ארכיון ענק ומגוון של מאות מכתבים, רשימות ומסמכים, של הרב יהוסף רלב"ג - רבה של קרית היובל, מראשי רבני חסידות חב"ד בארץ ישראל. [שנות התש"כ-תש"נ בקירוב].
הארכיון כולל ששה קלסרים גדולים, בהם: · מכתבים והעתקי מכתבים של התכתבויות עם הרבי מליובאוויטש-חב"ד ועם מזכירות חסידות חב"ד בארצות הברית. כולל שאלות שונות, רפואיות וחינוכיות, שנשלחו אל הרבי בשם אנשים שונים. · התכתבויות פנימיות הנוגעות לעניני חסידות חב"ד בארץ ישראל ולמוסדות שהרב רלב"ג היה מעורב בהנהלתם. · מסמכים והתכתבויות על תולדות משפחת רלב"ג ומשפחת סלונים. · מכתבים בענייני דת ורבנות (גיור, עולי רוסיה, חילולי שבת, ועוד). · אישורים מבתי כנסת שונים בארץ על קבלת ספרי תורה בתיווך הרב רלב"ג. · מכתבים מרבנים ואדמו"רים, ומאישים פוליטיים שונים. · התכתבויות בעניינים רפואיים, בין השאר בנוגע למצבו הרפואי של הרבי מליובאוויטש. · מסמכים ומכתבים בפולמוסים שונים, כגון בפולמוס הפנים-חב"די בענייני ה"משיחיות" ופולמוסים אחרים. · ועוד.
ששה קלסרים, קרוב לאלף פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

כתב-יד, רשימת שמות ילדים שנימולו ע"י ה"חתם סופר", בין השנים תקע"ג-תקצ"ט [1813-1839]. [פרשבורג]. [ראשית המאה ה-20 בקירוב].
פנקס מילה זה הוא העתקה מקוצרת מפנקס המילה של ה"חתם סופר", ורשומים בו כ-730 ילדים שנימולו בפרשבורג ע"י ה"חתם סופר" (באופן מלא או חלקי). בפנקס נכתב מספר הדף בפנקס המקורי, היום בשבוע, התאריך העברי, שם הילד ושם אביו, וסימון האותיות ח', פ' ו-חו"פ, שמשמעותם האם ה"חתם סופר" רק מל [ח' - חיתוך], או רק פרע [פ' - פריעה], או שניהם [חו"פ - חיתוך ופריעה].
בכותרות העמודים: "בעל חתם סופר זי"ע - פה ק"ק פ"ב [פרשבורג] תע"א". וחותמות: .Bratislava sc. מעתיק הפנקס הוא ככל הנראה רבי אברהם גרינספעלד "סופר הקהל" בפרשבורג. בדף האחרון של הפנקס חותמתו: "אברהם סג"ל גרינספעלד - סופר ונאמן דקה"י פרעסבורג יע"א" [משפחת סג"ל גריספעלד - משפחת רבנים ונכבדים מקהילת פרשבורג, אשר אחד מילדי המשפחה אף זכה להיות נימול ע"י ה"חתם סופר", ומופיע בפנקס זה בין הילדים הנימולים: "הילד וואלף סג"ל בן מו"ה אברהם גרינספעלד" (ז אדר א' תקצ"ד)].
בין שמות הנימולים גם צאצאיו ובני משפחתו הקרובה של ה"חתם סופר" וגדולי רבני הונגריה בדורות הבאים: "בני שמואל בנימין המכונה שמואל וואלף" [בעל ה"כתב סופר"], ז' אדר ב' תקע"ה; "בני הילד שמעון" [לימים, אב"ד קראקא], "כ"ח [ימים] ללידתו" (י"א שבט תקפ"א); "בני הילד יוסף המכונה יוזפא", (כ"ג תמוז תקפ"ה). נכדיו: "אליקים בן בני הרבני מו"ה אברהם שמואל בנימין" (כ"ח שבט תקצ"ד) [נפטר בילדותו]; "נכדי שלמה בן חתני התורני מ' אליהו קורניצר" (י"ז חשון תקצ"ו); "נכדי עקיבא בן חתני הת[ורני] מו"ה ישראל גייגר" (ז אלול תקצ"ח); "נכדי שאול בן חתני הרבני דוד הרש עהרנפלד", (ט"ו סיון תקצ"ט); "נכדי הילד עקיבא בן בני הרבני מו"ה שמעון" (כ"ז אלול תקצ"ט). "ישראל המכונה איסרל בן אחותי הנעלה" (ה תשרי תקפ"ה); "ישראל המכונה איסרל בן מו"ה דניאל פרויסטיץ" [ראב"ד פרשבורג], (י"ח כסלו תקע"ט); "חיים בן מ"ה פישל סופר" [לימים, ה"מחנה חיים"], (יום כיפור תקפ"ב); "עקיבא יוסף בן מו"ה יחיאל בן ר' הרש בער" [רבי עקיבא יוסף שלזינגר, בעל ה"לב העברי"], (י"ב כסלו תקצ"ח).
[52] עמ'. 34 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קלים. כריכה חדשה.

ספר מבחר הפנינים. וורשא, [תר"א] 1841. חתימה בשער: "משה"ק סופר". חותמת "משה"ק סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל". בדף לפני השער הקדשה משפחתית מעניינת בכתב-ידו וחתימתו, מחג הפורים שנת תרע"ח, כאשר נתן את הספר לנכדו - בן-בנו: "אם חכם בן-בני מו"ה שלמה סופר נ"י, ה"ה הב'[חור] המופלג מושלם במו"מ טובות ה' עקיבא סופר נ"י, ישמח לבי גם אני, בראותי שהולך מעלה העלה בתורה ויראת ד' טהורה, כאשר ביקר היכלי על ימי פורים בשנת תרע"ח לפ"ק, ויוסיף עוד כיאות לנין ונכד של בעל כ"ס וח"ס זי"ע, וכעתירת זקנו חפץ בהצלחתו, משה"ק סופר בה"ג מהרשאב"ס זצ"ל".
הגאון הצדיק רבי משה סופר (תר"א-תרפ"ז), בנו של הגאון רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל ה"כתב סופר". הנכד הראשון שנקרא על שם סבו רבי משה סופר בעל ה"חתם סופר". גאון וצדיק מופלג. התגורר בעיר סעפלאק ולאחר מכן עבר לוואמאש-אודווארהעלי (דרום טרנסילבניה). מייסד ונשיא חברת "מחזיקי הדת" בזיבנבירגן. היה מחבב את המצוות ומוהל מומחה. בשנת תרכ"ח גייר והכניס בברית את הגרים ה"סוּבּוֹתְניקים" מאנשי הכפר בֶּזֶּד-אויפאלו (Bözödújfalu). בפנקס הנימולים של רבי משה נרשמו למעלה מ-400 בריתות שמל את ילדי ישראל, כאשר חלקן נעשו במסירות נפש בנסיעות למקומות מרוחקים ומבודדים. במשפחתו נודע סיפור לפיו אליהו הנביא "מלאך הברית" ליוה את הסבא רבי משה, כאשר תעה ביערות הסמוכים להידלמאש, בעת נסיעתו בשנת תרנ"ה, למול את נכדו בן-בנו רבי שלמה (לו כתב את ההקדשה שלפנינו). ראה חומר מצורף.
[1] לא דף. (דפים כג-כד נכרכו שלא במקומם). 14.5 ס"מ. מצב טוב. חותמות מחוקות. כריכה עתיקה עם שדרת-עור, פגומה.

אלבום עם תעודות ומכתבי "המלצה" מראשי ישיבות ותעודות "סמיכה" מקוריות, שניתנו להרב חנוך העניך פישר, כולל שיר-ברכה שקיבל לרגל מינויו הראשון ברבנות דונא-פולדוואר (Dunafoldvar, הונגריה), בשנת תרי"ב.
· מכתב המלצה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יחזקאל בנעט אב"ד נייטרא (תקל"ז-תרט"ו), המעיד על כך שהרב חנוך פישר "למד אצלנו פה זה ארבעה שנים, הפליג בהתמדתו, ועמדה לו חכמתו ומצא יותר מכדי מדתו". נייטרא, ניסן תרי"א [1851]. · מכתב המלצה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ליב הלוי גלוגא. פראג, אדר תר"י [1850]. · כתב סמיכה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ליב הלוי גלוגא. פראג, אב תרי"ב [1852]. · תעודת "מורנו הרב" בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלמה יהודה כהנא ראפופורט (שי"ר). פראג, אלול תרי"ב [1852]. · כתב סמיכה להוראה "יורה-יורה ידין-ידין", בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלמה יהודה כהנא ראפופורט (שי"ר). פראג, טבת תרי"ג [1852]. · "ה' עמך אדוננו מורנו ורבנו - יחי אדוננו ורבנו רבי חנוך, נצח". מכתב תהילה בכתיבה מרובעת ומנוקדת, מאת קהילת דונא-פולדוואר, לרגל מינוי הרב פישר [תרי"ב-תרי"ג בערך 1852].
רבי חנוך העניך פישר (תקפ"ו-תרנ"ו), נולד בעיר אישאק לאביו רבי יעקב פישר. למד בישיבת פרשבורג אצל בעל ה"כתב סופר", בישיבת נייטרא אצל הגאון רבי יחזקאל בנעט. למד גם בעיר פראג, בישיבת רבי ליב הלוי גלוגא-שלזינגר, ורב-העיר רבי שי"ר רפופורט. בשנת תרי"ב נתמנה לאב"ד דונא-פולדוואר, ומשנת תרכ"ד עבר לכהן כאב"ד מאקאווא (Makó), על מקומו של רבי שלמה זלמן אולמן (שנפטר בשנת תרכ"ג).
אלבום 22.5 ס"מ. בו מודבקים 5 מכתבים ותעודות מקוריות + 6 העתקות תרגום להונגרית, במכונת כתיבה. גודל ומצב משתנים. כריכה מעט בלויה.