כתב-יד הלכות ומנהגי שחיטה, לפי ה"מנהגים שהניחו לנו רבותינו הראשונים המגורשים מקשטיליייא", ובסופו נוספו: חידושי דינים, סמיכות לשחיטה, אגרון מכתבים ועוד. דבדו (Debdou. צפון- מזרח מרוקו), תרע"ג 1913. שער עם עיטורים צבעוניים.
בשער ובקולופונים שבדף נח/1, חתימות הסופר: רבי "אברהם בן יוסף מורציינו" מהעיר דבדו, החותם גם בחתימת "איש נאמ"ן" (דף נח/1).
בדף שלפני דף א': העתקת "נוסח סמיכה לתלמידים שמתחילים לשחוט שסידר ה' כמוהר"ר מסעוד אביחצירא זלה"ה". בדף סד: סמיכה לשוחט (משנת תש"ז 1947) בחתימת רבי יהודה בן סוסן, עם אישור בחתימת רבי מיימון מייארא המאשר את מומחיותו של הר"י בן-סוסן בשחיטה ובבדיקת שוחטים, ואישור רבני דבדו, רבי שלמה הכהן, רבי אלעזר הכהן זאגורי ורבי ציון בן דנאן. בדפים ס-סא: העתקת אגרות פולמוס מליציות שכתב היעב"ץ [רבי יעקב אבן-צור] להר"ש אזאווי. בדפים סו-ע: אגרון העתקת מכתבים (חלקם חתומים) שכתב רבי יהודה בן סוסאן הנ"ל מהשנים תרע"ז-תרפ"ו [בתוכם דברי תנחומים על מורו ורבו רבי משה טולידאנו].
[6], א-קלו דף + דפים בודדים כתובים (דפים רבים מהמחברת ריקים - סה"כ למעלה מ-150 עמ' כתובים). 26 ס"מ. נייר יבש. מצב משתנה, טוב עד בינוני. דפים מנותקים. כריכה עממית.

כתב-יד, "מרפא לשון" - "הגהות על ס'[פר] מענה לשון". [ירושלים? שנות הת"ק].
חיבור שלם של הגהות על ספר "מענה לשון" לרבי ישראל יעקב אלגאזי [חיבור זה יצא בשלושה חלקים, ההגהות שלפנינו הן על חלק א' שהדפיס בן המחבר המהרי"ט אלגאזי בספר "נאות יעקב", אזמיר תקכ"א]. כתיבה אוטוגרפית של מחבר, המציין בכל הגהה את מספר הדף, העמוד וה"שיטה" (שורה) שעליו מכוונת הגהתו. בתוך הדברים מזכיר הכותב מספר פעמים את חיבורו "יד לשון" ["ועיין מ"ש אצלינו בקו' יד לשון", "עיין מ"ש בעניותנו בקו' יד לשון..."].
בראשי העמודים נכתב "הגהות על ס' מענה לשון", או בקיצור: "הגהות ע"ס מ"ל", ובדף האחרון כתב המחבר את השם שייעד לחיבור זה: "יִקָרא קו'[נטרס] מרפא לשון".
בקובץ "מן הגנזים" [ספר שלישי, הוצאת אהבת-שלום, תשע"ד, עמ' שלה-שלז] נרשם כתב-יד דרוש לשד"ר מעה"ק ירושלים, בכתיבה זהה, ובו מזכיר הכותב את קונטרסו "יד לשון". שם צוין כי הכותב שימש כשד"ר ירושלים בשנת תק"ן, וכי הוא נכדו של מהר"ש פרימו.
בדף האחרון רישומים [בכתיבה אחרת] של נוסח "לשם יחוד" וראשי תיבות (שמות קודש?).
[16] עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.

כתב-יד, ספר תהלים ומעמדות, עם תפילות שונות. [תורכיה / יוון, או מקום אחר באיזור, המאות ה-18 וה-19].
כרך שלם בכתב-יד, בכתיבה ספרדית בינונית נאה. הכותב חתם את שמו במספר מקומות כ"יהודה בכ"ר שלמה ן' בנבנשת", ופעמים עם שם אמו "שמחה".
כתב היד כולל: ספר תהלים בשלמותו, עם מעמדות לכל ימי השבוע; תפילות לזמנים שונים: התרת נדרים, תפילת נחם לתשעה באב, ברכת האורח, עירובי חצרות, "שבעים ושנים פסוקים", תפילת "בריך שמיה", תפילת אליהו הנביא, פרשת המן, יהי רצון שאחרי אמירת תהלים, וידוי הגדול, תקוני שבת - עם זמירות לשבת, על הנסים לחנוכה ופורים, סדר תשליך, ועוד.
לפני חלק התהלים מופיעים "ליקוטי תהלים על שמי יהודה בר שמחה", ובהמשך, דף יט/2: "אני יאודה בכר שלמה ן' בנבנשת הי"ו".
בעמוד האחרון ובדף המודבק לכריכה האחורית רישומי לידות ופטירות, החל משנת תקל"ד (1774) ועד תקע"ד (1814). עם שמות רבים של בני משפחת הכותב ואחרים ("יאושע ארדיט", "רפאל אהרון מונייון", "מורינו בנימין רודיטי", ועוד).
[7], צה דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב. חלק מהדפים כהים מהשתקפות הדיו משני צדי הדף. כתמים ובלאי. קרע באחד הדפים, סימני רטיבות במספר דפים. כריכת עור מקורית, עם פגמים.

כתב-יד, "ספר אורים ותומים" - גורלות. [המזרח הקרוב - איראן, עירק או סביבותיהן, המאה ה-19 בקירוב].
כתב-יד מאויר במסגרות צבעוניות עם דגמים פרחוניים. בראש כתב-היד טבלאות עם שאלות שונות על מאורעות העתיד, ובהמשכו טבלאות משובצות באותיות - לתשובות. טבלאות מסודרות בסדר אבני החושן.
ספר גורלות המיוחס ל"שבעים הזקנים שהיו בימי תלמי המלך", ואשר "היו משתמשים בו בבית שני". החיבור בנוי על שנים עשר אבני החושן, וייעודו לנבא את העתיד לבוא על פי הגורל. הספר נדפס לראשונה בדיהרנפורט, בשנת תפ"ח (1728), ולאחר מכן נדפס מספר פעמים נוספות.
כתב-היד חסר בתחילתו, ומתחיל באמצע ההקדמה. בנוסח ההקדמה שינויים מן הנדפס.
[41] דף. 16 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, רוב הדפים במצב טוב, מספר דפים במצב בינוני. כתמים ובלאי. בשני הדפים הראשונים קרעים עם פגיעה בטקסט. שיקום בהדבקת נייר בדף הראשון. כריכת קרטון מקורית, בלויה.

כרך הכולל כמה כתבי יד קבליים, אשר נעתקו ונכתבו ע"י אותו סופר, בעיר עִמְרַאן (תימן), ב'כ"ד לשטרות [תע"ג 1713]. עם פירושים וקיצורי-תוכן בשוליים.
· ספר תולעת יעקב, בעניני קבלה וסוד מועדי השנה, מאת רבי מאיר בן גבאי. [הועתק מדפוס קושטא, ש"כ 1560]. בדפים האחרונים "פירוש עשרת הדברות" לרבי דוד בן רבי יהודה החסיד "שקבל חכמתו מאליהו ז"ל, כמו שנודע לכל הגלילות". ו"סוד חג השבועות". בסוף הספר "תולעת יעקב" (דף צח/2) קולופון הסופר רבי משה בן יוסף אלאשול, מהעיר החדשה עמראן. אדר ב' כ"ד לשטרות [תע"ג 1713].
· ספר תפוחי זהב. מוסר והנהגות עפ"י הקבלה, מאת רבי יחיאל מילי [הועתק מדפוס ונציה, תס"ה 1705]. בדפים האחרונים העתקה מכתב-יד של "טעם על עשר נקודות", מאת רבי שלמה אשכנזי, ו"ליקוטין". בסוף הספר "תפוחי זהב" (דף קסג/1) קולופון הסופר רבי משה בן יוסף. תמוז ב'כ"ד לשטרות [תע"ג 1713].
[קסה] דף. כ-21 ס"מ. מצב בינוני. דפים מנותקים, בלאי וקרעים. כתמים ונזקי עש. כריכת עור עתיקה.
עִמְרַאן, עיר חשובה כ-40 ק"מ צפונית לצנעא (אנציקלופדיה לקהילות היהודיות בתימן, ב', עמ' 437-438). סופר כתה"י רבי משה בן יוסף, מופיע בקולופון כת"י אחר, של ספר "דרך חיים", שהעתיק בעִמְרַאן בתאריך ב'מ"ג לשטרות [תצ"ב 1732], שם מוזכר אביו בברכת המתים (ראה באנציקלופדיה, שם).