מכתב סמיכה בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי משה חיים גרינפלד רב קהילת סענפעטער (סנפטר, הונגריה Sajószentpéter), תרצ"ט [1939].
סמיכת "יורה יורה, ידין ידין" לרבי זלמן סופר מוינה, בנו של הגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי, שברח מוינה עקב רדיפות הנאצים, וביקש עקב כך לקבל רבנות ו"להגדיל ולהרחיב מקום אהלי תורה".
רבי משה חיים גרינפלד (תרמ"ח-תש"ד) בעל "חיים ברצונו", גאון מופלג מתלמידי ה"לבושי מרדכי" וה"דעת סופר". חתנו וממלא מקומו של רבי חיים פריד אב"ד סענפטר. נחשב לאחד מגדולי הרבנים בסביבתו, מומחה בפסק-הלכה וראש ישיבה חשובה בעיר (האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי העיד בשם אביו ה"יד סופר", שאמר לו כי את כל ספקותיו בהלכה ובסוגיות הש"ס יוכל לברר אצל הרב מסענפטר). בשנות השואה המשיך לשבת על התורה ועבודת השם, ואף בתקופת הגטו (לאחר שכבר הבין כי הוא בדרכו ל"עולם הבא") ישב במנוחת הנפש וכתב חידושי תורה על מסכת זבחים, עד שנלקח לגיא ההריגה יחד עם משפחתו ובני קהילתו, בחודש סיון תש"ד, הי"ד. חידושיו וכתביו נדפסו ע"י תלמידיו ושרידי בני-משפחתו, בספר "חיים ברצונו" (ירושלים, תשמ"ב).
מקבל הסמיכה: רבי שלמה זלמן סופר-שרייבר (תרנ"ו-תשכ"ו), בנו של רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל "התעוררות תשובה", ונכדו של בעל ה"כתב סופר". תלמיד חכם מופלג, שהתרחק כל ימיו ממשרה של רבנות שהיה ראוי לה בלמדנותו וידיעותיו הרבות. בשנת תרצ"ח לאחר ה"אנשלוס" [סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית] נמלט מעירו וינה לבית אביו הגדול בערלוי, ומשם עלה לפני השואה לארץ ישראל. התגורר בבני ברק והיה ממקימי ישיבת "אהל שמעון" ערלוי בראשות בן-אחיו האדמו"ר מערלוי. כתביו נדפסו בספר "מהר"ז סופר - תשובות וחידושים", (ירושלים, תשכ"ט).
נייר מכתבים רשמי, 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב, בלאי וקרעים.

שלשה מכתבי הסכמה להדפסת הספר "תשובות וחידושים מהר"ז סופר". תשכ"ט [1968-1969].
· מכתב (15 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל עהרנפלד. ניו-יורק, [חשון תשכ"ט 1968]. · מכתב (25 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של רבי עובדיה יוסף, "חבר בית הדין הגדול". ירושלים, כסלו תשכ"ט [1968]. · מכתב בחתימת רבי פנחס עפשטיין ראב"ד "העדה החרדית". ירושלים, אייר תשכ"ט [1969].
ספר "מהר"ז סופר - תשובות וחידושים" נדפס בירושלים בשנת תשכ"ט, מעזבון כתביו של הגאון המופלא רבי שלמה זלמן סופר-שרייבר מוינה-בני ברק (תרנ"ו-תשכ"ו), בנו של רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל "התעוררות תשובה", ונכדו של בעל ה"כתב סופר".
3 מכתבים, על ניירות מסמכים רשמיים. גודל משתנה. מצב טוב.

שאלות ותשובות להרב רבינו אשר ז"ל (הרא"ש). ונציה, שי"ב [1552]. דפוס בראגאדין. מהדורה שניה.
הגהות והערות מכמה כותבים, בכת"י אשכנזיים ומזרחיים מהמאה ה-16 וה-17. רוב ההגהות הארוכות הן בכתב-ידו של הגאון בעל "עין יהוסף", החותם בשלש מהן: "כנ"ל, יוסף חזן" (ראה בדפים קא/1, קיב/1, קלו/2).
בשער רישום מעניין על הקדשת הספר לבית המדרש בניקלשבורג, מעזבונו של רבי גרשון חיות אב"ד ניקלשבורג והמדינה, שנפטר בשושן פורים תקמ"ט (1789). חתימות אשכנזיות נוספות, משנת תקכ"ט ומתקופות נוספות.
הגאון רבי יוסף בן רבי אליהו חזן בעל "עין יהוסף" (שע"ה-תנ"ח), מגדולי רבני איזמיר, תלמיד המהרי"ט בישיבת קושטא, ורבו של רבי אברהם ישראל זאבי בעל "אורים גדולים". לפי המסופר, כהה מאור-עיניו בשל לימודו הרב, אך נעשה לו נס ונתרפא. לזכר המאורע קרא את שם ספריו "עין יהוסף". בשנת ת"נ (1690) עלה לירושלים, וכיהן בה כראש הרבנים "ראשון-לציון". מחיבוריו נדפסו ספרי "עין יהוסף" על בבא מציעא (אזמיר, תצ"ה); על בבא קמא ושבועות (דיהרנפורט, תס"ח בערך - מהדורה שנשרפה כולה בדפוס); דרשות עין יהוסף (איזמיר, תל"ה). החיד"א מציין כי ראה כתב-יד של שאלות ותשובות שחיבר וכן פירוש גדול על הספר עין יעקב. דברי הספר "עין יהוסף" מוזכרים רבות בספרי האחרונים: בביאור הגר"א לשו"ע (חו"מ סוף סימן רס"ח), ובספרי רבי עקיבא אייגר. [נכד-נכדו הוא הגאון המפורסם רבי יוסף חזן השני, רבי רפאל יוסף חזן בעל ה"חקרי לב" (תק"א-תקפ"א). מגדולי רבני איזמיר, שאף הוא כיהן בסוף ימיו כראשון-לציון בירושלים].
הגאון רבי גרשון חיות (אוצר הרבנים 4410, נפטר תקמ"ט), מגאוני דורו, צדיק ומקובל נודע. רב בהוציפלאץ, ובין השנים תק"ל-תקל"ח כיהן כרב במטרסדורף. לאחר פטירת הרבי ר' שמואל [שמעלקא] הורוויץ מניקלשבורג, נקרא למלא את מקומו כאב"ד ניקלשבורג ורב מדינת מורביה. את מקומו מילא המהר"ם בנעט שהיה חבר בבית דינו.
קכה, קכח-קנה דף + [4] דף בכת"י. וואריאנט. בעותק זה נשמט בטעות עמוד קכא/2 ובמקומו נדפס עמוד קכו/2. דפים קכו וקכז חסרים. בין דפים קכא-קכב וקכה-קכח, נכרכו ארבעה דפי השלמה של העמודים החסרים בכתב-יד מתקופת ההדפסה (כל עמוד הושלם פעמיים. פעם אחת בכתיבה מרובעת ופעם אחת בכתיבה אשכנזית רהוטה). דף קכז הושלם בצילום.
29 ס"מ. מצב משתנה. רוב הדפים במצב טוב-מאד. בלאי בדפים רבים, עם שיקומים במילוי-נייר (בעיקר בדפים ראשונים ואחרונים). כריכת עור חדשה ומפוארת, עם עיטורי הטבעות זהב.