מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב שלום סופר (שרייבר) מרבני בודפשט. בודפסט, תרע"ב [1912].
תשובה בדיני בכור וקנינים בבהמה המבכרת. נשלחה אל הגאון רבי ישראל וועלץ שכיהן אז כרב בדיניע (טיניֶע Tinnye).
הגאון רבי יעקב שלום סופר (תרט"ו-תרפ"א), מרבני בודפשט, בנו השני של הגאון הנודע רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים" (אב"ד אונגוואר ובודפשט, תלמיד ה"חתם סופר"). מחבר הספרים "תורת חיים" על שו"ע אורח חיים, ה' חלקים; ספר "ישבב סופר", על מסכת סנהדרין ושו"ת, שנדפס מכת"י שנים רבות לאחר פטירתו. התשובה שלפנינו נדפסה בספר "ישבב סופר" (ירושלים, תשל"ו, עמ' קסח-קסט).
נייר מכתבים רשמי, כתוב בצפיפות משני צדדיו (כ-70 שורות בכת"י), 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קרעים בקפלי הנייר.

שני מכתבי שו"ת ארוכים:
· מכתב [3] עמ', בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה סופר - "משה"ק סופר בההגאון מו"ה רש"ס נ"י", שנשלח אל רבי חיים צבי גלזר (ששהה אז במישקולץ). ערלוי, תרע"ז [1917]. בתוך הדברים מוזכרת שאלה הלכתית ששלח קרובו רבי אח"ד סופר נשיא אה"ק [רבי אברהם חיים דוד סופר (תרל"ז-תרצ"ז) בנו של רבי יצחק ליב סופר בעל ה"סופר מהיר", וממלא מקומו בתפקיד נשיא קופת ארץ-הקודש כולל-גליציה].
· מכתב [4] עמ', בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים צבי גלאזער ראב"ד פרמישלא, שנשלח אל הגאון רבי משה סופר מערלוי.
הגאון רבי משה סופר בעל ה"יד סופר" (תרמ"ח-תש"ד), בנו הגדול של רבי שמעון סופר בעל "התעוררות תשובה" (תר"י-תש"ד), ונכדו של בעל ה"כתב סופר". חתן רבי משה יוחנן שנפלד אב"ד מיהאלפאלווא. משנת תרע"ה כיהן כדיין ומו"צ ראשי בעיר ערלוי, לצד אביו הזקן שכיהן כאב"ד ערלוי למעלה משישים שנה, והנהיג את כל עניני הרבנות בעיר ובמדינה. נודע כגאון מופלג ועמד בקשרי שו"ת עם גדולי הפוסקים והגאונים בדורו (גאוני הונגריה וגליציה, ליטא ופולין). נספה באושוויץ ע"י הנאצים יחד עם אביו הישיש שהיה בן 95 שנה. בנו הגאון רבי יוחנן סופר הרב מערלוי (תרפ"ג-תשע"ו), ניצל מן השואה והקים את ישיבת "אהל שמעון - ערלוי". מייסד קהילת ערלוי - שהיא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות שנוסדו בארץ ישראל לאחר השואה.
הגאון רבי חיים צבי הירש גלזר (תרכ"ו-ת"ש), חתן רבי משה מייזליש מפרמישלא בעל "כליל תפארת" (תר"ה-תרפ"ה). דיין בפרמישלא משנת תרע"א, ומשנת תרפ"ה כיהן כראב"ד פרמישלא. מחסידי בעלז. גאון מופלג שנודע לבקי נפלא בכל חדרי הש"ס והפוסקים. נרצח ע"י הגרמנים בחודש תשרי ת"ש (1939) (ראה בהקדמת "שו"ת אביר יעקב, חלק ראשון", לרבי יעקב אביגדור, עמ' [7], המספר על כך). ראה עוד אודותיו, מ' וונדר, מאורי גליציה, חלק ו', עמ' 343.
2 מכתבים, גודל ומצב משתנים. מצב טוב-מאד עד טוב-בינוני.
תשובת רבי משה סופר נדפסה בספרו "יד סופר" (ח"ב, סי' נ"ב), ותשובת רבי חיים צבי גלזר נדפסה בקובץ "האהל" (שנה א' חוברת ד', אלול תשט"ו, עמ' קנב-קנד).

מכתב שו"ת ארוך, מהגאון רבי אליעזר דייטש, אל הגאון רבי משה סופר מערלוי [בעל ה"יד סופר"]. בוניהאד, תרע"ה [1915].
תשובה בדיני אתרוג ארוך וצר, ובדין עופות-מדגרה ("מביצים שנתחממו ע"י המאשין"). רוב המכתב בכתיבת ידי סופר-מעתיק, בסיום העמוד הרביעי, כ-9 שורות קצרות בכתב-ידו וחתימתו של רבי אליעזר דייטש עצמו הכותב "כי אם יש איזה טעות ע"י המעתיק יבין בעצמו" והוא מתנצל על כך שלא ענה על כל שאלותיו, כיון שאינו בקו-הבריאות.
הגאון הנודע רבי אליעזר חיים דייטש (תר"י-תרע"ה), מגדולי הפוסקים בדורו, ומהידועים בחכמי הונגריה. תלמיד מהרי"א אסאד ומהר"ם א"ש. בעל שו"ת "פרי השדה", ספרי "תבואות השדה" "חלקת השדה" ועוד. בשנת תרל"ו התקבל לרב בהאנושוביץ ובשנת תרנ"ז עבר לכהן ברבנות בוניהאד. בנו הוא רבי משה דייטש אב"ד לעמעש וחתנו הוא רבי יוסף הכהן שווארץ בעל ה"וילקט יוסף".
2 דף, נייר מכתבים רשמי, [4] עמ' כתובים. 28 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב.
תשובה זו נדפסה בשינויים בקובץ "הנשר", שנה י"א (טירנוי, תש"ג), סימן קל"ד, דף קצ"ג; ובספר ארץ בנימין-פרי השדה, ירושלים, תשל"ח. חציה השני של התשובה נדפס בספר דברי אהרן (גולדמן), יורה דעה סימן כ"ג [כאשר הדברים מיוחסים שם בטעות לרבי יוסף שווארץ (חתנו של רבי אליעזר דייטש) בעל "וילקט יוסף"].

ספר ילקוט סופר, על חומש בראשית, מאת רבי יוסף ליב סופר אב"ד דערעטשקע. פאקש, תרנ"ד [1894]. מהדורה ראשונה. בשער: הקדשה בכתב-ידו של המחבר, לגיסו "הבחור היקר, החשוב והחרוץ מו"ה אברהם סג"ל פאללאק". חתימת ידו של רבי "אברהם סגל פאללאק".
בסוף הספר כרוכים קונטרסי מחברות בכתב-יד.
· המחברת הראשונה כוללת: ליקוטי דרשות למועדים ועל התורה בכתב-ידו וחתימותיו של רבי אברהם סגל פולק הנ"ל. בתוך הדברים הוא מביא דברים רבים בשם ה"חתם סופר", דברים ששמע מפיו של זקנו תלמיד ה"חתם סופר" הגאון רבי יצחק זעקיל פולק מבוניהאד, ודברים ששמע מדודו ורבו הגאון רבי משה פולק מבוניהאד.
· המחברת השניה כוללת: חידושי סוגיות, שנכתבו עבור רבי אברהם פולק ע"י חברו מישיבת בוניהאד, רבי שמואל טעסלער, החותם במקומות רבים. בהמשך המחברת חידושי סוגיות בכתב-ידו ובחתימות רבות של רבי אברהם פולק בעצמו, שנכתבו בימי בחרותו. כולל קונטרס שלם מתורת זקנו רבי זעקל פולק.
דרשות והספדים שאמר רבי אברהם בתקופות שונות: דרשה לנישואי בנו "הבחור היקר החריף מו"ה יוסף אשר נ"י" עם בתו של הגאון רבי יהודה אלטמן, בחודש אלול תר"ף; דרשה שאמר בבית הכנסת בק"ק ווערפאלט, בעת שהגיע לשם בנו רבי יוסף אשר בשנת תרפ"ג, לנישואיו עם אשתו השניה; דרשות שאמר בבית מדרשו באוהעל; הספד על פטירת אביו בחודש טבת תרע"ב [1911], שבסופו הוא חותם "אברהם בן לאאמ"ו הצדיק מו"ה דוד יודא ז"ל סג"ל פאללאק"; הספד על פטירת אחיו הגדול רבי חיים דוב בחודש אדר תרע"ב [1912]; הספד על פטירת אמו מרת שרה בחודש אב תרצ"ב [1932]; דף זכרון והספד על פטירת אשתו "הצדיקת החסידה מ' טויבא" בזאת-חנוכה שנת תרפ"ה [1924]; דף זכרון על פטירת בנו מו"ה משה אב"ד לעוועלאק, שנפטר בגיל שלושים בחודש סיון תרצ"ב [1932]; דרשה שאמר בנישואי בנו הצעיר רבי זכריה בשנת תרצ"ד [1933].
· בהמשך המחברת: רישומי לידות בכתב-ידו של רבי זכריה הלוי פולק אב"ד אראסי (נאג'-אורוסי Nagyoroszi), ללידת ששת ילדיו בין השנים תרצ"ה-תש"א. ופנקס רשימת 35 בריתות שמל רבי זכריה ("מוהל-שאפט") בשנים תרצ"ה-תש"ד (1934-1944), במקומות שונים בהונגריה. רשימה יקרת מציאות שכן רוב הילדים הנימולים הרשומים בפנקס זה, נספו בשואה.
הגאון רבי יוסף ליב סופר (תרכ"א-תרע"ח), בעל "ילקוט סופר". מרבני הונגריה הנודעים. בנו של הגאון רבי זוסמן סופר אב"ד פאקש. מתלמידי ישיבת פרשבורג ומגדולי תלמידי ישיבת בוניהאד, אצל הגאונים רבי זעקיל פולק ובנו רבי משה פולק. חתן רבי דוד יהודה פולק בנו של רבו הגדול רבי זעקיל.
גיסו רבי אברהם סג"ל הלוי פולק (תר"ל בערך-ת"ש), בן רבי דוד יהודה פולק. למד בישיבת פרשבורג ובישיבת בוניהאד אצל סבו הגאון רבי יצחק זעקיל (תקע"ג-תרנ"א) ואצל דודו הגאון רבי משה פולק (תר"ה-תרמ"ט). לאחר נישואיו עם בת רבי זכריה מילר מאוהעל, התיישב בעיר אוהעל, והקים בה בית מדרש. בשנת תרצ"ה עלה לירושלים, ונפטר בה בשנת ת"ש. על מצבתו בהר הזיתים נכתב אודות כך שארבעת בניו שימשו ברבנות בקהילות הונגריה.
בנו המפורסם הוא הגאון רבי יוסף אשר הלוי פולק, אב"ד וראש ישיבת ווערפעלט (Verpelet), מגדולי ראשי הישיבות בהונגריה. שבזיווגו הראשון היה חתן הגאון רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא-טשאטה (Mezocsat), ולאחר שנתאלמן נשא בשנת תרפ"ג את אלמנתו של רבי שלום דוב פישל מווערפעלט, בה נתמנה לרב וראש ישיבה. נהרג בשואה, הי"ד. מעט מכתבי ידו נדפסו בספר "שארית יוסף אשר" שנדפס בארץ ישראל ע"י ועד תלמידי ישיבת ווערפעלט. לזכרו גם הוקם בית הכנסת "שארית יוסף אשר" בשכונת הר נוף בירושלים.
בנו הצעיר, הגאון רבי זכריה הלוי פולק אב"ד אראסי (נאג'-אורוסי Nagyoroszi, צפון-הונגריה). חתנו וממלא מקומו של רבי יצחק לורנץ אב"ד אראסי. בתחילת השואה הוגלה למשך יותר משנה למחנות מעצר ולאוקראינה. לאחר ששב להונגריה קבע מקום מגוריו בעיר הסמוכה באלאש-יארמוט (Balassagyarmat). בחודש סיון תש"ד [1944] הוּבל ברכבת לאושוויץ, שם נספה יחד עם אשתו וכל ששת ילדיו (הרשומים בכתב-היד שלפנינו). גם כתב-היד של ספר חידושיו "זכר טוב" אבד בשואה. ראה חומר מצורף.
[4], רכו דף + [165] עמ' כתובים בכתב-יד. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר יבש עם פגיעות בלאי. כריכת חצי-עור, עתיקה ומשופשפת.