ספר השרשים, שרשי לשון הקודש, לרבינו דוד קמחי (הרד"ק) עם נימוקים מרבי אליהו בחור. ונציה, ש"ז-ש"ח [1546-1548]. דפוס יושטיניאן.
התאריך בשער: מרחשון בשנת הש"ז ליצירה (1546), אך מהדורה זו נשלמה באדר ש"ח (1548), כפי שנכתב בשירו של רבי אליהו בחור בסוף הספר. בשער מופיע גם שם הכותר בלטינית [Thesaurus Linguae Sanctae]. רישומי בעלות: "ע"ה מכלוף ברדע ס"ט".
[2] עמ', ה-תקמח עמודות, [1] עמ'. 30 ס"מ. מצב טוב. כתמים, סימני רטיבות. כריכה ישנה, בלויה ומנותקת.

משנה תורה להרמב"ם, עם מגדל עוז ומגיד משנה. ספר הפלאה, זרעים, עבודה, קרבנות, טהרה, נזיקין, משפטים ושופטים. [ונציה, ש"י-שי"א 1550-1551. דפוס יושטינייאן].
רישומי בעלות עתיקים בכת"י איטלקי עתיק: "אני דוד חי קניתי זה הספר", "שלי שלמה מצליח יצ"ו בקאלוי'". וחתימות וחותמות בעלים ממרוקו: "מימון די דוד אדאהן", "יצחק דהן".
שלושה כרכים. כרך א': שצד-תפ דף. כרך ב': תפט-תקפה דף. כרך ג': תרעב-תשסז, [1] דף. חסר [1] דף השער, ודפים: תפא-תפח, תקפו-תרעא, [4]. 36.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב-בינוני. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים משוקמים במקומות בודדים. פגעי עש. כריכות לא מקוריות עם שדרות עור. פגמים בכריכות.
מהדורה זו היא מהדורה מתחרה למהדורת בראגדין שנדפסה באותה שנה בונציה. האציל מארק אנטוניו יושטינייאן, שהקים את בית דפוסו לספרים עבריים חמש שנים קודם לכן בשנת 1545, העתיק את הגהות מהר"ם פאדובה שנדפסו ע"י המדפיס בראגדין. המהר"ם פאדובה - מחבר ההגהות - פנה לחכמי פולין ולבן-דודו הרמ"א, והם אסרו את קניית מהדורתו של יושטינייאן. סכסוך זה בין שני המדפיסים הנוצריים, גרם בסופו של דבר לגזירת שריפת הספרים באיטליה, בשנת שי"ג (1553). ראה חומר מצורף.

הלכות רב אלפס, על מסכת ברכות, הלכות קטנות וסדר מועד, עם כל המפרשים. סביוניטה, [שי"ד 1554]. דפוס טוביה פואה. מהדורה ראשונה של "שלטי הגיבורים".
רישומי בעלות בדף השער. מספר הגהות בכתיבה מזרחית.
מהדורה זו של רב אלפס יצאה בעת גזירת ספרי הקודש באיטליה, שהחלה בשריפת התלמוד ברומא בראש השנה שנת שי"ד (1553). באותן שנים נאסרו לימוד והדפסת התלמוד, אך ספרי הרי"ף הותרו בשימוש. עקב כך היה עיקר לימודם של חכמי איטליה באותן שנים, בספרי הרי"ף, כשעליהם ניסו לשחזר את דברי חכמי התלמוד, עפ"י ספרי הראשונים ומקורות שונים. כך הפכה מהדורה זו למהדורה חשובה ושימושית במיוחד (על גזירת ספרי הקודש באיטליה, ראה: מבוא לחידושי רבי משה קאזיס, מכון ירושלים, תשמ"ח; א' יערי, שריפת התלמוד באיטליה; מ' בניהו, הדפוס העברי בקרימונה; ועוד).
החיבור המפורסם "שלטי הגיבורים", שנכתב באותו דור ע"י רבי יהושע בועז - מגדולי הפוסקים באיטליה, נדפס במהדורה שלפנינו לראשונה.
צח, צז-קע, [2], קעא-קפז, קפט-רכה, רכה-רכט, [1], רכז-רסז, רסה-תי דף. 37.5 ס"מ. מצב משתנה, רוב הדפים במצב טוב, מספר דפים במצב בינוני. קרעים גסים בדף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקמים. קרעים משוקמים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. כתמים ובלאי, עקבות רטיבות ופגעי עש בחלק מן הדפים. כריכת עור חדשה.

ספר מנות הלוי, פירוש על מגילת אסתר [עם הפנים], מאת המקובל רבינו שלמה אלקבץ. ונציה, שמ"ה [1585]. דפוס זואן די גארה. מהדורה ראשונה.
חתימה בשער: "הק' גרשון... אלטושל".
בדף יט/2, בסוף ההקדמה, קטע בכתב-יד [בכתיבה ספרדית] על "כוונת פורים בקיצור...".
[4], רכה [צ"ל: רלא] דף. 19 ס"מ. כתמים. קרעים עם חסרון בדף השער, משוקמים במילוי נייר. מספר דפים מנותקים. כריכת עור מקורית, פגומה ומנותקת.
רבי שלמה אלקבץ בעל "לכה דודי" חיבר את הספר "באדמת הקודש בצפת תוב"ב" (כפי שנכתב בשער), כדי לשלוח אותו כ"משלוח מנות" לחמיו, ביום הפורים שנת רפ"ט (1529).

ספר השערים, שערי דורא עם ביאורי המהרש"ל רבי שלמה לוריא. בזל, [שנ"ט-ש"ס 1599]. דפוס "קונראד וולדקילך". בהוצאת הקדוש רבי "אליא בן לאמ"א מהר"ר משה שליט"א לואנ"ץ מפראנקבורט דמיין".
מהדורה בתרא של פסקי ופירושי המהרש"ל על עניני איסור והיתר, הנקראת מהדורת "מכונות שלמה". באותה שנה נדפסה בלובלין מהדורה שונה בתוכנה, הנקראת "עטרת שלמה" [ראה אודות מהדורה זו במבוא ל"איסור והיתר של מהרש"ל", כרך ב' של שערי דורא מהדורת דבליצקי, בני ברק, תשע"ו].
המו"ל של מהדורה זו הוא המקובל הקדוש הנודע, הגאון רבי אליהו לואנץ אב"ד וורמייזא (שכ"ד-שצ"א), מגדולי הרבנים והפוסקים בדורו. תלמידו המובהק של המהר"ל מפראג ורעו של בעל התוספות יום טוב. נולד בפרנקפורט לאביו רבי משה (בנו של רבי יוסלמן, המנהיג והשתדלן הנודע של יהדות גרמניה - מבני משפחת לוריא, ועל שם כך נקרא שם המשפחה לוא"ש או לואנש/לואנץ = לוריא אשכנזי. רבי אליהו לואנץ מזכיר בכתביו כקרובי משפחתו, את המהרש"ל ואת האריז"ל). בשנים שנ"ט-ש"ס שהה בגלות בעיר בזל בה הוציא לאור מספר ספרים. לאחר מכן כיהן ברבנות בערים: הנאו, פולדא, פרידברג, מגנצא ווורמייזא (וורמס). התפרסם ברחבי העולם כ"רבי אליהו בעל שם" על שם עיסוקו בתורת הקבלה ובכתיבת "קמיעות" עפ"י קבלה-מעשית. מרבותיו של הקדוש רבי יואל בעל-שם מזאמוטשט, מראשי הצדיקים המקובלים והנסתרים, שאחד מתלמידי-תלמידיו הוא רבינו ישראל בעל שם טוב ממז'יבוז' אבי תנועת ה"חסידות".
צז, [1] דף. 19 ס"מ. מצב טוב, כתמים ובלאי. כריכה חדשה.
בדף ב' חתימה בכת"י אשכנזי עתיק [ראשית המאה ה-17 בקירוב] של רבי שמעון שוואב: "אני שמעון בלא"א החבר ר' ישעי' זצ"ל שוואב [מזידל?]".