שטר בחתימת הגאון רבי "אליהו אליעזר גראדנענסקי". ווילנא, ז' ניסן תרמ"ז [1887].
"מושלש ת"י [תחת ידי] בילעט [פיתקה, שטר, נייר ערך] מבאנק... ע"ס מאה וארבעים רו"כ [על סך 140 רובל כסף], כתוב על שמי והוא שייך להבתולה... שנשאר לה בירושה מדודתה המנוחה אסתר שטראשון ז"ל, להחזיר לה בעת שתגדל...". [מסמך זה נכתב כעשרים יום לפני פטירתו הפתאומית בגיל 56 בכ"ז ניסן תרמ"ז].
הגאון רבי אליהו אליעזר גרוֹדנֶנְסקִי (תקצ"א-תרמ"ז), מגדולי רבני ווילנא, חתן הגאון רבי ישראל מסלנט אבי "תנועת המוסר", וחותנם של רבי חיים עוזר גרודזינסקי ורבי ראובן דוב דסלר [שקרא את בנו רבי אליהו אליעזר דסלר בעל "מכתב מאליהו" על שם הסבא הגדול]. רבי אליהו אליעזר כיהן בתפקיד ראש המו"צים בעיר ווילנא [התפקיד הבכיר ביותר ברבנות ווילנא, בה לא כיהן רב-ראשי מאז פטירת הגאון רבי שמואל שכיהן כרב ואב"ד בתקופת הגר"א]. כבר מגיל צעיר נודע בגאונותו, ובהיותו כבן 25 [!] מונה לדיין בעיר התורה ווילנא, ושמו יצא לתהילה בהוראותיו המחוכמות בדיני ממונות. לאחר זמן שימש כאחד משלשה חברי בית הדין הראשיים בווילנא ביחד עם רבי יוסף בעל "פורת יוסף" ורבי שלמה בעל "חשק שלמה". ממנהיגי יהדות רוסיה-פולין. בשנת תר"ל השתתף במשלחת הרבנים שנשלחו אל הצאר, כדי להגן על מערכת ה"חדרים". לאחר פטירתו, עלה לכהן על מקומו בבית הדין של ווילנא חתנו הגאון המפורסם רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי.
דף 10.5X13.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקמטים.

צרור מכתבים וניירת מארכיונו של הרב הצדיק רבי לייב ברוידא, שהיה משמשו של ה"חפץ חיים" בראדין. [שנות התר"צ]. (בחלק מן הגלויות נרשמה כתובת המשלוח מעל כתובתו ושמו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים").
· גלויה עם מכתבי ברכה שנשלחו לראדין לרגל נישואיו בטבת תרצ"ב (1931-1932), הכוללים: מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אלחנן וסרמן. · מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יחיאל מיכל רבינוביץ אב"ד סטוצין [בעל "אפיקי ים"], עם תוספת מכתב בכתב-ידו וחתימתו של בנו רבי יצחק רבינוביץ [מרבני סטוצין]. בתוך מכתבו מוזכרת גודל זכותו ששימש את החפץ חיים: "...ומלבד זכות עצמו יעמוד לו גם זכות מרן הסבא קדישא ח"ח שליט"א שזכה לשמשו...". · מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "יעקב מאוושאוויץ" (מובשוביץ) אב"ד ברעסטאוויץ (ברסטוביץ). · מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים שמעון טאפ, מרבני ווילנא.
· מכתב בכתב-ידו וחתימתו של נכד ה"חפץ חיים" רבי אליעזר זאב קפלן, מנהל ישיבת ראדין. אלול תרצ"ב [1932]. · מכתב ביידיש מגיסו. [ראדין, 1940]. · מכתב מרבי ירחמיאל [----?], "ועד ישיבת חפץ חיים" בארה"ב. תרצ"ט [1939]. · פרוזבול בחתימת רבי עמרם אבורביע. פתח תקוה, תשי"ט [1959]. · דף מודפס במכונת כתיבה - תקנות לבני ישיבת ראדין [כנראה, מאת החפץ חיים]: בעניני לימוד התורה, שמירת הדיבור, הרחקה מלימודי חול ואיסור על קריאת ספרות ועתונות חילונית [מלבד עתונות חרדית "כמו הטאגבלט בווארשא והדאס-ווארט בווילנא"], ועוד כללים לניהול הישיבה.
רבי אריה לייב ברוידא מווילנא-פתח תקוה (תר"ס-תשמ"ח), משמשו הנאמן של ה"חפץ חיים" לעת זקנותו. בעודו נער צעיר התקרב למרן ה"חפץ חיים" עד שהפך למשמשו הקרוב שהיה דואג לכל צרכי רבו. כאשר נסע ה"חפץ חיים" לעיר וורשא בשנת תר"צ, להפגש עם נשיא פולין, ביקש מר' לייב להצטרף למסע. ידועה תמונתו של החפץ חיים ממסע זה יושב בבית הנתיבות כאשר ר' לייב עומד לצידו [באותה תמונה ה"חפץ חיים" עטוף במעיל-החורף ששאל מרבי לייב, העומד שם לידו בחליפה בלבד]. החפץ חיים גם שידכו לבתו של הרב גולדברג מראדין [בספר מאיר עיני ישראל ח"ב, מסופר, כי בהגיעו לפרקו שלחו ה"חפץ חיים" לבית משפחת גולדברג, ובקשו להודיע להם בשמו כי לדעתו הוא החתן המתאים לבתם]. ה"חפץ חיים" שלח את רבי לייב ללמוד את מלאכת השחיטה והניקור, ואף העניק לו מכתב "סמיכה" לשו"ב [שהיה מכתב הסמיכה היחידי שכתב החפץ חיים. מכתב זה אבד לרבי לייב לאחר שנים רבות, כאשר נגנב ממנו ברכבת התיק בו שמר את המכתב]. בימיו האחרונים של ה"חפץ חיים" ציוה לתלמידו רבי לייב לעלות לארץ ישראל, תוך כדי שהוא מרמז על הגילויים שנתגלו אליו משמיים על השואה העתידה להגיע על יהדות אירופה, ואכן בשנת תרצ"ד עלו רבי ליב ואשתו לארץ ישראל ונתיישבו בפתח תקוה.
9 פריטים, גודל ומצב משתנים.

מכתב סמיכה לרבנות, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלוז'ין. ניסן תרע"ו [1916].
סמיכה לרבי בנימין חיים אידלשטיין, בנו של רבי ירחמיאל גרשון אידלשטיין אב"ד שומייאץ - "הרה הג' חריף ובקי, יר"א.... מכיר אני אותו במשך שבתו פה, כי הוא מלא דבר ה' בגמרא ופוסקים, וידיו רב לו בפלפולה של תורה להעמיק בשמעתתא בשכל ישר ולהוציא ההלכה על מכונה... יורה יורה ידין ידין, ובעזה"י יורה וידין כהלכה...".
הגאון רבי רפאל שפירא, ראש ישיבת וואלוז'ין (תקצ"ז-תרפ"א), בנו של רבי אריה ליב אב"ד קובנא וחתנו של הנצי"ב מוואלוז'ין. נודע בגאונותו ובהתמדתו. בשנים תרכ"ה-תרמ"א כיהן בראשות ישיבת וואלוז'ין יחד עם חותנו הנצי"ב. כיהן ברבנות בוברויסק ובערים נוספות. בשנת תרנ"ט, כשהוקמה הישיבה מחדש [לאחר סגירתה בשנת תרנ"ב], חזר לוואלוז'ין ונתמנה לאב"ד ור"מ. במלחמת העולם הראשונה גלה למינסק, שם הרביץ תורה כחמש שנים עד פטירתו. חתנו הוא הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, רבה של בריסק, בעל "חידושי רבינו חיים הלוי".
מקבל הסמיכה: הגאון רבי בנימין חיים אידלשטיין (נפטר תש"ג), בנו הבכור של הגאון רבי ירחמיאל גרשון אידלשטיין אב"ד שומייאץ. אב"ד שאמוב (פלך מוהליב, רוסיה). עלה לארץ בשנת תרצ"ד וכיהן כרב בשכונת מכבי ביפו-תל אביב.
נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. 13 שורות בכתב-ידו האופייני (קולמוס עבה). מצב בינוני, קרעים והדבקות בקפלי ושולי הנייר, כתמים ומעט פגיעות בטקסט.

שני מכתבים לא-חתומים בכתב-ידו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שנשלחו אל הרב הצדיק רבי שלמה סובול מירושלים. [תרפ"ו בקירוב].
תשובות הלכתיות שנכתבו בקצרה. באחד המכתבים [מחודש אלול תרפ"ו] מסיים הרב זוננפלד בברכת שנה-טובה: "המברכו בכתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים בספרן של צדיקים גמורים, עם כל צדיקי עמו בית ישראל – אמן". מכתב זה נכתב בצדו השני של מכתב השאלה שכתב רבי שלמה סאבעל (בכתב-ידו וחתימתו: "שלמה סאבעל מבני הישיבה הקדושה פעה"ק". ירושלים, תרפ"ו). מעבר למכתב השני הוסיף רבי שלמה סאבעל העתקה של שאלתו [ללא חתימה]. בראש שני המכתבים כותב רבי יוסף חיים זוננפלד שדבריו בתשובתו אינם להלכה למעשה, "שאינו אלא דעת נוטה".
הרב הצדיק רבי שלמה סובול (נולד בשנות התר"מ-תר"נ בערך - נפטר תש"ל), חתנו של המגיד-הירושלמי רבי בן ציון ידלר. הפנה שאלות רבות בהלכה אל רבנים מרחבי העולם, ובפרט לרבי יוסף חיים זוננפלד, רבה של "העדה החרדית" בירושלים. שאלות ותשובות אלו הודפסו ע"י הרב סובול בסדרת ספרי "שלמת חיים" שהדפיסם קונטרסים-קונטרסים בשנים תרצ"ג-תש"ל, ואשר נדפסו אח"כ בשתי מהדורות מורחבות (בני ברק, תשנ"ה; ירושלים, תשס"ז). רבי שלמה סובול כתב שהיו בידיו מאה חמישים ושנים מכתבים, ובהם יותר מאלף תשובות הגרי"ח זוננפלד שנכתבו אליו בשנים תרפ"ב-תרצ"ב. במהדורות הראשונות של "שלמת חיים" נדפסו רק כמחציתן, ובמהדורות החדשות נוספו תשובות רבות עפ"י העתקות וכתבי-יד.
התשובות שלפנינו נדפסו בספר "שלמת חיים" (במהדורת תשס"ז: חלק אורח חיים סימן רמד; סימן קעד; סימן רז; סימן קנ; סימן שמא; חלק יורה דעה סימן נט).
2 מכתבים, [4] עמ' כתובים. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני, קרעים קלים.

מכתב הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, אל הברונית אדלהייד רוטשילד. מודפס במכונת כתיבה - בצרפתית. בסיום המכתב 3 שורות וחתימה בעברית בכתב-ידו של הראי"ה: "והנני בזה בברכה מקודש ורגשי כבוד עלומים. הק' אברהם יצחק הכהן קוק, אב"ד דפה עיה"ק יפו והמושבות ת"ו" - בסיום המכתב חתימה נוספת בכתב-ידו באותיות לטיניות: "A. I. Kuck". יפו, 1914.
תוכן המכתב: קריאה לחדש את התמיכה בתלמוד תורה וישיבת "עץ חיים" בירושלים, מוסד הקיים כבר משנת 1841, ורבים מבוגריו הנם אנשים מכובדים, רבנים, סוחרים ואנשי מעשה. בתוך הדברים מוזכר אביה של הברונית, ומוזכר סיר משה מונטיפיורי ורעייתו שהיו תורמים בקביעות לישיבת עץ-חיים, הראי"ה קורא לברונית לחדש את משלוח התמיכה, "אני רואה צורך לעשות ככל הניתן לטובת היהדות והמקומות הקדושים בירושלים וכן לטובת "עץ חיים"
נייר מכתבים רשמי 2 דף, מצב טוב-בינוני. קמטים ונקבי תיוק.