כתב-יד הלכות ומנהגי שחיטה, לפי ה"מנהגים שהניחו לנו רבותינו הראשונים המגורשים מקשטיליייא", ובסופו נוספו: חידושי דינים, סמיכות לשחיטה, אגרון מכתבים ועוד. דבדו (Debdou. צפון- מזרח מרוקו), תרע"ג 1913. שער עם עיטורים צבעוניים.
בשער ובקולופונים שבדף נח/1, חתימות הסופר: רבי "אברהם בן יוסף מורציינו" מהעיר דבדו, החותם גם בחתימת "איש נאמ"ן" (דף נח/1).
בדף שלפני דף א': העתקת "נוסח סמיכה לתלמידים שמתחילים לשחוט שסידר ה' כמוהר"ר מסעוד אביחצירא זלה"ה". בדף סד: סמיכה לשוחט (משנת תש"ז 1947) בחתימת רבי יהודה בן סוסן, עם אישור בחתימת רבי מיימון מייארא המאשר את מומחיותו של הר"י בן-סוסן בשחיטה ובבדיקת שוחטים, ואישור רבני דבדו, רבי שלמה הכהן, רבי אלעזר הכהן זאגורי ורבי ציון בן דנאן. בדפים ס-סא: העתקת אגרות פולמוס מליציות שכתב היעב"ץ [רבי יעקב אבן-צור] להר"ש אזאווי. בדפים סו-ע: אגרון העתקת מכתבים (חלקם חתומים) שכתב רבי יהודה בן סוסאן הנ"ל מהשנים תרע"ז-תרפ"ו [בתוכם דברי תנחומים על מורו ורבו רבי משה טולידאנו].
[6], א-קלו דף + דפים בודדים כתובים (דפים רבים מהמחברת ריקים - סה"כ למעלה מ-150 עמ' כתובים). 26 ס"מ. נייר יבש. מצב משתנה, טוב עד בינוני. דפים מנותקים. כריכה עממית.

כרך הכולל כמה כתבי יד קבליים, אשר נעתקו ונכתבו ע"י אותו סופר, בעיר עִמְרַאן (תימן), ב'כ"ד לשטרות [תע"ג 1713]. עם פירושים וקיצורי-תוכן בשוליים.
· ספר תולעת יעקב, בעניני קבלה וסוד מועדי השנה, מאת רבי מאיר בן גבאי. [הועתק מדפוס קושטא, ש"כ 1560]. בדפים האחרונים "פירוש עשרת הדברות" לרבי דוד בן רבי יהודה החסיד "שקבל חכמתו מאליהו ז"ל, כמו שנודע לכל הגלילות". ו"סוד חג השבועות". בסוף הספר "תולעת יעקב" (דף צח/2) קולופון הסופר רבי משה בן יוסף אלאשול, מהעיר החדשה עמראן. אדר ב' כ"ד לשטרות [תע"ג 1713].
· ספר תפוחי זהב. מוסר והנהגות עפ"י הקבלה, מאת רבי יחיאל מילי [הועתק מדפוס ונציה, תס"ה 1705]. בדפים האחרונים העתקה מכתב-יד של "טעם על עשר נקודות", מאת רבי שלמה אשכנזי, ו"ליקוטין". בסוף הספר "תפוחי זהב" (דף קסג/1) קולופון הסופר רבי משה בן יוסף. תמוז ב'כ"ד לשטרות [תע"ג 1713].
[קסה] דף. כ-21 ס"מ. מצב בינוני. דפים מנותקים, בלאי וקרעים. כתמים ונזקי עש. כריכת עור עתיקה.
עִמְרַאן, עיר חשובה כ-40 ק"מ צפונית לצנעא (אנציקלופדיה לקהילות היהודיות בתימן, ב', עמ' 437-438). סופר כתה"י רבי משה בן יוסף, מופיע בקולופון כת"י אחר, של ספר "דרך חיים", שהעתיק בעִמְרַאן בתאריך ב'מ"ג לשטרות [תצ"ב 1732], שם מוזכר אביו בברכת המתים (ראה באנציקלופדיה, שם).

כתב-יד בשני כרכים, תאג' (כתר תורה) - חמשה חומשי תורה, עם תרגום מנוקד, פירוש רש"י ו"ליקוטים" [ליקוטי פירושים ומדרשים]. תימן, [המאה ה-19 - אחרי תקס"ג].
כתיבה נאה ומסודרת, הגהות בשוליים. בסוף כרך ויקרא-דברים, קולופון הסופר: "יחיה בן יהודה יצ"ו", שכתב את הספרים "בדוחק גדול מכמה ייסורין וכנגד כולם מיעוט הפרנסה - אבל יהי רצון מלפניו ית' שימחול ויסלח ויכפר לנו... הוא יראנו ישועתו ברחמיו הרבים ויקרא לנו חיים טובים ושלום, אכי"ר". חתימות בעלים שונות: "משה בן יעקב עמראני", "הצעיר אבראהם בן משה עמראני", "יחיא בן שלום צברי", "שלום בן יחיא צברי".
שני כרכים: [142] דף; [2], [131], [1] דף. 33 ס"מ. מצב משתנה. כרך בראשית-שמות: במצב בינוני, כתמי רטיבות, בלאי והדבקות קרעים. (חסר דף בתחילת פרשת שמות וחסר סוף פרשת פקודי). כרך ויקרא, במדבר ודברים: במצב טוב-בינוני, כתמים ובלאי. כריכות חדשות עממיות.
ב"ליקוטים" שבכרך ב' מובאות מספרי החיד"א "נחל קדומים" ו"חומת אנך" [נדפסו בשנים תקנ"ה-תקס"ג].

מקבץ ארבעה כתבי יד שונים שנכתבו בתימן. [המאה ה-19 בקירוב]:
· כתב-יד, חיבור שלם (215 דף), ליקוטי טעמים עפ"י הסוד. בסופו פיוט "בקשה" ארוך על ענין התשובה, עם הפזמון "שובו נא אחים ורעים, שובו שובו מדרכיכם הרעים" כאשר בבתים האחרונים של הפיוט (215/2) כותב המחבר לבנו: כי "נתחברה זו הבקשה מתוך יסורין... בליל ערב שבת בחודש אלול לשנה, בשנת תקפ"א... בעיר מערי חרמון בארץ תימנה, במקום שלמה בן יוסף אשר לנשמתו קְנֵה... אני יצחק ילוד יפת תענה עתירתי...". · כתב-יד, שלש מגילות, שיר השירים רות וקהלת, עם תרגום. עותק מיניאטורי בכתיבה נאה ומנוקדת, עם עיטורים בדיו-אדומה. קולופון מאויר וחתום בחתימה קליגרפית משנת התר"ך, ב'קע"א לשטרות [תר"כ 1860]. · כתב-יד, הגדה של פסח. כתיבה עממית מנוקדת (חסר דף ראשון של התחלת הקידוש). · כתב-יד, ליקוטי מעשיות, ממדרשים ומהתלמוד.
4 כתבי יד. גודל ומצב משתנים.