מכתב בדברי תורה מאת רבי "ישראל מודינא יצ"ו", אל "דודי המרומם". בריסילו (Brescello, סמוך לפרמה, איטליה), ניסן ת"ד [1644].
בעניין הלכות נטילת ידים. מעבר לדף רישום שם הנמען (באיטלקית): יוסף מודינא.
20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים (בעיקר בשוליים), סימני קיפול המכתב.

כתב-יד, קטעים ממחזור לראש השנה ויום הכיפורים, כוונת התפילות ונוסח הווידוי לפי סדר הקבלה. תפילות ופיוטים רבים לפי נוסח קהילות תוניס ואלג'יר. [תוניס, שנות הת"ק. המאה ה-18/19].
הדפים כרוכים בצורה לא מסודרת, עם מספורי עמודים מקוטעים. כנראה הם חיבור דפים מכמה כתבי-יד, מכותבים שונים, שנעשה לצורך שימוש בעת תפילות הימים הנוראים.
כתב-היד כולל: פיוטים וסליחות הנאמרים בראש השנה וביום הכיפורים, תפלות וכוונות עפ"י הסוד, לתקיעת שופר, לתפילות ראש השנה ויום הכיפורים, וכוונות "סדר העבודה". וידוי ליום הכיפורים ע"פ אותיות הא'-ב' על פי הסוד ותפילת "ויעבור" על פי הסוד. תפלות קודם התפילה, תפילה על הפרנסה, תפילה לקבלת התפילה, תפילה על גלגול הנשמות, תפילה להוצאת ספר תורה, תפילה לומר בהתקדש יום כיפור וגם בשחרית אחר הרחיצה ונטילת ידיים, תפילה לפני "כל נדרי" אחר הוצאת ספרי התורה, תפילה לעלות השחר וברכות על נטילת ידיים ואשר יצר, תפילה להוצאת ספר תורה במנחת יום כיפור.
בין הדפים [24-25] נוסף דף מתקופה מאוחרת, עם נוסח השכבה ומי שברך לקהל עם רשימת שמות הנפטרים מגדולי ורבני העדה התוניסאית, אותם היו מזכירים ב"השכבה" הנאמרת לאחר תפילת כל נדרי. בין השמות: רבי צמח צרפתי, רבי אברהם טייב, רבי מסעוד אלפסי, בניו רבי שלמה ורבי חיים, רבי יוסף שמאמה, רבי אברהם בן מוסה, רבי יצחק טייב, רבי יהודה נאגר, רבי יצחק הכהן, רבי שמואל טייב, רבי ישועה בסיס, רבי אברהם הכהן.
[30] דף. גודל רוב הדפים כ-22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני הדבקה. כריכה חדשה.

שולחן ערוך חושן משפט עם באר הגולה. [דפוס עמנואל עטיאש, אמשטרדם תנ"ח-תנ"ט 1698].
הוספת קונטרסי-דפים בכתב-יד, והגהות רבות בכת"י על גליונות הדפים: חידושים, שו"ת והערות. עם מובאות רבות מפסקי וכתבי רבני מרוקו ומראכיש. [מרוקו, שנות הת"ק - בין השנים תק"מ-תק"פ בקירוב 1780-1820].
כרך זה של השולחן ערוך היה שייך ככל הנראה לרבי משה אסבאג, בנו של רבי שלמה אסבאג, דיין בעיר אזדידא שחתם את שמו בין דפי הספר (קסה/א) "ע"ה משה אסבאג". בתוך ההערות מזכיר הכותב חידושים ופסקים מגדולי מרוקו באותה התקופה, מאביו "מהרש"א" [רבי שלמה אסבאג מרבני מוגאדור], ומזקנו מורו הרב יעקב פינטו (הרי"ף); רבי אברהם פינטו; "רבי מוסא בן דוד [א]וחיון זלה"ה" [רבי מוסא אוחיון, נפטר בשנת תקע"ז]; הרב "תקפו של יוסף" [רבי יוסף אלמאליח. ספרו נדפס תקס"ב]; היעב"ץ - רבי יעקב אבן צור; "הרב ברדוגו בעיר מרכאש", "הר"מ אדהן ז"ל", "הרב אלעזר חזן", ועוד.
הגאון רבי משה אסבאג (הראשון), מוזכר בספרי בן-דורו רבי יעקב בטאן, המביא ממנו דברים רבים. בשו"ת רבי יעקב בטאן (חושן משפט סימן ט"ז) מביא על דברי הבאר היטב בסימן קמ"ט: "ונמצא כתוב בש"ע של כמה"ר משה אסבאג ז"ל בכת"י שכן דנין, וכן פסק לו מ"ר אביו מהרש"א זלה"ה" [הדברים אינם נמצאים בשו"ע שלפנינו, וכנראה הם היו בכרך השו"ע עם באר היטב שהיה שלו]. בספר דרשות רבי יוסף פינטו (עמוד 13) מובא כי רבי משה אסבאג הספיד בחול המועד סוכות תקס"ד את רבי אברהם בן יעקב פינטו.
בסוף הספר דף בודד: שטר הנעשה בין הבחור מנשה בר יהודה זריהן והבחור שם טוב בר יעקב עובדיה. עם חתימות הרבנים רבי שלמה עשור ורבי אפרים בוחבוט. מקנס "... אגודות" לפ"ק [הדף נקצץ בצד ימין והתאריך לא ברור. רבי שלמה עשור ורבי אפרים בוחבוט - היו מחכמי מראכיש במאה ה-19].
[12 דפים בכת"י], ח-תכה, תכח-תלב, [1] דף + [23 דף בכת"י]. (עותק חסר בתחילתו ובאמצעו. במקור: [1], תלב, [1] דף). 15.5 ס"מ. מצב בינוני עד גרוע. בלאי וקרעים. כתמים. דפים מנותקים. כריכת עור עתיקה וקרועה.