מכתב ארוך (2 עמ') בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלום בער שטרן. [סרדהלי, Dunaszerdahely, כיום סלובקיה], י' בטבת תרס"ד [1903].
נשלח אל אחיינו ["בן-גיסי"] רבי שמחה בונם עהרנפלד אב"ד ור"מ מטרסדורף. המלצה לעזרה למפעלי החינוך של "אחד מיקירי ירושלים" רבי אברהם יוחנן בלומנטל, "בן להאי גברא... צדיק ונשגב מו"ה יעקב בלומנטהאל, אשר היה מתושבי עירנו...".
רבי שלום דוב בער שטרן (תקצ"ד-תר"ע), בעל "לשד השמן", תלמיד ה"כתב סופר". חתן רבי דוד צבי עהרנפלד מפרשבורג חתנו של ה"חתם סופר". התגורר בסרדהלי (סערדאהלי) משנת תרכ"ו בערך והיה מראשי הקהילה. בשנות התר"מ נתמנה שם לדיין ובשנת תרנ"ז מונה לרב"ד (ראש בית דין).
[2] עמ', 21 ס"מ. מצב בינוני-גרוע, קרעים ובלאי. כתם נייר דבק במרכז הדף.

תשע פתקאות עם שטרות "קוויטונג" [שטר התחייבות] לתשלום דמי-דואר. בחתימות רבי "ליב הירש גינז מא"ש", ושטר אחד בחתימת חמיו רב-העיר רבי "משה מינץ מבראד". אויבן-ישן [בודפשט], תקפ"ח-תקפ"ט [1827-1829].
הגאון רבי משה מינץ (נפטר תקצ"א, אוצר הרבנים 14912), מגדולי חכמי דורו ומהמפורסמים שבחכמי הונגריה. כיהן שנים רבות כרב באובן-ישן (כיום חלק מהעיר בודפשט, הונגריה) והטביע את חותמו על המקום. בין היתר הקים ישיבה גדולה בה הרביץ תורה לרבים (מתלמידיו הנודעים: רבי בענדט גוטיין בעל "כסף נבחר", אב"ד העדיאס). רבים מתלמידיו למדו גם אצל ה"חתם סופר". מחבר השו"ת "מהר"ם מינץ" (פראג תקפ"ז).
חתנו, הגאון רבי יהודה צבי (ליב הירש) גינז-שלזינגר (נולד תקס"ז - נפטר אחרי תרכ"ב), בן רבי שמואל מאייזנשטאט. למד תורה בפוזנא אצל דודו אחי-אביו הגאון רבי עקיבא אייגר, ובישיבת פרשבורג, אצל חתן-דודו הגאון בעל ה"חתם סופר". לאחר נישואיו עם בת המהר"ם מינץ גר באובן-ישן על יד חמיו ושימש שם ברבנות בית כנסת.
9 פתקאות על נייר איכותי. גודל משתנה. מצב טוב.

שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי פנחס ליב פרידֶן. קוֹמַרן (קומארום), תקצ"ה-ת"ר [1835-1839].
שני מכתבי המלצה ותעודה לתלמידו רבי יהושע טויבער. שתי הסמיכות פותחות במליצה "אחזתי את קסת הסופר...". ההמלצה הראשונה מחודש שבט תקצ"ה (1835) נכתבה לאחר שתלמידו זה עבר ללמוד אצל הגאון החריף רבי צבי הירש העליר בעל "טיב גיטין" שנפטר [בתשרי תקצ"ה 1834], והתלמיד חיפש מקום חדש ללימודיו. בתוך הדברים הוא גם מעניק לתלמידו תואר "חבר": "...אך זה שנה או יותר הלך הבחור המופלא הנ"ל מבית מדרשי וישב ימים אחדים בבית אביו נ"י עד כי התחיל בשנה העברה לזרוח השמש בארצינו, כאשר האיר אור גדול בסביבתנו, בעת ביאת גאון עולם המפורסם... שמו נודע בכל המדות מ"ה צבי הירש העללער ז"ל לק"ק א"י [אובן-ישן], אז הלך הבחור הנ"ל... בבית מדרשו הגדול וישב שמה עד כי בעו"ה חָשַך אור מנגד עַמֵנוּ ונפלה עטרת ראשנו... ועתה כאשר בא לפני הבחור הנ"ל מצאתיו... במדרגה גדולה היותר נאה וגם הגיד לפני חידושי תורה נאים ומתקבלים, לכן לו נאה ויאה לפארו במקהלים לקראת אותו לתורה ולכל דבר שבקדושה בשם החבר יהושע...".
במכתב השני שנכתב בתשרי ת"ר (1839), כותב הרב וממליץ על תלמידו, כי הוא ראוי להוראה ולתואר "מורנו": "...ראוי להיות רב ומורה ולנהל עדת בני אל-חי, אף באחת מקהילות הגדולות... לו נאה ויאה לעטרות חכמים... במקהלים לקראת אותו לתורה ולכל דבר שבקדושה בשם מורנו רב רבי יהושע...".
הגאון רבי פנחס ליב פרידֶן אב"ד קוֹמַרן (תקס"ב-תרל"ג), נולד בבוניהאד לאביו הדיין רבי משה מלייפניק. למד אצל רבי וואלף בוסקוביץ בעל "סדר משנה". לאחר פטירת אביו בשנת תקפ"ו מילא את מקומו כדיין בבוניהאד. בשנת תקצ"א נתמנה לרבה של העיר קוֹמַרן, בה כיהן כ-42 שנה. עמד בראשות ישיבה חשובה ורבים מגאוני הונגריה וסלובקיה היו מתלמידיו. עמד בקשרי שו"ת ומכתבים עם ה"חתם סופר" וה"כתב סופר". מחבר הספר "דברי פני אריה" (וינה, תרי"ט 1859). בניו וחתניו כיהנו ברבנות: חתנו הגדול רבי מרדכי אליעזר וובר הרב מאדא (תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז); חתנו רבי מרדכי רייכנפלד אב"ד יאנוש-האזא; חתנו רבי שלמה ליפמן וולדלר אב"ד שלאנק (אוצר הרבנים 18871); בנו רבי מרדכי פרידמן מרבני יאנוש-האזא (אוצר הרבנים 13981); ובנו רבי משה פרידן, רב בקלמר ומרביץ תורה בהמבורג (אוצר הרבנים 15036).
מקבל המכתבים: הגאון רבי יהושע הלוי טויבער (תקע"ח-תרמ"ד), בנו של הגאון רבי אהרן טויבער אב"ד באטורקעס בעל "יד אהרן". תלמידם המובהק של רבי פנחס ליב פרידן ושל רבי צבי הירש חריף-העליר. נסמך להוראה ע"י ה"חתם סופר" וגדולי רבני דורו, ואף התקבל לרבנות בעיר קוריש, אך עקב רדיפות שונות מאנשי העיר, נאלץ לעבור לכהן ברבנות טעטינג. ראה אודותיו בספר חידושי מהר"י כ"ץ (ירושלים, תשי"ט, עמ' קיח-קכ).
שני מכתבים, גודל ומצב משתנים. מצב טוב עד טוב-בינוני, בלאי וקרעים.

כתב סמיכה לרבנות - בכתב-ידו וחתימתו של רבי ליפמן שטיין. סרדהלי, [תר"א 1841].
סמיכה לרבי יהושע טויבער, בנו של רבי אהרן הלוי אב"ד באטורקס.
הגאון מסעליש רבי אליעזר ליפמן שטיין (תקל"ח-תרי"א), מגדולי הרבנים המפורסמים בדורו. כיהן כאב"ד דינדיש, ובשנת תקצ"ז עבר לכהן ברבנות סעליש. בשלהי שנת תקצ"ט רצה לעלות לארה"ק ומרן ה"חתם סופר" פנה במכתב לגבירים שיתמכו בו כספית, בו הוא כתב עליו: "...אשר מאז מכירו אני, כי הוא רב גדול ומהולל מאד, וישב כסאות להוראה בכמה קהלות במדינתינו וכל השומע וחס על כבוד תורתו ויקרתו, יתברך..." (לקוטי מכתבים נה). כתוצאה מעיכובים בדרך לא עלה לבסוף, ובשנת תר"א נתקבל לראב"ד בסערדאהעל (סרדהלי), בה כיהן למעלה מעשר שנים עד לפטירתו בחודש אב תרי"א. מחיבוריו נדפסו: קונטרס "אבל משה" הספד על ה"חתם סופר", וקונטרס נגד שינוי מקום הבימה בבתי הכנסת. ראה אודותיו: "אישים בתשובות חתם סופר", עמ' סו-סז.
צאצאיו נתפרסמו אף הם כגדולי תורה ויראה: בנו רבי מרדכי אריה ליב שטיין אב"ד גרוסווארדיין (נפטר תרכ"א), מתלמידי האדמו"ר בעל דברי חיים מצאנז. חתנו רבי אלעזר פירסט אב"ד דינדיש (נפטר תרמ"ג), בעל "עיר שושן".
מקבל הסמיכה: הגאון רבי יהושע הלוי טויבער (תקע"ח-תרמ"ד), בנו של הגאון רבי אהרן טויבער אב"ד באטורקעס בעל "יד אהרן".
הגאון רבי יהושע הלוי טויבער (תקע"ח-תרמ"ד), בנו של הגאון רבי אהרן טויבער אב"ד באטורקעס בעל "יד אהרן". תלמידם של רבי פנחס ליב פריעדן אב"ד קאמארן ושל רבי צבי הירש חריף הלר באויבן-ישן. נסמך להוראה ע"י ה"חתם סופר" וגדולי רבני דורו, ואף התקבל לרבנות בעיר קוריש, אך עקב רדיפות שונות מאנשי העיר, נאלץ לעבור לכהן ברבנות טעטינג (נאדי-טעטעני). ראה אודות כך בספר חידושי מהר"י כ"ץ (ירושלים, תשי"ט).
דף 17.5 ס"מ. כ-24 שורות בכת"י. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. קרעים קלים.