. גודל ומצב משתנים. כולל 3 דפי ליטוגרפיה צבעוניים (בשניים מהם קרעים גזורים עם חסרון).
מקור: אוסף משפחת ששון.